ניהול וסביבות למידה

בית הספר "גבים" בבאר שבע הוא אחד מ-100 בתי ספר יסודיים שנכנסו לתכנית פיילוט של משרד החינוך, שמטרתה לייצר חלופה לספרי הלימוד המודפסים. בבתי ספר אלה יש כבר תשתית מתאימה (מחשב נייד לכל מורה, מקרן בכל כיתה, רישות וחיבור לאינטרנט ומחשבים ניידים בעגלות טעינה). לפי התכנית, בתי ספר ילמדו אנגלית, מתמטיקה ו/או מקצוע אחר באמצעות ספרים דיגיטליים. בתי הספר יכולים לעבוד עם הספרים בשלוש רמות, ובגבים יעבדו ברמה הגבוהה ביותר – כתיבה ופעילות בספר הדיגיטלי ( לימור דומב).

אם לא שמעת על 20% זמן בכיתה (http://educationismylife.com/designing-20-time-in-education), הנחת היסוד היא פשוטה: הענק לתלמידים שלך 20% מהזמן שלהם בכיתה כדי ללמוד מה שהם רוצים. השיטה פותחה במקור בחברת גוגל והוכיחה עצמה בפיתוח יצירתיות וחדשנות של עובדים סקרנים. להלן רשימה של 10 סיבות לכך שכדאי לך לשקול 20% זמן בבית הספר שלך ( Julianion, AJ).

אם אתה כמורה משתמש באייפדים בלמידה, נצל את התכונות הייחודיות שלהם. חפש אחר דרכים לניצול הניידות שלהם, המצלמה המובנית, המיקרופון, הוידאו וכדומה. אם פעילויות מעקב ושליטה הם קריטריונים חשובים עבורך, ייתכן שעדיף יהיה לשקול להישאר עם המחשבים הניידים.אל תיכנע לתסמונת "קיימת לכך אפליקציה". אתה שומע זאת כל הזמן: " קיימת לכך אפליקציה" (ולעיתים קרובות זה נכון). אחת הטעויות הגדולות שמורים עושים היא חיפוש אחר אפליקציות המתייחסות ישירות אל תוכן ספציפי של תכנית הלימודים—כל דבר החל מהיסטוריה אמריקאית של המאה ה-20 ועד לגיאוגרפיה של יוטה. קיימות אפליקציות נהדרות רבות, אך התמורה הגדולה מגיעה מלראות את האייפדים כמכשירים הניתנים לשימוש כחלק מתהליכי הלמידה, לא כמורים מחליפים.

כשבית הספר "אלפא" הוקם לפני 40 שנה בטורונטו, הוא היה יוצא דופן בנוף העולמי: זה היה בית הספר הראשון שבו אין שיעורי בית, מבחנים וציונים, קבוצות הגיל היו מעורבות, וההורים היו גם המורים. כעת, חוזרים אנשי בית הספר, שעדיין עומד על תילו, לבוגריו הראשונים, כדי לראות האם הצמיח אנשים טובים יותר לעולם ההולך ומשתנה כל הזמן ( נטעלי גבירץ) .

המאמר מתאר תוצאות מחקר לגבי שיעור הסטודנטים שמסיימים את הקורסים המתוקשבים מסוג MOOC. שיעור הנשירה מקורסים מקוונים מסוג MOOC הוא הרבה יותר משמעותי וקריטי בהשוואה לאחוזי נשירה מקורסים מקוונים רגילים.ג'ורדן (Jordan), שהתבססה על נתונים מ-29 קורסי MOOC, מצאה כי בממוצע שיעור המסיימים את הקורסים המתוקשבים מסוג MOOC הוא 6.8% בלבד.(Davide Savenije , 2013).

הממשל מפקח על בתי הספר אולי יותר מאשר על כל מוסד אחר. רגולציה הדוקה זו מעניקה זכות וטו לשחקנים רבים מאוד במערכת, ומגבילה את ההשפעה של טכנולוגיות חדשות. כדי להתגבר על חסמים אלה, יש לשכנע את המורים שהטכנולוגיה תעצים אותם ותסייע לתלמידים. לשם כך, ניתן לפעול בחמש דרכים שיביאו להטמעה מוצלחת של טכנולוגיה בבתי הספר:

ג'יי הורוויץ דן בשאלה האם הגורם המרכזי בפיתוח ובשגשוג קורסים של למידה מקוונת הוא הרצון להעצים את הלמידה וליצור חוויה שונה מן המקובל או שהגורם המרכזי הוא הרצון לחסוך כסף. בהקשר זה הוא דן בסקירה שערך גוף קנדי שעוסק בלמידה מרחוק, על מחקרים שבחנו אם וכיצד הלמידה המקוונת תורמת לחסכון כספי. אפשר להגיד שעל אף העובדה שבמשך העשור האחרון מוסדות להשכלה גבוהה אימצו קורסים מקוונים בצורה די מאסיבית, עדיין רחוק מלהיות ברור אם הקורסים האלה משיגים את המטרות שמציבים להם. יתרה מזאת, עדיין אין תמימות דעים בנוגע למטרות האלו. יש עדיין מי שמקווה שהקורסים יקדמו למידה אחרת ולא רק חסכון כספי.

מחקר שביצעה ד"ר מור דשן, סמנכ"ל מו"פ והערכה של רשת אמי"ת, בחן את האינטראקציות שהתקיימו בכיתה אחת במסגרת שיעורי האנגלית, שבהם שולב טוויטר לצורך יצירת תקשורת בין התלמידים לבין עצמם ובין התלמידים למורה. מטרת המחקר היתה ללמוד על תרומת השימוש בטוויטר לצורך הכתיבה באנגלית ( נגה שביט-רז) .

אלפי מחנכים מכל העולם כל שנה לרג'יו אמיליה באיטליה לפגוש את הפלא בעצמם במרכזי פיתוח מקצועי שהוקמו במקום,ויש סרטים רבים ומקורות אחרים שתוכלו למצוא כדי להרחיב את ההכרות שלכם עם התפיסות הללו, כולל עיצוב מרחבי הלמידה בהם. התפיסה נבעה מתוך הטרגדיה של מלחמת העולם השנייה ופותחה על-ידי מלגוצ'י . לימור ליבוביץ מסבירה כיצד אפשר להשתמש בתובנות שלהם ובניסיון הרב שצברו וליישמם במערכת החינוך שלנו ( לימור ליבוביץ) .

אחד החלקים החשובים ברפורמת "אופק חדש" הוא השעות הפרטניות, המאפשרות למורים להקדיש תשומת לב אישית לכל תלמיד, אחד על אחד או בקבוצה קטנה. השעות הללו מאפשרות לבתי הספר להתגבר במעט על העומס הגדול בכיתות, אך גם מעמידות בפניהם אתגר של ממש – כיצד לנצל באופן מיטבי כל שעה ושעה, כך שכל תלמיד יקבל את הדרוש לו ביותר. השעות הפרטניות מנוצלות בראש ובראשונה לתגבור, העמקה והעשרה בנושאים לימודיים, אך גם לטיפוח היבטים חברתיים ורגשיים של התלמידים ( תמירה גלילי) .

המאמר סוקר מחקרים שבדקו מהן ההשפעות על הלמידה של תלמידים וסטודנטים המבצעים בו-זמנית מספר משימות קוגניטיביות בסביבה מתוקשבת (Annie Murphy Paul, 2013).

המאמר מתייחס לדו"ח של National Foundation for Education Research, הבוחן את ההוכחה לגבי למידה המבוססת על משחק ולגבי ההשפעה הפוטנציאלית שלה על למידה והוראה (Emma Drury, 2013 ).

בשנתיים האחרונות אנו עדים להתפתחות של מיומנות דיגיטאלית חדשה בשם אוצרות דיגיטאלית , שעיקרה איסוף ומיון מושכל של מקורות מידע טקסטואליים או חזותיים וארגונם לאוסף או מאגר בעל משמעות. הכישורים של אוצרות דיגיטאלית מיושמים בחינוך על פי העקרונות החינוכיים של עבודת אוצר/ת התערוכות והאוספים במוזיאונים . טענת כותבי המאמר היא , שאוצרות דיגיטאלית היכולה לתמוך בלמידה אינה רק איסוף ומיון פריטי מידע לשמם , אלא גם עבודת חקר ותחקיר מעמיקים. פעולת החקר , משמעותה העמקת הרצף הנרטיבי של האוסף אותו מציג הלומד באינטרנט . מדובר על פעולת שכתוב מחדש של חלקי הסיפור המוצג וגיבושו מחדש בעקבות תחקיר ע"י הלומד ( Wolff, Annika and Mulholland, Paul ).

התיאוריה של קישוריות אנושית בחינוך מתוקשב שפותחה על ידי החוקר הקנדי George Siemens זוכה לאחרונה להתעניינות רבה בעולם וליישום בקורסים מקוונים , קורסים מקוונים מסוג MOOC ובמידה רבה גם קורסים מקוונים שמועברים באמצעות רשתות חברתיות כגון פייסבוק , גוגגל פלוס וELGG ( עמי סלנט) .

יעקב הכט, מנכ"ל ערי חינוך, בהרצאה קצרה ("חשיפה") על מודל "הנבחרת" הפדגוגית – מודל לפדגוגיה חברתית. . ההרצאה ניתנה כחלק ממפגשי "הסטודיו"- מרחב להשראה וחדשנות חינוכית. חשוב יותר מה שקורה בתהליך הלמידה מאשר תכני הלמידה בקבוצת הכיתה , נושא הנבחרות בחינוך קשור גם לעבודה קהילתית . מדובר על ציון משותף בכיתה ועל "מאמן" הקבוצה בנבחרת בכיתה.

האופנה האחרונה בלמידה מתוקשבת באינטרנט הם הקורסים המקוונים מסוג MOOC ופרופסור דפנה קולר היא אחת החלוצות בתחום מתפתח זה בארה"ב ובעולם . באתר "קורסרה", שהקימה פרופ' דפנה קולר, כבר רשומים יותר מ־3 מיליון אנשים, הלומדים דרך הרשת ב־338 קורסים מ־62 אוניברסיטאות יוקרתיות ברחבי העולם, מגישים עבודות ומבחנים, וזכאים להכרה רשמית בלימודיהם. השבוע בחר בה המגזין "טיים" לאחת מ־100 האנשים המשפיעים בעולם, כמי שמובילה מהפכה חינוכית גלובלית ( מאיר אורבך) .

אם מקום עבודתכם, בית הספר, האוניברסיטה או המכללה שבה אתם עובדים עומדת לעבור ל Moodle 2 ממערכת Moodle 1.9 העדכון הזה הוא בשבילכם! בימים אלו נערך מרכז התקשורת של מכון מופת להעברת האירגונים והמכללות העובדים עמם ממערכת מוודל 1.9 למוודל 2.5. במסגרת היערכות זו גובש מסמך המפרט את המשמעות והשיפורים של המעבר למערכת החדשה ( רותי סלומון) .

סקירה כוללת של ההיערכות לשילוב מחשבי טאבלט בבתי ספר בארץ ובעולם . בסקירה ניתן לקרוא על מחקרים , ועדכונים על יוזמות יישוביות בישראל לשילוב הטאבלטים בבתי הספר , תהליכי ההתמודדות של המורים בבתי הספר בישראל וכמה יוזמות מעניינות בארה"ב . במבט כולל ומפוכח נראה כי במרבית בתי הספר בארץ ובעולם הפכו הטאבלטים לפלטפורמה לספרים דיגיטאליים ולא בהכרח לכלים פתוחים ללמידה פעילה ( עמי סלנט).

במציאות שבה רשת האינטרנט מכפילה עצמה כל 8 חודשים, חשוב להקנות לתלמידים מיומנויות להערכה של מקורות מידע. אין אנו יודעים באיזה עולם יעבדו ויתפקדו אבל אנו מניחים, לאור היקף ההתרחבות האדירה של האינטרנט משנה לשנה , כי אחת המיומנויות החשובות שלהם יידרשו היא היכולת להעריך במהירות את איכות מקורות המידע להם הם נחשפים . מיומנויות זו קשורה ליכולת לסנן מקורות מידע ולהבחין בין סוגי המקורות המידע השונים . מטרת השיעור הנוכחי היא , על כן , להציע למורים/מרצים , כמה גישות פדגוגיות ומידעניות מעשיות באמצעותם יוכלו להקנות לתלמידים/סטודנטים מיומנויות מידע חשובות לתפקוד יעיל בעולם האינטרנט בו יחיו בעתיד ( עמי סלנט) .

פיתוח טכנולוגי חדש ומתקדם של מכון מופ"ת . פלטפורמת Macamedia הינה רכיב נוסף המצטרף למעטפת הכלים הפדגוגיים של מכללות בחינוך ומכללות אקדמאיות בכלל . פלטפורמת הVOD החדשה שפיתח צוות הפיתוח במרכז התקשורת והמחשבים של מכון מופ"ת עבור מכללות מאפשרת לצפות בהרצאות מוקלטות או בסרטוני וידאו אחרים השייכים למכללה.