ניהול וסביבות למידה

בבית ספר הדמוקרטי "סאדברי" בירושלים, החוגג השנה עשור לקיומו, הולכים עם חופש וכבוד לילד עד הסוף . בית הספר הוקם לפני עשר שנים עקב רצונם של הורים ואנשי חינוך בבית ספר אחר לילדיהם הפרטיים ולילדים בכלל. הם הקימו קבוצה, למדו על כל מיני גרסאות של חינוך דמוקרטי והחליטו לאמץ את מודל "סאדברי" ( נאוה דקל) .

איך הופך מורה למנהל בית ספר? מה חווים מנהלי בתי ספר בשנות עבודתם הראשונות? מתי מגיעים מנהלי בתי ספר לתקופת השיא בעבודתם? מה קורה למנהלי בתי ספר לאחר עשר שנות עבודה? כיצד חשים מנהלים שנים אחדות לפני פרישתם? וכיצד חווה מנהל בית הספר את פרישתו מהתפקיד הניהולי–חינוכי? שאלות אלו ואחרות עומדות במוקד פרקי הספר הנוכחי בו מתחקה הכותב אחר תהליכי התפתחותם המקצועית של מנהלי בתי ספר מהרגע בו החליטו לבחור בתפקיד הניהולי, דרך הכשרתם המקצועית, ועד יציאתם לגמלאות ( אופלטקה, יזהר).

הכיתה המתוקשבת , הכוללת מחשבים ניידים או מחשבי טאבלט או סביבות מתוקשבות כגון MOODLE לתלמידים כבר אינה חלום עתידי אלא מציאות ההולכת ונרקמת בבתי ספר בעולם ובמידה יותר מצומצמת גם בישראל. על רקע זה ,השאלות שמבקשת סקירת מידע זו להציב הן האם חל גם שינוי בדרכי ההוראה והקניית אוריינות המידע לתלמידים ומה צריכים להיות הדגשים העיקריים בפיתוח אוריינות מידע בכיתה המתוקשבת. אוריינות מידע הינה תהליך ספיראלי (רב גילי) של הקניית ידע, מיומנויות וערכים במטרה לשפר את יכולתו של האדם להתמודד בסביבה טכנולוגית וחברתית משתנה ( עמי סלנט) .

למרצים המלמדים בקורסים מתוקשבים יש לעתים תחושה כי השקעת הזמן שלהם גדולה בקורס מקוון גדולה יותר מאשר קורס פנים-אל-פנים. המחקר, שנערך באוניברסיטה אמריקאית מרכזית ( Washington state university ) ביקש לבדוק שאלת מחקר זו באמצעות השוואה כוללת בין אותו קורס הנערך פנים-אל-פנים לבין הקורס המקביל לו הנערך בצורה מקוונת. החוקרות עקבו באמצעות לוגים סטטיסטיים מוני- זמן ( Time logs) אחר 8 כיתות של קורסים מתוקשבים ו-6 קורסים שנערכו פנים אל-פנים בתוך הקמפוס. (Van de Vord R, Pogue K. ).

בחיי בתי הספר התיכוניים בארה"ב ובקנדה הולך ונכנס מושג חדש אותו ניתן לתרגם באופן חופשי לעברית כ"רשת למידת משאבים מתוקשבת באינטרנט" . Virtual Learning Commons (VLC). רשת למידת המשאבים היא סוג של קהילת מעשה בחינוך אשר מופעלת על ידי ספריית ביה"ס. מדובר על מרחב מתוקשב שיתופי באינטרנט שבו צוות ספריית ביה"ס יוצר אוספים דיגיטליים שונים לטובת התלמידים והמורים ומגבש באופן מעשי הבנייה של ידע חינוכי באינטרנט. התלמידים עצמם יכולים להיפגש באופן וירטואלי, בכל עת , במרחב השיתופי הזה באינטרנט וללמוד שם בצוותא סביב חומרי הלמידה או חומרי הרקע שאורגנו ( LOERTSCHER D, KOECHLIN C) .

במאמר הנוכחי אשר התפרסם בארה"ב מוצג מבנה דינאמי ומותאם יותר של קורס מתוקשב שבו המרצה מאפשר לסטודנטים להשתתף בפורום ייעודי של הקורס המתוקשב ולדון במטלות שניתנו להם . המטרה היא ליצור קהילת למידה מגובשת של הסטודנטים היכולים גם לעבוד בצוותא על מטלות ולהביע עצמם בפורום המתוקשב. לאחר מכן , מעלה המרצה באופן שבועי את חומרי הלמידה והמאמרים לקריאה , כאשר הוא מתייחס לתגובות של הסטודנטים בפורום המתוקשב והכיוון שנקטו במטלות שלהם . המרצה עוקב אחר הדיונים המתנהלים בפורום ומגיב בהתאם , מעודד ומשמיע חיזוקים לכיוונים השונים של הסטודנטים הלומדים בצוותא ( Holly A. Bell) .

ההתפתחות הטכנולוגית המהירה של הפלטפורמות ללמידה מתוקשבת כגון Moodle ופלטפורמות אחרות תורמת , אמנם, רבות ליעילות הלמידה המתוקשבת , אך המרכיב של נוכחות המרצה/מורה בקורס הוא הרבה יותר משמעותי להצלחת הלמידה המקוונת. המאמר מדגים את חשיבות הנוכחות של המרצה בקורס המקוון , יצירת סגנון ההוראה הברור שלו והאישיות שלו , לרבות המאפיינים החברתיים שהוא יוצק בתהליכי הלמידה המתוקשבים. המרצה המקוון , חייב , על כן, להכיר , היטב את אוכלוסיית הסטודנטים על מנת ליצור מעורבות שלהם בלמידה המתוקשבת. שום מערכת טכנולוגית הכי משוכללת בעולם לא תיצור מעורבות של הלומדים ללא אסטרטגיה מכוונת של המרצה והאישיות שלו ( Kelly, Rob ) .

בלוח "החכם" בכיתה משתמשים בעיקר המורים, אולם לעתים קרובות הם פחות בטוחים לגבי מיומנויות השימוש שלהם בו לפני לומדים הבטוחים יותר במיומנויות המתוקשבות שלהם. סכומי כסף גדולים הוצאו באנגליה ובמדינות אחרות על תכניות לאומיות שנועדו להציג את הערכה היקרה הזו בבתי הספר, אף על פי שלא נמצאה הוכחה ברורה ליעילותם של ה"לוחות" החכמים ( Donald Clark) .

מחקר זה תוכנן כדי לחקור את יחסי האמון בין ההורים לבין המורים של תלמידי כיתה א'. שאלות מחקר נוספות בחנו האם האמון היה קשור למוצא ולביצוע בקריאה. חמישה היבטים של אמון – נדיבות, מהימנות, יכולת, הגינות ופתיחות-נמדדו על סולם ליקרט בן 4 נקודות. ביצוע הקריאה נמדד על ידי מבחן בן שלוש דקות (Janssen, Marije, Bakker, Joep T.A, Bosman, Anna M.T., Rosenberg, Kirsten; Leseman, Paul P.M., 2012(.

מחקר זה בוחן את ההשפעות ואת התפקידים של המנטור המקוון עם תהליך של חונכות מקוונת בסביבות למידה שיתופיות הנתמכות על ידי מחשב בקהילות של מורים במהלך הקריירה (Helga Dorner, 2013)

במאמר זה, המחברת תוהה כיצד כתיבת בלוג תורמת לתלמידיה. המחברת מציינת מספר יתרונות של כתיבת בלוג עבור התלמידים(Pernille Ripp, 2012).

במאמר זה נבחנה מעורבות הורים בבית הספר לפי "תיאוריית ההתנהגות המתוכננת" (Bracke, Deborah and Corts, Daniel, 2012).

הכיתות מיושנות, הספרים מיותרים ורכישת המידע יקרה ומסורבלת. רגע לפני שאנחנו נפרדים מהפדגוגיה של פעם – מה יש לחינוך האינטרנטי והטכנולוגי להציע לנו, והאם באמת נמצאה הדרך להכין תלמידים לעולם דינמי מבלי להרוס להם את היצירתיות? נראה שחלק משמעותי מהיכולת לטפח את הדמיון והיצירתיות מצוי בטכנולוגיה. האם בקרוב טאבלטים יהפכו לילקוט החדש? סרטונים יחליפו הרצאות? בכתבה ניתן דגש מיוחד לתפיסות של סר קן רובינסון והשפעתם הפוטנציאלית על עתיד החינוך ( נטע אחיטוב) .

אף על פי שקיימת הסכמה בין סין, ארה"ב וגרמניה החשיבות של הטמעת התקשוב בבתי הספר, סין מצליחה יותר בהטמעת התקשוב החינוכי בכיתה בהשוואה לארה"ב ולגרמניה. סיבה אחת לפער היא שבארה"ב קיים חוסר בהכשרה הטכנולוגית הניתנת למורים, הבעיה העיקרית היא שלמורים לא ניתנה הכשרה מספקת לגבי הטמעת התקשוב החינוכי בכיתה באופן אפקטיבי (Ryan Lytle, 2012),

המורה והמחנך אביב ממשיך ביוזמותיו הברוכות בתחום החינוך המתוקשב ויכול לשמש בישראל כמייצג של החדשנות הפדגוגית הגבוהה ביותר בתחום ההוראה המקוונת . אביב ערך ניסוי בכיתה שלו לגבי שילוב ציר הזמן (Timeline) של פייסבוק, בעזרת פעילות שמאפשרת לא רק צפייה בציר זמן, אלא גם למידה עצמית, עשייה והזנת חומרים של הלומדים.

בפוסט הזה מציגה רותי סלומון היבטים מידעניים וקוגניטיביים של תהליך חקר מאתגר שנעשה בשנה שעברה בשכבת ה' בבית ספר מסוים במרכז הארץ. הפעילות המתוקשבת התבססה על אגרון מונחים שבנו התלמידים במהלך תהליך החקר המידעני. המשך שלבי החקר היו העלאת ידע קודם, איסוף, מיזוג ועיבוד מידע והפקת תוצר. המחנכים של שכבת ה' גילו מוטיבציה רבה ובכל שלב ושלב והובילו את תלמידיהם להסתקרן, לחשוב, לחקור, ללמוד, ליצור וליהנות.

פיתוח הספרים הדיגיטליים התקדם צעד נוסף עם מהפכת ה"טאץ'" (Touch Technology) העכשווית, ששיאה קרב אלינו בצעדי ענק. זמינות המכשירים הניידים – הטאבלטים ומכשירי הנוטבוק – הולכת וגדלה, ומשנה את אופן הנגשת התוכן הדיגיטלי ואת חווית המשתמש. ואכן, ספרי הלימוד הדיגיטליים החדשים כוללים אפליקציות אינטראקטיביות המנצלות את יכולות הטאץ' לצרכים פדגוגיים. ספרי הלימוד הדיגיטליים-היברידיים מותאמים לעבודה במגוון רחב של מחשבים ושל טאבלטים.

הקמת בית ספר לפיתוח מנהיגות בחט"ב "גוונים" המושתת על התפיסה של הפסיכולוגיה החיובית זאת, מתוך אמונה, כי יישום התפיסות והפרקטיקות של הפסיכולוגיה החיובית בזירה הבית ספרית יובילו את מערכת החינוך להישגים לימודיים גבוהים יותר ולהעלאת המוטיבציה של המורים והתלמידים. התכנית מפותחת ומוטמעת בשיתוף עם מרכז מיטב לחקר ויישום הפסיכולוגיה החיובית במרכז הבינתחומי בהרצליה.

גוגל ארת' ( Google Earth) הוא סביבה הבנויה על שכבות מידע ממקורות מוסמכים ומדעיים שבצידן שכבות שיתוף המערבות את המשתמשים בתהליך המיפוי. תופעה זו הופכת את גוגל ארת' ממפה שרק משקפת מציאות חברתית למצע דינמי לקיום יחסים חברתיים ולרשת חברתית בפני עצמה. לצד הממשק של התוכנה עצמה התפתחה קהילת משתמשים (Google Earth Community) המקיימת בינה לבין עצמה אינטראקציות המבוססות על פעילות המיפוי המשותפת. לעיתים משמשת הסביבה אף לקידום אג'נדות פוליטיות כאלו ואחרות. עם זאת, היא גם משקפת את הפערים החברתיים הקיימים בחברה הדיגיטלית ואף תורמת להעמקתם – למשל, הפערים בין בעלי הגישה לאינטרנט לבין מי שהאינטרנט אינו נגיש להם, אם בשל היעדר אמצעים כלכליים ואם בשל סיבות אחרות ( חגית מישר-טל) .

למרות הרתיעה היסודית, בכמה בתי ספר החלו באחרונה להתיידד עם המכשירים הניידים מסוג סמאטרפונים ולעשות בהם שימוש למשימות יוצאות דופן. זה קורה השנה בתל אביב, זכרון יעקב ופתח תקוה. בזו האחרונה אף יפעל הפרויקט החדשני הזה בכל בתי הספר היסודיים בעיר.בשלוש ערים אלה אימצו העיריות את התוכנית "Wandering", המשלבת טלפונים ניידים בבתי הספר. דוד לחמיש, יועץ לפיתוח תהליכי למידה, שפיתח את התוכנית, מסביר כי "זו למידה שאינה מתרחשת בכיתה באשר היא, אלא נעשית בסביבה מחוץ לכיתה ומתייחסת למקום על כל רבדיו, הפיסי, ההיסטורי ועוד" ( תמר רותם) .