ניהול וסביבות למידה

המאמר זה מנסה להבחין לקשור בין למידה טבעית לבין למידה מסורתית ולהסביר את הפוטנציאל החינוכי של סביבת הלימוד החוץ-כיתתית בקירוּב תהליך הלמידה הבית-ספרי לעולמם של הלומדים. בבית הספר רוב תהליכי הלמידה מתרחשים בחדר המנותק במידה רבה מהעולם הממשי. שם פוגשים הלומדים נושאים רבים הקשורים באתרים ובמקומות ממשיים, אך הם עצמם מנותקים מכל מגע אתם. תמונות, סרטים וגם המחשב עשויים לסייע בתהליך הלמידה, אבל אמצעים אלו אינם יכולים לשמש תחליף לעולם הממשי. למידה טבעית מתרחשת כאשר היא קשורה לצורך חיוני הרלוונטי לחיי היום-יום של הלומדים. מאחר שמטרתה העיקרית של הפעילות החוץ-כיתתית היא להפגיש את הלומדים עם תופעות ותהליכים במקום התרחשותם, מומלץ לקיימה בשלבים המוקדמים של רצף ההוראה-למידה, באופן שהרצף יתפתח בהדרגה מן המוחשי אל המופשט.

מטרת הספר להוסיף על הידע ההולך ומתגבש בעולם החינוך בעניין שיטת הניהול המתקדמת הרואה בבית הספר מקור סמכות ואחריות לתוצאות הלמידה. הספר יצא לאור בעת ובעונה אחת הן בעברית והן באנגלית. הידע המוגש לקורא בספר זה הוא חלק מתהליך מצטבר וצומח. הוא עשוי לשפוך אור על יכולתו של בית הספר להגדיל את האפקטיביות שלו בשיפור הישגיו. ככל שהידע על ניהול בתי ספר הולך ומעמיק, מתבררת גם המורכבות בניהול המוסד החינוכי הבודד. מורכבות זו מתגבשת לכלל תורת ניהול רחבה ורבת פנים וחושפת את הרבדים והשכבות הרבים בעבודה במוסד חינוכי ובניהולו. ספר זה אינו עוסק בצדו האחר של המטבע – ניהול מערכת חינוך מנקודת מבט של המרכז – ואינו עוסק בתפקיד המדינה, המחוז או רשות החינוך המקומית.הספר עוסק ב'איך'- בהגברת ההבנה למורכבות ניהול בית הספר, והוא מדגיש את ההתבוננות פנימה אל תהליך העבודה הבית ספרי. כדי לאפשר את יישום תיאורית הניהול העצמי של בתי הספר צריך להבטיח שיתגבשו ויתרחבו גם התיאוריה והפרקטיקה של תפקיד המרכז (המדינה, המחוז, רשות החינוך המקומית) לכלל תורת ניהול שלמה המגלמת את שני צדיו של המטבע, שתי מערכות ניהול שלובות זו בזו ותלויות האחת ברעותה. (עמי וולנסקי, יצחק פרידמן)

המאמר בוחן את הסוגים השונים של קהילות קיימות – קהילות עניין, קהילות עניין מכוונות מטרה, קהילות לומדים וקהילות מעשה, לאור תיאורית הלמידה החברתית של Wenger מ-1998, ומנסה לתאר את תהליך המשא ומתן של משמעות (negotiation of meaning) בבסיס הלמידה המתרחשת מסגרתן וכיצד תהליך הלמידה מתקיים בפועל במונחים של המחשה והשתתפות. (Pedulko B, Henri F)

כדי לחזק את הקשר בין מוסדות הכשרת המורים ובין שלבי הקליטה הראשונים של מורים מתחילים בבתי הספר, תוכננה והופעלה בארה"ב רשת ארצית מתוקשבת לתמיכה במורים מתחילים הידועה בשם פרויקט, המגדלור' (lighthouse project).הרשת הממוחשבת מורכבת ממורים מתחילים, מורים מנוסים מבתי הספר ומורי מורים במכללות להכשרת המורים. המטרה העיקרית של המחקר הייתה לחקור כיצד השפיעה קהילת התמיכה המתוקשבת על צרכי התמיכה של המורים המתחילים מבחינה חברתית, רגשית, פדגוגית ומקצועית. (Marjorie Dewert, Leslie Babinski, Brett D. Jones)

תיאורית האינטליגנציות המרובות ממריצה מורים למצוא דרכים לעזור לכל אחד מהתלמידים. ואכן, יישום תיאורית האינטליגנציות המרובות לובש פנים רבות וצובר תאוצה. סקירה מקיפה אודות אסטרטגיות שנקטו בתי ספר בארץ ובעולם ליישום תיאורית האינטליגנציות המרובות בתהליכי הלמידה וההוראה תוך מתן דגש לתיאור מחקרי של התהליך בביה"ס הר גילון.

המחקר בוחן את תחושת השייכות לבית הספר בקרב כל תלמידי כתות ו' וח' במחוז גדול בקנדה. השונות בתחושת השייכות של התלמידים היתה בעיקר בתוך בתי הספר ולא בין בתי הספר. ברמת התלמיד, תחושת השייכות הושפעה הכי הרבה, בשתי הכתות, מהתנאים הפיסיים והמנטאליים של התלמיד ופחות ממאפיינים אינדיבידואליים ומשפחתיים שלו. הערכה עצמית של התלמיד היא המנבא החשוב ביותר לתחושת השייכות של התלמידים ולאחריו מצבו הבריאותי. ברמת בית הספר, אקלים בית הספר משפיע יותר מהקונטקסט הבית ספרי בעיצוב תחושת השייכות של התלמיד. (Xin Ma)

שאלון אבחוני מורחב המספק בנוסף לתיאור תופעת האלימות מידע על תפיסת התלמידים את האקלים החינוכי המיטבי (אח"מ) השורר בבית הספר. הערכה מיועדת לספק לאנשי שפ"י וליועצים החינוכיים כלי עבודה עדכני ויישומי באמצעותו יוכלו לתרום למערכת בה הם פועלים מתודולוגיה מקצועית ייחודית (רחל ארהרד).

הנחיות דידקטיות לתכנון והפעלת חקר רשת. טיפים לבניית משימת אינטרנט. ההנחיות נכתבו במקור ע"י לימור אלהרר ומציעות שיטה לארגון משימת חקר – רשת.

המאמר מציג תפיסה של בית ספר חדשני המסוגל לקדם את יכולתם של בוגריו לחיות חיים מספקים ומשמעותיים, ולהתחשב באחר במסגרת החברה הישראלית הפוסטמודרניסטית. הדגם מבוסס על תיאוריית ההכוונה העצמית של רייאן ודסי (2000), תפיסת הצמיחה של עשור (1995, 2001), תפיסת החינוך לאוטונומיה של אבירם (2000) ורעיונות שפותחו על ידי קבוצת שת"ל במשרד החינוך (שיפור תהליכי למידה, אורנשטיין, תשנ"א). ביסוד התפיסה עומדת ההנחה, כי ישנם חמישה משאבים פנימיים העשויים לאפשר לבני אדם לחיות חיים מספקים תוך התחשבות באחר, ואשר אינם מטופחים מספיק ברוב בתי הספר הקיימים כיום. מטרת בית הספר שמציע המחבר היא לטפח את חמשת המשאבים האלה, ובאמצעותם לקדם את סיכוייהם של בוגריו לחיות חיים מספקים ומשמעותיים יותר. שלושת המשאבים הבסיסיים ביותר הם: חוויות של סיפוק הצרכים הבסיסיים בקשר ובשייכות, ביכולת, ובאוטונומיה; חוויות שבעקבותיהן מתפתחות תפיסות עצמי ותפיסות זולת שהן חיוביות בעיקרן. שני משאבים נוספים כוללים כישורים, ערכים ונטיות המאפשרים קשב פנימי ונטייה להתחשבות באחר (אבי עשור).

מטרת המחקר לבחון את טיבו של הטיול ככלי חינוכי. כותבי המחקר השתמשו בעבודה במונח 'טיול בית-ספרי' בהתייחס לטיולים הנערכים מטעם בתי הספר העל יסודיים, לכלל התלמידים וכחלק מתכניתם החינוכית. הנחת היסוד במחקר היא שלטיול מיוחסות משמעויות דיפרנציאליות, המעוצבות בהשפעת גורמי תקופה, גיל ותפקיד. משום כך אנו בקשו עורכי המחקר לחשוף את המשמעויות המיוחסות לטיול הבית-ספרי על ידי שלוש קבוצות גיל ותפקיד: מעצבי המדיניות, מחנכים ותלמידים, ובשני פרקי זמן: בתקופת היישוב (בשנים 1920-1949) ובתקופת המדינה (בשנים 1950-1979). (גיל גרטל)

עורכי המחקר, אשר נערך באוניברסיטה הפתוחה בישראל, ביקשו לבדוק את ההשפעה של גודל הקבוצה בלמידה מרחוק על דפוסי האינטראקציה במערכת קבוצות דיון נלוות לקורסים מתוקשבים (הכוונה היא בעיקר לקבוצות דיון אשר ההשתתפות בהן היא בלתי מחייבת). לא נמצא קשר לגודל הקבוצה, כלומר, הגידול במספר הסטודנטים בפורום המתוקשב אינו מתבטא בהכרח בגידול במספר ההודעות פֶר משתתף. (Avner Caspi, Paul Gorsky, Eran Chajut )

מטלה מקוונת היא חלק ממערך המטלות הלימודיות המלוות את התלמיד במהלך למידתו. מטרת חלק זה היא לתת תחושה לתלמיד "מה יצא לי מזה", ומעבר לכך, פעילות שתבהיר הן לתלמיד והן למורה שיבחן את התוצר מאוחר יותר, מה התלמיד השיג ובאיזה עומק. במילים אחרות, אינדיקציה כלשהי שאכן, ובאיזה מידה, מטרת המטלה הושגה. ניתן לעשות זאת על ידי עימות התלמיד עם מטרת המטלה שמופיעה בראש המטלה. לא מאיים כמובן, אלא ידידותי עם חיוך. למשל, אזכור קצר של המטרה (סיכום המטלה), ובקשה להתייחסות למטרה, האם הבין / השיג, או משהו בסגנון: "בדוק את עצמך" – מספר שאלות פשוטות, עם תשובות לא מורכבות המסכמות למעשה את המטלה. ניתן גם משהו בסגנון: "למדתי כאן ש…" ועוד. (אברום רותם)

המאמר מנסה למצות את מה שלמד על הצלחתם של מנהיגים חינוכיים מוצלחים בעשיית שינוי בבתי ספר – שינוי שייעודו שיפור הלמידה אצל כל התלמידים. ווגנר מכנה את התיאוריה שלו בשם "תיאוריית פעולה של שינוי" (Action theory of change) כי יש בה סינתזה של רעיונות תיאורטיים שהתפתחו מהעשייה, מניסוי וטעייה ומרפלקציה, שהם השלב המקדים לחשיבה על תכנית פעולה מוגדרת (Tony Wagner).

לפי גישתו של פרופסור גבי סלומון קבוצת דיון מתוקשבת ללא גישה פדגוגית כלשהי אינה תורמת ללמידה ואינה יעילה. תמיכה לכך נמצאה במחקר שנערך ע"י הכותבת בהנחיית ד"ר קרמרסקי ברכה, מאוניברסיטת בר אילן. נמצא כי האפקט החזק ביותר התקבל אצל תלמידים שנחשפו לשיטה המשלבת למידה בפורום בגישה מטה קוגניטיבית. תלמידים אלו גילו יכולת אוריינות מתמטית במיומנויות פתרון בעיות ופיתחו תקשורת מתמטית גבוהים יותר מתלמידים שלא נחשפו לגישה זו בפורום. מטרת הגישה המטה קוגניטיבית היא בהגברת המודעות בתהליך הלמידה. מודעות הלומד הכוללת הערכת יכולותיו ומגבלותיו של פותר הבעיה, מודעות לגבי התוכן, השפה והמבנה ומודעות לגבי תהליכים קוגניטיביים שהפותר נוקט במהלך הפיתרון. הגישה המטה קוגניטיבית מכוונת את הלומד בעזרת שאלות מטה קוגניטיביות לא רק לביצוע (מה אני עושה) אלא גם להבנת התהליך (איך? מדוע?). שאלות אלו (שאלות הבנה, אסטרטגיה, הקשר ורפלקציה) מעלות את רמת המודעות של הלומד על תהליך למידתו, קשייו, משפרות את הבנתו, מפתחות לומד עצמאי המפקח של תהליך למידתו וכל אלו בשל תיעוד תהליך הלמידה (נאוה מזרחי)

הדו"ח עוסק בתרומה של העבודה בסביבה ממוחשבת של פרחי הוראה ושל מורים בפועל (לא דווקא להוראת המתמטיקה) המתמחים בהוראת המתמטיקה. מטרת המחקר לבדוק כיצד הסטודנטים נתרמים מלומדות מתמטיות בעת לימוד גיאומטריה וגיאומטריה אנליטית. החוקרות התעניינו בהבדלים בתרומה בהתאם לסוג הבעיה, ללומדה, לסוג הקורס ולהרכב הקבוצה בנוסף התעניינו החוקרות בשינוי הרמה של הסטודנטים בהתאם לסוג הבעיה, להרכב הקבוצה, בהתאם ללומדה ולסוג הקורס. החוקרות ערכו מבחני חי בריבוע ו-t לבדיקת השינוי ברמות ההתפתחות של ואן-הילה בהתאם לשימוש במחשבים ולבדיקת התרומה להישגים. חשיבות המחקר בכך שהוא מציע שילוב יעיל של הלומדות בהתאם לרמת הלומד ולסוג השאלה. מציאת הדרך הנאותה לשילוב הלומדות בלמידה של הסטודנטים להוראה תתרום להעשרת השיעורים של פרחי ההוראה במכללה ותפתח בפני המורים לעתיד, דרך נאותה לשלב את הלומדות לכשילמדו גיאומטריה בכיתותיהם (אירנה גורביץ, דבורה גורב, מריטה ברבש).

ניצנים ראשונים של התארגנויות מורים לקהילות מתוקשבות מבוססת WEB 2.00 כבר נראים בעולם. כך לדוגמא, הקים Steve Hargadon את הקהילה השיתופית הבינלאומית Classroom 2.0 לחילופי מידע בין מורים בעולם תוך כדי יצירת קשרים חברתיים בין המורים המדווחים באתר השיתופי אם באמצעות בלוגים ואם באמצעות תיעוד במאגר הויקי השיתופי הקשור לאתר בינלאומי זה. המורים החברים באתר השיתופי Classroom 2.0 הם מורים המנסים לפרוץ דרכים חדשות בתחומי התקשוב החינוכי והפדגוגיה המתוקשבת לרבות דיווח על פרויקטים מתוקשבים שהם מפעילים בכיתות הלימוד שלהם.

פרופ' Miriam B. Raider-Roth טוענת כי התלמידים מפתחים יכולות מיוחדות להבחין בעיקרי התכנים המועברים בכיתה באופן מצבי לטיב יחסיהם בכיתה ומגבשים את הידע שלהם בהתאם. התלמידים לומדים לבנות את הידע שלהם בכיתה בהתאם לאיכות היחסים שהם רוקמים עם עמיתיהם ועם מוריהם. משקל רב בתפיסה מצבית זו יש לרמת האמון שהם רוכשים למוריהם ולעמיתיהם. ילדים שאינם מצליחים לפתח יחסי אימון ושיתוף מידע משפיעים גם באופן שלילי על הבנתם ועל היחסים בכיתה. נמצא קשר ישיר בין עומק ההבנה ואיכות ההבנה של התלמידים ובין התפתחות יחסי הגומלין בכיתה. חשיבותו של המחקר בכך שהוא מערער על ההנחה שטיב ההבנה של הילד תלויה אך ורק בהתפתחות הקוגניטיבית.

הסולם למעורבות הורים המוצג בפרסום זה כולל ארבעה תת-סולמות למדידת התופעות האלה: 1. רמת ההזדהות של ההורים עם בית הספר כמושג כללי או מופשט ועם בית הספר המסוים, בו לומד ילדם. 2. רמת הערות של ההורים כלפי בית הספר כארגון, כלפי הפדגוגיה הבית ספרית וכלפי היחסים הבינאישיים בבית הספר. רמת המעורבות, סבילה או פעילה, של ההורים בפועל. 4. הפגנת אמון בהורה ובתלמיד מצד בית-הספר ( יצחק פרידמן, יעל פישר) .

מחקר שנערך בפלורידה הראה שתלמידים בבית-הספר היסודי, שלמדו נושאים במדעי הסביבה בחצר בית-הספר, שיפרו את הידע שלהם באופן מובהק בהשוואה לתלמידים, שלמדו נושאים אלה במסגרת הכיתה. (נעמי וקס)

למרות כל הפעילות להטמעת האינטרנט בבתי הספר בישראל, יש תחושה של החמצה. גם בהשוואה לתחומי המסחר הרבים שבהם יש פריחה של ממש בשימוש באינטרנט, וגם בתוך הסביבה החינוכית עצמה, נדמה שמשהו לא זז כמו שצריך. (ג'יי הורוביץ)