ניהול וסביבות למידה

שאלון אבחוני מורחב המספק בנוסף לתיאור תופעת האלימות מידע על תפיסת התלמידים את האקלים החינוכי המיטבי (אח"מ) השורר בבית הספר. הערכה מיועדת לספק לאנשי שפ"י וליועצים החינוכיים כלי עבודה עדכני ויישומי באמצעותו יוכלו לתרום למערכת בה הם פועלים מתודולוגיה מקצועית ייחודית (רחל ארהרד).

הנחיות דידקטיות לתכנון והפעלת חקר רשת. טיפים לבניית משימת אינטרנט. ההנחיות נכתבו במקור ע"י לימור אלהרר ומציעות שיטה לארגון משימת חקר – רשת.

המאמר מציג תפיסה של בית ספר חדשני המסוגל לקדם את יכולתם של בוגריו לחיות חיים מספקים ומשמעותיים, ולהתחשב באחר במסגרת החברה הישראלית הפוסטמודרניסטית. הדגם מבוסס על תיאוריית ההכוונה העצמית של רייאן ודסי (2000), תפיסת הצמיחה של עשור (1995, 2001), תפיסת החינוך לאוטונומיה של אבירם (2000) ורעיונות שפותחו על ידי קבוצת שת"ל במשרד החינוך (שיפור תהליכי למידה, אורנשטיין, תשנ"א). ביסוד התפיסה עומדת ההנחה, כי ישנם חמישה משאבים פנימיים העשויים לאפשר לבני אדם לחיות חיים מספקים תוך התחשבות באחר, ואשר אינם מטופחים מספיק ברוב בתי הספר הקיימים כיום. מטרת בית הספר שמציע המחבר היא לטפח את חמשת המשאבים האלה, ובאמצעותם לקדם את סיכוייהם של בוגריו לחיות חיים מספקים ומשמעותיים יותר. שלושת המשאבים הבסיסיים ביותר הם: חוויות של סיפוק הצרכים הבסיסיים בקשר ובשייכות, ביכולת, ובאוטונומיה; חוויות שבעקבותיהן מתפתחות תפיסות עצמי ותפיסות זולת שהן חיוביות בעיקרן. שני משאבים נוספים כוללים כישורים, ערכים ונטיות המאפשרים קשב פנימי ונטייה להתחשבות באחר (אבי עשור).

מטרת המחקר לבחון את טיבו של הטיול ככלי חינוכי. כותבי המחקר השתמשו בעבודה במונח 'טיול בית-ספרי' בהתייחס לטיולים הנערכים מטעם בתי הספר העל יסודיים, לכלל התלמידים וכחלק מתכניתם החינוכית. הנחת היסוד במחקר היא שלטיול מיוחסות משמעויות דיפרנציאליות, המעוצבות בהשפעת גורמי תקופה, גיל ותפקיד. משום כך אנו בקשו עורכי המחקר לחשוף את המשמעויות המיוחסות לטיול הבית-ספרי על ידי שלוש קבוצות גיל ותפקיד: מעצבי המדיניות, מחנכים ותלמידים, ובשני פרקי זמן: בתקופת היישוב (בשנים 1920-1949) ובתקופת המדינה (בשנים 1950-1979). (גיל גרטל)

עורכי המחקר, אשר נערך באוניברסיטה הפתוחה בישראל, ביקשו לבדוק את ההשפעה של גודל הקבוצה בלמידה מרחוק על דפוסי האינטראקציה במערכת קבוצות דיון נלוות לקורסים מתוקשבים (הכוונה היא בעיקר לקבוצות דיון אשר ההשתתפות בהן היא בלתי מחייבת). לא נמצא קשר לגודל הקבוצה, כלומר, הגידול במספר הסטודנטים בפורום המתוקשב אינו מתבטא בהכרח בגידול במספר ההודעות פֶר משתתף. (Avner Caspi, Paul Gorsky, Eran Chajut )

מטלה מקוונת היא חלק ממערך המטלות הלימודיות המלוות את התלמיד במהלך למידתו. מטרת חלק זה היא לתת תחושה לתלמיד "מה יצא לי מזה", ומעבר לכך, פעילות שתבהיר הן לתלמיד והן למורה שיבחן את התוצר מאוחר יותר, מה התלמיד השיג ובאיזה עומק. במילים אחרות, אינדיקציה כלשהי שאכן, ובאיזה מידה, מטרת המטלה הושגה. ניתן לעשות זאת על ידי עימות התלמיד עם מטרת המטלה שמופיעה בראש המטלה. לא מאיים כמובן, אלא ידידותי עם חיוך. למשל, אזכור קצר של המטרה (סיכום המטלה), ובקשה להתייחסות למטרה, האם הבין / השיג, או משהו בסגנון: "בדוק את עצמך" – מספר שאלות פשוטות, עם תשובות לא מורכבות המסכמות למעשה את המטלה. ניתן גם משהו בסגנון: "למדתי כאן ש…" ועוד. (אברום רותם)

המאמר מנסה למצות את מה שלמד על הצלחתם של מנהיגים חינוכיים מוצלחים בעשיית שינוי בבתי ספר – שינוי שייעודו שיפור הלמידה אצל כל התלמידים. ווגנר מכנה את התיאוריה שלו בשם "תיאוריית פעולה של שינוי" (Action theory of change) כי יש בה סינתזה של רעיונות תיאורטיים שהתפתחו מהעשייה, מניסוי וטעייה ומרפלקציה, שהם השלב המקדים לחשיבה על תכנית פעולה מוגדרת (Tony Wagner).

לפי גישתו של פרופסור גבי סלומון קבוצת דיון מתוקשבת ללא גישה פדגוגית כלשהי אינה תורמת ללמידה ואינה יעילה. תמיכה לכך נמצאה במחקר שנערך ע"י הכותבת בהנחיית ד"ר קרמרסקי ברכה, מאוניברסיטת בר אילן. נמצא כי האפקט החזק ביותר התקבל אצל תלמידים שנחשפו לשיטה המשלבת למידה בפורום בגישה מטה קוגניטיבית. תלמידים אלו גילו יכולת אוריינות מתמטית במיומנויות פתרון בעיות ופיתחו תקשורת מתמטית גבוהים יותר מתלמידים שלא נחשפו לגישה זו בפורום. מטרת הגישה המטה קוגניטיבית היא בהגברת המודעות בתהליך הלמידה. מודעות הלומד הכוללת הערכת יכולותיו ומגבלותיו של פותר הבעיה, מודעות לגבי התוכן, השפה והמבנה ומודעות לגבי תהליכים קוגניטיביים שהפותר נוקט במהלך הפיתרון. הגישה המטה קוגניטיבית מכוונת את הלומד בעזרת שאלות מטה קוגניטיביות לא רק לביצוע (מה אני עושה) אלא גם להבנת התהליך (איך? מדוע?). שאלות אלו (שאלות הבנה, אסטרטגיה, הקשר ורפלקציה) מעלות את רמת המודעות של הלומד על תהליך למידתו, קשייו, משפרות את הבנתו, מפתחות לומד עצמאי המפקח של תהליך למידתו וכל אלו בשל תיעוד תהליך הלמידה (נאוה מזרחי)

הדו"ח עוסק בתרומה של העבודה בסביבה ממוחשבת של פרחי הוראה ושל מורים בפועל (לא דווקא להוראת המתמטיקה) המתמחים בהוראת המתמטיקה. מטרת המחקר לבדוק כיצד הסטודנטים נתרמים מלומדות מתמטיות בעת לימוד גיאומטריה וגיאומטריה אנליטית. החוקרות התעניינו בהבדלים בתרומה בהתאם לסוג הבעיה, ללומדה, לסוג הקורס ולהרכב הקבוצה בנוסף התעניינו החוקרות בשינוי הרמה של הסטודנטים בהתאם לסוג הבעיה, להרכב הקבוצה, בהתאם ללומדה ולסוג הקורס. החוקרות ערכו מבחני חי בריבוע ו-t לבדיקת השינוי ברמות ההתפתחות של ואן-הילה בהתאם לשימוש במחשבים ולבדיקת התרומה להישגים. חשיבות המחקר בכך שהוא מציע שילוב יעיל של הלומדות בהתאם לרמת הלומד ולסוג השאלה. מציאת הדרך הנאותה לשילוב הלומדות בלמידה של הסטודנטים להוראה תתרום להעשרת השיעורים של פרחי ההוראה במכללה ותפתח בפני המורים לעתיד, דרך נאותה לשלב את הלומדות לכשילמדו גיאומטריה בכיתותיהם (אירנה גורביץ, דבורה גורב, מריטה ברבש).

ניצנים ראשונים של התארגנויות מורים לקהילות מתוקשבות מבוססת WEB 2.00 כבר נראים בעולם. כך לדוגמא, הקים Steve Hargadon את הקהילה השיתופית הבינלאומית Classroom 2.0 לחילופי מידע בין מורים בעולם תוך כדי יצירת קשרים חברתיים בין המורים המדווחים באתר השיתופי אם באמצעות בלוגים ואם באמצעות תיעוד במאגר הויקי השיתופי הקשור לאתר בינלאומי זה. המורים החברים באתר השיתופי Classroom 2.0 הם מורים המנסים לפרוץ דרכים חדשות בתחומי התקשוב החינוכי והפדגוגיה המתוקשבת לרבות דיווח על פרויקטים מתוקשבים שהם מפעילים בכיתות הלימוד שלהם.

פרופ' Miriam B. Raider-Roth טוענת כי התלמידים מפתחים יכולות מיוחדות להבחין בעיקרי התכנים המועברים בכיתה באופן מצבי לטיב יחסיהם בכיתה ומגבשים את הידע שלהם בהתאם. התלמידים לומדים לבנות את הידע שלהם בכיתה בהתאם לאיכות היחסים שהם רוקמים עם עמיתיהם ועם מוריהם. משקל רב בתפיסה מצבית זו יש לרמת האמון שהם רוכשים למוריהם ולעמיתיהם. ילדים שאינם מצליחים לפתח יחסי אימון ושיתוף מידע משפיעים גם באופן שלילי על הבנתם ועל היחסים בכיתה. נמצא קשר ישיר בין עומק ההבנה ואיכות ההבנה של התלמידים ובין התפתחות יחסי הגומלין בכיתה. חשיבותו של המחקר בכך שהוא מערער על ההנחה שטיב ההבנה של הילד תלויה אך ורק בהתפתחות הקוגניטיבית.

הסולם למעורבות הורים המוצג בפרסום זה כולל ארבעה תת-סולמות למדידת התופעות האלה: 1. רמת ההזדהות של ההורים עם בית הספר כמושג כללי או מופשט ועם בית הספר המסוים, בו לומד ילדם. 2. רמת הערות של ההורים כלפי בית הספר כארגון, כלפי הפדגוגיה הבית ספרית וכלפי היחסים הבינאישיים בבית הספר. רמת המעורבות, סבילה או פעילה, של ההורים בפועל. 4. הפגנת אמון בהורה ובתלמיד מצד בית-הספר ( יצחק פרידמן, יעל פישר) .

מחקר שנערך בפלורידה הראה שתלמידים בבית-הספר היסודי, שלמדו נושאים במדעי הסביבה בחצר בית-הספר, שיפרו את הידע שלהם באופן מובהק בהשוואה לתלמידים, שלמדו נושאים אלה במסגרת הכיתה. (נעמי וקס)

למרות כל הפעילות להטמעת האינטרנט בבתי הספר בישראל, יש תחושה של החמצה. גם בהשוואה לתחומי המסחר הרבים שבהם יש פריחה של ממש בשימוש באינטרנט, וגם בתוך הסביבה החינוכית עצמה, נדמה שמשהו לא זז כמו שצריך. (ג'יי הורוביץ)

המחקר ביקש לבחון מהי השפעת ההתנסות בלמידה בסביבת אינטרנט, על היכולת לעבוד בצוות, לעומת השפעת ההתנסות בלמידה בסביבת פנים-אל-פנים על יכולת זו, אצל לומדים בחינוך הגבוה. במחקר השתתפו 607 סטודנטים משתי אוניברסיטאות בארץ, מתחומי הבריאות, החינוך, הניהול והמידע. תוצאות הניתוח הסטטיסטי מצביעות על שיפור מובהק בעמדות כלפי עבודת צוות בקרב הנבדקים שלמדו בסביבת אינטרנט. כמו כן, נמצא קשר חיובי בין ניסיון קודם בעבודת צוות באינטרנט ובין השיפור בעמדות כלפי עבודת צוות. מתוצאות הניתוח האיכותני ניתן ללמוד על יישום רב יותר של כישורי עבודת צוות בסביבת אינטרנט לעומת יישומם בסביבת פנים אל פנים. (זיוה לוי)

הרקע התאורטי של המחקר מתמקד בשינויים במבנה המשפחה ובתפקידו של המורה כסוכן שינוי או שימור של הסדר החברתי. השאלות העומדות במרכז המחקר נגזרות מתהליכי השינוי המתרחשים בתחום ההכשרה להוראה ולחינוך ומן הצורך להגדיר באופן שונה את תפקידי המורה. בין השאלות: האם ניתן לראות בסטודנטים* המכשירים עצמם לתחום החינוך סוכני שימור או סוכני שינוי של הסדר החברתי? האם כמורים וכמחנכים לעתיד, כסוכני סוציאליזציה, הם מייצגים תפיסות-עמדות מסורתיות, מודרניות או פוסט-מודרניות בכל הנוגע למשפחה הנמצאת בתהליכי שינוי? (שלומית בכר, סילביה פוגל-ביז'אוי)

העבודה עוסקת בנושא חתך ובודקת את כל הסצנות במקרא, שבהן נשקפת דמות אישה בעד החלון (ובשתיים מהן דמות גבר). הכוונה לאם סיסרא המצפה לשווא לבנה, מיכל בת שאול המשקיפה בבוז על דוד, איזבל המושלכת מהחלון על ידי שר הצבא המורד של בנה יורם, וכן – אבימלך המשקיף בעד החלון אל יצחק והדוד בשיר השירים ה"משגיח מן החלונות מציץ מן החרכים". (לורית רמון)

עבודת מחקר זו מתמקדת בחקירת תהליך הבניית מסגרות לתפקיד המורה המאמן ומעורבותם של גורמים שונים בו: נציגי הנהלת הגף להכשרת עובדי ההוראה, מנהלי מכללות להוראה, מרכזי קורסים להכשרת מאמנים והמורים המאמנים עצמם. (צביה סילביה רחימי-שפרן)

מטרת המחקר המוצג בעבודה זו הייתה לבחון את ההשפעה שיש לשימוש בהיפרטקסט בסביבת מולטימדיה על ההישגים וההבנה של הלומדים. הטענה המרכזית היא שההתפתחות הטכנולוגית יצרה מציאות חדשה המאפשרת רמה גבוהה של למידה גם בקרב ילדים בני 10 – 15, כלומר בהיותם בשלבי החשיבה ה"קונקרטי" וה"פורמלי". (יצחק רסלר)

המחקר עסק בחיוניותם של מקצועות ההעשרה מן התחומים ההומניסטיים במסגרת לימוד החובה במכללה. שאלות הציר שלו נסבו סביב היחס בין מעורבותו הרגשית של המורה ובין סיגול טכניקות ואלטרנטיבות בהוראה. בעיקר נבדק היחס בין יכולת הפנמתו של חומר לימודי מן התחומים ההומניים השונים, לבין הערכת המורה את הצלחתו בעבודה. ההערכה נעשתה על פי: (א) מידת השימוש בדוגמאות מהתחומים השונים; (ב) מידת החשיבות שמייחסים להעשרה לשונית ולמגוון אסוציאטיבי-תרבותי. (שמאי גלדר)