ניהול וסביבות למידה

מהו ערכן של פעילויות חוץ-בית ספריות יצירתיות? שאלה זו עולה ביתר שאת בזמן שבתי הספר סגורים, והתשובה עליה, כפי שיפורט להלן, היא כי ערכן של פעילויות אלה רב מאוד וכי עיסוק בהן הוא מנבא חזק יותר של הצלחה עתידית בקריירה מאשר ציונים בלימודים ובמבחני איי.קיו.

חשיבותם של ההורים בחינוך ילדיהם תמיד היתה עצומה, אבל בעת הסגר היא גדולה מתמיד. מעורבות ההורים תורמת מאוד לתפיסת המסוגלות והשליטה של ילדיהם, התלמידים.
ככל שההורים מעורבים יותר, כך מורים ממצאיו של מחקר זה, כך גדלה תחושת הביטחון והמחוברות (Connectedness) של התלמידים.
להורים יש תפקיד מרכזי בהפנמה של ערכים חינוכיים, והם גם מתקשרים לילדיהם אסטרטגיות אפקטיביות בהתמודדות עם אתגרי בית הספר והלימודים.

חברות במועדון מקוון של קריאת ספרים במהלך חופשת הקיץ מאפשרת לתלמידים לקרוא, להתעמק ולדון בטקסטים ספרותיים – בזמן הנוח להם. ג'ניפר סמית', מורה בחטיבת ביניים שמפעילה מועדון קריאה מקוון לתלמידי כיתות ז' ו-ח', חולקת את שיקוליה, רעיונותיה והמלצותיה על בסיס ראיונות ותצפיות שקיימה עם משתתפי התוכנית.

מה גורם להצלחה בלימודים פרט לכישרון ולחריצות? רבים ניסו להשיב על שאלה זו, ובכללם עורכי המחקר הנוכחי שגילו ממצאים מפתיעים על התפקיד החיובי שממלא סטרס במידת ההצלחה של תלמידים. לפיכך, מומלץ כי המורים וההנהלה לא יחששו ליצור רמה מאוזנת ומדודה של סטרס בלימודים.

מאמר זה בוחן בעין ביקורתית את תפקודם של בתי ספר מקוונים בארצות הברית. החוקרים רואים בהוראה מקוונת תופעה בעלת פוטנציאל כביר, אך מבוזבז, שהתפשטה ללא פיקוח הולם. לטענתם, רוב המתכנתים והמנהלים שהקימו בתי ספר מקוונים נכשלו במשימתם בגלל מחסור במימון, כשל במערכות המידע וחזון חינוכי מעורפל.

בד בבד עם הגידול המהיר בהיצע הקורסים המקוונים, מספר הולך וגדל של לומדים בוגרים נכנסים לאוניברסיטאות או חוזרים אליהן. אך למרות המספר ההולך וגדל של סטודנטים בוגרים "לא מסורתיים", כלומר, סטודנטים הלומדים באופן מקוון, מעט ידוע על התהליכים הדינמיים של למידה מרחוק בקרב מבוגרים. סטודנטים אלה תולים תקווה בלימודים, ונאבקים באמצעותם על הזכות לפתח את יכולת הלמידה שלהם, לאזן את החיים ואת הלימודים ולהפוך ללומדים עצמאיים בעלי יכולת ויסות עצמי. מרכיבים אלה יאפשרו להם להיות בני אדם עצמאיים יותר, מסודרים יותר ובעלי יכולת למידה לאורך החיים (lifelong learners).

לרשות המחנכים המבקשים לערוך שיעורים מקוונים עומדים כעת כלים רבים שעשויים לאפשר ולעודד את מעורבות התלמידים, לבנות קהילות לומדות בקורסים ולשמור על התנהלות שפויה של הסגל. עם זאת חשוב להדגיש שעל הכלים הנבחרים להתאים ליעדים הכוללים של הקורס. על כן, ראשית יש לבנות את הקורס ולתכננו ורק בהמשך להתאים לו את הכלים. אמנם הפיתוי הוא רב, אבל לא כדאי להשתמש בכלים רק כיוון שהם "נוצצים" ומושכים, אלא רק אם וכאשר הם נחוצים באמת לשם העברת תכני הקורס.

למרות הצורך הגובר בשיעורי וידאו ללמידה מקוונת, רבים מן המורים והמרצים אינם בטוחים כיצד להכין ולפתח שיעורים מצולמים. במחקר זה, סטודנטים לתואר שני במדעי המחשב במכון הטכנולוגי של ג'ורג'יה מילאו סקרים ומשובים על אודות שיעורים מקוונים בהם צפו במשך שמונה סמסטרים. על רקע המידע שסיפקו הסטודנטים על מידת היעילות של השיעורים המקוונים, מוצגים שבעה עקרונות לעיצוב ופיתוח של שיעורי וידאו לימודיים.

ספר זה מספר את סיפורם של בתי הספר הייחודיים: מוסדות חינוך שבחרו לערער על המובן מאליו החינוכי הממלכתי-ציבורי ולהציע חינוך אחר. בתי הספר הללו מציעים חלופות חינוכיות-פדגוגיות חדשניות לחינוך המסורתי, אך גם מעוררים דילמות חברתיות בשל מרחב הפעולה האוטונומי שהם נוטלים לעצמם ובשל פרישתם מהציבוריות, תוך פגיעה אפשרית בערכי השוויון והסולידריות החברתית.

מאמר זה סוקר חקר מקרה של תוכנית חינוך לצרכנות אחראית שיזמה חברת 'רבוע-כחול ישראל', שהפעילה רשת סופרמרקטים ברחבי הארץ. התוכנית, ששמה 'חכמים ברבוע', פונה לחטיבות הביניים ומיועדת ללימוד באמצעות צוות ההוראה הבית-ספרי. התוכנית היוותה מרכיב מרכזי בפעילות המוגדרת כאחריות החברתית של העסק. המאמר ניתח חומרי ההוראה והלמידה שהציעה התוכנית, ודן בהסדרים המדינתיים הקשורים לקיום תופעת 'מסחור בבית-הספר'.

באיזו שיטה עדיף לעשות סיכומי שיעור – באמצעות כתיבה בעט במחברת, או דווקא על-ידי הקלדה במסוף שמוצב לפני התלמיד בכיתה?

מחקר זה, שבוצע במשך שלושה חודשים בקרב 72 תלמידי כיתה ט', מעלה כי עדיף לסכם את השיעור במחשב.

רוב הכיתות ממשיכות להיראות כפי שנראו לפני מאה שנה. ואולם יש להתאים את סביבות הלמידה לתנאים, לטכנולוגיות ולצרכים החדשים. בעבר היה מקובל שהתלמידים יושבים בצורה סטטית מול מורה שמעביר חומר, ואילו כיום דרושים מרחבי למידה מיוחדים המאפשרים גמישות ותנועה.

בני דור ה-Z (גילאי 25-10) לומדים אחרת מקודמיהם: הם מחוברים לרשת בכל מקום ובכל זמן, לומדים בצורה ויזואלית, מתקשים לשמור על קשב ולהתרכז בעניין אחד לאורך זמן. כתוצאה מכך מתבצע מעבר מהתמקדות בתוכן (חומר תוכנית הלימודים) להתמקדות בלומד (פרסונליזציה של הלימודים: הנטייה לאפשר לכל תלמיד להתקדם בקצב שלו ולבחור את הנושאים והתחומים המעניינים אותו).

רמת אנגלית נמוכה מהווה מכשול עבור סטודנטים במוסדות אקדמיים. לכן, האוניברסיטה הפוליטכנית של הונג קונג השיקה תכנית חונכות בשם Excel@English שבמסגרתה זכאים תלמידי תואר ראשון ואנשי סגל לקורסי העשרה באנגלית, בנושאי דקדוק, כתיבה אקדמית ושפה דבורה.

מציאות רבודה (AR) היא טכנולוגיה המאפשרת להציג בפני המשתמש תמונה ממוחשבת על רקע העולם האמיתי ומספקת על ידי כך מראה מורכב (Walsh, 2011). חשוב להבחין: אין דין מציאות רבודה כדין מציאות מדומה (VR) שכן המציאות הרבודה מטילה מידע ממוחשב על סביבת המשתמש בעוד המציאות המדומה מכניסה אותו לסביבה דמיונית שאיננה קיימת. במילים אחרות, המציאות הרבודה מגשרת בין דימוי וירטואלי לבין הסביבה האמיתית ומשתלבת על גבי ובתוך אלמנטים מציאותיים. ככזו יש לה שימושים רבים באמנות, מסחר, ארכיאולוגיה, צבא, ארכיטקטורה, רפואה וטייס (Chang et al., 2010).

מכון דוידסון, השייך למכון ויצמן, פיתח אפליקציות וקורסים מקוונים חינמיים בשלל נושאים מדעיים שמאפשרים לילדים בגילאי שמונה עד שתים-עשרה ללמוד בצורה עצמאית, במטרה לסייע להם לפתח את מיומנויות המאה ה-21: יצירתיות וחשיבה ביקורתית. מפתחי הקורסים עיצבו אותם כך שיהיו רלוונטיים ונוגעים לחיי היומיום של התלמידים. כך למשל, לקראת משחקי המונדיאל עלה קורס שנקרא "המדע שמאחורי הכדורגל"

עלותו הממוצעת של קורס פסיכומטרי היא 7,000 שקלים. במשך כ-15 שנה, מוציאים צעירים ישראלים המבקשים ללמוד באקדמיה סכום אדיר של כ-605 מיליון שקל על קורסי הכנה כאלה: סכומים שבני השכבות החלשות מתקשים לעמוד בהם. במטרה לצמצם את העוול ואת ההוצאות הגבוהות, פיתחה המדינה קורס פסיכומטרי מקוון הפתוח לכל הציבור – בחינם.

מנהיגים נתפסים כמומחים, קשוחים ואסרטיביים. לעומת זאת, פגיעות מקושרת לרוב לרפיון וכישלון. עם זאת, הדימוי של מנהיג כל-יודע הוא מופרך ופגיעות היא דווקא מרכיב מנהיגותי חשוב. על רקע זה, מנהל בית ספר שמוכן להיחשף, מקרין אמון ומסוגל לבנות מערכות יחסים מפרות עם תלמידים, מורים, רכזים ואנשי סגל. כשמנהלים מראים שהם קשובים ורגישים, הם מקדמים תרבות ארגונית שבה טעויות, דעות והצעות נידונות בחופשיות. תקציר זה מכיל שישה צעדים שיעזרו לכם להפוך למנהלים מצליחים יותר.

מדי בית הספר הם חלק בלתי נפרד, מרכיב אינטגרלי בבניית ההוויה התרבותית של הקמפוס. אין תכליתם רק לשאת את סמל בית הספר ולסמן את התלמידים כשייכים אליו, אלא הם  בעלי תפקיד כנושאי המסר של התרבות הייחודית של המוסד, של אופני החינוך הנהוגים בו ושל הקשריו התרבותיים. עם זאת, ואולי דווקא על שום כך, מתעוררות מספר בעיות בכל הנוגע לעיצוב ולבחירת החומרים מהם יהיו עשויים המדים כשהבעיה הבוערת במיוחד והחמורה ביותר היא בעיית האיכות הירודה, תת תקנית, של הבדים.

קירות הכיתות בבתי הספר היסודיים בישראל מכוסים לרוב בלוחות מידע גרפיים ומילוליים הנושאים אופי של יצירה אקלקטית, עממית, המצטברת ומשתנה במהלך השנה. לרוב, מחנכי הכיתה קובעת את תכניה ועיצובה של תצוגה זו ומשקיעים בכך מאמץ רב. למרות זאת, המחקר המדעי העוסק בחינוך כמעט שאינו מתייחס תצוגת הכיתה.