ניהול וסביבות למידה

שני חוקרים אמריקאים שבחנו איך משפיעה מעורבות ההורים על הישגיהם הלימודיים של ילדיהם חזרו עם מסקנה מעודדת: תנו לילדים להסתדר לבד, אתם לא עוזרים להם בכל מקרה. עזרה בשיעורי הבית היא אחד מסוגי ההתנהגות שנמצאו כלא יעילים במיוחד ( נעמי דרום) .

המאמר מציע אסטרטגיות וטיפים לגבי האופן שבו מורים בבית הספר היסודי יכולים לשלב בהוראה שלהם כלים למצגת מסוג Web 2.0. הנושאים שנידונו כוללים תיאור של כל כלי, וכיצד השימוש ביישומים מעין אלה יכול לייצר ולפרסם את המשימות של הפרט ושל הקבוצה בסביבות הגלובליות והדיגיטליות של המאה ה-21 (Bolduc-Simpson, Sheila; Simpson, Mark W. , 2014).

דו"ח השוואתי חדש של אונ"סקו אודות מצב התקשוב החינוכי במדינות דרום מזרח אסיה ואסיה. בדו"ח נכללים 18 מדינות בינהן , סינגפור, דרום קוריאה, יפאן , קזחסטאן , גיאורגיה , הודו ואינדונזיה. הדו"ח כולל את הפרקים הבאים: מדיניות תקשוב חינוכי , תשתית התשתית החינוכי, שילוב המחשב בהוראה – הלכה למעשה, תכניות תקשוב ארציות, הוראה מתוקשבת ולמידה מקוונת. המדינה המובילה היא סינגפור , הדואגת לא רק ליחס של מחשב אחד לארבעה תלמידים אלא גם להפעלה רציפה של תכניות הוראה ייעודיות בתחום התקשוב החינוכי. מדינות נוספות המובילות בתחומי התקשוב החינוכי עפ"י המדד המשוקלל של E-readiness הן דרום קוריאה , יפאן וגאורגיה .

בתחילה, שיבחו את קורסי ה-MOOC כדרך האולטימטיבית להעביר את התוכן החינוכי. כעת, ההשקפות התהפכו: נראה כי התכניות מגיעות בעיקר לאלה שכבר יש בידם תואר אקדמי, ועולות הדאגות שהתכניות הללו יאיימו על המשרות של הסגל האקדמי בחלק מהמוסדות (Lue, Robert , 2014).

המודל "מהטרמה לתרומה" הוא דגם על פיו ניתן לתכנן שיעור מקוון המשלב בין שני אופני התקשורת: האחד א-סינכרוני והשני סינכרוני. תהליך הלמידה במודל "מהטרמה לתרומה" כולל שני שלבים הנערכים במועדים שונים: השלב הראשון מושתת על ניסיונם המצטבר של המורים בעשייה החינוכית, כך שניסיון זה מהווה בסיס ראשוני להבניה בתהליך הלמידה. השלב השני הינו השלב האקדמי בו מורה המורים מאגד את ההתנסויות וממשיג אותם ברמה התיאורטית. המאמר מתאר שתי התנסויות ליישום המודל במסגרת ההשתלמויות בפסגה בנתניה במגוון כלים המאפשרים תקשורת דיגיטלית. כל כלי מתוקשב המאפשר מפגש מקוון הוא בעל תכונות ייחודיות, המתאים לנסיבות שונות. המאמר משתף בתובנות העולות מיישום המודל בכלים שונים, ומנסח רשימה של 10 תבחינים לשימוש מושכל בכלי המתוקשב ומידת התאמתו למטרות השיעור המקוון ( רונית קב).

גל ההוראה המקוונת הפך לצונמי משום שהוא מציע פתרון שנראה סביר למשבר כלכלי בהשכלה הגבוהה בכל העולם, ומשום שהוא נושא עימו תחרות גלובאלית על כסף ומוניטין שאף אוניברסיטה מובילה לא יכולה להרשות לעצמה לוותר על השתתפות בה. האוניברסיטה העברית הינה האוניברסיטה הראשונה בישראל, ומהראשונות בעולם, שהצטרפו למיזם ההוראה המקוונת קורסרה. בנוסף לכך, מחברת המאמר מציינת כי הם מפעילים, מזה כמה שנים, קורסים מקוונים בין-לאומיים להוראת שפות, והתחילו השנה בניסוי שבו משולבת הוראה מקוונת בקורסים לתואר ראשון.מסקנה משמחת ראשונה היא שהוראה מקוונת הינה דבר מלהיב! ( אורנה קופרמן).

לפיתוחים האחרונים של דפדפני Chrome עשויים להיות השלכות גם מערכות החינוך ועל השימוש בכלים מתוקשבים בעתיד הנראה לעין. טכנולוגיות שונות ושפות תכנות כדוגמת HTML5 מאפשרים לנו כיום ליצור יישומים העושים שימוש ישיר בחומרת המחשב. בעוד שבעבר הלא רחוק יכלו הדפדפן רק “להציג” תכנים, וכל תוספת כגון הצגת וידאו דרש תוסף ייעודי, כיום מרבית הדפדפנים יכולים לנגן וידאו, לגשת למיקרופון, לעבוד במצב “Offline” ולהסתנכרן מחדש בעת חיבור לאינטרנט ( ניב ליליאן והראל שטנשטיין ) .

לכל בית ספר גישה אחרת להתמודדות עם בעיות משמעת, אך אנשי חינוך, מנהלים ומורים ותיקים סבורים כי חלק מרכזי בפתרון הוא הקפדה על חזית אחידה – כך שהתלמידים יבינו כי מולם לא ניצב מורה בודד, אלא מערכת שלמה. בשלושת התיכונים באילת, למשל, אימצו לפני שמונה שנים את תוכנית הרא"ל למוגנות ומיטביות, של הפסיכולוג פרופ' עמוס רולידר. "המטרה היתה ליצור סדר יום ארגוני אחיד לבתי הספר, עם שפה אחידה וברורה", אומרת שמחה הראל, מנהלת התיכון השש-שנתי "רבין" בעיר. "תהליך הטמעת התוכנית כלל לימודים, סדנאות והשתלמויות של הצוות במשך שנה ( לימור דומב).

הפרויקט התבצע במסגרת תוכנית למידה מבוססת פרויקטים (Project Base Learning – PBL), מודל לימודי שבו המורים מעצבים את הלמידה במקום "להספיק" אותה. רכזת הביולוגיה של התיכון, רויטל נאמן יהל, משמשת מדריכה של רשת עמל בלמידה מבוססת פרויקטים – פרויקט שבו מעורבים כיום כתשעה בתי ספר של הרשת, שבהם לומדים הילדים למידת חקר בתחומי דעת שונים ( רווית שרף ).

LINO הוא אתר שימושי, מעוצב כלוח עליו ניתן להדביק פתקים, תמונות וסרטונים, ולצרף קבצים ומסמכים שונים. ניתן להוסיף משימות לביצוע לפי תאריך, לתייג ועוד. אפשר לבסס על המערכת פעילות שיתופית של סיעור מוחות והעלאת רעיונות . הסקירה כוללת גם ריכוז של מדריכי עזר לשימוש אפשרי ע"י מורים.( עמי סלנט)

לטענת ד"ר אשלי דינס תרגול של מדיטציה טרנסצנדנטלית פעמיים ביום במשך 15 דקות מפחית אלימות ומתח בבית הספר ומשפר את הישגי התלמידים. בביקור הסברה בישראל ניסה דינס, ד"ר לפיזיקת חלל ומנהל בית ספר באיווה, ארצות הברית, לגייס מורים ספקנים להטמעת תורתו המופעלת כבר ב־700 בתי ספר בעולם (אמתי , מור ).

את מיינדסט יזם ומנהל אבי ורשבסקי, 46, שבמהלך 12 שנות עבודתו במט"ח (המרכז לטכנולוגיה חינוכית) הוא הקים את אגף חברה ורוח בחברה והיה שותף להקמת המיזמים "כותר" (ספרים מלאים ברשת) ו"מקראנט" (פורטל לימודי התנ"ך והיהדות). מדוע מט"ח זקוקה למרכז נוסף? "הבנו שכדי לייצר חדשנות צריך לקיים מסלול נוסף, חלופי, למסלול המרכזי. לא כתכשיט, אלא כצורך קיומי. ארגונים גדולים לא יכולים לייצר חדשנות.". מט"ח הוא הזרם המרכזי, שמכוון למכנה משותף רחב. אנחנו הזרם האלטרנטיבי, שיכול לעשות דברים אחרת".

אחת הדעות הנפוצות ביותר על קורסי מוק היא שהם מסמנים שינוי בלתי-נמנע במודל העסקי של ההשכלה הגבוהה, ושלשינוי זה תהיינה השלכות מקיפות על החברה בכלל ועל ההשכלה הגבוהה בפרט. בשיח שסובב את קורסי המוק מופיעות תחזיות שצופות היעלמות של אחוז משמעותי מהאוניברסיטאות תוך עשור או שניים, החלפתם של תארים אקדמיים בתעודת סיום של קורסי מוק, אוניברסיטאות ומכללות שיאפשרו סיום של תארים שמבוססים בחלקם או ברובם על קורסי מוק, פגיעה אנושה בסגל האקדמי שיהפוך למיותר וכך הלאה. מטרת מאמר זה היא להציג לקוראים כלים לניתוח טענות מעין אלו, הקשורות לשינויים במודל העסקי של ההשכלה הגבוהה ( יורם קלמן).

כמעט מדי יום מופיעים בארצות הברית, ובוודאי גם במקומות אחרים בעולם, כמה פרסומים בנושא קורסי המוק. מספר הפרסומים רב כל כך, עד כי נוצרת הרגשה של צונאמי – מונח המוזכר לעיתים קרובות בהקשר לנושא זה. המספר העצום של פרסומים ומגוון הדעות והנתונים המופיעים בהם, שרבים מהם חוזרים האחד על דברי האחר ואחרים חלוקים בדעותיהם, גורמים לא אחת לאי-נוחות בקריאתם ומקשים על אנשים ללמוד מהם על היבטים שמעניינים אותם ולהסיק מסקנות – מרוב עצים… סקירה זו מבוססת על אינטגרציה של תוכן של יותר מ-200 פרסומים כאלה, בעיקר של השנה האחרונה מארצות הברית, ובאה למלא את הצורך במידע מסודר ומקיף, מאורגן ותמציתי, על ההיבטים המרכזיים של קורסי המוק. כמובן שהסקירה מבוססת גם על הידע האישי של מחברת הסקירה, על עמדותיה ועל נקודות המבט שלה בנושאים הנידונים. הסקירה מעודכנת לסוף דצמבר 2013, ויש לשער שעד למועד קריאתכם את הסקירה חלו שינויים וחידושים ( נירה חטיבה) .

כמאה מתכנתים, מורים, מעצבים, יזמים ותלמידים נפגשו ל"האקתון" ־ מרתון של 36 שעות לפיתוח רעיונות חינוכיים בפלטפורמות טכנולוגיות. אבי ורשבסקי, יוזם ומנהל מרכז מיינדסט ומארגן האירוע: "ההפרדה בין חינוך לטכנולוגיה היא עיוות היסטורי שצריך לתקן" . יותר ממאה מורים, מתכנתים, מעצבים ויזמים נפגשו בתחילת אפריל בעיירה ירוחם ל"האקתון" – מרתון יזמות טכנולוגית־חינוכית בן 36 שעות (מיום חמישי בבוקר עד שישי בצהריים) בחסות מיינדסט (MINDCET), מרכז מבית מט"ח (המרכז לטכנולוגיה חינוכית) לחדשנות ולפיתוח טכנולוגיות בחינוך ( אמיתי מור) .

מקובל בין בעלי העניין שפיתוח והפעלה של קורסי מוק על ידי מוסד אקדמי מקדמים את מעמדו בעולם: הם מהווים מקדם תדמית משמעותי למיתוג המוסד כמוביל חדשנות ומאפשרים לו לקיים נוכחות עולמית. הפעלת קורסי מוק בנושאים שהם ייחודיים למוסד אקדמי או כאלה שהוא ידוע כמומחה בהם, מאדירים את שמו ומושכים אליו סטודנטים. מסיבות אלו, אוניברסיטת תל-אביב רואה בפיתוח ובהפעלה של קורסי מוק בנושאי מומחיות שלה פלטפורמה לקדום מטרות בקנה מידה עולמי. פיתוח והפעלה של קורסי מוק משתלבים גם עם מטרות פנימיות של האוניברסיטה, כאלה של קידום ההוראה והלמידה ( דינה פריאלניק, דניאל חיימוביץ, עודד ליפשיץ).

בשנת 1997 יזם 'יד ביד', המרכז לחינוך יהודי-ערבי בישראל (להלן: יד ביד) מודל חדש לחינוך דו-לשוני בנוף הישראלי. מודל זה מבוסס על דו-לשוניות מאוזנת (balanced bilingualism), שבה הן הערבית והן העברית משמשות במידה שווה כשפות ההוראה בשלושה בתי ספר משולבים, שיהודים וערבים לומדים בהם יחד. הרעיון הבסיסי מאחורי היוזמה הוא ליצור סביבה חינוכית דו-לשונית שוויונית במטרה להציע כבוד ושוויון לשתי הקבוצות ( מוחמד אמארה).

במהלך השנים אכן נענו מרצים רבים לאתגר ההוראה המשמעותית באמצעות פלטפורמות וירטואליות. באוניברסיטאות ובמכללות מתפרסמות כתובות הדואר האלקטרוני של המרצים והקשר הישיר בינם לבין הסטודנט הוא כבר בגדר מעשה יום-יומי. מחקר תכתובות הדוא"ל הרבות שהעבירו המרצים השונים מלמד על פריצת גבולות חמורה בקשר בין הסטודנטים לבין מוריהם. ביטוי לכך הוא התנסחות בלתי-פורמלית פוגענית, בלתי-מבוקרת, לעתים חסרת גבולות ובעיקר מקטרגת. אין בהן ביקורת עניינית על סוגיה כזו או אחרת או ניסיון ליצירת קשר לצורך בניית דיאלוג ואקלים של הידברות סביב סוגיות אלא בעיקר ניצול (לעתים קרובות לרעה) של זמינות אמצעי התקשורת לביטוי כעס, אכזבה והתמרמרות ( אריה קיזל).

בשנים האחרונות עוסקים מוסדות אחדים להשכלה גבוהה בפיתוח של קורסים ללמידה מרחוק בסיוע פלטפורמות אינטרנטיות. המגמה כיום היא לפתח קורסי "מוק" המאפשרים השתתפות חופשית בקורסים אקדמיים ללא תשלום או דרישות קדם. המאמר הנוכחי מתאר את השלבים שהובילו לתכנון ולפיתוח של קורס מוק בטכניון בנושא ננו-טכנולוגיה וננו-חיישנים, הן באנגלית והן בערבית ( מירי ברק, עביר ותד, מיטל שגב, חוסאם חאיק ).

תהליך ההטמעה הפדגוגי והטכנולוגי של רשתות חברתיות בקרב אנשי חינוך ומורים אינו קל ומחייב תמיכה רציפה ושינוי דפוסי עמדות , הרגלי עבודה וחשיבה של מורים. על רקע זה , המאמר מתאר את עקרונות תכנון והפעילות של הרשת החברתית –חינוכית למורים ולמחנכים Cloudworks הפועלת באנגליה. הרשת המתוקשבת נועדה לאפשר שיתוף קהילתי-אזורי בידע ובחומרי הוראה בין מורים , מחנכים ואנשי חינוך באנגליה ( Rebecca Galley, Gr?inne Conole & Panagiota Alevizou).