ניהול וסביבות למידה

ההתפתחות המהירה של שילוב "וויבנרים" (webinars ) בחינוך הגבוה , במכללות ובאוניברסיטאות באירופה ובארה"ב לא לוותה עד כה במחקרי מעקב בתחומי הפדגוגיה , ומכאן חשיבותו של המחקר הנוכחי המנסה להעריך את התועלות הפדגוגיות של העברת נושאי לימוד באמצעות webinars , כאשר חקר המקרה הוא בתחומי מדעי החברה באירופה.

מדריכים ותוכנות שונים תורמים לפיתוח כישורים ולחיזוק ביטחון עצמי הנדרשים להוראה בכיתות וירטואלית תוך שימוש בתוכנות של דיון/שיח מקוון. עם זאת, משאבים אלה אינם מגלים תמיד את הדיוק והעידון הנדרשים בסביבות כאלה – מה מרגישים, אילו נושאים עשויים לצוץ ואלו אתגרים אישיים כרוכים בכך. המאמר מדווח על ממצאים של מחקר פנומנולוגי שהונחו ע"י שאלת המחקר הבאה: כיצד מתארים ומבינים מורים מנוסים את התנסויותיהם בכיתות וירטואליות סינכרוניות? המטרה הייתה להבין מה המשמעות של הוראה בסביבות כאלה. נעשו ראיונות חצי מובנים עם ארבעה מורים מנוסים בהוראה ובשיח מקוונים. הראיונות נותחו בניתוח פנומנולוגי פרשני ( Cornelius, S).

מיזם מתוקשב חדש ופתוח בישראל לפיתוח קורסים מקוונים . עמית מירז, פיתח הפלטפורמה המתוקשבת החדשה באינטרנט , העוסק גם בהוראת היסטוריה ( בשיטות הוראה מתוקשבות) וגם ביזמות טכנולוגית מתקדמת הוא בעל תואר ראשון בהיסטוריה כללית ותואר שני במינהל עסקים (New York Polytechnic) התמחות מסחר אלקטרוני. עמית הוא מומחה במערכות קוד פתוח ופועל על מנת לקדמם בישראל. המערכת המתוקשבת החדשנית שהקים עמית מירז במערכת קוד פתוח מאפשרת לכל אדם שמעוניין לחלוק את הידע שלו בכל תחום שהוא עם אנשים נוספים, לפתוח קורס מקוון וללמד תחומי דעת שונים.

מאמר זה עוסק בהדרכת הורים לילד בעל לקות למידה מנקודת מבט אקזיסטנציאליסטית. החיים בצל לקות למידה כוללים היבטים טרגיים של בדידות, תחושת שונוּת וניכור, אך בד בבד הם עשויים לכלול חוויה אותנטית של התמודדות ומציאת משמעות. במאמר זה מתאר המחבר את ניסיונם של ההורים להרגיש שייכות וקבלה בזיקה לקשיים ולתסכולים הרגשיים שהם חווים עקב לקות הלמידה של בנם, וכן את הדרך שעשו יחד בתהליך ההדרכה כדי לקבל פרספקטיבה חדשה לסיפור הלקות ( פלג דור חיים).

בעקבות הכישלון של תכנית התקשוב בלוס אנג'לס גם מחוז החינוך Miami-Dade בפלורידה על תכנית התקשוב של הצטיידות טאבלטים לתלמידים בבתי הספר. תכנית התקשוב של אספקת טאבלטים לתלמידים במחוז Miami-Dade הייתה מהנרחבות בעולם והייתה אמורה לספק טאבלטים ל300 אלף תלמידים במחוז הענק. ביטול המיזם המתוקשב במיאמי צפוי להשפיע גם על מחוזות חינוכיים נוספים ברחבי ארה"ב .

מדיווחים שקיבלנו לאחרונה מארה"ב , נראה כי חברת גוגל עושה מאמץ רב לקדם את המחשבים הניידים מפיתוחה הידועים בשם Chromebook . היתרונות מבחינת המורים בבתי הספר הם עלויות תחזוקה נמוכה , שמישות גבוהה מבחינת כלים מתוקשבים ( התאמה מלאה לכל יישומי גוגל דרייב וגוגל גוקס) . בשוק המכללות האקדמאיות גוגל כבר הצליחה לייצור נוכחות מרשימה של מחשבים ניידים מסוג כרומבוקס . כרגע המאמץ העיקרי של גוגל הוא לכיוון בתי הספר ברחבי ארה"ב . שביעות הרצון של התלמידים ממחשבים ניידים אלו היא רבה גם בזכות דפדפן הכרום המותקן הם וגם בזכות השילוב המוצלח עם ענן היישומים של גוגל באינטרנט ( James Kendrick).

כמנהיג הארגון, מנהל בתי-הספר מהווה "סוכן שינוי" מרכזי בהטמעת רפורמות בבתי-הספר. מטרת המחקר היא להרחיב את ההבנה על תפקיד מנהל בית-הספר כמנהיג של הטמעת רפורמה טכנולוגית פדגוגית שיזמו רשויות המדינה, ולבחון את השפעות דרכי פעולתו על המורים שהם מיישמי הרפורמה בבית-הספר. המחקר מבוסס על אינטגרציה של שישה מחקרים שנערכו במתודולוגיה של חקר אירוע בהם נחקרו לעומק בתי-ספר בצפון-הארץ שנמצאו בשנה השנייה של תוכנית התקשוב הלאומית ( כהן גילת) .

תובנות מעניינות של ג'יי הורוויץ , מטובי המומחים בישראל לתקשוב חינוכי . "באתר נענע צפיתי בכתבה מסוף השבוע על תקשוב בתי הספר בישראל ששודרה בערוץ 10. למוד ניסיון מכתבות קודמות בערוץ בנושא החינוך, לא היו לי ציפיות רבות. אבל דווקא העובדה שהכתבה היתה בת 13 דקות עוררה בי התקווה שאראה משהו רציני יותר מאשר הביקורת הצפויה – חזרה נדושה על כך שכלים דיגיטאליים יקרים אינם משנים דבר בחינוך, ולכן מדובר בבזבוז כסף אדיר. אבל תקווה לחוד ומעשה לחוד – בסופו של דבר היו אלה 13 דקות של קלישאות, שבמידה רבה סתרו אלה את אלה." (ג'יי הורוויץ).

פרויקט מחשב לכל ילד נכשל, לאחר שהתגלה שהשימוש האינטנסיבי בטכנולוגיה לא מסייע להתגבר על הפרעות הקשב של התלמידים. מצד שני, פרויקטים ללמידה מהבית דווקא מבטיחים לתת פלטפורמה יעילה, שאף מקצרת את זמן הלמידה בהשוואה לישיבה בכיתה. האם הטכנולוגיה אכן משפרת את הישגי התלמידים הנעזרים בה, או שלעולם לא תוכל להחליף את מקום המורה? ( אושרת קוטלר).

הרשת החברתית חינוכית Edmodo , שפותחה במקור לבתי ספר וכיתות לימוד, הולכת ומתרחבת בהיקפי הפעילות שלה בארה"ב ובאוסטרליה. לרשת חינוכית בית –ספרית זו הפועלת על עקרונות דומים לאלו של טוויטר ( אבל לסביבה מוגדרת של כיתה או שכבת ביה"ס ) יש כבר 31 מיליון משתמשים . רשת Edmodo מאפשרת לשלב את עבודות התלמידים באינטראקציה מתוקשבת בין כל תלמידי הכיתה והמורים ולעקוב אחרי הכנת שיעורי הבית של התלמידים. בישראל אין עדיין פעילות של Edmodo , אבל במקביל החלה לפני שנתיים לפעול רשת חינוכית –חברתית ייעודית לבתי ספר יסודיים בשם "ניפגש" . הפעילות שלה מתרחבת וזוכה להצלחה בקרב המורים והתלמידים בישראל.

פיתוח והפעלה של מטלה לימודית שיתופית מקוונת אינם דבר פשוט כלל ועיקר. תהליך הלמידה השיתופי הוא תהליך מורכב, הדורש תיאום ואיזון בין הלומדים השונים הלוקחים בו חלק. תהליך הלמידה השיתופי המקוון הוא מורכב עוד יותר, בהיותו מתבצע בדרך כלל מרחוק וללא נוכחותו המתמדת של המורה. מערך שיעור מקיף לקורס מקוון "הוראה מתוקשב" ( עמי סלנט) .

מאמר זה מדווח על ממצאים ממחקר שבחן את השאלה הבאה: "כיצד מורים מנוסים מתארים ומבינים את ההתנסויות שלהם בכיתות וירטואליות סינכרוניות?" המחקר כוון למצוא איך זה להיות מורה בכיתה מקוונת.אחד מהנושאים שעלו מהניתוח –"סיוע בסביבה תובענית" נחקר במאמר זה כדי להעלות תובנות לגבי ההתנסויות של המשתתפים וחלק מהאתגרים שניצבו בפניהם בעת עידוד אינטראקציה בסביבה שבה מוגבל מתן המשוב (Sarah Cornelius, 2014).

Blendspace [או בעבר Edcanvas] הוא אתר צבעוני וחביב למדי, המאפשר לכם- המורים- ליצור מעין "לוח למידה" המרכז במקום אחד את כל התוכן הלימודי הדרוש לכם להעברת השיעור. תוכלו לבנות באמצעות האתר "מארז" לשיעור, אותו ניתן להפיץ לתלמידים שלכם ללמידה עצמאית או ללמד אותו בעצמכם

בשתיים מהכיתות בהם מלמד המורה אביב צמח מלמד הוא החליט לבדוק עם התלמידים אפשרות של ניהול "מחברת כיתתית מקוונת", " כלומר: התלמידים לא נדרשים להחזיק מחברת אישית, אלא שבכל שיעור מוטל על אחד מן התלמידים לסכם, לשלוח אלי במייל את הסיכום (מוקלד) ואני מעלה אותו לאתר משותף. לתלמיד המסכם ניתנת גם האפשרות שלא לכתוב כלל במהלך השיעור אלא לאתר סיכום איכותי ברשת, לוודא שהוא הולם את שלמדנו בכיתה – ולהשתמש בו" ( אביב צמח) .

ג'יי הורוויץ מציין שההתלהבות הגדולה מיכולתם של קורסי MOOC לחולל שינוי בהשכלה הגבוהה דעכה אך עדיין יש רבים הסבורים שהם מהווים פתרון זול וזמין לאוכלוסיות שאינן יכולות לשלם את המחירים הגבוהים של ההשכלה היום. ג'יי גם מסתייג מהמשמעות החדשה שניתנת לאחרונה לקורסי MOOC על ידי אוניברסיטת הרווארד המתכוונת לפתוח עבור בוגריה קורסי MOOC אקסקלוסיביים. דבר זה, על פי דבריו, מנוגד לעצם הגדרתם של קורסי MOOC שפירושם הוא קורסים מקוונים פתוחים וגדולים. זמינות הקורסים לכולם הוא אחד העקרונות המרכזיים של רעיון ה-MOOC, אבל הרעיון הולך לאיבוד כאשר מציעים קורסים רק לבוגרים.

מחקר זה בחן מיזם שיתופי עצמאי של כיתה שלמה הלומדת לתואר ב"טכנולוגיות למידה" במכון הטכנולוגי חולון ) 31 סטודנטים(, אשר מתנהל ללא כל התערבות או ידיעה של סגל ההוראה. במהלך הסמסטר הראשון ללימודי שנה א' יזם אחד הסטודנטים שיתוף חומרי למידה באמצעות הדרופבוקס וזאת בנוסף לפעילות המתוקשבת האינטנסיבית המתקיימת ממילא באמצעות אתרי הקורסים. לאחר תקופה קצרה הצטרפו כל הסטודנטיםבכיתה למיזם, והוא ממשיך לפעול בהצלחה עד היום ( בת – אל טולדנו לייבוביץ' ושירי מרדכי).

כל מי שעוסק בהוראה יודע, שככל שרמת השיח והאינטראקציה בכיתה גבוהה יותר כך גם הלמידה משמעותית יותר. בכנס צ'ייס 2014 שנערך ב-11.2, הציגו ד"ר דובי וייס ורינת שחף-ברזילאי מודל חדשני לקידום רמת השיח בכיתה באמצעות מערכת עת-הדעת. המודל נקרא "הצתת-אש" והוא פותח במהלך מחקר פעולה שיתופי שנערך בשיתוף משרד החינוך ופרופסור מנוחה בירנבוים.

מחקר זה עוסק בעמדות תלמידים כלפי קיום קשר מורה-תלמיד ברשתות חברתיות, וכיצד משפיע אופן השימוש ברשת החברתית על קשרים אלו (השפעה על הערכת המורה, מוטיבציה ללמידה וחשיפה אישית של התלמיד כלפי המורה . המחקר כלל סקר בקרב 76 תלמידים בכיתות ז'-יב', בעלי חשבון פעיל ברשת חברתית (פייסבוק), אשר מקיימים יחסי 'חברות' עם מוריהם בפייסבוק ( תאיר כהן , מור צחייק , רונן המר )

בשנים האחרונות מוביל משרד החינוך תכנית תקשוב לאומית "התאמת מערכת החינוך למאה ה 21- " שמטרתה ליישם למידה דיגיטלית מתקדמת בבתי הספר בישראל. מטרת המחקר הנוכחי לבחון את השפעת תכנית התקשוב הלאומית על השינויים בעבודת המורים הן ביחס לשימושים הטכנולוגיים שלהם והן ביחס לתפיסותיהם כלפי השינוי. מתודולוגיית המחקר הייתה משולבת איכותנית. וכמותית. במחקר השתתפו 1035 מורים מבתי ספר יסודיים שהצטרפו לתכנית בשנים 2010-2011 . המורים ענו על שאלון חצי סגור שנבנה לצרכי המחקר. עיקרי הממצאים מעלים כי מבין הכלים והשירותים הטכנולוגים השונים עליהם דיווחו המורים בלט במיוחד השימוש בכלי המחשות ויזואליות ויישומי תוכן דיגיטלי. הממצאים מלמדים שמרבית המורים משתמשים בטכנולוגיה כתוספת להוראה -למידה קיימת, ולא מיישמים שינוי עמוק המוביל מעבר מהוראה מסורתית אל הוראה-למידה דיגיטלית מתקדמת (נגה מגן-נגר, אברום רותם, תמר ענבל-שמיר, רוני דיין ).

תנועתו של שטיינר, האנתרופוסופיה, חיה ומתפתחת בעיקר בתחום החינוך ־ חינוך ולדורף. מי היה שטיינר? מה זה אנתרופוסופיה? מה זה חינוך ולדרוף? מבוא נבוכים . בהיותו בן ארבעים, החליט שטיינר לפרסם את רעיונותיו הרוחניים, רעיונות שעד אז ביטא בעקיפין בכתבים פילוסופיים ובביקורת על נושאי תרבות ואמנות בעיתונים. לצעד הזה היה מחיר: שטיינר הפך בעיני הקהילה המדעית והאקדמית ממדען, מבקר ספרות ומרצה מוערך ומבוקש לאיש רוח סהרורי. בעיני אחרים הפך שטיינר למורה רוחני נערץ ( גלעד גולדשמידט ) .