ניהול וסביבות למידה

מחקר זה בוחן את ההשפעה של המנהיגות של המנהל ואיכותו על ההתפתחות של קהילות מקצועיות של מורים בבתי ספר יסודיים בהונג קונג.באופן ספציפי יותר, המחברים בוחנים את האמצעים שבאמצעותם האיכות של המנהל, מנהיגותו, והאמון בארגון משפיעים על כוחה של הקהילה המקצועית בקרב המורים (Hallinger, Philip; Lee, Moosung; Ko, James., 2014).

מחקר זה בוחן את השימוש בבלוגים לצורך ניהול מידע אישי ככלי ללמידה שיכול להוביל ליעילות מוגברת ולמסוגלות עצמית אקדמית לשם ביצוע משימות למידה.השוואה בין שתי הקבוצות מראה כי כאשר הילדים השתמשו בבלוגים לצורך ניהול מידע אישי, המסוגלות האישית והאקדמית שלהם עלתה, ההתאמה האישית של הבלוגים שלהם הקלה על השימוש במשאבים שנאספו והם גם הפכו ליותר מעורבים באופן פעיל במשימות (Hwan-Ik Yeo; Yekyung Lisa Lee, 2014).

במאמר זה, ארבעה מורים שיתפו את ההתנסויות שלהם משימוש בכלים הבאים של web 2.0 עם התלמידים שלהם: Jing, Wix, Google Sites ו-Blogger (Kovalik, Cindy; Kuo, Chia-Ling; Cummins, Megan; Dipzinski, Erin; Joseph, Paula; Laskey, Stephanie, 2014).

מחקר זה מציע מסגרת עבודה להתפתחות מקצועית מקוננת עבור הוראה מקוונת. מסגרת העבודה המוצעת מכוונת לראות בהוראה מקוונת מוצלחת בהשכלה הגבוהה תוצאה של האינטראקציה בין פעילויות התומכות ברמת ההוראה, ברמת הקהילה, וברמת הארגון (Baran, Evrim; Correia, Ana-Paula, 2014).

במאמר זה, הסטודנטים בשיעור למבוא לפסיכולוגיה ענו על סקר לגבי משך השימוש שלהם ותדירות השימוש במכשירים ניידים שונים בכיתה.השימוש באינטרנט חזה באופן שלילי את ציוני המבחן ונוסף לניבוי של למידה בכיתה, מעבר למדידה של יכולת אינטלקטואלית (Ravizza, Susan M.; Hambrick, David Z.; Fenn, Kimberly M. , 2014).

דונלד קלארק חוקר מה גורם לכולנו לפחד לעיתים מחידושים טכנולוגיים ואחרים. קלארק סוקר את ההיסטוריה של הפחד משינוי החל מימי סוקרטס ועד לעידן הרשתות החברתיות ומנסה לתאר מדוע כל מה שכבר קיים בעולם שאנחנו נולדים אליו הוא נורמלי מבחינתנו וכל ההמצאות שנוצרות אחרי שאנחנו בני 30 נראה לנו נוגדות את דרך הטבע (מקור וקרדיט: אתר חברת מתודיקה).

ההתקדמות של גוגל בתחום החינוך הביאה לבתי הספר סביב לגלובוס מכשירים ברי-השגה וגישה ללא מאמץ לתכנים חינוכיים. הפתרון האחרון של גוגל ללמידה נקרא כיתת גוגל (Google Classroom). כיתת גוגל מציגה כמה מהכלים הטובים ביותר שמורים יכולים לעשות בהם שימוש לצורך ניהול והפצת משימות והודעות כיתה. בנוסף, היא מספקת למורים ולתלמידים סביבה בטוחה לתקשורת האחד עם השני ולהחלפת רעיונות והערות לגבי תוכן חינוכי. שלושת היתרונות הבולטים של כיתת גוגל הם: (1) כיתה המשתמשת במחשוב במקום נייר; (2) כלי מצוין לצורך שימוש במודל הכיתה ההפוכה; ו-(3) כלי לצורך פיתוח מקצועי של מורים (Nikolaos Chatzopoulos).

ההיקף העצום, ההימצאות בכל מקום והאמינות המפוקפקת של המידע הנגיש למרבית אוכלוסיית העולם דורש מכל אחד מאתנו להפוך לסוג של מומחה כדי להבין מתי מטעים או משקרים לנו. יתכן, לרוע המזל עבור עתיד החיים המקוונים, שמעט מורים או הורים מעניקים לאנשים צעירים את הכישורים המועילים תמיד אך כעת מהותיים של כיצד להטיל ספק, לחקור, לנתח ולשפוט את אותו הקישור שזה עתה קיבלו בדואר אלקטרוני או את הטענה העובדתית שזה עתה מצאו דרך מנוע חיפוש (Howard Rheingold).

המאמר מציג את הרציונל לקורסי ה"מוק" (קורסים פתוחים מקוונים מרובי-משתתפים): מתן הזדמנות לחינוך באיכות הגבוהה ביותר לכל אחד בעולם ובחינם. המאמר מתאר את הדרך שבה הקורסים פועלים, את הבסיס הפדגוגי שלהם ואת השדרוג הדרמטי שהביאה ההתנסות בלמידה בקורסים אלו לחייהם של כמה אנשים שללא קורס המוק סיכוייהם ללמוד באקדמיה היו קלושים ( דפנה קולר).

המאמר מציג את הממצאים של מחקר פעולה איכותני שחקר כיצד קבוצה אחת של מפקחים מחוזיים המשיגה את תפקידם כאשר הם בנו את קהילת הלמידה שלהם עצמם. ניתוח הנתונים הניב ארבעה אלמנטים שתמכו במאמצי המשתתפים: (א) שימוש בתהליך כנקודת כניסה, (ב) התאמה של בעיות מסוימות של פרקטיקה, (ג) מתן תנאים תומכים, ו-(ד) הבנה עמוקה של העקרונות של קהילת הלמידה (Dickson, John; Mitchell, Coral, 2014).

מחקר זה בוחן את האפקטיביות של הוראה באסטרטגיה של קריאה מקוונת לעומת הוראה באסטרטגיה של קריאה מהדפוס על הבנת הנקרא של לומדי אנגלית כשפה זרה.חמישים ושבעה סטודנטים משתי כיתות קריאה עם רמות מיומנות ברות השוואה הוקצו למודול של למידת קריאה באופן מקוון או למידה של קריאה מהדפוס.ההבדל היחיד היה לגבי האמצעי: בין ההוראה שמבוססת על קריאה מהדפוס בכיתה אחת לבין הוראה מבוססת מחשב בכיתה אחרת(Huang, Hsin-chou. , 2014).

המחברים מסכימים שקורסי ה-MOOC מיצגים את הניסיון האחרון ביותר בהיסטוריה הארוכה של מאמצי הניהול של טיילור להפוך את החינוך ל"יעיל" יותר על ידי כך שגורמים לפחות ופחות פרופסורים ללמד יותר ויותר סטודנטים בפחות משאבים ובעלות נמוכה יותר.המסקנה של המחברים קוראת ל"דמוקרטיזציה" של הקורסים(Mirrlees, Tanner; Alvi, Shahid, 2014).

מחקר זה התמקד במתן משוב בלמידה מקוונת ובמשוב המומשג כתהליך של אינטראקציה חברתית. למידה מקוונת נשענת על אינטראקציה חברתית, המושפעת מרגשות של נוכחות חברתית. על כן, המחברים חקרו את מתן המשוב המקוון הנתפס והמתקבל, ואת הלכידות ביניהם. בנוסף, המחברים חקרו את ההשפעה של הנוכחות החברתית על תהליכי מתן המשוב (Marieke Thurlings, Marjan Vermeulen, Theo Bastiaens, Sjef Stijnen, 2014).

מציאות רבודה (Augmented reality) היא מדיום חינוכי הנגיש יותר ויותר למשתמשים צעירים כמו תלמידים בבתי הספר היסודיים והתיכוניים.אף על פי שמחקרים קודמים הראו כי למערכות של מציאות רבודה יש פוטנציאל לשפר את הלמידה של התלמיד, הקהילה החינוכית נותרה לא ברורה לגבי השימושיות החינוכית של המציאות הרבודה לגבי ההקשרים שבהם טכנולוגיה זו אפקטיבית יותר מאשר אמצעים לימודיים אחרים. מאמר זה פונה לנושאים אלה באמצעות ניתוח של 26 פרסומים שהשוו קודם לכן בין למידה של התלמיד באמצעות מציאות רבודה לעומת למידה באמצעות אפליקציות שאינן של מציאות רבודה (Radu, Iulian, 2014).

מאמר זה מספק חקר מקרה ודיון במודל של תכנון תכנית הלימודים תוך שימוש בטכנולוגיה בהקשר של שלבי ההכשרה ההתחלתיים בהכשרת מורים.המאמר מתאר את השינוי בחשיבה על התכנון שלקח את תכנית להכשרת מורים המתמחה בנושא של אוריינות מבוגרים ממודל שלימד פנים אל פנים למודל שבו הטכנולוגיה פועלת כ"מכניזם להעברה" וכמרחב ללמידה מבוססת בעיות ( Sara Hattersley, 2014).

מאמר זה מתאר את תוצאותיו של סקר שנערך בקרב חברי סגל והתבסס על "מסגרת עבודה גמישה עבור למידה מקוונת". המחברים פיתחו סקר שיבחן את התפיסות של חברי הסגל לגבי הממדים של למידה מקוונת. הפריטים שקושרו לממד של למידה מקוונת ואמורים להיות נידונים במהלך ועידת וידאו חודשית הופצו לפני מפגשי הוידאו החודשיים כדי להעריך את ההבנה של אנשי הסגל לגבי הממדים של למידה מקוונת (Vandenhouten, C.; Gallagher-Lepak, S.; Reilly, J.; Ralston-Berg, P., 2014).

עניינו של ספר זה הוא מערך הקשרים בין שותפיה השונים של מערכת החינוך – ההורים, התלמידים, המורים והקהילה – נושא המעסיק רבות הן את ההורים והן את אנשי החינוך. בספר מידע רב ומגוון על היחסים בין השותפים הללו, המזמנים שותפויות מעשירות אך גם מתחים וסכסוכים, כמו גם על הדרכים שבהן ההורים מממשים הלכה למעשה את זכותם לחינוך ילדיהם (בלהה נוי).

המאמר מעלה הצעות הקשורות להנעה ולהצלחה בקורס מקוון. ההמלצות כוללות הכרות בין הסטודנטים, קידום התלהבות בכיתה ושיתוף בציפיות לגבי הקורס. מוצע ביסוס של ציד דיגיטלי, יחד עם שימוש במשחקים ובתשבצים (Beaudoin, Paul, 2014).

סביבת למידה קונסטרוקטיביסטית מדגישה את חלקו של התלמיד בתהליך הבניית הידע הנלמד. במחקר נבחנו הקשר בין הוראת תחום התקשורת לבין אפיון סביבת הלמידה כקונסטרוקטיביסטית ותרומת סביבה זו לקידום פעילות פוליטית דמוקרטית בעתיד בקרב מתבגרים (דורית אלט).

המטרה של מחקר זה היא לבחון כיצד למידה משולבת משפיעה על תוצאות הלמידה של סטודנטים לתואר ראשון, על שביעות הרצון שלהם ועל תחושת הקהילה שלהם. המטרה הנוספת של מחקר זה היא לבחון את הקשר בין סגנון הלמידה של הסטודנטים לבין תנאי הלמידה שלהם בקורסים המשלבים למידה מקוונת ולמידה פנים אל פנים. התוצאות הראו שלסטודנטים שלמדו בקורס המשולב היו ציונים גבוהים יותר באופן ניכר ושביעות רצונם הייתה רבה יותר לעומת סטודנטים שלמדו בקורסים פנים אל פנים. התוצאות ציינו גם שהסטודנטים בכיתות של למידה משולבת חשו תחושת קהילה חזקה יותר מאשר הסטודנטים שלמדו במסגרת הכיתה המסורתית (Chen, Bryan H.; Chiou, Hua-Huei, 2014).