ניהול וסביבות למידה

במאמר שלהלן הכותבים מציעים להחיל על מחשבי בית הספר הגדרות אחדות שיסייעו למורים במשימה הסבוכה: ניהול שיעור בכיתת מחשבים. הצעותיהם נוסו בבית הספר הניסויי ממ"ד כפר אדומים וזכו להצלחה מרבית. הן מבטיחות למורים את השקט הדרוש לניהול למידה בכיתת מחשבים ועוזרות להם להתפנות לעיקר: לעסוק בתוכן ובתהליכי הלמידה ולא לכלות את זמנם על תפעול טכני וענייני משמעת (יוחאי עופרן ופינחס ברויער).

בעוד שהמחקר הקיים מתעד את האפקטיביות של תכניות לקריאת קיץ, מעט ידוע לגבי האופן והמידה שבהם הילדים קוראים בפועל את הספרים הנשלחים לבתיהם או כיצד המשפחות מעורבות בטקסטים אלה. המחברים מנצלים הזדמנות זו כדי להעמיק ולחקור את שאירע כאשר ספרים נשלחו לבתיהן של משפחות בעלות הכנסה נמוכה ומגוונות מבחינה תרבותית. בפרט, המחברת ותלמידי התואר השלישי שלה עשו שימוש בביקורי בית ובראיונות כדי להבין בצורה טובה יותר כיצד תלמידים ובני משפחה היו מעורבים בספרי קריאת הקיץ (Compton-Lilly, Catherine; Caloia, Rachel; Quast, Erin; McCann, Kelly, 2016).

אם עד היום חשבתם שטכנולוגיה במרחב הלמידה זה מקרן ומחשב, חשבו שוב… (לימור ליבוביץ).

מחקר זה בחן את ההשפעה של שילוב מחשב (1:1) בכיתה על הישגי התלמידים בבתי ספר תיכוניים באוהיו כפי שנמדדו באמצעות ביצועים במבחן סיום הלימודים של אוהיו (Ohio Graduation Test). הביצוע הכולל של התלמידים וההישגים בתחומי תוכן ספציפיים במתמטיקה, קריאה, מדעים, מדעי החברה וכתיבה לא הושפעו באופן מובהק משילוב מחשב (1:1) בכיתה. בתי ספר טיפוליים אשר השתמשו במחשב נטבוק (netbook) יצרו את השינוי הכולל הגדול ביותר בציונים (Williams, Nancy L.; Larwin, Karen H, 2016).

לאחרונה ערך עיתון "הגרדיאן" ראיון מעניין עם פרופסור סוגטה מיטרה. אוניברסיטת לונדון הכתירה אותו לאחרונה כאיש אשכולות, בזכות 30 שנות פעילותו במגוון רחב של תחומי לימוד. הוא זוכה פרס ועידת TED לשנת 2013. כיום פרופסור מיטרה הוא חוקר בכיר ומרצה בכיר לטכנולגיות תקשוב בחינוך ב-Newcastle University. לדעתו של פרופסור מיטרה המודל הקיים של העברת הידע בבתי הספר יימצה עצמו בסופו של דבר ויידרש שינוי. תפקיד המורה אינו להעביר ידע אלא לעודד, לדרבן וליצור דיונים בעלי עניין בכיתה בנושאים לימודיים תוך כדי העשרתם (עמי סלנט).

בימים האחרונים הוציאה חברת גוגל את גרסת הפיתוח החדשה של סביבת Google Sites. הגרסה החדשה הוצאה למספר נסיינים מצומצם בארה"ב, בעיקרם מורים ומתאמי תקשוב אזוריים של בתי הספר. הגרסה החדשה עברה מהפך של ממש מבחינה עיצובית והיא מותאמת הרבה יותר טוב למכשירים ניידים (עמי סלנט).

Listly – שיתוף רשימות ברשת. מתאים ליצירת רשימת ספרי מצעד הספרים, רשימת פריטים אהובים וכד' (אפרת מעטוף).

בעוד שישנן עדויות לפופולריות ההולכת וגדלה של אייפדים ומחשבי-לוח אישיים אחרים בחינוך החל בגן הילדים ועד סוף בית הספר התיכון, פחות מובן האופן שבו מורים משתמשים במכשירים אלה במסגרת ההוראה שלהם. מחקר זה בוחן את רמת הנוחות, ותפיסות כלפי השימוש באייפד בקרב 342 מורים ואת השינויים שהתרחשו במהלך שנת ההטמעה. תוך שימוש במערך של שיטות מעורבות, מחקר זה מצא הבדלים משמעותיים ברמת הנוחות בהתאם לשנות ההוראה וסוג בית הספר (Liu, Min; Navarrete, Cesar C.; Scordino, Robert; Kang, Jina; Ko, Yujung; Lim, Mihyun, 2016).

המאמר דן באופן שבו מחנכים יכולים לרתום את כוחה של הטכנולוגיה כדי לערב את התלמידים שלהם באירועים ובפרקטיקות אוריינות אותנטיים המיועדים לקדם ידע, מיומנויות ונטיות הדרושים לתלמידים כדי לפתח אוריינות גלובלית במאה ה-21. יוזמות ופרויקטים המיועדים ליצירת אוריינות גלובלית מתוארים בתחומים כגון חיבור קהילות של קוראים ושל כותבים; יצירת הבנה תרבותית באמצעות ספרות ופולקלור; יצירת תקשורת על פני זמן ומרחב; ושיתוף פעולה עם שותפים ללמידה על פני הגלובוס (Dwyer, Bernadette, 2016).

מרחק ההבנה ההדדית (transactional distance) היא תיאוריה פדגוגית חשובה בלמידה מרחוק הזקוקה לתמיכה אמפירית רבה יותר. המטרה של מחקר זה הייתה לאשש את התיאוריה באמצעות הגדרה אופרציונלית ובחינת הקשר בין (1) דיאלוג, מבנה ואוטונומיית הלומד למרחק ההבנה ההדדית, ו-(2) הקשר בין גורמים סביבתיים וגורמים דמוגרפיים של לומדים למרחק ההבנה ההדדית בקורסים בלמידה מרחוק מבוססי אינטרנט (Xiaoxia Huang; Chandra, Aruna; DePaolo, Concetta A.; Simmons, Lakisha L.. , 2016).

במחקר קודם, המחברים הציעו מסגרת לאימוץ למידה משולבת בצורה מוסדית, תוך זיהוי של שלושה שלבים: (1) מודעות/חקירה, (2) אימוץ/יישום מוקדם, (3) יישום מפותח/צמיחה. המסגרת זיהתה גם סוגיות מפתח של אסטרטגיה, של מבנה ושל תמיכה אשר אוניברסיטאות עשויות לעסוק בהן בכל שלב. המחקר הנוכחי מיישם מסגרת זו כמו גם את תיאורית דיפוזיית החידושים של רוג'רס כדי לקבוע את הדרגה שבה אסטרטגיה, מבנה והחלטות לגבי תמיכה מוסדיים מסייעים או מונעים אימוץ למידה משולבת בקרב חברי סגל בהשכלה הגבוהה. המחברים גם חוקרים באם לקטגוריית אימוץ החידושים של חברי הסגל (החדשניים, המאמצים המוקדמים, הרוב המקדים, הרוב המאחר או המאחרים באימוץ) השפעה על אילו החלטות יסייעו או ימנעו אימוץ של למידה משולבת ( Porter, Wendy W.; Graham, Charles R.. , 2016).

למידה ניידת (mlearning) היא מגמה שמתחילה לצמוח בבתי ספר, העושה שימוש בטכנולוגיות ניידות שמציעות את הכמות הגדולה ביותר של גמישות בהוראה ובלמידה. חוקרים מצאו שאחד מהחסמים העיקריים ללמידה ניידת יעילה בבתי ספר הוא היעדר התפתחות מקצועית של מורים. התוצאות מסקר להערכת צרכים ומסקר הערכה לאחר השתתפות בסדנא מתארות את צורכי ההתפתחות המקצועית של מורים, מדריכי טכנולוגיה ומנהלים המטמיעים יוזמה של למידה ניידת מגן הילדים ועד בית הספר התיכון על פני 21 מדינות בארה"ב (Crompton, Helen; Olszewski, Brandon; Bielefeldt, Talbot, 2016).

ילדים במדינות עשירות משתמשים באינטרנט לצורך רישות חברתי ומשחק בשיעורים גבוהים מאוד, בייחוד באוסטרליה. מחקר זה בוחן באם פעילויות אלו משפיעות על הישגים לימודיים במתמטיקה, בקריאה ובמדעים תוך שימוש בנתוני מבחן פיז"ה (PISA) של שנת 2012 הנערך בידי הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD). התוצאות מציעות ששימוש ברשתות חברתיות מקוונות מפחית הישגים לימודיים. וההיפך, משחק במשחקים מקוונים מעלה ציונים במבחנים (Alberto Posso, 2016).

המדד החשוב של פייסבוק כבר אינו מספר הלייקים המצטבר אלא מדד המחויבות/מעורבות, הידוע באנגלית בשם Engagement. המדד הזה נקרא Engagement Rate או בעברית "אנשים מעורבים" והוא כולל – בנוסף לשיתופים, תגובות ולייקים – גם את הגולשים שלחצו על הפוסט שלכם בצורה כלשהי, למשל גולשים שלחצו על קישור שפרסמתם, גולשים שלחצו על "הצג עוד תגובות" בתיבת התגובות לפוסט, וכולי (עמי סלנט).

אינטרנציונליזציה מוגדרת בהקשר החינוכי כתהליך שילובם של שלושה ממדים — בין־לאומי, בין־תרבותי וגלובלי — ביעדי הארגון, בתפקודו ובפעילויותיו. מטרותיו של מחקר זה הן לאפיין את ביטויי התהליך ואת עוצמתו בבתי הספר הממלכתיים העל־יסודיים (בחינוך העברי) בעיר תל אביב־יפו ולהתחקות אחר המוטיבציה של המנהלים ליישם ולקדם את תהליך האינטרנציונליזציה בבית ספרם. המחקר מתבסס על ניתוח של ראיונות עומק עם שבעה מנהלים של בתי ספר בעיר ועל ניתוח תוכן של אתרי האינטרנט של בתי הספר. הממצאים מעידים על התייחסות מורכבת ובעלת משמעויות רבות למושג האינטרנציונליזציה בקרב המנהלים. חלק מן ההתייחסות נושא אופי לאומי־יהודי, אף שהוא כולל פעילות בין־לאומית, וחלק ממנה נושא אופי גלובלי־חיצוני. נמצאה שונוּת הן בעוצמת האינטרנציונליזציה בבתי הספר לפי מידת ההטרוגניות של אוכלוסיית התלמידים בהם והן במחויבותם של המנהלים לקידום התהליך. שונות בעוצמתו של תהליך האינטרנציונליזציה נמצאה גם לפי מידת תלותם של המנהלים במשאבים. במאמר מוצגים ביטויי התופעה בבתי הספר שנדגמו, ונדונה חשיבותה של האינטרנציונליזציה במערכת החינוך העל־יסודית (מירי ימיני ואלעד וליקסון).

סקירה מצויינת של כל מה שצריך לדעת כדי לעצב כיתה במאה ה-21. חלוקת כיתה לאזורים כדי למנוע מצב תמידי של התכנסות מליאה, נגישות גבוהה למשאבי למידה, ריהוט גמיש שאפשר להזיז ולהסיט על פני המרחב וכמובן פינת טכנולוגיה שמאפשרת ללומדים ליצור בעצמם וללמוד בעצמם עם אמצעי מחשוב. הסקירה כוללת גם צילומים לדוגמה, עלויות של ציוד ותרשים אינפוגראפיק המשרטט את האלמנטים בכיתה החדשה (מתודיקה).

מחקר זה, שנערך בישראל, בחן כיצד אסטרטגיות למידה ואוריינטציות מוטיבציוניות תרמו לתחושת הישג של תלמידי תיכון בקורס מוּק (MOOC). המטרה הייתה לשלב אסטרטגיית הוראה-למידה חדשנית בתוך המערכת החינוכית המבוססת על למידה מקוונת עבור תלמידים בנושאים עתירי ידע וטכנולוגיה (Lizi Cohen , Noga Magen-Nagar, 2016).

יוסי בן דב עשה מעבר חד מקריירה ארוכה בהיי-טק לניהול בית הספר הריאלי בחיפה, אחד המוסדות הוותיקים והידועים בישראל. "הבנתי שמרגש אותי לעסוק בפיתוח של דבר שיש לו ערך חברתי", הוא אומר. ואולם גם ניסיונו הרב בעולם העסקים לא הכין אותו להתמודדות עם האיום שעומד כעת בפני בית הספר – הפסקת התקצוב ממשרד החינוך, על רקע תשלומי ההורים הגבוהים שהוא גובה (תמירה גלילי).

המאמר מדווח על גישה חדשה להתגברות על חסמי השפה והתרבות להשתתפות בקורסי מוּק (Massive Open Online Course – MOOC). ההנחה היא שהצבה זה לצד זה של אנגלית כשפת ההוראה, המשמשת לאינטראקציה עם חומרי הקורס, והשפה המועדפת של הלומד כשפת ההשתתפות, המשמשת לאינטראקציה עם עמיתים ועם מסייעים, עדיפה על פני שימוש ב"אנגלית בלבד" לצורך השתתפות בקורס מוּק(Jean-Francois Colas, Peter B. Sloep, and Muriel Garreta-Domingo, 2016).

בעוד שתעשיית ההוצאה לאור האקדמית מתפתחת, קיימת צמיחה חסרת תקדים של כתבי עת בגישה חופשית (open access journals). בטכנולוגיה החינוכית לבדה, הכוללת כ-270 כתבי עת קשורים, כמעט שליש מהם מסומנים כחופשיים. אף על פי שכתבי עת בגישה חופשית זוכים לשבח עבור מה שהזמינות שלהם יכולה לתרום לסוגיות של צדק חברתי (צמצמום של חסמי דרישות המינוי), חלקם נמצאים חשודים מבחינת התוכן המצוי בהם ומערערים על הלגיטימיות של הפרסום בהם. במחקר זה, המחברים ביקשו לגלות את דעותיהם של חוקרי טכנולוגיה חינוכית בדבר כתבי עת בגישה חופשית בתחומים שלהם (Ross A. Perkins, Patrick R. Lowenthal. , 2016).