ניהול וסביבות למידה

רותי סלומון מביאה את רשמיה מכנס בין-לאומי בפראג שעסק בסביבות למידה עתידניות וחדשניות, בדגש על המרחבים הפיזיים: "לפניכם תמונות שצולמו באוניברסיטת טורקו למדעים בפינלנד. הם התייחסו למספר פרמטרים. א. סידור הריהוט בצורה שמזמנת תקשורת ושיח; ב. גמישות – להתאמה מירבית לאופי הפדגוגיה הנבחר לשיעור; ג. שימוש בכל מרחבי הקמפוס – כולל המסדרונות; ד. מרחבים ייעודיים ליצירתיות ולמשוב" (רותי סלומון).

המטרה של מאמר זה היא לחקור מנהיגות אתית בהקשר של המערכת החינוכית הערבית בישראל. הוא בוחן את הקשרים בין ממדים של מנהיגות אתית לבין קבלת החלטות ומאפייני רקע של המנהיגים החינוכיים. 150 מנהיגים חינוכיים מבתי ספר ערביים שונים השיבו על כלי מחקר תקף אשר כלל 40 פריטים המורכבים משישה תתי סולמות: שלושה ממדים של מנהיגות אתית (ביקורת, צדק ודאגה) ושלושה היבטים של עבודת מנהיגות (רגישות אתית, אקלים וקבלת החלטות). הממוצעים חושבו עבור כל תת סולם. נמצאו קשרים מובהקים בין ממדים של מנהיגות אתית לבין קבלת החלטות, סוג בית הספר של המנהיגים והוותק שלהם (Arar, Khalid; Haj, Ibrahim; Abramovitz, Ruth; Oplatka, Izhar, 2016).

דיווח מועיל של אפרת מעטוף על פרויקט תרגום גלגל הפדגוגיה של אלן קרינגטון (Allan Carrington) לעברית: "גלגל הפדגוגיה של אלן קרינגטון מאפשר לכל מורה לבחון את השימוש שהוא עושה בכלים הדיגיטליים ולהפוך אותו למשמעותי ותורם לתהליך הלמידה…חשיבות הגלגל לאנשי החינוך בישראל היא בעיקר בכך שהוא מזמן שיח סביב אופן ומטרת השימוש בכלים הדיגיטליים" (אפרת מעטוף).

סקירה זו בוחנת מגמות ואתגרים עתידיים בתחום החינוך בעשר השנים הקרובות. מגמות ואתגרים אלו נגזרים משינויים חברתיים, טכנולוגיים, כלכליים, סביבתיים ופוליטיים במציאות המשתנה, הסובבת את תחום החינוך ומשפיעה עליו. מטרת הסקירה היא לעורר מחשבה ודיון במגמות ובאתגרים בקרב בעלי העניין ומקבלי ההחלטות במערכת החינוך. הבנה של המגמות והאתגרים תסייע בגיבוש כיווני מענה ופעולה ממוקדים ואפקטיביים בתחום החינוך, שיקדמו את החינוך ואת החברה בישראל ויתאימו אותם לצרכי המאה ה-21 (עמליה רן, דניאל שפרלינג).

סטודנטים בסמסטר ראשון של קורס כימיה כללית באוניברסיטה גדולה בדרום מערב ארה"ב השלימו מטלת שיעורי בית שארכה שלושה שבועות תוך שימוש במיינד טאפ (MindTap). מיינד טאפ היא המערכת האלקטרונית הראשית הראשונה שיש בה שאלות שיעורי בית המשובצות בתוך הטקסט, כך שסטודנטים קוראים קטע קצר מספר הלימוד ואז עונים על קבוצת שאלות. לפני מיינד טאפ, מערכות שיעורי בית אלקטרוניות פעלו באופן עצמאי או הכילו שאלות עם קישורים לספר הלימוד. בהמשך, סטודנטים השלימו מטלות שיעורי בית שארכו שבועיים באמצעות מערכת למידה מקוונת ברשת (Online Web Learning). מערכת הלמידה המקוונת ברשת מציגה שאלות שיעורי בית עם קישור לספר הלימוד בחלון נפרד. מאמר זה חוקר את ההשפעות של הארגון (טקסט משובץ לעומת טקסט מקושר) על העדפות סטודנטים ועל למידה נתפסת במחקר חלוץ זה עם כיתה של 300 לומדים (Zumalt, Caitlin; Williamson, Vickie, 2016).

המאמר מתמקד בקורס פרטי מקוון ממועט משתתפים (Small Private Online Course – SPOC), צורה של קורס פתוח מקוון מרובה משתתפים (Massive Open Online Course – MOOC). הנושאים שנזכרים במאמר כוללים את חשיבותו של קורס המוּק ללמידה שיתופית, החשיבות של ניהול למידה וניהול הכיתה ההפוכה (flipped classroom). נזכרים גם חשיבותם של חידושים טכנולוגיים בפיתוח חינוכי וניהולם של קורסים מקוונים פתוחים (SAUNDERSON, ROY, 2016).

המטרה של מחקר כמותי זה היא לבחון את השימוש של מורים בבתי ספר תיכוניים במאפיינים ספציפיים של לוחות ממוחשבים חכמים. הנתונים נאספו באמצעות סולם רמת שימוש של שלושה גורמים שפותח בידי החוקרים ונותחו באמצעות סטטיסטיקה תיאורית ומבחנים א-פרמטריים. לא נמצא הבדל מובהק בין השימוש במאפיינים האינטראקטיביים של הלוח הממוחשב החכם לבין מגדר, רמת השכלה, או תחום דעת. אולם, נמצא הבדל מובהק בין השימוש במאפיינים האינטראקטיביים לבין ניסיון מקצועי, עיר, בעלות על מחשב, הכשרה בלוח ממוחשב חכם בשדה, ניסיון קודם עם לוח ממוחשב חכם, משך השימוש, תדירות השימוש, והמקרה של הצעה לשימוש בלוח ממוחשב חכם למורים אחרים (Tatli, Cemal; Kilic, Eylem, 2016).

מחקר זה בוחן את היתרונות של פלטפורמת בלוגים קהילתית עבור סטודנטים בתכנית מקוונת לספרנות ומידענות. תוך שימוש בסקר אינטרנט ובשיטות ניתוח תוכן תיאוריות, מאמר זה עוסק בדרך שקהיליות בלוגים של סטודנטים יכולות לטפח ביעילות קשרים בין מרצים לבין סטודנטים, ולהגביר תחושות של ביצועי למידה (Stephens, Michael, 2016).

כדי לגשר על הפער הדיגיטלי (digital divide) ופערי הלמידה בקרב ילדים באזורים מרוחקים, הוחל בשירות הנחייה מקוונת עבור למידה לאחר שעות הלימודים בבתי ספר מרוחקים. הסטודנטים בקולג' גויסו לתפקיד של הוראה ותמיכה בלומדים מרחוק דרך הנחייה מקוונת. מחקר זה מכוון לחקור את מעורבותם של סטודנטים בקולג' בהנחייה מתוקשבת של ילדים באזורים מרוחקים. שני נושאים עיקריים נחקרו כדלקמן: (1) כיצד אורגנה עבודת הצוות בהנחייה המקוונת ו-(2) מה היו הגורמים שהשפיעו על מעורבות הסטודנטים במטלות ההנחייה המקוונת? (ChanLin, Lih-Juan; Lin, Hong-Yen; Lu, Tze-Han, 2016).

כאשר מדברים על מאגרי מידע מועילים בתחום ניהול התוכן או המידענות, צריך למנות בראש הרשימה את ספריית התוספים של וורדפרס. לוורדפרס ארכיטקטורת תוספים (WordPress plugins) עשירה המאפשרת למשתמשים ולמפתחים להרחיב את היכולות שלה מעבר ליכולות הבסיסיות. כך לדוגמא, אפשר למצוא תוספים המשפרים את יכולות החיפוש באתר הוורדפרס שלכם (הוספת יכולת של חיפוש מתקדם) או תוסף המסוגל להעשיר את האתר שלכם ביכולות של רשת חברתית (עמי סלנט).

מרצי מכללות ואוניברסיטאות משלבים באופן גובר והולך כלים מקוונים בגישות הוראה פנים אל פנים, כך שההוראה המשולבת (blended instruction) צפויה להפוך ל"מודל המסורתי החדש" (Ross & Gage, 2006 , p. 168; Norberg, Dziuban, & Moskal, 2011; Watson, 2008). עם זאת, פחות מ-5% מהספרות אודות שילוב בהשכלה הגבוהה חוקרת פרקטיקה אקדמית (כגון הוראה, תכנון קוריקולרי, התפתחות מקצועית והכשרה להוראה; Torrisi-Steele & Drew, 2013). דיון זה מדווח על התוצאות של סקירה שיטתית של הספרות אודות אימוץ ושימוש של חברי סגל בכלים מקוונים עבור הוראה פנים אל פנים (Brown, Michael Geoffrey, 2016).

המחברים חקרו, בשני מחקרים, כיצד אסטרטגיות למידה יכולות לתמוך בלמידה ממולטימדיה. תוצאות המחקר מציעות שהחצנות (externalizations) באופן כללי והפקת סקיצות בפרט ממלאות תפקיד חשוב בלמידת מולטימדיה (Ploetzner, Rolf; Fillisch, Benjamin; Gewald, Patrick-Andre; Ruf, Tatjana, 2016).

הקליטה הגלובלית המהירה של טכנולוגיה ניידת משתקפת בבתי ספר חלוציים בניו זילנד. מורים בכיתות שבהן כל התלמידים משתמשים במכשירים ניידים נשאלו לגבי תדירות השימוש שלהם בפעילויות שונות של למידה ניידת והתבקשו לתאר את ההזדמנויות הפדגוגיות החדשות שהיא מציעה. נבחנו הגישות הפדגוגיות של המורים ללמידה ניידת ומידת השינוי שלהן. מחקר זה מוצא שהשימוש העיקרי בטכנולוגיה ניידת הוא עבור הגברת למידה באמצעות פעילויות משימה וגישה למידע; אולם, הפקת תוכן חדשני גם היא נפוצה. ההזדמנויות לשינוי פדגוגי שמציעה למידה שיתופית מופיעות כמוגשמות באופן חלקי, אך הפוטנציאל ללמידה ממוצבת (situative learning) העושה שימוש במומחים ובהקשרים אותנטיים נראה כלא מוגשם ברובו (Lindsay, Lucie, 2016).

בארגונים שונים ברחבי העולם התנפצה התיאוריה של שיתופיות בידע בקרקע המציאות, ויש מעט מאד סיפורי הצלחה של ידע שיתופי מהותי שהתפתח והתגבש. אבל בשנים האחרונות הביאה עלייתם המחודשת של אתרי שאלות ותשובות באינטרנט לכך שהחלו להתגבש מרבצי ידע שיתופיים, כאלו שהניעו אנשים בעלי ידע לשתף את מומחיותם. בראש ובראשונה אחראי להצלחה מחודשת זו אתר השאלות והתשובות Quora (עמי סלנט).

יותר משנתיים אחרי שגוגל הכריזו על היישום לניהול מידע Google Keep הוא הולך ומשתפר מחודש לחודש. Google Keep הופך להיות מסד רשימות מבוסס ענן, שנועד לאפשר למשתמשים לרשום הערות, תזכורות ומחשבות בצורה זמינה ונוחה, בדומה לשירות אחר – Evernote – שהאפליקציה שלו נחשבת לבולטת בתחום. ב-Keep ניתן לא רק לרשום הערות, אלא גם לבנות רשימת "צ'ק ליסט", לכלול תמונות, לבצע מעקב על משימות ולהקליט הודעות קוליות. כל המידע נשמר ב-Google Drive, שירות הענן של גוגל, ומסונכרן לכל המכשירים הניידים של המשתמש (עמי סלנט).

לאחרונה, נשמעות יותר תשבוחות על מנוע החיפוש יאנדקס (Yandex) הרוסי שהחל לפעול גם באנגלית. כך לדוגמא, המידען פיל ברדלי (Phil Bradley), משבח את יאנדקס ואפילו מציע קורס מקוון לחיפוש מתקדם ביאנדקס. לאור כל ההמולה סביב יאנדקס, ביקשתי ללמוד, מנקודת מבט מידענית, ומקרוב, על יכולותיו של מנוע החיפוש יאנדקס באנגלית. נעזרתי בכמה מידעניות ומידענים דוברי רוסית (למדו אצלי בעבר באוניברסיטת בר אילן מידענות לתואר שני והם כולם מעולים!!) (עמי סלנט).

אַגְרֶגָטוֹר: שירות של שליפת מידע ממקורות שונים והעברתו ללקוח על-פי העדפותיו המקצועיות או תחומי העניין שלו. אגרגטור הוא מנגנון לאיסוף ומיון מידע באינטרנט ובמאגרי מידע. מבחינים בין אגרגטור מתוקשב ובין אגרגטור אנושי. כמו כן יש סוג שלישי של אגרגטורים: אגרגטורים משולבים הכוללים גם מנגנון ממוחשב וגם בחירה ואצירת מידע ע"י גורם אנושי ומיומן. אגרגטור בנוי כך שתוכלו לעבור על הנעשה במספר גדול של מקורות מידע תוך זמן קצר יחסית. נוכח ריבוי מקורות המידע באינטרנט ובמאגרי המידע הולכים ומתפתחים שלושת סוגי האגרגטורים כל הזמן ומלאכתם משתבחת (עמי סלנט).

רוב חברי הסגל מתירים לסטודנטים להשתמש בטלפונים ניידים, ב"קליקרים" (clickers), ובמחשבי כף יד אחרים למטרות מוגבלות מאוד בלבד (כמו מענה על סקר) – אם בכלל. לעומת זאת, השימוש במחשבים ניידים הפך לכל כך נפוץ עד שחברי סגל רבים מתחילים לתהות באם הימצאותם בכל מקום ובכל עת מפריעה ללמידת סטודנטים (James M. Lang, 2016).

לימור ליבוביץ מפנה את תשומת ליבנו להרצאתו של אנדרו פורד מאוסטרליה הקורא לשינוי בתי הספר: "יש לכולנו "פיל" בכיתות- הוא טוען. ב"פיל" הוא מתייחס לתפיסות שלנו שאליהן התרגלנו כבר שנים רבות. אנדרו טוען שיש לקדם שני דברים בחינוך כיום: 1. לבסס את הלמידה על העניין, הכישורים והמוטיבציה של התלמידים ללמוד; 2. לשנות את מרחבי הלמידה לסביבות מעוררות ומקדמות שיתופיות ואושר של ילדים" (לימור ליבוביץ).

לומד עצמאי הוא לומד שמוכן ויכול לקחת על עצמו את הלמידה של כל תחום עניין שגילה וללמוד אותו בעצמו (תוך הסתמכות על מקורות של ידע ותמיכה זמינים), עד כדי התמחות. לומד עצמאי הוא לומד לאורך חיים. הוא תמיד לומד כל מה שמעניין אותו. המונח "Life Long Learning" המתורגם ל"למידה לאורך החיים" הוא מסורבל. אני מציע לקרוא ללומד הלומד לאורך חייו "לומד עד". מטרתו של מאמר זה היא בראש ובראשונה לעורר מודעות לחובתה של מערכת החינוך להכשיר לומדי עד, לתת להם את הכלים להיות לומדי עד מיומנים ולהציע תחומי דעת נחוצים ודרך ללמידתם (ויש כאן, כמובן, פרדוקס מובנה – האם בכדי להכשיר לומדי עד נשתמש בדפוסי למידה קונבנציונאליים?) (חנן יניב).