מורים והוראה

במדינה כמו ישראל ( וגם ארה"ב) שהמילה הערכה פירושה המעשי הוא בחינות הישגים סטנדרטיות כדאי להכיר גם את הגישות המתקדמות לביצוע הערכה בית-ספרית יעילה ואמינה. בין הגישות המקוריות והמעשיות להערכת תלמידים כדאי לראות את הפתרון של רשת בתי הספר charter school network DSST Public Schools בארה"ב. מרבית בתי הספר האלו הם בתי ספר בזיכיון המדגישים לימודי מדע וטכנולוגיה ואוכלוסיית התלמידים בהם נמנת על אוכלוסיות חזקות וחלשות כאחת. כך לדוגמא , לביה"ס School of One ברשת בתי הספר הזו יש מערכת הערכה כלל בית-ספרית ממוחשבת המסוגלת לזהות נקודות חוזק וחולשות של תלמידים יחידים או קבוצות בכיתה. באמצעות המערכת המורים וגם התלמידים יכולים לראות את תחום השיפור החוץ והמורים יכולים להתאים את ההוראה שלהם לקבוצות תלמידים אלו הזקוקים לסיוע נוסף. המורים משתמשים במידע מתוך בסיס הנתונים הממוחשב על מנת לבנות מערכי שיעור חדשים תוך קבלת החלטות האם להשקיע יותר זמן בנושא לימודי כלשהו או להפנות יותר זמן להוראה יחידנית עם קבוצת תלמידים קטנה.

וורדל (Wordle) הוא כלי חינמי שמאפשר ליצור ייצוג ויזואלי של טקסט. התוצר מדגיש את המילים השכיחות ביותר באותו טקסט. לוורדל יש מגוון שימושים מדליקים, כמו למשל כרטיס ביקור או כרזה, ואפשר לעשות בו יופי של שימוש בכיתה – החל בכיתות היסוד וכלה בתיכון, בחדר ההרצאות באוניברסיטה ובהשתלמויות של "גדולים". קבלו 15 רעיונות לשימוש בוורדל בכיתה – מניסיונה האישי של הדס מטס, מניסיונם של אחרים ומרחבי האינטרנט. ועוד אחד – בונוס לוועד ההורים.

מאמר זה בוחן את הקונפליקט בין התנסויות בהוראה של מורים לבין למידה מקצועית כאשר הן משולבות בפרויקט מחקר. המחקר שעליו מדווח במאמר הנוכחי מתייחס לשנה הרביעית של מחקר אורך בן חמש שנים על הצגה של מושגים אלגבריים מוקדמים. עשרת המורים המשתתפים במחקר מגיעים מחמישה בתי ספר יסודיים הנמצאים באזורים של מעמד הביניים בבריסביין (Brisbane ), קווינסלנד באוסטרליה. הממצאים מחקירה זו מציעים שקונפליקטים פוטנציאליים רבים קיימים בין האינטרס של התנסות בהוראה לבין זה של למידה מקצועית. על חלק מהקונפליקטים הללו ניתן להתגבר, קונפליקטים אחרים ניתן לצמצם על ידי הבניה מחדש, אבל חלק מהקונפליקטים טבועים באופן בסיסי כאשר משולבות מתודולוגיות ( Janeen Lamb, Tom Cooper and Elizabeth Warren).

המטרה העיקרית של מחקר זה הייתה הן להשיג ידע מעמיק לגבי האופן שבו מורים מעריכים את הלמידה האינדיבידואלית המתרחשת בעבודה בקבוצה, והן לחקור את האופן שבו מורים מנהלים את האתגרים המופיעים בהערכה מעין זו. מטרה נוספת הייתה, בהתבסס על מחקר קודם בתחום, לספק אמצעים לטיפול באתגרים אלה. מאמר זה מבהיר חלק מהבעיות של מורים הנוגעות להערכה של עבודה בקבוצה וחלק מההשלכות הפדגוגיות המבוססות על ממצאים אמפיריים. מודלים ותיאוריות המבוססים על מחקר בתוך תחומים אלה יכולים להגביר את הביטחון של המורים, שבתורם יוכלו להגביר את יכולתם להשתמש בעבודה בקבוצה כדרך להערכה וגם יגבירו את היכולת שלהם בביצוע ההערכה והסקת המסקנות ( Frykedal, Karin Forslund; Chiriac, Eva Hammar).

פתרון בעיה היא מיומנות חשובה בידע כלכלי. המחקר מציין כי התפתחות מיומנויות בפתרון בעיות עובד טוב יותר בהקשר של גישות הדרכה ממוקדות בבעיות בעולם האמיתי. אך תלמידים צריכים מערכת תומכת להצליח בדרך הוראה כזו. במאמר זה מציג החוקר מסגרת מושגית להבנת ההשפעות של מערך התמיכה. בתחילה דן החוקר במטרה הסופית של מערך התמיכה – העברת אחריות, ומתאר דרך אשר נוסחה על ידי החוקרים על מנת לקדם תוצאה זו . בשלב הבא, החוקר מתאר דרך חלופית להמשיג העברת אחריות דרך העדשה של קוגניציה מבוזרת. כמו כן, מבהיר כיצד המיקוד באמצעות עדשה זו מקדם את העברת האחריות ( Brian R. Belland ).

ילדים בסיכון מעורבים לעתים קרובות בעימותים עם מורים, שמעוררים תחושות עלבון וזעם הן אצל התלמיד והן אצל המורה. כשהמורה מתקשה להכיל את רגשותיו ואת רגשות תלמידו, הוא עלול לנטוש את תפקידו כסמכות מגדלת מיטיבה ולאבד את יכולת האמפתיה שלו כלפי הילד. המורה זקוק לעזרה ולתמיכה שיחזירו לו את יכולת ההכלה וההתבוננות בעצמו ובילד ( דני שראל).

Annie Murphy Paul היא המחברת של הספר “Origins" ועובדת על ספר חדש לגבי מדע הלמידה. היא טוענת כי כמות שיעורי הבית של התלמידים חשובה הרבה פחות מאשר איכות שיעורי הבית. אף על פי שסקרים מראים שכמות הזמן שילדינו מקדישים לשיעורי הבית עלתה במהלך שלושת העשורים האחרונים. לפי התוצאות מחודש דצמבר האחרון של "התכנית להערכה בינלאומית של תלמידים", התלמידים האמריקאים ממוקמים במרכז הדירוגים האקדמיים הבינלאומיים מקום 17 בקריאה, מקום 23 במדעים ומקום 31 במתמטיקה (Annie Murphy Paul ).

ניתן לומר כי מהרבה בחינות אנו מתייחסים לכלים הטכנולוגיים שסביבנו כהרחבה של יכולתנו לזכור. לעתים תכופות אנו אף מוותרים על הניסיון לזכור דבר מה מראש ומסתמכים על אותם אמצעים. אולם, בעשותנו כן אנו מתעלמים משני דברים חשובים. ראשית, הזיכרון האנושי אינו זיכרון טכני אלא סיפורי. הוא כולל סיפור מקרה, ריחות, טעמים ורגשות. בהיותו כזה הוא תורם לשזירה של זיכרונות ברשת קישורים המאפשרת שליפה לא רק של פרט כזה או אחר אלא לראייה של מצב נתון באופן רחב יותר תוך גישה בלתי אמצעית למספר רב של חוויות בו זמנית. בהיותו רשת זיכרונות רב חושית וסיפורית, ומתוך יכולתנו להסתמך על פריסה של חוויות וזיכרונות בו זמנית, הזיכרון הוא בסיס למחשבה שלעתים מפתיעה אותנו דווקא בשל היותה תוצר לא לוגי, מחוץ לקופסה ( נדב בדריאן)

מובאה מתוך הדו"ח שהתפרסם בהוצאת Pearson וכותרתו "שיקולים עבור ההערכות של הדור הבא: מפת דרכים לשנת 2014בעבר, נמתחה ביקורת על תכניות הבחינה בשל מרחקן מהלמידה ומההוראה בכיתה. ההערכה הואשמה ב"הצרת תכנית הלימודים" ובדילול ההוראה של המורה והלמידה המורכבת של התלמיד. המאמר טוען כי הטכנולוגיה תאפשר שילוב מלא יותר של הוראה והערכה, ייתכן שאפילו תאפשר את יצירתן של פרדיגמות למידה אינדיבידואליות. השימוש בטכנולוגיה יאפשר הוראה, למידה והערכה של פעילויות מסובכות ועשירות לפתרון בעיות, ניתוחים ביקורתיים ויצירה של טיעונים המבוססים על עובדות והגנה על טיעונים אלה – כל המיומנויות הנדרשות להצלחה בקולג' ובמקום העבודה.סוגי פריטים חדשניים ועשירים יותר. בחינה מקוונת, עם יכולתה להפעיל טכנולוגיה לאנימציות, סימולציות והערכות מתקדמות אחרות של הבנה עמוקה יותר ומיומנויות הסקה מורכבות, מציעה את היכולת למדוד טווח מלא יותר של המורכבות הקוגניטיבית. ניתן לתכנן את המבחנים בעזרת audio and video streaming שלא רק יקלו על הבנת ההקשר אלא יכולים להגביר את רמת המעורבות של הסטודנט.

המחברים מציגים מחקר אורך של כלי הערכה ושל פרקטיקות משולבות בהערכה של מורים חדשים. במהלך ארבע שנות המחקר, המחברים צפו וראיינו מורים מתחילים במקצועות מתמטיקה ומדעי החברה, יחד עם עמיתיהם, החונכים/מנחים שלהם והמפקחים עליהם, החל בתקופה שבה הם למדו בתכנית המאסטר להכשרת מורים בבית ספר התיכון דרך שנתם השנייה בהוראה. מהניתוח עולה הפונקציה של כלי ההערכה כאובייקטים של גבול בניהול משא ומתן בתוך העולמות החברתיים שבהם המורים החדשים לומדים ללמד ובין העולמות הללו ( Nolen, Susan Bobbitt; Horn, Ilana S.; Ward, Christopher J.; Childers, Sarah A ).

מומחה ההדרכה ינאי זגורי ממליץ על כלי מתוקשב בשם Creaza לעריכת פרוייקט וידאו . כותב ינאי: "הכלי הזה מרכז את כל מה שאתם צריכים עבור פרויקט ווידאו במקום אחד: הכלי מכיל מספר תתי-כלים אשר יעזור לכם בשלב גיבוש הרעיונות (לוח חשיבה), יצירת תסריט, יצירת storyboard ועד שלב עריכת הווידיאו והפקתו".

בשנים האחרונות ניכר כי סרטי וידאו קצרים הפכו להיות משאב חשוב בתחומי החינוך הן מבחינת השתלמויות המורים והן מבחינת הכשרת המורים החדשים. בעקבות זאת , אנו רואים יותר ויותר יוזמות חדשות להקמת מרכזי משאבים באינטרנט המבוססים על סרטי וידאו המאורגנים ומסווגים עפ"י תחומי דעת , כגון מרכז המשאבים החדש בישראל של סרטי וידאו בהוראת המתמטיקה. בארה"ב הוקם בשנה האחרונה מרכז משאבים חדשני למורים שנועד ליצור השראה בקרב המורים ע"י הדגמת שיעורים מצולמים בווידאו. מרכז משאבים חדש זה כולל מאות סרטי וידאו המתעדים שיעורים שונים עפ"י תחומי דעת והכוונה להרחיבו להיקף של אלפי שיעורים מצולמים. ניתן למצוא במרכז המשאבים הרבה דגמים פדגוגיים שיכולים לשמש השראה למורים חדשים וגם למורים ותיקים.

כמה תובנות בעקבות צפייה חוזרת בסרט התיעודי "המורה אירנה": סרט דוקומנטרי על מורה היכולה לשמש מודל לחיקוי , על מלאכת ההוראה המורכבת והמפרכת , על הילדים, הסביבה, ההורים. סרט שיכול לשמש כחומר הדרכה לפרחי הוראה וסטודנטים להוראה במכללות להכשרת מורים . המורה אירנה מלמדת בביה"ס גונן בשכונת הקטמונים בירושלים. הורים הטרודים בבעיות פרנסה ויש להם מספר ילדים לא מצליחים לעודד ילד לשבת וללמוד ברצינות. מדוע המורה אירנה מעוררת השראה ? היכולת להציב גבולות, לייצר מסגרת והרגלי למידה ובו בזמן להעניק כל כך הרבה הכלה ואהבה. היא הקפידה לתת כבוד ואהבה לתלמידיה ודרשה לנהוג כמוה, לדרוש מהם כבוד ואהבה. לסיכום , חינוך זה קודם כל הצבת גבולות ואירנה מציבה גבולות ועושה זאת בתבונה רבה ואהבה גדולה ומשיגה תוצאות מדהימות בילדים שאף אחד לא משקיע בהם

מחקר זה בוחן תכנון שיתופי כאסטרטגיה הלוקחת בחשבון את התפיסות של התלמיד לגבי תכנון מחדש של הלמידה. הפגישות לתכנון השיתופי נערכו במסגרת בית הספר התיכון בין קבוצות של מורים ושל שבעה תלמידים השותפים לתכנון . פגישות אלה זיהו שינויים כיצד לשפר את תהליך החינוך הרגיל (Konings, Karen D; Brand-gruwel, Saskia; van Merrienboer, Jeroen J; G).

תלמידי כיתות ח' ברחבי הארץ יידרשו לגשת מסוף מארס ועד תחילת יוני לארבע בחינות הערכה, בנוסף לבחינות הבית-ספריות הרגילות. בחלק מבתי הספר, יגשו התלמידים לארבע הבחינות במהלך חודש אחד. בנוסף על כך, ב-40 בתי ספר יידרשו תלמידים לגשת לבחינה בינלאומית נוספת. בעוד שבאופן רשמי מנחה משרד החינוך את בתי הספר שלא להקדיש את זמן ההוראה להכנה למבחנים הארציים והבינלאומיים, הלחץ שבו נתונים המנהלים והמורים, שיכולותיהם נמדדות באמצעות מבדקים אלה, גורם להם להכניס את התלמידים למשטר למידה קפדני לקראת המבדקים הללו ( טלילה נשר).

כיצד יכול המחנך הממוצע שמלמד באופן מקוון, והינו חסר ניסיון בהערכת הטכנולוגיה והתקשוב , לבנות על מה שמוצלח ולשנות את מה שלא מוצלח? הספר "Evaluating e-Learning" נכתב עבור מחנכים ומורים החשים לא מוכנים כאשר הם נדרשים להעריך יוזמות של E-Learning . הספר מציע הנחיה צעד אחר צעד להעברה של תכנית הערכה של טכנולוגיות e-Learning . הספר בונה ומעבד מתודולוגיית מחקר מוכרת כדי להציע גישה נגישה כיצד להעריך באופן אפקטיבי טווח של יוזמות חדשניות, כולל כאלה שעליהן נכתב בספרים אחרים לגבי קישור עם סדרות של e-Learning. מדריך שימושי זה מציע גישה מרובת רמות שמאפשרת הן למתחילים והן לאנשי מקצוע מנוסים לעקוב אחר התאמת ההערכה לצרכיהם העכשוויים (Phillips, Rob; McNaught, Carmel; Kennedy, Gregor).

מחקריה של הכותבת מאששים את רוב ממצאי המחקר על שחיקה של מורים: רוב גורמי השחיקה נובעים מן העובדה שבעיות משמעת מסכלות את הציפיות למשמעות. כשמורים נשאלו באחד ממחקריה על המטרות והציפיות שהיו להם כשהחלו את הקריירה שלהם בהוראה, בראש הרשימה (49%) היו המטרות. מורים דיברו על שאיפתם לחנך ולהעניק ידע וערכים. מבין הנשאלים היו מורים (28%) שהדגישו את רצונם להשפיע על התלמידים, ואחרים (19%) דיברו על רצונם להוות מקור השראה הקלת השחיקה ואף מניעתה תלויות ביכולתם של ראשי מערכת החינוך להבין את גורמי השחיקה וליצור סביבת עבודה שבה חלומותיהם המקצועיים והאישיים של המורים יישמרו, יתפתחו ויתגשמו. אפשר לממש את המטרה באמצעות שינויים באופי העבודה בבית הספר, מתן הכרה ותמיכה במורים ותנאי עבודה הולמים למורים. חלק חשוב מן ההתמודדות עם שחיקה הוא בניית מערכת תמיכה חברתית שבה מורים יוכלו לבחון יחד את הלחצים גורמי השחיקה בעבודתם ולהמציא דרכים להתמודדות עמם (מלאך-פיינס, איילה).

מאמר זה משווה בין האמונות של מורים כוכבים (star teachers) לבין האמונות של מורים כושלים (quitter/failures). המאמר מסביר שתיים עשרה מאמונות אלה, ונותן דוגמאות לגבי האופן שבו הן מוצגות במונחים של פרקטיקות המורה בפועל. לפי הטיעון המוצג במאמר זה, כוחן של מערכות אמונה אלה הופך את הסלקציה של המועמדים להיות מורים לחשובה יותר מאשר הכשרת המורים. מורים כושלים/תבוסתנים אינם מסוגלים להפריד בין התנהגות רעה לבין הערך שהם שמים על כל תלמיד כאדם. הרעיון שמישהו הופך להיות מורה משום שהוא אוהב ילדים מוביל באופן בלתי נמנע להתפכחות מאשליות. אהבה אינה שיטת הוראה. משום שמורים כוכבים מכבדים את הילדם ואת בני הנוער הם יוצרים כבוד בחזרה ( Martin Haberman).

המאמר כולל סקירת מחקרים המתמקדת בבחינה של שיטות וכלים בעלי תוקף ומהימנות שנבנו ופותחו כדי להעריך ידע תוכן טכנולוגי פדגוגי שלמתכשרים להוראה. במסגרות של הכשרת מורים חיוני לשקול את הפוטנציאל של השיטות והכלים שנסקרו במאמר להבנת ההשפעה של התנסויות בהכשרה על ידע המתכשרים בתחומים המדוברים. המסגרת של ידע תוכן פדגוגי טכנולוגי שהוצעה במאמר עשויה לשמש הן כדגם לידע הנדרש ממורים לצורך שילוב טכנולוגיה והן לברור השאלה כיצד ניתן לשלב טכנולוגיה חדשנית בהוראה. קושי מתמיד שעדיין קיים הוא שמירה על רגישות להקשר שבו המתכשרים לומדים על טכנולוגיה, פדגוגיה ותוכן ( Abbit, T.J.).

מנקודת מבטה של תאוריית ההכוונה העצמית (Ryan & Deci, 2000), שימוש בהתניות חיצוניות לצורך שינוי התנהגות או שיפור תוצאות אינו אפקטיבי בטווח הארוך, והוא כרוך בתוצאות שליליות סמויות רבות. תאוריית ההכוונה העצמית היא תאוריה אמפירית העוסקת בראש ובראשונה בקידום העניין של תלמידים בלמידה, בפיתוח כישוריהם ובשיפור תחושת הרווחה האישית שלהם. תאוריית ההכוונה העצמית מתעניינת במיוחד בהשפעתן של אסטרטגיות בית ספריות וכיתתיות מקובלות – שימוש בציונים, בהערכות, בתגמולים ובלחצים חיצוניים – על הפוטנציאל האנושי ללמוד ולהתפתח. חסידיה של מדיניות המבחנים עתירי הסיכון טוענים שמדיניות התגמול והענישה מייצגת בסך הכול שימוש אפקטיבי בחיזוקים בהתאם לתאוריות התנהגותניות מקובלות, אך כותבי המאמר טוענים כי תאוריות אלה מתנות חיזוקים בהתנהגויות רצויות, ואילו המבחנים מתנים חיזוקים בתוצאות רצויות. הסכנה בהתמקדות בתוצאות נובעת מן העובדה שהיא מחזקת התנהגויות שליליות דוגמת העתקות או הורדת עבודות מהאינטרנט ( ראיין, ריצ'ארד ונטע ויינשטיין).