מורים והוראה

לאחרונה התפתחו כמה וכמה כלי עזר יעילים באינטרנט המסוגלים לסייע לנו רבות ביצירת מפות מושגיות או מפות קוגניטיביות שיתופיות באינטרנט, לצוותי עבודה, לצוותי פיתוח ולצוותי פרויקט משותפים של סטודנטים או מורים. ליזי כהן, דוקטורנטית באוניברסיטת בר-אילן וחברת ועדת המקצוע באגף תוכניות לימודים (מדעי המידע) ממליצה במיוחד על כלי עזר חדשני רב-שפות בשם Mindomo. מדובר בתוכנה המאפשר ליצור מפה מושגית או נושאית לצורך סיעור מוחין או ארגון קווי מיתאר של סקירה או מאמר. השימוש בתוכנת MINDOMO הוא חינם והיא מאפשרת לצוות מרוחק ומבוזר לבנות ביחד באינטרנט מפה מושגית או נושאית על כל החלוקה לענפי משנה וקשרים ביניהם. החידוש של התוכנה הוא האפשרות לנהל, לשנות ולעדכן את המפה המושגית ע"י צוות פרויקט באמצעות דפדפן רגיל באינטרנט.

המאמר מדווח על המאמצים שהכותבת עשתה כמכשירת מורים לשפר את הבנת תהליך ההתכשרות להוראה. המאמר מתאר כיצד הידע שמפתחים מורי מורים על דרכי עבודתם מתאפיין לרוב במורכבות ובאי-בהירות. הבנת מהותו של ידע זה עשויה לסייע להם להתמודד עם מתחים במסגרת עבודתם. המאמר בוחן אחד ממתחים אלה – בין הערכת חשיבות ההתנסות (valuing) לבין הבנייתה מחדש- ובודק כיצד המשגת ידע במונח "מתחים" עשויה לקדם הבנות של מורי מורים את עבודתם ולתרום לבסיס הידע המקצועי בהכשרת מורים. המאמר מהווה דוגמה למחקר עצמי של מורה-מורים (Berry. A)

נייר עמדה של צוות החשיבה במכון מופ"ת בנושא הערכה כמקדמת תהליכים במכללות. הצוות רואה חשיבות בשילוב הערכה בהכשרת מורים בהקשר לשלושה תהליכים עיקריים המתנהלים בה: למידה של סטודנטים להוראה, הוראה של מורי המורים והניהול המוסדי. נייר העמדה מופנה למנהלי המכללות, לסגל ההוראה ולבעלי תפקידים הן במוסדות להכשרת המורים והם באגף להכשרת המורים במשרד החינוך ומטרתו לעודד שימוש מקצועי יותר בתהליכי הוראה בדרכים שמתגברות על הבעיות השונות הקיימות בהערכה המתבצעת כיום.

המחקר האמפירי המוצג במאמר זה בדק את ההתפתחות של מורים מתחילים תוך הדגשת חשיבות ההקשר המוסדי ביכולתם לשלב טכנולוגיה בהוראה. המחקר בחן שתי מורות מתחילות במהלך עבודתן בכיתה וכיצד ההקשר המוסדי שבו עבדו השפיע על החלטותיהם ההוראתיות לגבי שימוש בטכנולוגיה עם תלמידיהם. התוצאות הבליטו את האתגרים שמורים מתחילים עומדים בפניהם וכיצד אתגרים אלה משפיעים על ההחלטות שלהם. התוצאות גם הדגישו את החשיבות של ההקשר בהערכת ההחלטות של המורים ויכולותיהם לגבי שימוש בטכנולוגיה בהוראה. (Clausen,J. M.)

הפרויקט החמש-שנתי "בגרות 2000" בחן אפשרות להחליף את שיטת המבחן החיצונית המסורתית של בחינת הבגרות, בהערכה חלופית שזורה בלמידה בחלק ממקצועות הלימוד. עשרים ושניים בתי ספר ממגזרים שונים השתתפו בפרויקט שנועד לקדם הבנה עמוקה, מיומנויות חשיבה ברמות גבוהות והפעלת תלמידים בשיטות הוראה והערכה חלופיות. המאמר מתאר מחקר שבוצע במהלך השנה החמישית של הפרויקט, שבו נחקרו עמדותיהם של מנהלים, מורים ותלמידים באמצעות שאלונים, ראיונות ותצפיות. במחקר השתתפו כל המורים והמנהלים שהיו מעורבים בפרויקט וכן התלמידים משישה בתי ספר שנבחרו כמדגם מייצג של תלמידי הפרויקט (ניצה ברנע, צביה קברמן, יהודית דורי)

המאמר דן בהפיכתם של צוותי מורים ושל סטודנטים להוראה לקהילות לומדות במסגרת הכשרת מורים במערך של "בית ספר לפיתוח מקצועי" (PDS) ובשילובם של שני סוגי שיח למידה- פנים –אל-פנים ודואר אלקטרוני (דוא"ל) – בהליך זה שני תהליכים אלה שינו את תפקידי המורה ואת תפקידי המדריך הפדגוגי. המחקר התמקד בקהילה לומדת אחת, שהתרכזה סביב מדריכה פדגוגית להוראת הלשון העברית, והשתתפו בה סטודנטים ומורים משני בתי ספר. הפעילויות שנחקרו חולקו לשתי קטגוריות עיקריות: פעילות פנים-אל-פנים ופעילות בדוא"ל. נראה כי שימוש בתקשורת מקוונת לצדן של פגישות יזומות עשוי לייעל את פעילות הקהילה ולכונן ולהצמיח את המשתתפים ואת תפוקתם (חנה שגיא, דרורה כפיר)

המחקר מתאר את השימוש במהלך ראיון ConSAT ככלי לחשיפת תפיסות של מורות ולבדיקת תפיסות של מורות ולבדיקת שינויים שהתחוללו בהן בעקבות התנסות המורות בתהליך של אימון קוגניטיבי. מאחר שתפיסות הן פנימיות ולא קל לחשפן, המחקר עושה שימוש במפת מושגים ככלי קוגניטיבי ומטה-קוגניטיבי, המאפשר לתאר בגמישות ובמגוון דרכי ייצוג את מארג הקשרים בין הרעיונות והמושגים המשקפים את החלקים הגלויים והסמויים בתפיסות המורות. תיאור שני חקרי מקרה משווה בין מפות מושגים של שתי מורות בבית ספר יסודי, לפני ואחרי האימון הקוגניטיבי. המחקר מזהה שינויים ייחודיים בעולמן המושגי של המורות ומסביר כיצד האימון הקוגניטיבי תומך בשינויים בתפיסת משמעויות של תהליכי למידה והוראה של המורות. בצד ייחודיות השינוי של המורות, נמצא שינוי משותף של מעבר מתפיסה מעבירנית ופסיבית של הוראה ולמידה לעבר תפיסות מושגיות קונסטרוקטיביסטיות יותר שבהן התלמיד נחשב לשותף בתהליך החינוכי (תמר לוין, דורית סימון).

קובץ המאמרים "רגשות בחינוך" משנת 2007 נחשב כנדבך מהותי בתחום הפסיכולוגיה החינוכית והוא רלבנטי מאד למחנכים , מורים ומורי מורים במכללות להכשרת מורים. האסופה המעניינת בעריכת Paul A. Schutz ,Reinhard Pekrun מציגה היבטים מחקריים ויישומים לניהול סביבות למידה בכלל וניהול כיתה בפרט תוך התייחסות לגורמים המשפיעים על המוטיבציה של התלמידים ויצירת המעורבות הרגשית שלהם בלמידה. יש כמה מאמרים המאירים תהליכים המאפיינים קבוצות תלמידים בכיתה הנסוגים לתוך עצמם וחוששים ליצירת מעורבות למרות יכולת הקוגניטיבית הרבה. החידוש באסופה הם אותם מאמרים המאירים את מורכבות התגובות הרגשיות של המורים, כגון זהות עצמית של המורה ומאפייני התגובות הרגשיות שלו, רגשות כעס של המורים והשפעתם על ויסות עצמי והכוונת ההוראה בכיתה. אחד המאמרים המעניינים באסופה עוסק במאפייני הכעס של מורות בכיתה ודרכי ההתמודדות ( Paul A. Schutz, Reinhard Pekrun).

למידה מאותגרת בעיות (PBL) היא שיטת הוראה המאתגרת את התלמידים ללמוד איך ללמוד, לעבוד בשיתוף פעולה בקבוצות קטנות על מנת למצוא פתרונות לבעיה תוך הסתייעות בידע התיאורטי שרכשו או רכישתו תוך כדי התהליך. למידת החומר התיאורטי כצורך העולה מהתמודדות עם הבעיה האוטנטית מסייעת לסטודנט לקשר בין התיאוריה למעשה ולתפוס את הלמידה כרלוונטית לעתידו המקצועית. מאמר מאיר עיניים המציג את עקרונות ההפעלה וההנחיה של למידה מאותגרת בעיות, ההיבטים הדידקטיים, הלמידה בקבוצות קטנות סביב בעיה מאתגרת, היישום בהכשרת המורים בעולם, הבעיות והאתגרים בדרך ליישום שיטת הוראה חשובה זו בחינוך ובהכשרת מורים, חסרונות ויתרונות השיטה מבחינת הסטודנטים ומבחינת ההכשרה (ינקלבסקי – גינט, אורלי)

מאמר מעניין של ד"ר מיכל ציון ואירית שדה מאוניברסיטת בר-אילן על יצירת סקרנות ותפיסת חקר פתוח בהוראת הביולוגיה. החוקרות מסבירות כיצד תלמידי תיכון מבטאים ומפתחים סקרנות בלמידה ובהמשך מוצג חקר מקרה של תלמידי תיכון ישראליים הלומדים ביולוגיה מולקולארית בשיטת החקר הפתוח. המאמר מציג כמה וכמה מודלים שיש בהם כדי ליצור את הקשר בין שאלות הנשאלות והתפתחות הסקרנות ויכולת החקר של הלומדים. תהליך החקר הפתוח של התלמידים מבוסס על מודלים תיאורטיים אלו. עוד נמצא כי תלמידים סקרנים מבצעים את חקירתם בפרויקט תוך שימוש באותו מודל שיש בו את המרכיב הכי פחות ודאי, אך הוא צופן בחובו תהליך של חקר דינאמי. כלומר, תלמידים סקרנים מנווטים את תהליך החקר שלהם על פי המודל שמאופיין ברמת האי ודאות הגבוהה ביותר.

מטרת המחקר בן שני השלבים הייתה לבחון את התנסויות הקליטה(אונטריו, קנדה) של 173 מורים מתחילים: בשלב הראשון – 75 מורים ב- 5/2004ובשלב השני – 98 מורים שמחצית סיימו שנה ראשונה (2004/5), והשאר בשנה שלאחר מכן (2005/6). הממצאים התבססו בעיקרם על יומנים רפלקטיביים שהמורים ניהלו במהלך שנת הקליטה. השאלה: אלו הבחנות והבנות תפישתיות גוזרים מורים מתחילים בשלוש הקבוצות הנ"ל בדבר תוכניות קליטה ייחודיות שנבחרו במיוחד על בסיס סקירת ספרות רלוונטית שבהן השתתפו? תוכניות הקליטה שנבדקו כללו: מפגשי הכוונה, תוכנית חונכות, הכשרת חונכים, השתלמויות, הקצאת זמן פנוי, רישות עם סגל מכשירי המורים ומנגנוני איסוף נתונים להערכת ההצלחה של כל המרכיבים הללו ( Cherubini, L).

בתי ספר מתקדמים בעולם נוטים כיום לאמץ את המודל הקנדי של למידת שפות בתנועה. כך לדוגמא, ביפאן, קנדה ובארה"ב ישנם בתי ספר משובחים רבים בהם נוהגים ללמוד לשון ושפות זרות בתנועה בכיתה, כלומר, התלמידים אינם יושבים מרותקים לכיסא אלא מרותקים למורה המפעילה אותם באופן דינאמי בקבוצות הנעות בכיתה ותלמידים הנעים בכיתה עפ"י קצב השיעור, שירי השיעור והמטלות המפעילות בתנועה של המורה. השיטה הזו אפקטיבית מאד להוראת שפות ובמדינות רבות בעולם מתעניינים ביישום השיטה הריתמית הזו גם אצלם. בתמונות המוצגות כאן לא מדובר בגן ילדים אלא בכיתות ד'-ה' בבית ספר יסודי ביפאן. הסקירה כוללת גם אסופת מקורות מידע וקישורים על למידה בתנועה.

המאמר דן בדרכים להניע מורים להתמיד במלאכת ההוראה תוך כדי התחדשות. מורים בשנים הראשונות אינם חוששים מעומס הוראה, אך הם זקוקים לריגוש בהוראה. צריך להבין כי הדרך העיקרית למשוך את המורה להתמיד במלאכת ההוראה הוא ע"י יצירת ריגוש שלהם לגבי ההוראה ועל ידי למידה עצמית שתוביל אותם להתחדשות עצמית. חלק מתהליך זה ניתן להעצים ע"י טיפוח הקשרים והאינטראקציות של המורים עם עמיתיהם למקצוע בבי"ס ומחוץ לו. יש להציב בפני המורים יותר הזדמנויות להתפתח באופן עצמי וגם להרחיב את מרחב השפעתם בביה"ס לא בהכרח בדרך של תפקידים מוגדרים, אלא בהאצלת אחריות ללמוד דברים חדשים ולהניע אותם במסגרת ביה"ס או השכבה ליזום דברים. חלק מתהליכים אלו ניתן להגשים על ידי שותפויות עם גורמי חוץ, כמו אוניברסיטאות או מכללות. (Margolis, Jason)

בזירה חינוכית אידיאלית אחריותיות אמורה לבטא אוריינטציה תפקידית המשקפת יחס ישר בין הסמכות הנתונה בידיהם של אנשי החינוך לבין מידת נכונותם ומחויבותם העצמית לתת דין וחשבון על התרחשויות שונות הנובעות במישרין ובעקיפין ממכלול העשייה שלהם בתפקיד. לטענת המחברים את עיקר האמצעים והמאמצים הבירוקרטים יש להשקיע בקידום אוריינטציה מקצועית-מוסרית במערכת החינוך. מטרה זו יכולה להיות מושגת אם יושם דגש על פיתוח מקצועי של אנשי חינוך ועל שיפור מעמדו של איש החינוך, הן מבחינת סמכותו המקצועית והן מבחינת תנאי העסקתו. בד בבד, פיתוח האחריותיות המקצועית- מורית צריך להשתקף גם בהגדלת מידת האמון שהמנגנון הבירוקרטי מעניק לחברי הצוותים הפועלים בבתי הספר ולבוא לידי ביטוי בתהליכים ארגוניים שמערכות ארגוניות מקיימות. (אדם ניר ודן ענבר)

מוסדות להשכלה גבוהה מתחילים לתכנן תוכניות לקליטת הבוגרים של תוכניות ההכשרה המשתלבים בהוראה. ההנחה המרכזית היא שלאחר סיום ההכשרה הבוגרים רק מתחילים את תהליך ההתכשרות להוראה. במאמר מתוארת תכנית קליטה שכזו. המתחים שעלו בתהליך התכנון שלה למורים מתחילים אילצה את המתכננים לחשוב על דרכים לקישור ולגישור בין התיאוריה לבין ההוראה הממשית. בתהליך נשמעו קולותיהם של המורים המתחילים, של היועצים והמורים הותיקים ושל אנשי האוניברסיטה, והיה צורך לשמוע את כולם ולהיענות לצרכי המורים המתחילים שהושמעו בהם. (Stanulis,N.R., Burrill, G., Theis Ames,K.)

בלמידה מבוססת על בעיות, המורה פועל כעין מדריך ומכוון, יותר מאשר מקור ל"פתרונות". למידה מבוססת על פתרון בעיות דורשת לבצע פתרון בעיות וחשיבה ביקורתית. הסקירה הנוכחית מציגה את האסטרטגיה של למידה מאותגרת בעיות (PBL) מנקודת המבט של הלומד. כלומר, מדובר על תדריך ללומד כיצד לבצע הלכה למעשה הליכי למידה עצמאיים ולהתמודד עם שיטת למידה מאותגרת בעיות. למידה מאותגרת בעיות מתאימה ללומדים מבוגרים ולסטודנטים במכללות, אך מחייבת הכנה מראש של הלומדים לשינוי המורכב המצופה מהם. תדריך זה יש בו כדי לסייע למרצים ולמורי מורים הנערכים לשלב למידה מאותגרת בעיות בכיתה או בקורס.

מטרת המסמך שיצא לאור ע"י אגף ת"ל במשרד החינוך, היא לטפח למידה בגישת החקר שתשלב ביצוע של מטלות המערבות את התלמידים בעשייה לשם מציאת פתרונות לבעיות אזרחיות. מטלת הביצוע היא משימה מאתגרת לתלמידים ואינה נעשית בלחץ של זמן. מטלת הביצוע היא מטלה מורכבת המציגה בעיה ומאפשרת מתן פתרונות מעשיים שונים לבעיה. מטלת הביצוע באזרחות תבוצע במסגרת קבוצתית המשלבת למידה ועבודה אישית ייחודית של כל אחד מחברי הקבוצה. המסמך מפרט את המהלכים הנדרשים בתכנון מטלת הביצוע כמטלת הערכה (חנה אדן, ורדה אשכנזי)

יש קשר בין נשירת מורים או מחסור במורים גם לגורמים ארגוניים ובהם העדר תמיכת מנהלית הולמת, בעיות משמעת, רמות נמוכות של השתתפות מורים בתהליכי קבלת החלטות בבית הספר ומשכורות נמוכות (Ingersoll, 2001b). מחקר קודם של כותבי המאמר שעסק במורים מתחילים בחן אף הוא את תפקידם של גורמים ארגוניים מסוימים בעבודת מורים מתחילים (Kardos et al., 2001). בין היתר נבדקו התנסויותיהם בזיקה לתרבות המקצועית של בתי הספר, במונחים של עבודה עם עמיתים, נורמות התנהגות ותקשורת וערכים מוסדיים ואישיים המשפיעים על מה שמורים עושים. בתגובה לקשיים של מורים מתחילים עודדו קובעי מדיניות ותקצבו בנייה של תוכניות קליטה וחונכות, ויש עדויות מחקריות לתרומותיהן. עם זאת אין די במימון ובעידוד, יש למקדן בבתי ספר ובכיתות שבהם פועלים מורים מתחילים ועובדים עם תלמידם ועם עמיתים מנוסים. מנהלים הן אלה שיש ביכולתם להקצות משאבי זמן, כסף, מרחב, ציוד, סיוע טכני התומכים בחונכות, בזמן תכנון משותף ובתצפיות בכיתות וליצור תרבות שבה נעשה בהם שימוש נבון. הם גם אלה שיכולים להטמיע בקרב מורי בית הספר תחושת אחריות משותפת לתלמידים למורים המתחילים ולמורים כולם כקהילייה מקצועית ( Kardos, S.M., & Johnson, S.M)

תכנית זו מיועדת לכיתות בבתי ספר רגילים, במטרה לשפר הרגלי למידה של כלל התלמידים, ומסייעת למורה לייעל את התמיכה המחזקת בהרגלים אלה. התכנית מופעלת בהצלחה במספר כיתות בבתי ספר יסודיים בפתח תקווה. • דגל נודד מוצב על שולחן של תלמיד/ה שתפקודו/ה גבוה ביותר בזמן נתון בשיעור. • הדגל מועבר על ידי המורה כל מספר דקות לתלמיד/ה המבצע/ת את כל הנדרש והתנהגותו/ה ללא רבב. • תלמיד שהדגל מוצב על שולחנו לזמן העולה על דקה, מסמן ?-ליד שמו בלוח המיועד לכך.יתרונות התכנית: נוחה להפעלה בכיתות גדולות; מגבירה תנועת המורה בכתה; מגבירה מוטיבציה ללמידה (VI).

ספרה השיטתי של פרופסור Maggi-Savin-Bade על למידה מאותגרת בעיות בסביבה מקוונת מעורר עניין רב במכללות ובאוניברסיטאות הבריטיות. הספר שיצא לאור ב2007 , זכה לאחרונה לביקורות טובות ומשמש את המרצים ומורי המורים ברחבי העולם. הספר מציג הלכה למעשה את פרקי תכנון למידה מאותגרת בעיות בסביבה ממוחשבת מנקודת מבט יישומית. הספר מציג כמה וכמה דגמים ודוגמאות להעברת קורס או שיעור מאותגר בעיות (PBL) בסביבה מתוקשבת ואינטרנט. אחד הפרקים בספר חשוב זה דן בסוגיות של הערכת הלומדים בשיטת ה-PBL בסביבה מקוונת.