מורים והוראה

המאמר דן בתרבות הוראה-למידה עדכנית בחינוך לשוני, הדורשת מן המורים הוראה מכוונת מטרה, רלוונטית ומוגדרת. כיום ברורה יעילות ההוראה המפורשת והשפעתה על הוראת השפה. ההבנה מה זו הוראה מפורשת מכוונת את המורים להבנות את הסביבה הלימודית, בהתחשב בהשפעת האינטראקציות החברתיות על רכישת השפה.שיח הוראה מפורשת מונע מהתלמידים את משחקי הניחוש ומעניק לתלמידים הזדמנות להשקיע בלמודים באופן משמעותי יותר, במקום לבזבז אנרגיה "להיכנס אל ראשו של המורה". כאשר נושאי הלמידה לא ברורים דיים ורק מרומזים, יכולים התלמידים למצוא עצמם לעיתים מבולבלים ובלתי מסוגלים לתפקד. הנסיון לחבר פיסות של אינפורמציה ששמעו, מבלי שהמורה מכוון אותם בארגון המידע – זוהי משימה קוגנטיבית קשה ליישום. ההוראה המפורשת נותנת כוח לתלמידים "להכנס לסוד הגדול של מה שמתרחש" והתוצאה הינה הוראה הממוקדת בתלמיד ומכוונת לשונות בין התלמידים (Christine Edwards-Groves)

ביקורת חיובית על ספרה החדש של Patricia Corneaux הדן בהרחבה בכל המכלול של שיטות הערכה של סביבות למידה ממוחשבות ומקוונות. הספר, המהווה אסופת מאמרים, מציג בצורה אנליטית את המתודולוגיות של שיטות ההערכה המקוונות באוניברסיטאות ובמכללות. מוצגים שיטות יישומיות של הערכת תהליכי הערכה מקוונים החל משיטות פרטניות ומבוקרות וכלה בשיטות שיתופיות(כגון פורומים ממוחשבים) לכל שיטת הערכה מקוונת מוצגת התיאוריה שלה והעקרונות המנחים שלה. (Verinica Diaz)

נוסח נייר העמדה הבינלאומי של צוות מומחי הערכה ומחקר מובילים בעולם אשר בראשם עמדה פרופסור מנוחה בירנבוים מאוניברסיטת תל אביב. נייר העמדה פורסם בגיליון של כתב העת החינוכי הנודע Educational Research Review. המטרה של נייר העמדה הבינלאומי היא להציג בפני קובעי מדיניות החינוך באירופה ובקהילה האירופאית ובפני מורים ומחנכים את החידושים העיקריים בתחומי הערכת הלומדים בחינוך המתבטאים הלכה למעשה בתפיסה הרעיונית הנגזרת של מערכת למידה אינטגרטיבית (A learning Integrated Assessment System). החלק הראשון של נייר העמדה מציג את החסרונות הקיימים של דרכי ההערכה בחינוך הן מבחינת הלומדים והן מבחינת המורים. החלק השני של נייר העמדה מציג את הצורך בשינוי מהותי של דרכי ההערכה על מנת לבטא את צורכי הלומדים. מערכות ההערכה בחינוך כיום חייבות להיות רב-ממדיות, משולבות בתוך תכנית הלימודים, אוטנטיות וגמישות.

פרויקט OCEP הוא מערכת מתודולוגית להערכת קורסים מקוונים בחינוך. מודל ההערכה של OCEP פותח על ידי המכון למחקר חינוכי Monterey Institute for Technology and Education בקליפורניה והפך להיות נדבך חשוב בהערכת קורסים מקוונים בארה"ב ובמדינות אחרות. שיטת ההערכה המקוונת של OCEP מבוססת על מדידת הקורס המקוון ב-8 קטגוריות עיקריות. כל שנה נבדקים באופן מתודולוגי מחדש הקריטריונים שלהם להערכת הקורסים המקוונים ומשקלם. נכון לפברואר 2005 הקטגוריות העיקריות להערכה של קורס מקוון הן: מפתחי הקורס המקוון, השיוך הארגוני ומודל הפצה שלו, מומחיות, ידע אקדמאי עומק הנושא והתכנים, ממשק משתמש ודרכי ניווט בכל מסלולי הקורס, המימדים הפדגוגיים של הקורס ותפיסות היסוד שלו כפי שמתבטאות במהלך הקורס, ארגון ומבנה של חומרי העזר ללומדים וההנחיות למרצים, כלי משוב ואינטראקציה בקורס, שיטת ההפעלה וארגון הקורס המקוון מבחינה טכנולוגית, המשובים של הלומדים ועמדות מפתחי הקורס. ניתן לראות דוגמאות של דוחות הערכה באתר הפרויקט באינטרנט (Lorenzetti, Jennifer Patterson)

אתר בריטי המכיל מספר איזורי תוכן מעניינים ושימושיים בתחומי היצירתיות והחדשנות: שיטות ליצירתיות: אוסף מקיף של עשרות שיטות שונות בתחום היצירתיות – פתרון בעיות, העלאת רעיונות, דיון קבוצתי, סינון רעיונות, ועוד. כל שיטה מתוארת באופן תמציתי בעמוד נפרד, לרבות ההקשר שלה, הדרך לבצע אותה, ואיזה שיטות חלופיות ומשלימות קיימות. לדוגמא : SCAMPER (שיטה להעלאת רעיונות), Mind Mapping (שיטה לרישום רעיונות), ו-Delphi (שיטה לקבלת החלטות).

המחקר נועד לחשוף את האפקט של השלב בהתפתחות המקצועית של המורה על עמדות של מורים כלפי החדרת שינויים בדרכי הוראה. המחקר הנוכחי להשיב על השאלה, מהו הקשר בין עמדות של מורה כלפי החדרת שינויים בדרכי ההוראה לבין השלב בהתפתחות המקצועית שבו הוא נמצא. הממצאים מצביעים על הבדלים בציוני העמדות כלפי החדרת שינויים בדרכי ההוראה אצל מורים בשלבים שונים בהתפתחות המקצועית. עולה מהם כי השלב בהתפתחות המקצועית שבו נמצא המורה הוא אחד הגורמים המרכזיים המניעים בפועל תהליכים של החדרת שינויים. הממצאים ובעקבותיהם המסקנות מרחיבים את הידע על עמדות של מורים כלפי החדרת שינויים בדרכי הוראה באופן כללי, ועל עמדות של מורים הנמצאים בשלבים שונים של התפתחותם המקצועית כלפי שינויים בדרכי ההוראה (דיצה משכית)

החל בשנת הלימודים תשס"ו חלו שינויים בתכנית הלימודים המוצעת לתלמידי שנה א' במכללת לוינסקי לחינוך בתל אביב. במסגרת שינויים אלה מוצעים לסטודנט קורסים בין-מסלוליים, המשותפים לכל המסלולים, וקורסים נפרדים בכל מסלול, על פי דרישות המסלול. לשם כך, הציעו מפתחי התכנית החדשה במכללת לוינסקי את "הלמידה העצמית המונחית" בקבוצות עמיתים – "עלי דרך", ובה יתמודדו הסטודנטים עם בעיה המחייבת את התשומות של הדיסציפלינות המרכזיות בחינוך לשם התמודדות עימה. מטרת הקורס היא יצירת חיבור אינטגרטיבי בין הידע הקיים של הסטודנט והידע החדש שהחל לרכוש במהלך לימודיו. הלמידה מתארגנת סביב שאלות, והחשיבות איננה במציאת התשובה הנכונה ביותר לשאלה שהועלתה, אלא דווקא בריבוי התשובות, בידיעה שזוהי שאלה שאין לה באופן עקרוני תשובה חד-משמעית, שיש לה בפועל כמה תשובות, ותשובות אלה שונות ולעתים אף סותרות זו את זו. הדיון עובר למחלוקות סביב התשובות שנמצאו, לצורך האישי לבחור מה מתאים לי וליכולות השונות (שרית סגל)

המאמר משתמש במחקר-עצמי כדי לנתח את ההתפתחות של גישה גנרטיבית מבוססת-מחקר לאימון סטודנטים להוראה בשותפות בין בית ספר לבין אוניברסיטה. המחקר בודק גם את התרומה של הגישה הנחקרת להגדרה מחודשת של דרכי הכשרת מורים. המאמר מתמקד בערכים האונתולוגיים ובלמידה משותפת של הכותבים שעבדו בשיתוף פעולה עם מאמנים בדרך דמוקרטית. השימוש בוידיאו לתיעוד ההוראה והלמידה המצבית של מורים מאמנים ושל סטודנטים להוראה נחקר גם כן וכך גם התכונות והתנאים שעזרו להביא לשינוי ביחסי הכוחות בין השותפים שהיו מעורבים בדיאלוג הרפלקטיבי ובחקר. המאמר מתייחס לנושאים של חיזוק וביסוס דרכי עבודה כאלה וכן לתרומה של סיפורי חקר מורים לידע המקצועי של מורי מורים, מורים ומתכשרים. (Whitehead, J., Fitzgerald, B)

מחקר זה בחן את הדעות של סטודנטים, מורים ומורי מורים שהשתתפו בדגם חלופי של הדרכת סטודנטים להוראה ובדגם המסורתי של משולש הדרכה. מגוון של מקורות מידע- סקרים, ראיונות ועדויות אנקדוטליות- שמשו לזיהוי התפישות של המשתתפים. למרות שהיו חששות לגבי המודל החלופי, המשתתפים ראו אותו כיותר חיובי מהמשולש המסורתי. המאמר מביא המלצות לתוכניות הכשרה ולהתנסות מעשית בהקשר זה. (Wilson, E.,K)

בשנים האחרונות מודגש הצורך בארה"ב לעודד שילוב למידת חקר בהוראת המדעים כחלק מניסיון לפתח מיומנויות חשיבה של תלמידים לפתור בעיות אמיתיות. המאמר מתאר בהרחבה את פרויקט INSITE שנמשך כ-4 שנים באינדיאנה בארה"ב ונועד להקנות למורים מדעים יכולות בשילוב הוראה מאתגרת בעיות (PBL) בכיתות שלהם. נקודת המוצא הייתה להקנות למורים יכולת הוראה המבוססת על איתור, גיבוש והצגת שאלות חקר הלקוחות מההקשר של העולם האמיתי. שאלות חקר נועדו לעורר את כל תהליך פתרון הבעיות באמצעות יצירת פרויקטים ותוצרים על ידי התלמידים כולל שימוש בכלים מתוקשבים לשיתוף פעולה בין התלמידים. (James D. Lehman , Melissa George, Peggy Buchanan Michael Rush)

ביחס ללימוד של תחומי הדעת במכללה יש לכותבים שלוש המלצות מרכזיות: א.יש לצמצם באופן ניכר את מספר תחומי הדעת הנלמדים במקביל. ב.יש לשבור את "עיקרון הרצף" בין השיעורים, כלומר להותיר מרחבי זמן פנויים משיעורים פורמאליים במהלך ימי הלימודים ובמהלך שנת הלימודים כולה. ג.המסגרת המארגנת של לימוד תחומי הדעת צריכה להיות "דיסציפלינה פדגוגית" השונה באופייה הן מהמקצוע הבית-ספרי והן מהדיסציפלינה המחקרית. תחומי הדעת הנלמדים על פי דרכה של הגישה השלישית המוצעת על ידי הכותבים נועדו לפתח את היכולת של הלומדים לעסוק באופן מורכב ועמוק יותר בשאלות חשובות, כלומר, שאלות שהתמודדות עמן מקנה לנו הבנה עמוקה של העולם בו אנו חיים ושל עצמנו. חיוני הדבר שהסטודנט להוראה יתנסה במהלך לימודיו במכללה בשורה של התייחסויות לשאלות שכאלה. שתחומי הדעת במכללה צריכים להילמד במסגרת מארגנת חדשה אותה מכנים חברי הצוות "דיסציפלינה פדגוגית". במושג זה כוונתם היא לתפיסה של הדיסציפלינות הקיימות לא כבסיס ליצירת ידע חדש ולא כמאגר של פריטי מידע שאותם יש למסור לדור הצעיר, אלא כפרספקטיבות חשובות להבנה מורכבת של העולם ושל עצמנו, החיוניות לחינוך הקוגניטיבי של צעירים (אמנון כרמון, שרית סגל, דוד קורן, יורם הרפז)

המאמר מדווח על מחקר של שני מורי מורים מתחילים שעברו מתפקיד של מורי כיתה לתפקיד של מדריכים פדגוגיים (university-based teacher educator) במהלך לימודיהם לדוקטורט באוניברסיטה. המחקר נעשה בשילוב של מתודולוגיה איכותית שכללה חקר מקרה ומחקר-עצמי (self-study), זאת כדי לחקור מאפיינים של ההקשר המוסדי שבפניו עמדו הנחקרים, את בסיסי הידע שלהם בתהליכי קבלת ההחלטות ואת שילוב הזהויות המקצועיות שלהם כמורי כיתה וכמורי-מורים. (Dinkelman, T. Margolis, J., & Sikkenga, K)

תכנית הקליטה למורים מתחילים שהחלה בשנת 2002 הוותה שינוי מרכזי ראשון בטיפול במורים מתחילים בסקוטלנד. מאמר זה מציג תיאור של השינויים הללו במסגרת ההתפתחויות בתיאורית החונכות בהקשר רחב יותר. הטענה היא שהאיכויות האישיות של החונך (induction supporter ) במהלך הכניסה להוראה מרכזיות להתפתחות של יחסי חונכות יעילה. הדעות של הסטודנטים, הם המתמחים לעתיד, מתארות מאפיינים מועדפים של חונכות יעילה. (Rippon, J. H., Martin, M)

ההתמחות בהוראת הדיסציפלינות, המתקיימת במכון מופ"ת, מתמקדת בפיתוח מקצועי ובשיפור ההוראה של מורים המלמדים במכללות להכשרת מורים. התכנית עוצבה וגובשה תוך בחינת ההיבטים השונים הנדרשים מאיש סגל במוסדות להכשרת מורים על מנת להיחשב מומחה בתחומו. בעיצוב התוכנית הובאו בחשבון הביקורת וההערכה של צוות המתכננים, של המבצעים ושל המשתתפים. ההערכה, בגישת מחקר פעולה, שימשה הן כלי עזר לעיצוב הקורס והן אמצעי לבקרה ולמשוב על איכות הפעילות והתאמתה לאוכלוסיית היעד. המאמר מציג את תהליך בניית התכנית בהסתמך על ההערכה והמעקב, על ההתאמה לאוכלוסיית היעד ועל המודל שצמח על יסוד פעילות זו. (רויטל היימן)

השינויים בהוראת המתמטיקה, שהם לחם חוקנו בשנים האחרונות, הובילו בשנים 1999-2003 להפעלת פרויקט הטמעה במתמטיקה ברשת אורט. מטרת הפרויקט הייתה לחזק דפוסי עבודה וחשיבה של מורים, בכיוון של שיתוף פעולה בין מורים מצד אחד, והדגשת ההוראה בעזרת חשיבה מתמטית, ריבוי ייצוגים, גילוי וחקר מצד שני. מחקר שבדק את מערכת הגורמים המשפיעים על נכונות המורים להטמיע שינויים, ואת ההיררכיה של גורמים אלה. במחקר נבדקה גם השפעתו של הדימוי העצמי המקצועי של המורה על נכונותו להשתנות מקצועית. המחקר התבצע בבתי הספר שהשתתפו בפרויקט ההטמעה. המחקר היה איכותני, אינדוקטיבי ונטורליסטי. שולבו בו היבטים חברתיים, תרבותיים, ופסיכולוגיים עם תיאוריות של תהליכי שינוי במערכות כלליות ובמערכות חינוכיות. כתוצאה מן המחקר נבנתה היררכיה של הגורמים המובילים מורים להטמעת שינוי. נראה כי הממצאים אינם ייחודיים למורי מתמטיקה ומתאימים גם לקבוצות מורים אחרות (ד"ר נעמי צ'יזיק)

המחקר שנערך בבתי ספר יסודיים בארה"ב ביקש לבדוק כיצד מורים מאמצים ומיישמים אסטרטגיות הוראה שנרכשו בקבוצת למידה שיתופית בהשוואה למורים אחרים שנחשפו לאותן שיטות, אך המעיטו ביישומן. הממצאים מגלים הבדלים מהותיים בידע קוריקולארי, יכולת רפלקציה והתאמה פדגוגית בקרב המורים שנטלו חלק פעיל בסדנאות הפדגוגיות המשותפות שנערכו במשך שלוש שנים. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבדוק כיצד ניתן לשפר את הלמידה השיתופית של מורים המלמדים תלמידים בעלי צרכים מיוחדים ותלמידים המתקשים בלמידה תוך התייחסות לתכונות המורה והשקפותיו החינוכיות (Brownell, Mary.; Adams, Alyson; Sindelar, Paul; Waldron, Nancy; Vanhover).

דמיון מודרך הוא אחד האמצעים הנמצאים בשימוש שכיח בקרב מדריכים פדגוגיים, במיוחד כאשר המטרה היא לעורר אצל הסטודנטים מידה מסוימת של הזדהות ואמפטיה כלפי הילדים שהם עובדים אתם. המאמר דן בנושאים הבאים: יתרונות השימוש בדמיון מודרך, אופן השימוש בדמיון מודרך – בחלקו השני מציגה המחברת תהליך מומלץ ליישום הדמיון המודרך עם דוגמאות מפורטות. הדמיון המודרך במסגרת הכשרת הסטודנטיות – החלק השלישי מציג דוגמאות אחדות לתגובות הסטודנטיות בעקבות התנסויות אחדות בדמיון מודרך שהנחתה המחברת בכיתת הסטודנטיות. בדוגמאות אלו מודגמות כיצד נגיעה בזיכרונות ילדות עשויה להביא תועלת בתהליך הכשרת המורים, בעיקר בתחומים הדורשים מודעות מוגברת, יכולת אמפטיה לילד הרך, וכן מיומנויות רפלקטיביות (תמר אשר)

המחקר בחן כיצד מורות מתמחות, המעלות קשייהן והתלבטויותיהן במסגרת פורום באינטרנט, בונות את חשיבתן המקצועית. המחקר התמקד ב-19 מורות, בשנה הראשונה לעבודתן. מורות אלה השתתפו בפורום מקוון במסגרת סדנת ליווי ותמיכה בהתמחות, שנערכה במכללה להכשרת מורים. תוכני הפורום נותחו על פי "התיאוריה המעוגנת בשדה" ונוסף על כך זוהו מאפייני שיח כמיצוב, חזרות ומטפורות מנחות לצורך חשיפת תכנים סמויים. השיח המקוון יצר מרחב בטוח להעלאת קשיים. השוואה בין קווי השתתפות של הסטודנטיות בפורום מראה כי מורכבות הפנייה שלהן לחברותיהן, לכידות הפנייה ושקיפות המניעים העומדים מאחוריה קבעו במידה רבה את איכות התגובות ומורכבותן ואת המידה שבה קידמו תגובות אלו את מסוגלותן ל"התיר" בעיות ודילמות בעבודתן ולהעשיר את חשיבתן המקצועית (לוטן צביה, שרה שמעוני)

להיבטים אתניים, תרבותיים וחברתיים השפעה ניכרת על תהליכי הלמידה בבית הספר. לתפיסותיהם של המורים בדבר השפעת היבטים אלה על תהליך הלמידה של ילדים יש חשיבות רבה. תפיסות המורים כלפי הילד הלומד, מידת יכולתם לשנותו, לקדם ולטפח את הילדים המתקשים בלמידה על רקע רב תרבותי – כל אלה הם מעניינו של מאמר זה.באמצעות ראיונות עומק של עשרים מורות נחשפו תפיסותיהן של המורות לגבי ילדים המתקשים בלמידה. תהליך מחקרי נרטיבי זה הוא פרשני ומאפשר למרואיינות להסביר את השקפתן, אמנותיהן ותפיסותיהן על הוראה ולמידה. בראיונות מתארות המורות את האפיונים של הילדים בזיקה לכישורי למידה בבית הספר וכוללות הסברים גלויים וסיבתיים לקשיים (אורנה שץ אופנהיימר).

הפלטפורמה המתוקשבת ePortfolio.org פותחה בארה"ב ע"י Connecticut Distance Learning Consortium כמענה לצורך במערכת ממוחשבת לפיתוח פרויקטים והערכה של סטודנטים ללא תלות בפלטפורמה ספציפית כזו או אחרת של אחת האוניברסיטאות. הסטודנטים יכולה להשתמש בפלטפורמה של ePortfolio.org כדי ליצור תיקי עבודות למטרות אקדמיות , תעסוקתיות או לימודיות -אישיות. המערכת הידידותית מאפשרת להם לתחזק בעצמם את תיק העבודות , לשתף את המידע עם עמיתים , יועצים ומרצים וגם להציג את תיק העבודות באינטרנט . באמצעות המערכת המתוקשבת יכולים גם מחלקות חינוך ומוסדות אקדמאיים ליצור מטלות הערכה מבוססות פורטפוליו אותם ניתן לסווג עפ"י קריטריונים להערכה מתוך טבלה . ועדות הערכה יכולות לבחור בתיקי עבודה מסוימים , להעריך אותם על סמך קריטריונים אלו ולהפיק דוחות הערכה . במהלך שנת 2005 יצאה גרסה רביעית ומשופרת של הפלטפורמה הכוללת כלי עזר לניהול פרויקטים ומודול הערכה משופר.