מורים והוראה

תוכניות ליווי מורים מתחילים זוכות היום לקבל בעולם המערבי תשומת לב והדגשים חזקים יותר בעקבות התובנה כי יש לפעול באופן מערכתי למניעת נשירת מורים מתחילים. הביטוי העיקרי של שינוי מדיניות זו הוא ללא ספק המקרה של תוכניות ליווי המורים המקיפה והנמרצת של העיר ניו יורק. תכנית הפעולה המיוחדת להמרצת תוכניות ליווי המורים נערכה בשיתוף פעולה בין מחלקות החינוך בעיריית ניו יורק, מרכז לפיתוח מורים באוניברסיטת קליפורניה ואיגודי המורים. לתכנית הייעודית הוקצה תקציב של 36 מיליון דולר לתכנון מחודש של מערך הליווי הפדגוגי של המורים החדשים בהובלה פדגוגית של מרכז פיתוח המורים באוניברסיטת קליפורניה. המסמך הרצ"ב שיצא לאור על ידי צוות משותף של אוניברסיטת קליפורניה ואנשי החינוך בניו יורק מסכם את הפרויקט, המודל הפדגוגי, דרכי העבודה והערכת יישום התכנית.

המאמר מנסה לבחון האם ידע ניתן להבניה ולחלוקה ממשית בין מורים המשתתפים בקהילות לומדות. על מנת לענות על שאלת זו בוחנת המחברת שני מודלים של סוגי קהילות מורים ומשווה ביניהם. השאלות המהותיות שנבחנו על ידה: מהי חשיבות העדכון המקצועי של המורים תוך כדי עבודתם, האם המורים הפועלים בקהילת מעשה צריכים להיות פאסיביים ולהסתפק בקליטת ידע בלבד מעמיתיהם (מודל א') או עליהם להיות יותר פעילים ביצירת ידע מקצועי ע"י חקר, עיון והפצה (מודל ב'). מסקנות המחברת הן שפעילות מורים בקהילות לומדות צריכה לבסס את הידע המקצועי שלהם באופן יזום ופעיל, על ידי חקר ההתפתחויות בכיתות, על ידי ניתוח מושכל של הפעילות בכיתות ועבודת התלמידים. כל זאת תוך כדי דיאלוג עם עמיתיהם לקהילה. אין להסתפק בדגם השגרתי והמוכר לנו של מורים חברי קהילה לומדת אשר ברוב המקרים רק קולטים ידע, אלא יש לבסס את פעילות הקהילה על יצירת ידע, הפצתו ושימורו בכלים שונים. (Diane R. Wood)

המאמר מתאר את תהליך בקרת האיכות (QA) שגיבשה אוניברסיטת יוסטון בטקסס לצורך הערכה ובקרה מקצועית של הקורסים המתוקשבים באוניברסיטה. התהליך מורכב משמונה אסטרטגיות להערכה ולבקרה מקצועית: הערכת תכנית ההעברה הפדגוגית, הערכת תיכון ועיצוב האתר, הערכת השימושיות של אתר הקורס, הערכת מצב זכויות היוצרים באתר, הערכת השפעת הפלטפורמה הממוחשבת על הלומדים והלמידה, הערכת התכנים ומידת הגמישות בעיבודם, עריכתם והתאמתם ללומדים בקורס המתוקשב (Kidney, Gary; Cummings, Leslie; Boehm, Azalea)

במאמר זה החוקרים בוחנים את תהליך הכתיבה המשותפת שלהם בדגם חדש של כתיבה זה בנוכחות הפיסית, הממשית של האחר. במאמר שני פרקים שנכתבו ברצף של עבודה בנושא. האם התהליך היה יעיל? אחד הטיעונים התומכים בקולבורציה במחקר ובכתיבה הוא הפוטנציאל הקיים בכך ליתר יעילות( למשל, Phelan et al., 2000). אסטרטגיות של כתיבה בתורות והובלה בכתיבה סייעו לכותבים ליצור ביעילות כמה פרקים/מאמרים. כתיבה "זה בצד זה," חדשה מידי כדי להעיד על תרומתה ליעילות הכתיבה. אולם, לאור הצורך בתיאום לו"ז ומיקום נראה כי קשה לאמצה כשיטה דומיננטית לכתיבה משותפת. במהלך ההתנסות שתוארה לעיל היו הכותבים מעורבים גם בפרויקטים מחקריים אחרים בגישות שונות לכתיבה וגם קראו ספרות רבה על יחסי מחקר קולבורטיביים. בחלק השני של המאמר הם מקדמים את החלק הראשון מתוך מה שלמדו מהספרות ומתוך רפלקציה על דרכי הכתיבה שלהם ועל מקומה של המטפורה בתהליך. בעוד שהחלק הראשון נכתב בגישה של כתיבה "זה בצד זה", החלק השני נכתב בגישה של הובלה בכתיבה. בהקשר של הוראה בכיתה מטפורות עשויות להיות נקודות פתיחה לדיונים של מורים על הפרקטיקות שלהם תוך התייחסות למטפורות, אך מבלי לראות בהן מדריכים לפעולה ( Ritchie, S.M., & Rigano, D.L).

המחקר מתאר תהליך למידה של שישה מורי יסודי שהשתתפו בתוכנית התפתחות מקצועית לאורך שישה חודשים בהוראת המדעים. התוכנית נבנתה כמסגרת של התפתחות מקצועית שמטרתה לעזור למורים ללמוד על דרכים חדשות להוראת התחום. הנחה הייתה השתלמות המסתפקת בהצגת תוכנית לימודים או מקורות שונים אינה מספיקה לכדי שנות את ההוראה של המורים, במיוחד בנושא שיש בו הרבה חוסר ביטחון. היבט מרכזי במחקר עצמי הוא החשיבות של תמיכה חברתית להכנסת שינוי והוא מופיע בשני דגמי הלמידה שיצרו המורות שבמחקר. המודל המשותף שלהן מחזק את הצירוף של גורמים המעורבים בלמידת מורים ובהם רפלקציה אישית, משוב של תלמידים, עמיתים להוראה, קבוצות של מורים, שותף אקדמי, מקורות מחוזיים וידע אישי קודם. מחקר עצמי עשוי לעזור למורים להבין טוב יותר את עצמם כלומדים וכך להבין ולנהל את התהליכים הדינמיים של למידתם כדי להתפתח מקצועית, לשפר את איכות ההוראה ואת איכות הלמידה של תלמידיהם Austin, T., & Senese, J. C. (2004).

בין מעלותיו של ההומור בהוראה האקדמית ניתן למנות את שיפור האווירה בחדר הכיתה, את ההנאה האינטלקטואלית שהוא גורם, את תרומתו לפיתוח חשיבה יצירתית ואת ביסוס מעמדו של המורה כמנהיג מקובל על כיתתו. מחקרים מלמדים, שהומור בשיעור קשור להישגים אקדמיים של הסטודנטים ולהפחתת תופעות לחץ וחרדה. למרות כל זאת, רק אחוז קטן של מרצים משתמשים בהומור כחלק משגרת ההוראה, הן משום שהם מרגישים חסרי מיומנות טבעית לעסוק בכך, או משום שהם חוששים שהשימוש בהומור עלול לפגוע בתדמיתם ובמעמדם או לעלוב בסטודנטים. המאמר מנסה לשכנע מרצים להשתמש בהומור בשיעוריהם ככל האפשר ובמידה (שרה זמיר)

בספרות המחקרית ניתן למצוא המשגות של תהליך החונכות המסייעת, לדעת מורי מורים, למורים מתחילים ללמוד ללמד בדרכים חדשות. כותבות המאמר מציעות המשגה של 16 טיפוסים של קשרי חונך- מתמחה. הן מבססות קטגוריזציה זו על זווית ראייה ביקורתית- קונסטרוקטיביסטית ועל זווית ראייה חברתית-תרבותית על למידה וכן על המחקר העוסק בהכשרת מורים. הכותבות גם מזהות אתגרים ומורכבויות הקשורים למעבר של המורים המתחילים להוראה בהקשר (context) של רפורמות. תוך התבססות על מקרים של חונכות מופתית מתאר המאמר חלק מהקשרים הנ"ל, וההשפעות שלהם על התכשרות להוראה חדשנית. (Wang, J., Odell, S)

המאמר עוסק בהערכת עמיתים כמקור מידע חשוב להערכת קורסים ומורים בחינוך הגבוה, אם כי השימוש בהערכה זו עדיין אינו נרחב. המאמר סוקר את היתרונות של השיטה ואת הקשיים והבעיות בביצועה. המחברות מפרטות את השלבים במתן ותהליך ההערכה, תכונות המעריך הרצויות וכלי ההערכה. התמצית נערכה על ידי המחברות ומבוססת על מחקרן לגבי הוראה קלינית כפי שמתבצעת בפקולטה לרפואה באוניברסיטת ת"א. (נטע נוצר ורות אברמוביץ)

עם כל הרצון והכוונות הטובות יש בכל כיתה ילדים רבים המתקשים להתאים עצמם לבית הספר וזקוקים לבית ספר שיתאים עצמו אליהם. היוזמה המוצגת במאמר גורסת כי במקום "לרפא" את הילדים יש לספק להם מסגרות ואתגרים שבאמצעותם הילדים ה"בעייתיים", יזכו לחוויות למידה חיוביות ומרגשות, לתחושת הצלחה ומסוגלות, ויביאו הישגיהם בפני חבריהם כדי שאף יזכו בהערכתם של אחרים וכך יפיקו את המרב מלימודיהם. "כפפה ליד" היא ערכה או קבוצת פעילויות אישית, אשר המחנכים והמורים תכננו והכירו במיוחד בעבור ילד מסוים או ילדה מסוימת שהתקשו להשתלב ברוב פעילויות הכיתה וליהנות מהן. (עדה סוידובסקי)

ד"ר דוואנס (Devans) היא מהמובילים בנושא התלקיט (פורטפוליו) בהוראה בחננוך הגבוה בארצות הברית. בראיון שנערך עמה במסגרת כתב העת האלקטרוני "The Teaching Professor" היא מתייחסת לשאלות: באיזה אופן שונים תלקיטים של הוראה משיטות אחרות לתיעוד העבודה של איש הסגל?; אילו יתרונות מציעים תלקיטים של הוראה לאיש הסגל כפרט, לפיתוח אנשי הסגל בכלל ולאלה שתפקידם להעריך אנשי סגל?; כיצד ניתן להשתמש בתלקיטים כדי לשפר את ההוראה?; אילו סוגי מידע רצוי לתכנן ולאסוף לתלקיט?

יוזמה של מורים ואנשי אקדמיה באוסטרליה בשנת 1985 הביאה להקמת הפרוייקט השיתופי של הוראה ולמידה יעילים The Project for Enhancing Effective Learning -PEEL. היוזמה של המורים לתיעוד שיטות הוראה מפעילות ופעילויות של תלמידים נמשכה במשך השנים ללא מימון ותמיכה של גורמים רשמיים באוסטרליה. האתר המתוקשב שהקימו המורים באוסטרליה בעצמם משקף פעילות יזמית של מורים המתמקדים בפיתוח מקצועי רב-שנתי והמתעדים את ההתנסויות המועילות שלהם ללמידה איכותית ויעילה. באתר מתועדים 1400 רעיונות להוראה איכותית. פרופסור טום ראסל, מגדולי המומחים לפדגוגיה של הכשרת המורים (אשר הרצה לאחרונה במכון מופ"ת) המליץ על האתר המתוקשב והציע שבועיים של התנסות חינם בחומרים וברעיונות בו.

מרכזיותה של הערכה מעצבת בקידום הלמידה ובשיפור ההוראה איננה שנויה במחלוקת. אולם, בפועל המורים מתקשים ליישם אותה באופן יעיל בכיתותיהם. לאחרונה הולכת וגוברת ההסכמה לגבי הפוטנציאל של טכנולוגית האינטרנט ביישום הרעיונות העכשוויים של ההערכה. בהרצאה במסגרת כנס מו"ח 2007 הוצגו היתרונות והפוטנציאל של טכנולוגיית האינטרנט לשיפור תהליכים של הערכה מעצבת בבית ספר והוצגה מערכת הערכה חדשנית מבית מטח, אופק-הערכה (http://ofek.cet.ac.il), כמאפשרת מימוש של פוטנציאל זה, תוך שיתוף ברשמים ראשוניים מהתנסויות של בתי ספר במערכת (הלנה קימרון, טלי פרוינד, חני שלטון)

המאמר מציג מסגרת חשיבתית וכלי מחקר איכותני בפורמט של מחוון אשר נעשה בו שימוש לצרכי ניתוח תוכן של קבוצות דיון לימודיות. כלי המחקר שפותח, התבסס על אינטגרציה של שלושת התחומים המהותיים בתהליכי הלמידה – הוראה בקבוצות הדיון, שזוהו בספרות המחקרית. מבנה קבוצות הדיון, נוכחיות המשתתפים ותהליכי הנחיה. במהלך המחקר נבחנו והושוו רמות איכות הדיון באמצעות ניתוחי תוכן של טקסטים מילויים בקבוצת דיון שנבחרו מששה קורסים מתוקשבים שפעלו באוניברסיטה הפתוחה. שאלת המחקר המרכזית – האם ניתן יהיה להבחין באמצעות המחוון ברמות שונות של איכות דיון בקבוצות דיון שונות. הממצאים המרכזיים איששו את שאלת המחקר (נועה באומן, עינת איגר)

מתוך התבססות על נתונים ממחקר רחב על הוראת אוריינות בחטיבות ביניים מתאר המאמר שלושה מורים שהשתתפו בתוכנית מתמשכת של הוראת אוריינות והיו חברים בקבוצה לומדת של מורים שעבדה בשיתוף עם החוקרים. על בסיס תיעוד ישיבות העבודה, שיעורים בכיתות וראיונות נמצא כי למרות שכל מורה השתתף באופן פעיל בקבוצת הלמידה ופיתח ושינה את דרכי ההוראה שלו, המורים לא הביאו אל דיוני הקבוצה את התנסויות ההוראה שלהם בהיקף המצופה. ניתוח הממצאים מעלה שאלות על הדרך בה מורים לומדים מתוך שיתוף פעולה וכיצד ראוי להבנות ביעילות קבוצות למידה של מורים. (Hindin, A Et al)

שני כוחות מנוגדים הפועלים ברפורמה המוצעת להערכת תלקיטים: א. הצורך הקיים ליצירת סטנדרטים קשוחים להשגת אחידות בתהליך ההערכה ומתן ציונים על הישגים; ב. קיומן של שאלות קריטיות המתייחסות להבחנה בין מטרות התלקיט המכוונות להערכת הישגים ובו בזמן גם לשיפור איכות הלמידה של הסטודנטים והתפתחותם. במחקר זה בחנו החוקרים קריטריונים להערכת תלקיטים לצורך דירוג האיכות של החמרים המופיעים בו. מטרתם הייתה להבין כיצד קריטריונים כאלה נבחרים וכיצד משתמשים בהם בשני הכיוונים הנ"ל. בהקשר של הכשרת מורים נבחנו דרכי הערכה קיימות, ע"י בדיקת האוריינטציות השיפוטיות וסגנונות ההדרכה ששימשו את המעריכים. בנוסף, לצורך השוואה, החוקרים נתנו לקבוצת מעריכים להעריך אותו תלקיט. התהליכים שנבחנו מצביעים על כך שיש דרך משותפת לכולם בשיפוט תלקיטים, שעיקרה הערכות נורמטיביות הנעשות פחות או יותר על-פי קני-מידה מוחלטים מראש ותלויי-מעריך והמאפשרים גישה של "checkbox" להערכה. לאור המחקר ניתן לאפיין את דרכי ההערכה הקימות, ולהציע טיפולוגיה של תבחינים המאפשרת להשיג שקיפות בתהליך, דבר שיכול להקל על הדילמה של מורה-המורים המשמש הן כמעריך והן כמדריך במהלך ההכשרה. (Tillema, H., & Smith, K.)

מטרת המחקר הייתה לבדוק כיצד מורים בכיתה משפיעים על איכות הדיון ועומק הלמידה בכיתה שלמדה בתוכנית לימודים חוקרת עתירת מדעים וטכנולוגיה. המחקר עקב אחרי מורים בכיתה שיישמו תוכניות לימודים חדשנית בתחומי החקר ומנגד בדק את ההישגים של הכתות והתלמידים שלמדו אצל אותם מורים. בהשוואה בין שני המורים שלימדו בתכנית הלימודים החקרנית נמצאו הבדלים מהותיים בהישגי התלמידים. נמצא כי למורה יש תפקיד מפתח בתכנית לימודים חוקרת וטיב הנחייתו בכיתה והובלת הדיון בין הלומדים קובעים את עומק ההבנה המדעית של התלמידים. כלומר, שתי כיתות נפרדות של תלמידים הדומות בהרכב הדמוגראפי של התלמידים הגיעו לתובנות שונות לחלוטין כתוצאה מאסטרטגיות הוראה מותאמות שנקטו המורים. כלומר, בתוכניות לימודים מתמחות וגבוהות יש לאסטרטגיות ההוראה של המורה ולפרשנות הפדגוגית שלו השפעה הרבה יותר משמעותית מאשר בתכנית לימודים רגילה. (Agnes Stylianou ,Jessica Goldstein).

עיקרי הרצאתו המרתקת של ד"ר ברני דודג' (Dodge) מאוניברסיטת סאן-דייגו בארה"ב (אבי רעיון חקר-הרשת במודל ה-WEBQUEST) בכנס Macworld 2007 בארה"ב. לדעת דודג' שיטות ההוראה כיום מצויות במרחק שנת אור מצרכי ההתעניינות של הילדים. על מנת להגביר את המוטיבציה של הלומד בתחומי דעת שונים יש לשלב יותר ויותר סביבות של סימולציה במחשבים. התלמידים זקוקים לאתגרים בלמידה כל הזמן ויש למצוא דרכים על מנת לאתגר אותם בדרך של משחקי תפקידים. דודג' מדגים בהרצאתו כמה וכמה סביבות למידה ממוחשבות חדשות כגון INFORM 7 לסימולציה ספרותית בהוראה בארה"ב ועוד. יש לבסס את סביבות הלמידה הממוחשבות על עקרונות של משחק תפקידים לימודי ברמות שונות תוך הבחנה בין משחקים לימודיים פשוטים ומורכבים. דודג' סיפר במהלך הרצאתו גם על ניסיונות בארה"ב לפתח מודל תקשובי תלת-מימדי של חקר רשת כתחליף לחקר-הרשת הטקסטואלי. עוד ממליץ דודג' למורים לעשות שימוש בתוכנת האיור החופשית Gliffy.com כחלק מההתנסות שלהם להמחשת תהליכים ותכנים בכיתה.

פרופסור לי שולמן מאמין כי יש חשיבות רבה למחווני הערכה ולגיבוש טקסונומיה כבסיס להערכה מרובת נרטיבים. במאמר מונה שולמן את הנדבכים העיקריים להערכה מבוססת נרטיבים, ביניהם החשיבות של הערכה תהליכית רב-ממדית, חשיבות המסגרת המושגית והרציונל של שיטת ההערכה שבוחרים בה, שימוש מקביל ומשלים בכמה מכשירי הערכה על מנת לגבש שיפוט טוב יותר של הלמידה, זהירות ממדידה טכנית בלבד של הישגים, הפעלת ההערכה המעצבת תוך כדי הלמידה ולא בהכרח בסוף התהליך. יש חשיבות להערכה מעצבת המשולבת בחקר ובפיתוח של טכנולוגיות תקשוב חדשות ולכן חשובה ההתנסות של המכללות והאוניברסיטאות בשיטות הערכה חדשניות, בלקחים שיופקו מכך ובדרך של המרצים לשיפור ההערכה בעצמם. הערכה אמיתית באוניברסיטאות צריכה לשקף קשרים מעמיקים בין כל סוגי הנרטיבים של הלמידה על מנת לשקף את צורת החשיבה של הסטודנטים.

החל משנת הלימודים התשס"ז המיצ"ב מועבר בשני אופנים – חיצוני ופנימי – לסירוגין. בשנת התשס"ז יכלול המיצ"ב הפנימי רק מבחנים בתחומי הדעת, והחל משנת התשס"ח ייכללו במיצ"ב הפנימי גם סקרי אקלים וסביבה פדגוגית. לפי מתכונת חדשה זו ישתתף כל בית-ספר פעם בשנתיים במיצ"ב חיצוני בשניים מארבעת תחומי הדעת של המיצ"ב ובסקרי "אקלים בית ספרי וסביבה פדגוגית" למנהל, למורים ולתלמידים (מיצ"ב חיצוני). בתחומי הדעת שבית-הספר אינו נבחן בהם באופן חיצוני בשנה נתונה יקיים בית-הספר מבחני מיצ"ב פנימיים (מיצ"ב פנימי). הציונים במיצ"ב הפנימי ישמשו את הנהלת בית הספר ואת צוותו הן לצרכים פדגוגיים והן כמרכיב אפשרי בהערכת התלמיד בסוף השנה. תוצאות המיצ"ב הפנימי תשרתנה את בית-הספר, והוא לא יידרש לדווח עליהן.

עכשיו כאשר קורסים מתוקשבים מתפתחים מכל עבר, נגישים לסטודנטים ומוצעים בכל המכללות והמוסדות להשכלה גבוהה מתחילים המומחים בעולם לחשוב יותר ויותר על מתודולוגיה של הערכה ובקרת איכות (QA) של הקורסים המתוקשבים. המאמר הנוכחי אשר התפרסם בכתב העת היוקרתי British Journal of Educational Technology מתאר ניסיון שיטתי בינלאומי לגיבוש מדדים מקצועיים ותקפים של בקרת איכות לקורסים מתוקשבים באוניברסיטאות ובמכללות במדינות המערב המתקדמות. תהליך בקרת האיכות המוצע במאמר במסגרת יוזמת Universitas 21 Global מתייחס למדדים: הפקת התכנים בקורס, מאפייני פיתוח התוכנה, מעורבות חברי הסגל בפיתוח, פדגוגיה מתוקשבת והטמעת התהליך בקרב הלומדים (Chua, Alton; Lam, Wing)