מורים והוראה

עדויות אמפיריות להשפעה של ה-PDS על מורים חונכים של סטודנטים להוראה מצומצמות, במיוחד במתן מידע איכותי וכמותי שנאסף בשיטתיות לאורך זמן. המחקר הנוכחי בוחן סוגיה זו לעומק תוך שימוש בנתונים איכותיים וכמותיים לאורך זמן. הוא מתמקד בחשיפת המחסומים המכבידים על הפיתוח המקצועי של מורים חונכים ב-PDS ובזיהוי הזדמנויות העשויות לקדם תהליכי צמיחה אלה. המחקר מושתת על נתוני הערכה מעצבת שש-שנתית שהתבצעה ברשת ה-PDS, של בתי ספר על יסודיים עם המסלול העל יסודי במכללה. הממצאים מצביעים על מגוון בעיות בתפיסת המורים החונכים את התפתחותם המקצועית, בכלל, וב- PDS, בפרט. נמצאו פערים בין הצמיחה המקצועית הנתפסת על ידם לבין הצמיחה בפועל. ממצאים אלה מעידים על צורך לעסוק באופן מתוכנן ומכוון בהתפתחות המקצועית של מורים חונכים, וזאת על מנת שיחושו תרומה מקצועית ואישית גבוהה יותר, יקדמו את בית הספר שלהם, ויוכלו להמשיך ולהשקיע בשותפות עם המכללה (דליה עמנואל, תמר אריאב)

מחקר של החוקרת פרופסור קרול דווק מאוניברסיטת סטנפורד, שבילתה את 10 השנים האחרונות בחקירת ההשפעה של מסרים חינוכיים שונים על ילדים. דווק ועמיתתה, ליסה בלקוול, בדקו את ההשפעה של התערבויות חינוכיות שונות על 70 תלמידים, בעלי הישגים נמוכים. חלק גדול מעבודתה של דווק בודק את ההשפעה של סוגים שונים של חיזוקים. בניגוד לאמונה הרווחת, היא גילתה שמתן שבח לילדים על היותם חכמים, עלול להיות בעל השפעה שלילית על הישגים בלימודים. לעומת זאת, אם משבחים אותם על המאמץ שהשקיעו, יש לכך השפעה חיובית. ילדים שזוכים מגיל צעיר למחמאות על האינטליגנציה המולדת שלהם, מתמקדים תכופות בהגנה על הדימוי שלהם כ"חכמים" . ילדים שזוכים מגיל צעיר למחמאות על האינטליגנציה המולדת שלהם, מתמקדים תכופות בהגנה על הדימוי שלהם כ"חכמים". במחקר, נטו ילדים אלה לוותר בקלות כשהועמד בפניהם אתגר אינטלקטואלי, או כשהם לא קלטו את הדברים מיד. הם החלו גם להפחית מערכם של מאמצים ולהתייחס לעבודה קשה כאל משהו שסותר את הדימוי שלהם כ"ילדים חכמים". בסופו של דבר, שבחים רבים ביחס לאינטליגנציה המולדת, עלולים לגרום להערכה נמוכה מדי של היכולות: מכיוון שהם מפחיתים מחשיבות המאמץ, הם עלולים להגיע למסקנה שכישלונם להבין כל דבר באופן מיידי מוכיח שהשבחים הקודמים שקיבלו לא היו מוצדקים.

השימוש הגובר המבחנים רחבי היקף, במיוחד בכאלה שהינם עתירי סיכון, מעורר ביתר שאת את הדיון במידת התוקף של מבחנים אלה. למעשה, מרבית המחלוקות סביב מבחנים מקורן בשאלות של תקפותם. הבנת הסוגיות הכרוכות בשאלת התוקף היא תנאי יסודי לבניית מבחנים תקפים. ההרצאה מבוססת על דיון במשמעות מושג התוקף, סטנדרטים לתוקף, גורמים המגבילים תוקף, ובדרכים לאמידת התוקף של מבחן, כמו גם תוקף של שיפור או ירידה בציונים לאורך זמן. יובאו דוגמאות ממבחנים רחבי היקף בארץ ובעולם, ויוצגו עקרונות לבניית מבחנים שיביאו להגדלת התוקף (מיכל בלר)

מטרת המחקר היא להתחקות על סיפור התפתחותן המקצועית של שלוש מורות בוגרות המכללה וללמוד מתוך הסיפורים האלו את המאפיין של "סיפורי הצלחה". ייעשה ניסיון לזהות מאפיינים אישיים, מקצועיים ומערכתיים שעולים מסיפורי המרואיינות כדי להשתמש בידע הזה כבסיס לשיפור ההכשרה המקצועית במכללות להכשרת מורים מכאן ולהפנות בוגרות מתאימות לעבודות ולתפקידים נוספים במערכת החינוכית מכאן. במחקר נעשה שימוש בגישה האיכותנית-נרטיבית. אסטרטגיית "סיפורי חיים" מאפשרת לחשוף את התהליכים הפנימיים בחיי הקריירה של האדם ולנתח את התנסויותיו מתוך הפרשנות והמשמעות שהם עצמם מעניקים להתנסויות אלה. המטרה בניתוח הסיפורים היא להבין את האחר, להציג את קולו ולרדת לעומקן של תופעות אנושיות( פטקין, דורית ודבורה גסר).

מחקר שיטתי המתעד וחוקר את דפוסי התמיכה הניתנים למורים מתחילים במהלך שלבי הליווי בשנה הראשונה בהוראה בבתי ספר בארה"ב. הרקע למחקר הוא השיעור הגבוה של נשירת מורים מתחילים בארה"ב (29% נושרים בסוף השנה הראשונה). שאלת המחקר הייתה מה היא רמת התמיכה במהלך הליווי בשנה הראשונה וכיצד מגיבים המורים החדשים לתמיכה זו. שיטת המחקר: ראיונות עומק עם קבוצת מורים חדשים. העוגן המחקר התיאורטי: המודל שלSmith and Ingersoll מ-2004 לליווי בקליטה והנחייה של מורים חדשים. ממצאי המחקר מלמדים כי דפוסי התמיכה במורים חדשים בארה"ב אינם יציבים וקבועים ואינם עונים על צרכי המורה החדש. בחלק מן המקרים המורים החדשים מקבלים תמיכה במהלך הליווי, אך ליווי זה אינו מתאפיין בהכרח במשוב ביקורתי, ומתאפיין בחוסר התייחסות כולל מצד מנהלי בתי הספר (Sara Winstead Fry)

ממצאים מתוך מחקרים שפורסמו בשנים האחרונות מעלים על נס את חשיבות איכות המורה והשפעתה על הלמידה והישגי התלמידים. יחד עם זאת, עדיין לא הובהרו סוגיות מתודולוגיות הקשורות למושג השבחת איכות המורה וקיימת אי בהירות קונספוטאלית לא מבוטלת בתחום. מרבית הממצאים שהצביעו על חשיבות איכות המורה התבססו על מודלים אקונומטריים השוואתיים של צבירת נתונים דמוגראפיים –כלכליים כאלו ואחרים. מבחינת אבחנות הנוגעות לאיכות המורה ולתחומי הידע והמיומנויות שלו יש בהחלט מקום לחדד את מרכיבי היסוד של איכות המורה והתהליכים להשבחתם. על רקע אי בהירות מתודולוגית זו המאמר מנסה "לעשות סדר" מתודולוגי בתחומי ההערכה של איכות מורים הן מבחינת הידע והמיומנויות בתחומי הדעת הנרכש בשלבי ההכשרה שלו והן מבחינת הסטנדרטים של שיטות ההוראה. המאמר המתודולוגי נכתב ע"י צוות חוקרים מובילים מתחומי מחקר החינוך ההשואתי והכשרת המורים שהציגו הממצאים בכינוס באוסטרליה ב2007 ועל רקע המשבר בתחומי איכות המורים באוסטרליה. הטיעון המרכזי של החוקרים בהרצאתם המלומדת הוא כי במקום להתמקד בהיבטים כלכליים התורמים כביכול לאיכות המורה ( כגון שכר , סולמות שכר ועוד) עדיף להתרכז בבניית יכולתו המקצועית של המורה לאורך זמן ע"י מדיניות נכונה ותהליכי השבחה פדגוגיים מעמיקים ורציפים ( Lawrence Ingvarson and Ken Rowe).

למידת מורים היא תהליך של רפלקציה ופעולה שבאמצעותה המורים מפתחים כשרים ורוכשים ידע ומומחיות. הדבר עשוי להתרחש ברמת הפרט באמצעות התאמה מתמדת ושינוי של ההוראה, כתגובה לפעולות, אינטראקציות ופעילויות בכיתה ומתוך צפייה של מצבים עתידיים. למידת המורים המתחילים נושאת אופי לא פורמלי ובלתי מתוכנן. ככלל, מורים נוטים להעריך יותר למידה בין ותוך- אישית והזדמנותית ופחות – ידע מחקרי. למידת המורים עשויה להתרחש גם במצבים של "חצית גבולות", שבהם המורים לומדים עם קבוצות שמחוץ לבית ספרם. מהלך זה מסייע להגברת הביטחון ולהתוודעות לתובנות חדשות על נושאים שמטרידים את המורים המתחילים תוך הרחבה ההבנה של נושאים מקצועיים שונים ( Wilson, A., Demetriou, H).

הספרות המחקרית מציינת כי שנות ההוראה האשונות הן שנים המאופיינות בבעיות ייחודיות של המורים המתחילים. האתגרים, הנושאים והתהליכים מתוארים בספרות, בין היתר, כתהליך של הישרדות המתמקד בשלושה שלבים היררכיים (Fuller, 1969). המחקר בדק התפתחות אורכית של קבוצת מורים לאורך שנתיים של הוראה במשרה מלאה תוך שימוש בכלי (TCC =Teachers Concerns Checklist) להערכת היישומיות של התיאוריה המוצעת וההבנה הקונצפטואלית של שלבים התפתחותיים בהוראה מתחילה. ממצאי המחקר מערערים את הדגם הכרונולוגי של שלושה השלבים ההתפתחותיים שפורטו במאמר. הוראה מתחילה היא יותר דינאמית והקשרית מאשר מיקודה במאבק עם נושאים של ניהול כיתה (Feiman-Nemser, 2001), ומתן תשומת לב מאוחרת לממדים אישיים ואקדמיים של למידת תלמידים ורווחתם ( Watzke, J.L).

מאמר זה בוחן את השפעת התרבות הסינית על הנעשה בבתי הספר בהונג קונג. שאלת המחקר היא כיצד התרבות הסינית מכוונת את התנהגות המורים בבואם להשליט משמעת בכיתות?למרות הדימוי הנוקשה של מערכת החינוך במזרח הרחוק, בעיות משמעת אינן רק בעיה מערבית. לפי דיווחי מורים, רק כמחצית מהזמן שמבלים הילדים בכיתות בהונג קונג אכן מוקדש ללימודים; ההתמודדות עם בעיות משמעת גוזלת נתח ניכר מן המחצית האחרת (Hue 2005a).

משרד החינוך הבריטי החליט לאחרונה להעלות את רמת בחינות הבגרות ביחידות המתקדמות. המועצה הבריטית האחראית על ההערכה The Qualifications and Curriculum Authority יזמה מהחל מקיף של העלאת הדרישות בבחינות הבגרות הבריטיות בעיקר ביחידות המתקדמות על מנת להעמיק את האתגר של התלמידים ולהפוך את הבחינות לפחות מכאניות ויותר מאתגרות מבחינה מחשבתית. הרקע להחלטה היא העובדה שבשנים האחרונות יותר תלמידים השיגו ציונים גבוהים בבחינות הבגרות ולאוניברסיטאות שם נוצרה בעיה של אבחנה בין יכולות התלמידים. השינוי בבחינות הבגרות יתבטא בפיתוח דרכי חשיבה במהלך הבחינות ופחות בשינון. השינויים יכנסו לתוקפם בין השנים 2008-2010 ויציבו אתגר לא מבוטל בפני תלמידים ומורים.

דוגמא מעניינת ומאתגרת של מאגר משימות מתוקשבות בדגש מידעני. מאגר המשימות המתוקשבות בנושא חג השבועות הוקם ע"י קהילת המידענות " בצפונט". מדובר על משימות המפתחות אחד או יותר מהסטנדרטים במידענות ( מתוך שבעה סטנדרטים במידענות). בתהליך השלמת המשימות מפתחים התלמידים מיומנויות של איתור ואיחזור מידע ,בחינה והערכת המידע והצגת המידע בדרך בהירה והפצתו. בין המשימות: סיפורה של החיטה, חינוך לנתינה, מנהגי חג השבועות, פרסום מוצרי חלב, מגרגר החיטה ועד פת הלחם ועוד. חלק מן המטלות כוללות גם קריטריונים להערכה. היוזמה להקמת מאגר המשימות המתוקשבות היה של רוחלה סלייפר ורחלי מדר, מידעניות מחוז הצפון .

המחקר הנוכחי מבקש להתייחס לנושא שלא הרבו לבחון ועניינו הקשרים בין המדיניות המחוזית של קליטת מורים מתחילים לבין האופי והאיכות של התמיכה הניתנת להם. המסגרת המושגית של מחקר זה כוללת את המושגים: התפתחות מורים, קליטת מורים ויישום מדיניות והוא נועד לבחון קשרים אפשריים בין כל אלה. המחקר מצא הבדלים ניכרים באופי ובאיכות של התמיכה במורים המתחילים בין שני המחוזות שנבדקו. ההתנסויות של מורים מתחילים בשני מחוזות באותה מדינה הושפעו מהשאלה אם הייתה להם נגישות לחונכים או לעמיתים אחרים שהכירו את תחומי התוכן ולימוד באותה רמת הכיתה שבה הם לימדו. (Youngs, P.)

סקירת ביקורת (Book review) על ספרו האחרון של פרופסור Chris Dede העוסק בדגמים של התפתחות מקצועית של מורים באמצעות טכנולוגיות תקשוב. קובץ המאמרים בעריכתו של Dedeבוחן 10 חקרי מקרה שיש בהם כדי לסייע למורים לשפר את הידע המקצועי שלהם, ההוראה והמיומנויות של המורים בתקשוב כחלק מההתפתחות המקצועית שלהם. חלק מהדגמים הנחקרים בקובץ המאמרים התפתחו מהנחייה מתוקשבת בין מורים מתחילים ומורין וותיקים וחלק אחר התפתח כקהילות מעשה מתוקשבות של מורים וותיקים.

המחקר הנוכחי מנסה להעריך את ביצועי מערכת WeBWorK, מערכת מתוקשבת להכנת שיעורי בית בה החלו להשתמש בארה"ב בהוראת המתמטיקה ובהוראת המדעים בבתי ספר תיכוניים. המערכת מציגה בפני התלמידים בעיות נבחרות במתמטיקה מתוך מאגר ממוחשב גדול ומספקת באינטרנט משובים מיידים לגבי התשובה הנכונה אליה הגיעו התלמידים. ממצאי המחקר מלמדים כי ממשק האינטרנט של המערכת והמשובים המיידים משפרים את המוטיבציה של התלמידים להכנת שיעורי הבית באמצעות המערכת המתוקשבת ומפחיתים את השגיאות הנפוצות שלהם בתרגול רגיל ומסורתי. עם זאת, יש מקום להכשיר את המורים כיצד להעריך את תשובות התלמידים במערכת המתוקשבת על יסוד מודל התגובה של התלמידים. (Vicki Roth, Volodymyr Ivanchenko, Nicholas Record)

המאמר מדווח על חקר מקרה באוניברסיטה בריטית בה למדו הסטודנטים את תחום תקשורת ההמונים באמצעות גישות מידעניות של חיפוש והערכת מידע. הסטודנטים נעזרו בבלוג קבוצתי באינטרנט של קבוצת הלמידה שלהם כדי לבטא את ההתקדמות שלהם בחיפוש המידעני, לכתוב משובים והתייחסויות וכדי לתעד את הדרך שבה השיגו את המטרה. מסקנות המחקר מלמדות כי השימוש בבלוגים לצורך הערכה מעצבת בקורסים מבוססי תקשוב בהחלט אפשרי ויש בו כדי לתרום רבות לתהליך המחקרי, אך מבחינת החוקר מדובר בתהליך עתיר זמן ובבעיה של מיקוד מבחינת מטרות הלמידה. חרף חסרון זה, השימוש בבלוגים בלמידה תורם רבות לגיבוש הסטודנטים כקבוצה (Lisa Foggo)

הצוותים החינוכיים של שני מוסדות לימוד בישראל ובקנדה יזמו ביחד פרויקט משותף באינטרנט המבוסס על חקר מקורות וכתיבה באינטרנט. הפרויקט המתוקשב נבנה על שני מרחבי תקשוב זהים מבוססים WIKI. התלמידות מישראל (תלמידות אולפנת נוה חנה) מנהלות באנגלית את כל החומרים הכתובים שלהן באמצעות אתר ה-WIKI ובמקביל התלמידים מביה"ס התיכון במונטריאול בקנדה הקימו אתר WIKI מקביל ודומה ובו הם מציגים חומרים כתובים וחיבורים משלהם. בינתיים, פרויקט הויקי עבר לשלב של הערכה מעצבת של עמיתים כשהתלמידים מקנדה כותבים הערות על הפרויקטים שכתבו בתוך איזור הדיון של הויקי. ההערות מעניינות והתלמידות של אולפנת נווה חנה קבלו אותן בהערכה. הן אף הגיבו והתחילו ליישם את ההערות בעבודות שלהן (הערכה מעצבת).בסקירה מוצג המחוון שכתבה המורה מקנדה להנחות ולהעריך את תלמידותיה במתן משוב לתלמידות נווה חנה.

בארה"ב ובקנדה הולך וגדל השימוש בתוכנות ממוחשבות למיפוי מושגי ויזואלי באינטרנט כחלק מתהליכי למידה ורפלקציה שנדרשים תלמידים או סטודנטים לעבור. לאחרונה התפתחו באינטרנט שורה של כלים ממוחשבים טובים יותר המעצימים את סיעור המוחין והרפלקציה הנלווים למיפוי המושגי הויזואלי. בין הכלים הממוחשבים החדשים שהתפתחו ניתן למנות את תוכנת Mindomo שאינה מחייבת התקנת תוכנה על גבי המחשבים ומאפשרת גמישות רבה ואינטואיטיביות ביצירת תרשימי הזרימה והקוביות הגראפיות (מערכת רב-לשונית, כולל עברית). כלי ממוחשב נוסף המומלץ על ידי אנשי חינוך ומרצים הוא MindMeister שהוא כלי עזר למיפוי ויזואלי שיתופי באינטרנט. היתרון של אפליקציה זו הוא שאין הגבלה על מספר המשתמשים היכולים לעבוד במקביל על המיפוי הויזואלי באינטרנט. המלצות נוספות נכללות בסקירה.

תקציר מחקרו של פרופסור יזהר אופלטקה כפי שפורסם בשנת 2007 בכתב העת Teacher College Record בארה"ב . מחקרו של פרופסור אופלטקה עסק בקשר שבין ניהול רגשות ודפוסי התנהגות ע"י מורים במגזר הדתי הלא פורמאלי. הממצאים מלמדים כי ניהול רגשות של המורים במגזר הדתי אינו מוכתב ע"י גורמים מבחוץ, אלא ע"י שיקולי דעת אישיים של המורים כגון דאגה אכפתיות ותפיסת עולם חינוכית. למסגרת הניהול והמסגרות החיצוניות אינן הרבה השפעה על ניהול הרגשות של מורים במגזר הדתי הלא פורמאלי.

המחקרים מלמדים כי שאלות רחבות הקשר אמנם מאתגרות את הלומדים בקורס או בכיתה, אך יש בהם סכנה שהתלמידים לא בדיוק יזהו ויבינו את המושגים המרכזיים בשאלה. כלומר, מושגים אלו יבלעו ביצירת ההקשר ואז התקפות של הפריט במבחן תרד. לכן, ממליצים כותבי המאמר, כי יש להציג הקשרים יותר ממוקדים בפריטי מבחן על מנת להציג ולהפעיל את המושגים שאותם צריכים הלומדים לזהות ולהבין. במחקר הנוכחי נערך ניסוי לשיפור מבחן בהוראת המדעים בביה"ס תיכון וחט"ב באנגליה. ממצאי הניסוי הוכיחו כי שאלות ממוקדות במבחן יעילות יותר מאשר שאלות רחבות הקשר. הניסוי בחן גם את מיקוד השאלות על הדרך שבה ענו התלמידים על השאלות. מן המאמר ניתן ללמוד כיצד להכשיר את המורים להוראת המדעים כיום לשפר את איכות פריטי המבחן שלהם (Ayesha Ahmed, Alastair Pollitt)

יש מעט עדויות אמפיריות על יעילותה של הלמידה השיתופית בקרב סטודנטים במכללות ובאוניברסיטאות. המחקר הנוכחי תוכנן במיוחד על מנת לחקור את היעילות של למידה שיתופית ברמת סטודנטים הלומדים במכללות. העוגן התיאורטי של המחקר הנוכחי התבסס על הטקסונומיה של בלום. ממצאי המחקר מלמדים באופן מובהק כי למידה שיתופית מקדמת אצל סטודנטים חשיבה ביקורתית בעקבות סיעור מוחין, הבהרת רעיונות והערכת רעיונות המועלים על ידי אחרים. הסטודנטים שהשתתפו בצוותי הלמידה השיתופית הראו יכולות גבוהות יותר של חשיבה ביקורתית מאשר סטודנטים שלמדו באופן יחידני. אוכלוסיית המחקר היו סטודנטים במכללה אשר היו מעורבים בפעילות תרגול אשר במהלכה הם נדרשו לנתח, לעבד ממצאים, ליצור סינתזה שלהם ולהעריך את התוצאות באופן שיתופי (Anuradha A. Gokhale)