מורים והוראה

מנהיגות מורים והתפתחות מקצועית – לדעת הכותבים ניתן לדבר על קשרים בין שני מושגים/תהליכים אלה, ואף לומר שמנהיגות מורים אפקטיבית היא היא התפתחות מקצועית אפקטיבית, בהיותה מבוססת על השפעת המורה המנהיג על שיפור ההוראה של האחרים ועל קידום בית הספר. מה נמצא בסקירה? איפיונים של מורים מנהיגים, תנאים לקידום התפתחות מנהיגות מורה, נתיבים להשפעה של מורה-מנהיג, וביטויי/הישגי ההשפעה של מנהיגות מורה בבית הספר (Philip E. Poekert).

אסופת מאמרים חדשה בנושאי הערכה רחבת-היקף ( הערכה ארצית) זוכה להתעניינות ושבחים בעולם המחקר החינוכי בחו"ל. הספר בעריכת Marielle Simon, Kadriye Ercikan & Michel Rousseau מכיל כמה פרקים מועילים מאד שנכתבו ע"י החוקרים המובילים בתחומי הערכה בחינוך בארה"ב , קנדה ומדינות אירופה. בחלקו הראשון מציגים המומחים את הבעיות המתודולוגיות של ביצוע הערכות מקיפות במערכות חינוך בעולם (Marielle Simon, Kadriye Ercikan & Michel Rousseau ).

כדי להבין את המוטיבציות הראשוניות המשפיעות על כניסת מורים למערכת ועל התמדתם בה, בתוך ובין סוגים שונים של דגמים ומסגרות עבודה, יש צורך בכלי מתוקף, מהימן ומקיף שיהיה מעוגן בתיאורית מוטיבציה, ויאפשר למדוד ולהשוות מוטיבציות של פרטים שונים במסגרות שונות, וליצור ולקבל קורלציות ותוצאות של ממדים מוטיבציוניים. כותבות המאמר פיתחו כלי כזה ומתמקדות בו. נדגמו מורים מתכשרים ומתחילים מאוסטרליה, ומארה"ב ומתכשרים בשלבי הכשרה שונים מגרמניה ומנורבגיה. רוב המשתתפים היו בעלי תואר אקדמי שהושג לפני או במהלך ההתכשרות להוראה ( Watt, H.M.G., Richardson, P.W., Klusmann, U., Kunter, M., Beyer, B., Trautwein, U. & Baumer, J.).

המחקר הוא חקר מקרה המתאר ומנתח את דרך העבודה של מורה כוללת בבית ספר יסודי (כיתות ו'-ז') תוך התבססות על ההמשגה הנ"ל של ידע מורה.המאמר מביא ניתוח של סוגי ידע קיים של המורה כפי שבאו לידי ביטוי בהוראת יחידה שעסקה בחקר המדעי . מן המחקר עולה חיזוק לטיעון שידע תוכן פדגוגי מתפתח הופך להיות תחום ידע העומד בפני עצמו, ידע שהמורים נסמכים עליוAppleton, 2006,Hashweh, 2005)).יכולתם של מורים להשתמש באסטרטגיות הוראה כלליות בהוראת מדעים הופכת ידע זה לשימושי בתהליך של רפלקציה, ומעלה שאלה אחרת: האם ידע התוכן הפדגוגי המתפתח/החדש הוא היעיל ביותר לפיתוח אוריינות מדעית? בעיה אחרת העולה מן הדרישה הקיימת כיום שתלמידים יפתחו הבנה של אופי המדע היא: כיצד ללמד ידע כזה? מתוך המחקר הנוכחי ניתן ללמוד שלפחות חלק מהמורים יכולים לפתח ידע תוכן פדגוגי המאפשר התפתחות של ההבנה הסינטקטית של התלמידים באמצעות תהליך של רפלקציה, המבוסס על פדגוגיה כללית (Anderson, D., & Clark, M.).

רפורמות חינוכיות מדגישות שהתפתחות מקצועית של מורים תורמת להכנסת שינוי ים ומקשרת בין סטנדרטים לבין למידת תלמידים משופרת. כשם שמצופה מתלמידים ללמוד חומר מורכב יותר, לרכוש כשירויות אנליטיות חדשות ולעבוד בעידן המידע והגלובליזציה, כך גם על המורים להתכשר להוראה בדרכים המעודדות רמות חשיבה וביצוע גבוהות יותר. נדרש סוג חדש של הוראה, כזה המופעל ע"י מורים המבינים תהליכי למידה והוראה, המסוגלים להיענות לצרכי התלמידים ולדרישות תחום הדעת שהם מלמדים, והיכולים ליצור גשרים בין התנסויות תלמידים לבין מטרות הקוריקולום. נייר עמדה זה דן בפער בין דרכי התפתחות מקצועית הקיימות בבתי ספר באמריקה כיום, ומזהה שינויים שיש לעשות כדי לשנות הזדמנויות להתפתחות מקצועית זו ( Murray, J).

תקציר של ספר שהוא מדריך מעשי המספק למורים תהליך צעד אחר צעד ליישום מערך של אסטרטגיות לשאלת שאלות הידוע כ"מעגל שאלת שאלות" (Questioning Cycle). אסטרטגיה זו תומכת במורים בתכנון ובשאלת שאלות, בהערכת תגובת התלמידים, ובמעקב אחר תגובות אלה שאמצעות שאלות נוספות כדי להרחיב את החשיבה (Esther Fusco, 2012).

במאמר זה, המחבר חוקר את ההיסטוריה של הערכות המורים במחוז מונטגומרי שבמדינת מרילנד. הוא מתאר את האופן שבו, על פני תקופה של שלושה עשורים, איגוד החינוך של מחוז מונטגומרי (Montgomery County Education Association (MCEA) ביסס עצמו כאיגוד מקצועי חזק ומינף את כוחו כדי למסד גישה שיתופית יותר להערכות מורים במחוז (Sullivan, Jeremy P, 2012).

במאמר זה, המחבר טוען שיש להעריך את הכלים להערכת המורים לא רק לגבי היכולת שלהם למדוד במדויק את הביצוע של המורה, אלא גם לגבי כמה טוב הם מיידעים ותומכים בהתפתחות השוטפת של המורה. המחבר מתבונן בשתי גישות לרפורמה של הערכת המורה: אמצעים בעלי ערך מוסף והערכות המבוססות על סטנדרטים. המחבר מנתח את שתי הגישות הללו הן ככלי מדידה והן ככלים להתפתחות מקצועית, תוך הארת היתרונות, החסרונות, והפוטנציאל הלא מנוצל של כל אחת מהן (Papay, John P., 2012).

המודל הסטנדרטי שהתפתח בעולם רואה בניהול ריכוזי של מבחנים אמצעי המבטיח למידה אפקטיבית, יותר מאשר הערכת ההישגים שמבצעים המורים. מודל זה התפשט והעמיק מאז שנות ה-80. הביקורת העיקרית עליו היא, שהוא מכוון להצלחה בבחינה יותר מאשר תורם לבנייה של ידע. זהו מודל המוביל למבנה אחיד של תוכניות לימודים, שאינו מותאם לשונות בהרכב התלמידים, והחמור מכל – משניא את בית הספר על התלמידים. בכנס שהתקיים בינואר, במאלמו שבשוודיה, טען חוקר החינוך פרופ' פסי סלברג מפינלנד, כי האמונה בתועלתם של מבחנים התפשטה בעולם והפכה ל"ווירוס קטלני". ( עמי וולנסקי).

מאמר זה עוסק בכמה מהתכונות הנדרשות ממורה על מנת להצליח לתרום לחינוכו והתפתחותו של תלמיד מחונן, ובהשפעות של הוראה לא נאותה על תלמידים מחוננים. המאמר מתמקד בחשיבות רמתו המקצועית של המורה, חשיבות הגישה החיובית של המורה כלפי מחוננות, בחשיבותו (ואי חשיבותו היחסית) של הידע בחינוך מחוננים ובמאפיינים נוספים ( חנה דויד).

המחברת מתארת מאמץ מתוכנן שהשיק בשנה United for Success Academy (UFSA) שבאוקלנד בקליפורניה, שבו עובדת המחברת, כדי לפנות לצרכים של לומדי אנגלית המהווים תשעים אחוזים מהתלמידים. המורים בחטיבת הביניים בבית הספר הזה עסקו בהתפתחות מקצועית לגבי טווח הגישות הלימודיות כולל הוראה ברורה של אוצר מילים, שימוש בגזע המשפט ושימוש במבנים שונים עבור דיון בקבוצה קטנה. צוות בית הספר אימץ גישה של כניסה לסבבים לימודיים, המסייעים למחנכים להתבונן מקרוב במה שמתרחש בכיתות בצורה שיטתית וממוקדת(Elena Aguilar).

עולם התקשוב והאינטרנט הגביר את המשוב הכתוב של מורים לעבודות ולמטלות של תלמידים , אך מבחינה דידקטית יש למשוב הקולי חשיבות רבה יותר ויש להחזיר אותו לקדמת הבימה של המורה ולאינטראקציה עם התלמידים. במחקר שנעשה על-ידי Sloan Consortium, המשוב הקולי של המורה התקבל בצורה חיובית מאוד מצד התלמידים. בנוסף, לפי סקר התלמידים הלאומי (National Student Survey (HEFCE, 2007), משוב שניתן לתלמידים על-ידי מדריכים ומעריכים משפיע על שביעות הרצון של התלמידים (Nancy rubin).

מחקר זה נועד לספק דין וחשבון על איך מתרחשת למידה המבוססת על פתרון בעיות (PBL) ,כדי לזהות את הקשרים בין למידה המכוונת פעילות של תלמידים ,עם תוצאות הלמידה שלהם. התוצאות הראו כי התרומות המילוליות של התלמידים במהלך שלב ניתוח הבעיה ,מושפע מאוד מתרומות מילוליות במהלך הלמידה העצמית ושלבי הדיווח של הלומדים. תרומות מילוליות ולימוד עצמי מושפעים ותורמים באופן דומה גם בשלב הדיווח . החוקרים מצאנו כי למידה שיתופית היא משמעותית בתהליך PBL ועשויה להיות חשובה יותר מאשר למידה עצמית בקביעת הישגי התלמידים (Yew, Elaine H; J; Schmidt, Henk G).

אתר כיתה בפיתה מציע מגוון של פעילויות העשרה לשימוש מיידי בכיתה. מיועד למורים המעוניינים ללמד נושא מעבר לתוכנית הלימודים הרגילה האתר כיתה בפיתה קם לאחר שיחות עם מורים ומבוסס על ניסיון הוראה בשטח, ושם למטרה לעזור למורים לפתוח אופקים חינוכיים חדשים לתלמידים. לילדים כמו למבוגרים, יש צרכים, תכונות, ותחומי עניין שונים, האתר לא בא לבקר או להחליף את חומרי הלימוד הקיימים היום, אלא לתת מענה מעבר לחומרים האלו.

המאמר מדווח על מחקר כמותי שבחן את ההשפעה של אקלים ארגוני על שחיקת מורים בבתי ספר בישראל. הספרות המחקרית בתחום מזהה סיבות שונות לשחיקה ומעלה עדויות שמורי חינוך מיוחד נשחקים אף יותר ממורים בחינוך הרגיל. שני המושגים העיוניים המרכזיים במחקר:שחיקת מורים היא תופעה מורכבת שנחקרה ונדונה רבות. הגישות המחקריות כמו גם ההגדרות שונות אלה מאלה. אוכלוסיית המחקר כללה 302 מורים מבתי ספר יסודיים שחולקו לשלוש תת-קבוצות : מורי חינוך רגיל, מורי חינוך מיוחד ומורי חינוך מיוחד ממסגרות מתי"א. כלי המחקר היה שאלון "תפקיד ההוראה, מאפייני בית הספר ורגשות מורים", והוא נבנה במיוחד למחקר זה ( Lavian-Hillel, R).

תחום ההנחיה , החונכות וההדרכה בחינוך התפתח רבות בעשור האחרון ולכן נוצר צורך בגיבוש תאורתי ומתודולוגי של תהליכי החונכות והנחייה המשולבים בהדרכה. על מנת להגיע לתובנה מחקרית טובה יותר של התחומים המשיקים האלו זימנו עורכי האסופה כותבים מרחבי העולם בעלי ידע רב וניסיון בתחומים אלו. אסופת המאמרים החדשה על חונכות והנחייה נועדה לענות על צורך זה . עורכי האסופה, Dr Sarah J Fletcher ופרופסור Carol A Mullen השקיעו מאמץ רב לגיבוש התובנות המחקריות של התחום והביאו לידי ביטוי את המומחיות של כותבי המאמרים באסופה חשובה זו.

מחקר זה מדווח על ההשפעות של הערכת עמיתים מקוונת, בצורה של דירוג עמיתים ומשוב עמיתים, על הלמידה של התלמידים. במחקר השתתפו 181 תלמידי תיכון העוסקים בהערכת עמיתים באמצעות מערכת מקוונת – iLap. תוצאות המחקר מראות כי למתן הערכות של סטודנטים בצורת משוב המזהה בעיות ומציע פתרונות , היה מנבא משמעותי של הביצועים של המעריכים עצמם, וכי משוב אפקטיבי חיובי קשור לביצועי המוערכים ( Lu, Jingyan. Law, Nancy) .

פוליטיקה קיימת בכל רמה בחיי בית הספר (Apple & Buras, 2006) ובאה לידי ביטוי בעשייה היומיומית כמו אינטראקציות של מורים עם תלמידים ועם הורים, עם עמיתים, מנהלים, מפקחים, אגודים מקצועיים וחברי קהילות מקומיות (Spring, 2005). לחברי קבוצות האלה רעיונות מתחרים לגבי מגוון של עניינים ופרקטיקות חינוכיים: קוריקולום, דרכי הערכה, פדגוגיה, מימון (Oaks & Lipton, 2003). החלטות ופעולות שמורים מקבלים ועושים בתחומים אלה מבטאות פעילות פוליטית במידה זו או אחרת. טענת כותבי המאמר היא שחשוב לכלול ידע מנהיגותי בתוכניות הכשרת מורים כדי להכשיר את המורים ולעורר את מודעותם למציאויות פוליטיות מסוגים אלה המשפיעות עליהם ודורשות ידע מנהיגותי מתאים (Neumann, M.D., Jones, L., & Webb, P.T).

המאמר מתאר מחקר חדש הבוחן כיצד מתמודדים מורים עם תלמידים וכחניים המאופיינים בדפוסי התנהגות שונים (נגה שביט-רז, 2012).

המחברת נותנת למורים טיפים לכתיבת בלוג עם תלמידיהם (Lisi Gopin).