מורים והוראה

אחת הסיבות החוזרות ועולות במחקרים ובסקרים על נשירת המורים היא תנאי עבודתם. עם זאת תשומת לב פחותה הוקדשה לתפקיד הייחודי של השיבוץ בעבודה, למרות שהמורים עצמם חשים שזהו אחד ההיבטים החשובים המשפיעים על תנאי עבודתם (Elfers et al., 2006). המחקר המתואר במאמר בוחן אם שיבוץ מורי TFA בבתי ספר באוכלוסיות חלשות – בהתאמה או אי-התאמה לקבוצת הגיל ולתחומי הדעת להם הוכשרו – קשור לתופעת הנשירה מבתי הספר ו/או מההוראה בכלל. שיבוץ מורים עשוי להשפיע על תחושת המסוגלות שלהם, וזו, בתורה, משפיעה על נכונותם להישאר בבית הספר או במקצוע ( Donaldson, M.L., Johnson, S.M ).

המחקר המתואר במאמר חקר התנסויות של ששה מורים מתחילים בעלי יכולות דיגיטאליות במהלך שנת העבודה הראשונה בבית ספר תיכון. נבדקו הגורמים המקדמים והמעכבים שילוב של טכנולוגיות דיגיטאליות בהוראה. הממצאים מצביעים על כך שההקשר משפיע על יכולת המורים המתחילים ליישם את הידע והניסיון שלהם בתחום זה בהוראה. הגורמים המשפיעים הם: מדיניות בית הספר ומבנים המעודדים ומאפשרים נגישות לטכנולוגיות דיגיטאליות, עידוד מורים מתחילים לפתח את תחושתם כסוכני שינוי ותמיכה של מורים חונכים בעלי מומחיות פדגוגית וידע רלוונטיים. תמיכה במורה המתחיל בעל הידע בתחום הטכנולוגי צריכה לכלול: הכרה בחשיבות של בניית תחושה של פעילות, ובדיקת הדרך בה הטכנולוגיות משולבות בתהליך הלמידה. על מורים ותיקים הרואים במורים מתחילים אלה "מושיעים דיגיטאליים" ומצפים לפעילותם בתחום לתת להם טיפוח מקצועי ותמיכה ( Starkey, L).

מטרות המחקר לחשוף גורמים המעורבים בתהליכי החדרת שינויים בדרכי עבודתו של המורה, כפי שמדווחים על כך מורים שהתנסו בפועל בשינויים כגון אלה. הנושא נבחר על רקע הלחצים המופעלים על מערכת החינוך ככלל ועל המורים בפרט לשינוי, להתחדשות ולהתייעלות מתמדת של המערכת ותוצריה. במחקר אותרו מקורות יוזמה, הגורמים המרכזיים במערכת ומניעים – שכולם מובילים להחדרתם הלכה למעשה של תהליכי שינוי. כן אותרו גורמים מסייעים לתהליך השינוי עצמו וגורמים מעכבים את התהליך. מדגם המחקר כלל 432 מורים יהודים חילונים ודתיים בבתי ספר יסודיים ממלכתיים, בחטיבת ביניים ובחטיבה עליונה, ומורים מן המגזר הלא יהודי. מן הממצאים עולה , שלגבי מקורות יוזמה מדווחים המורים על מקורות שכיחים, כמו המורה בשיתוף הנהלת בית הספר והמורה עצמו ( מקורות פנימיים) . נטייה זו נמצאה גם לגבי המניעים להחדרתם של תהליכי שינוי בפועל, שבהם נמצאה השכיחות הגבוהה ביותר למניעים פנימיים במהותם, כמו רצון לקדם את התלמידים, רצון לשפר את ההוראה והפילוסופיה החינוכית האישית של המורה ( דיצה משכית).

שנת העבודה הראשונה בהוראה היא תקופה קריטית לצמיחה מקצועות ולהתפתחות המורה הדורשת תמיכה רגשית ופדגוגית ממורה חונך מנוסה. כדי להיענות לצרכים אלה בתי ספר ומחוזות רבים בארה"ב פיתוח תוכניות קליטה למורים מתחילים. מחקר זה בחן התנסויות של 20 מורים מתחילים בתוכנית קליטה בשנים 2008- 2006. הכלים לאיסוף הנתונים היו: ראיונות טלפוניים, שאלונים וראיונות אישיים (Rikard, L.G., & Banville, D. ).

המחקר נועד לבחון את גורמי השחיקה בהוראה אצל מורים בשנות עבודתם הראשונות כדי להיטיב להבין את תהליך קליטתם בראשית דרכם במערכת. אוכלוסיית המחקר כללה 12 מורות מבית ספר יסודי ומחטיבת הביניים, שכתבו נרטיבים בנושא השחיקה כפי שחוותה על ידה. מניתוח הממצאים עולה כי כבר בשנות עבודתן הראשונות של המורות המספרות הן חוו שחיקה שגרמו לרוב לפרוש מעבודת ההוראה. ניתוח שרשרות הנרטיבים העלה שלושה גורמי שחיקה: עומס ואינטנסיביות בעבודת ההוראה – גורם שמקורו בתחום העיסוק עצמו על כל המשתמע ממנו, יחס נעדר אמפתיה של ההנהלה והעמיתים אל המורות המתחילות בייחוד על רקע סיטואציות בעלות היבט אישי אינטימי- גורם שמקורו ביחסי מורה-מערכת והלם המציאות שחוות המורות בראשית דרכן. הממצאים מלמדים על מצוקה רגשית שחוו המורות המספרות בראשית דרכן בעבודת ההוראה, ומצביעים על הצורך בהכרת צרכים התפתחותיים משתנים של מורים מתחילים ובמתן מענה בתוכניות הכשרה וקליטה. המענה צריך להינתן להיבטים אפקטיביים רגשיים, תוך דגש על דרכי התמודדות ועיבוד רגשות. מסקנות המחקר מחדדות את הצורך לבחון את סוגיית השחיקה בהוראה אצל מורים בשנות עבודתם הראשונות כדי להטיב להבין את תהליך קליטתם בראשית דרכם (דרורה פריצקר , דורית חן ).

הכיתה היא סביבה מורכבת מאוד, לא צפויה, ומחייבת תגובות מידיות ופומביות. המורה חייב לקבל החלטות ולפעול לפיהן בזמן אמיתי, באופן מיידי. אי-אפשר להגיב על התרחשות מסוימת בכיתה, אחרי כמה דקות של מחשבה. המורה, כמו שחקן טניס, חייב לחבוט בכדור המוטח לעברו מיד, אחרת הוא מפסיד נקודות. תגובותיו גלויות לחלוטין לעיני תלמידיו, ואין לו שום דרך להסתתר, או לפעול בפרטיות. הוא כל הזמן על הבמה, וכל הזמן הוא נתון לשיפוט ולביקורת. הדרך שבה הוא מטפל בכל אירוע נרשמת ב"היסטוריה הכיתתית" וזה משפיע על דרכי הפעולה שהוא יוכל לנקוט בכיתה הזאת בעתיד. והוא לא נדרש רק לשרוד ולחזור הביתה בשלום, אלא גם להגיע למטרה מסוימת, ללמד. להזיז ידע מהתודעה שלו ולמקם אותו בתודעת תלמידיו. בתנאים האלה, אם המורים בכלל מצליחים לעשות משהו, זה הישג. המורים, כמו כל בני-האדם האחרים, מחפשים משמעות. הם מנסים למצוא את המשמעות של התנסויותיהם בכיתה. קבוצות מחקר שונות ניסו, בסדרה של מחקרים,לנתח ולהבין את הדרך שבה הם עושים זאת ( יבשם עזגד ).

טענת המאמר היא שלמרות מאמצים רבים יש סיכון של איבוד השגת המטרות האמתיות של שימוש בהערכה מעצבת. לדעת הכותבים הבעיה טמונה בהנחה השגויה אך המקובלת שהערכה מעצבת היא סוג ייחודי של כלי מדידה , ולא – תהליך התומך ומקדם הוראה ולמידה. הבחנה זו היא הבחנה קריטית לא רק לצורך ההבנה כיצד פועלת ההערכה המעצבת, אלא גם למימוש ההבטחה הטמונה בה לתלמידים ולחברה ( Heritage, M).

המאמר מתאר מחקר הערכה של תוכנית הכשרה מחודשת שבנו החוקרים. נעשה ניסיון לברר מה מרכיב את המושג "איכות" וכיצד המעורבים בתוכנית המוצעת מבינים מהי "הוראה איכותית". איסוף הנתונים התבסס על ראיונות עם מדגם של בוגרי התוכנית בארה"ב שהשתבצו לעבודה בבתי ספר יסודיים, של מנהלים ששכרו אותם לעבודה ושל קובעי מדיניות , זאת כדי לברר אם ההכשרה שניתנה כללה כשירויות הוראה מרכזיות שכל מורה זקוק להן כדי להיות מורה איכותי, ולבחון את העמדות בנושא. כל הנשאלים התייחסו להיבטים שונים של התוכנית ושל הקורסים שהוצעו בה. מה ניתן לעשות בהכשרת מורים כדי להכשיר מורים איכותיים? על תוכניות ההכשרה לסייע למורים לפתח בסיס תיאורטי ופדגוגי חזק עליו יוכלו להישען בעומדם מול לחצים, גם ברמה ארצית, של סביבות עבודה המכתיבות, מדגישות ומעדיפות מבחנים והישגים, תוכניות לימודים מסוימות, תכנים ואסטרטגיות ( Lesley, M., Gee, D., & Matthews, M ).

הנתונים נאספו מ-110 מורות חדשות שהשתתפו בסדנאות הסטאז' במכללת לוינסקי לחינוך בשנת תשס"ט, 46 מהן לימדו במסגרת אופק חדש ו-64 לא לימדו במסגרת התכנית. המשיבות ענו על שאלון מובנה שכלל גם שאלה פתוחה בנוגע ליתרונות ולמגבלות של התכנית. הממצאים הצביעו על רמה גבוהה למדיי של שביעות רצון כללית מההשתתפות ב"אופק חדש". התכנית נתפסה כבעלת תרומה משמעותית בשלושה היבטים – שכר, מעמד המורה והישגי התלמידים – כבר בתום השנה הראשונה לעבודה במסגרת התכנית, אם כי הערכת התרומה של השכר נתפסה כגבוהה יותר מאשר ההיבטים האחרים. עוד נמצא, שהשיפור במעמד המורה קשור לשביעות הרצון הכללית מן העבודה אך לא לכוונה להתמיד בעבודת ההוראה ואילו הערכת התרומה של התכנית להעצמת התלמידים קשורה לכוונה להתמיד בעבודת ההוראה. החיסרון השכיח של התכנית הוא ניצול חלקי של שעות השהייה בבית הספר אשר עלול ליצור עומס יתר בשל הצורך להשלים ביצוע משימות בבית ( חוה גונן , יצחק גילת, רחל שגיא).

תוכניות לפילוסופיה עם ילדים בעולם מלמדות אותנו שניתן להקנות כלים לפיתוח אמפתיה, להבנת העולם מסביבנו ולפיתוח היכולת הדיאלוגית, אמרה פרופ' אן מרגרט שארפ, פרופסור לחינוך ומנהלת תוכנית הבוגרים של פילוסופיה לילדים באוניברסיטת מונטקלייר, ממובילות תוכניות "פילוסופיה עם ילדים" בעולם. פרופ' שארפ היתה אורחת המכללה האקדמית לחינוך אורנים בתחילת חודש דצמבר 2009. להרצאתה הגיעו עשרות סטודנטים וכן מרצים מהמכללה. את המפגש הנחה ד"ר אריה קיזל שפגש את פרופ' שארפ במהלך כנס בעיר גרץ באוסטריה וביקש ממנה להגיע למכללת אורנים במהלך ביקור בארץ. ביקורה של שארפ בישראל התקיים בחסות "פילוסופיה לחיים – המרכז הישראלי לפילוסופיה בחינוך". במהלך הביקור היא העבירה סדנאות ליהודים וערבים בעיקר באזור המרכז ובירושלים.

בניגוד למקצועות רבים, בהם צריך ללמוד, להבין ולשנן את ה"חומר", הרי מקצוע הפסיכולוגיה דורש, כבר בשלבים הראשונים של למידתו, הבנה במישור הרגשי כמו גם השכלי, הטמעה, קריאת תיגר על דברים שמקובל להניחם כנכונים, ויכולת יישום. בהוראת פסיכולוגיה במכללה ערבית להוראה, עומדות על הפרק כל אותן בעיות הקיימות במכללה היהודית, ובנוסף להן בעיות רבות המיוחדות למכללות במגזר הערבי. במאמר זה מדגימה הד"ר חנה דויד כיצד ניתן להפוך שיעור שנושאו: "זיגמונד פרויד" לאירוע חווייתי, שובר התנגדות, המאפשר לסטודנטיות להתפתח מבחינה רגשית, להגמיש את עמדותיהן ביחס למספר נושאים, ולהבין תופעות מתוך פרספקטיבה רחבה יותר.

מאמר זה, שהתפרסם באחד מכתבי העת היוקרתיים בעולם בתחומי המדעים (כתב העת Science) מציג גישה להוראה בקורסי מבוא גדולים השונה לחלוטין מהשיטה הנפוצה ביותר- ההרצאה. הגישה המוצגת מחליפה את המודל המסורתי של הוראה בצורה של העברת מידע. במודל של הפעלת הסטודנטים ועידוד החשיבה במהלך השיעור. כותב המאמר , מרצה לפיסיקה באוניברסיטת הרווארד ויתר לחלוטין על המודל של הוראה בשיטה של העברת ידע. כיום הוא מטיל את מלוא האחריות לאיסוף המידע על הסטודנטים. הם צריכים לקרוא את החומר לפני שהם האים לכיתה, כך שזמן השיעור מוקדש לדיונים, לאינטראקציות בין הסטודנטים לבין עצמם ולזמן לעכל ולחשוב. פרופסור Eric Mazur מלמד דרך הצגת שאלות במקום ללמד דרך דיבורים. הסטודנטים מגיבים בעזרת מכשיר הקליקר שיש לכל אחד מהם. הקליקר הוא שלט עם מספרים ממוספרים מאחת ועד חמש.

מאמר מרתק בעיתון "ניו יורק טיימס" ממנו ניתן ללמוד יותר מכל על בעיות הכשרת המורים באוניברסיטאות האמריקאיות. המאמר מתאר את פעילות של היועץ לשיפור בתי ספר , דאג למוב , Doug Lemov ואת התובנות שצבר במערכת החינוך האמריקאית. התובנה שדאג למוב הגיע אליה , בסופו של דבר, לא קשורה בהכרח למצבם של התלמידים אלא לרמת המורים. רבים מן המורים בבתי הספר האמריקאיים , כך גילה, אינם יודעים ליצור מצבי הוראה איכותיים ומאתגרים , במילים אחרות אינם יודעים ללמד באופן איכותי. רפורמת NO CHILD LEFT BEHIND אחראית במידה מסוימת למצב זה. אחרי כל הניסיון שלו בבתי הספר בארה"ב והתובנות שצבר לגבי מורים טובים והוראה מאתגרת, גיבש דאג למוב מסמך פדגוגי שיטתי הידוע בשם Lemov’s taxonomy אליו מתייחסים היום המורים ומנהלי בתי הספר בארה"ב כתנ"ך של ההוראה המאתגרת .

במסגרת שיעורי תרגול במתמטיקה בטכניון נערך ניסוי לבחינות ההשפעה של שימוש בקליקרים (שלטים אינטראקטיביים) על אופי הדיונים בשיעור , על מידת ההשתתפות בהם ועל דרגת שביעות הרצון של הסטודנטים משימוש זה. שתי מורות מנוסות העבירו בכיתותיהן שיעורי תרגול עם קליקרים ובלעדיהם. השיעורים נצפו וצולמו בווידאו והסטודנטים מילאו שאלוני שביעות רצון. מניתוח הנתונים שנאספו זוהתה שביעות רצון גבוהה מכמה דרכי השימוש בקליקרים. כמו כן, נמצא כי השימוש בקליקרים בשיעורי תרגול, תוך התנסות בפתרון בעיות מורכבות, מעודד השתתפות ודיונים המקדמים אצל התלמידים חשיבה ביקורתית ולמידה פעילה ( איילת וייצמן , עליזה מלק, אביגיל ברזילי) .

מחקר זה מרחיב ממצאים של מחקרים קודמים, שבחנו את הקשר בין תפיסת הסטודנטים את יעילות ההוראה ונשירת סטודנטים , ושכל אחד מהם נערך במוסד אקדמי יחיד, למגוון של טיפוסי אוניברסיטאות ומכללות. מחקרים אלו מראים שתפיסת הסטודנטים את ההוראה בכיתה כיעילה משפיעה על התמדתם בלימודים באותו מוסד לאחר השנה הראשונה ללימודים. במחקר השתתפו 60 מכללות ואוניברסיטאות ברחבי ארצות הברית , ביניהם מכללות ארבע-שנתיות , מכללות דו-שנתיות ואוניברסיטת מחקר. בכל המוסדות נבחרו סטודנטים בשנה הראשונה ללימודיהם אשר למדו במסגרת לימודים מלאה. במוסדות מרובי תלמידים נבחר מדגם אקראי של סטודנטים. במוסדות עם תלמידים מעטים כלל המדגם את כל הסטודנטים ( ERNEST T. PASCARELLA AND MARK H. SALISBURY ).

כותבי המאמר מתארים ודנים בהתנסויות בעלות אופי שונה של התפתחות מקצועית המאופיינות בכך שהן מקומיות, מתמשכות וחסכוניות ומתבצעות במסגרות של קהיליות למידה מקצועיות, שבהן המשתתפים מתמקדים בחקר הפרקטיקה ומשלבים שימוש בטכנולוגיה. תוכניות אלה פותחו תוך שיתוף פעולה עם מורים לאורך עשור והובילו לתובנות לגבי תכנים ומטרות רצויים בהתפתחות מקצועית. בין היתר קיימת ההבנה שידע מורים (Practitioner knowledge) צומח מתוך בעיות הוראה מפורטות, ממשיות וייחודיו . כשטקסטים ללמידה על הוראה – שיעורים, אירועי הוראה, תוצרי תלמידים, שיחות עם תלמידים וכדו' -עולים בכיתות ומושמעים על ידי המורים עצמם מתרחש שינוי משמעותי. באמצעות העלאתם לרשת, ניתן ללמוד מהפרקטיקה היומיומית המאפיינת כיתות בעולם כולו, ניתן ליצור קשר בין מורים מצליחים לבין מורים בעלי קשיים, להשפיע על דפוסי שחיקה ע"י הזמנת מורים לשאול ולנסח מחדש את האתגרים העומדים בפניהם, לראות את ההוראה לא כשליחות פלאית אלא כמקצוע מורכב שניתן ללמוד אותו ולהתמחות בו לאורך זמן. ( Lieberman, A., & Pointer-Mace, D).

סדרת הקבצים היוצאת לאור זו השנה השישית היא אחד המפעלים החשובים במערכת הכשרת המורים לחשיפת לבטי המורים המתחילים ודרכי התמודדותם בבתי הספר. צוות העורכות , ד"ר אורנה שץ-אופנהיימר ושרה זילברשטרום אספו בשנים האחרונות מאות סיפורים אוטנטיים , המאפשרים להציץ אל מאחורי דלת הכיתה ולשמוע את קולותיהם של המתמחים, כפי שהם חווים את המציאות. הסיפורים בחוברת זו נכתבו בידי מתמחים בהוראה, בוגרי המכללות האקדמאיות לחינוך ובוגרי המחלקות להכשרת מורים באוניברסיטאות מכל המגזרים: מהחינוך הממלכתי , מהחינוך הממלכתי-דתי ומהחינוך הערבי. הנרטיבים בספר חושפים את מכלול הנושאים שהמורה החדש מתמודד עמם, בהם התייחסות לזהותו המקצועית המתגבשת , לתפיסותיו, לאמונותיו, למאווייו, לפועלו ולדרכי ההתמודדות שלו.

מטרת המחקר המוצג במאמר הייתה להבין את הדרך שבה מתבצעת התפתחות מקצועית בית-ספרית בסביבת אחריותיות עתירת-סיכון. החוקרים התבססו על הספרות העוסקת באחריותיות, בהתפתחות מקצועית ובהקשרים בית-ספריים והרחיבו את המסגרת הפרשנית של מושגים אלה. המחקר מתייחס לשינויי מדיניות, פרקטיקה ותיאוריה שבהם התפתחות מקצועית הפכה למתמשכת, שיתופית ובית-ספרית. החוקרים בדקו רעיונות מסורתיים של מבנה ותוכן והקשר (context) במטרה לרכוש הבנה מעמיקה יותר של התפתחות מקצועית למורים כיום (Rinke, C., & Valli, L).

עד כה נכשלו מרבית הניסיונות בבתי הספר האמריקאיים לשלב את סביבות הלמידה המתוקשבות וקהילות לומדות בהוראת המתמטיקה. מקצוע המתמטיקה בארה" ב ובמידה מסוימת גם באירופה נמצא הרחק מעבר למקצועות הלימוד האחרים בשילוב האינטרנט בהוראת המתמטיקה . מרבית התלמידים בשיעורי המתמטיקה לומדים באופן יחידני בהשראה של מבחנים נורמטיביים לוחצים ולכן כל הניסיונות לשילוב כלי ה Web-2.0 לא עלו יפה. לאחרונה מסתמנת מגמה לחזור ולנסות לשלב את כלי ה-Web-2.0 בהוראת המתמטיקה בתפיסה אחרת הנקראת Natural-Math. המאמר, שהתפרסם בכתב העת THE-Journal, מראיין כמה וכמה מורות למתמטיקה בארה"ב המציעות גישה אחרת.

מטרת מבחני המיצ"ב היא לאפשר לבית הספר בקרה על תהליכים לימודיים ועל רמת הישגים של תלמידיו בהשוואה לתלמידים אחרים בארץ. אולם מחקרים רבים שנערכו בשנים האחרונות בארצות הברית מראים כי למבחנים סטנדרטיים יש שורה של השפעות שליליות על התנהלות בתי הספר. פרופסור דיוויד ברלינר, אחד מחוקרי החינוך הבכירים בארצות הברית, הציג נתון פרדוקסאלי המראה שעליה בהישגים במבחנים הסטנדרטיים אינה מעידה בהכרח על למידה טובה יותר, ולא זו בלבד אלא שהיא אף עלולה להעיד על למידה מועטה יותר. אחת הדרכים הפשוטות ביותר שבעזרתן יכולים בתי הספר להעלות את ציוני התלמידים היא לימוד אינטנסיבי יותר של החומר הנכלל במבחן ותרגול רב יותר. למעשה מדובר בהשקעת זמן רב בכמות קטנה של חומר לימודים. בדרך כלל הדבר נעשה על חשבון מקצועות לימוד אחרים או אפילו על חשבון נושאים אחרים (שאינם נכללים במבחן) מתוך אותו מקצוע. כך באמצעות, לימוד ושינון של חומרי הבחינה יכול בית הספר להעלות את ציוני תלמידיו גם אם בפועל רכשו התלמידים פחות ידע. ההכנה למבחני המיצ"ב אינה פוגעת רק בתכנית הלימודים, היא גם מערערת את היסודות שעליהם בנוי המבחן. מה המשמעות של השוואת הציונים בין שני בתי הספר? האם תוצאה טובה יותר של בית ספר אחד על פני האחר מעידה שבביה"ס זה התהליכים הפדגוגיים טובים יותר וההוראה אפקטיבית יותר? או אולי התלמידים בבית הספר זה עברו הכנה יעילה יותר למבחן ? ההכנה למבחן פוגעת , למעשה, בתוקף המחקרי של תוצאותיהם ( יריב פניגר) .