מדיניות פדגוגיה ותיאוריה

לדעת פרקינס רק הוראה שכוללת חשיבה פעילה תפתח אצל הלומד עצמאות ויצירתיות, שיובילו אותו ללמידה יעילה. לדעתו על הכיתה להפוך לסביבה, שבה התלמיד יכול לפתח "חשיבה מסדר גבוה" כלומר: עיסוק פעיל של הלומד באיסוף, בהרחבה, בשחזור, בפירוש, בהערכה, בהעברה ובהסקת מסקנות. (דיוויד פרקינס)

מחקר זה מנתח את השימוש במחקר-פעולה שיתופי כאמצעי להתמקצעות מורים בבית-הספר והוא מוצג בשלושה היבטים (רמות) של חקירה. ההיבט הראשון, המתעד, מציע מודל לעבודת צוות במסגרת מחקר-פעולה שיתופי המתבסס על נסיון שנצבר במהלך שלוש שנות הפעלתו בצוותים שונים. ההיבט השני מנתח ומעריך באופן איכותי את ההזדמנות להתמקצעות וללימוד באמצעות ניתוח ביקורתי של אפיזודות מדיוני הקבוצות החוקרות וההיבט השלישי מנתח את מעורבות המנחה בהנחית הדיונים. שאלות המחקר: כיצד מחקר-פעולה תורם להתפתחות המיקצועית של המורה בבית הספר? ב. מהם התנאים הנדרשים לביצוע וכיצד ניתן להפעיל את מחקר-הפעולה השיתופי בבית-הספר התיכון? מסקנות: מחקר-פעולה שיתופי מקנה הזדמנות מובנית לתהליך של התפתחות מיקצועית, אך מידת השפעתה תלויה במעורבותו ובאישיותו של המשתתף (רויטל היימן).

בתי הספר המקיפים וקמו בישראל בסוף שנות ה-60 בעקבות המודל הבריטי של בתי הספר המקיפים ( comprehensive schools) בתמיכתו הנמרצת ובעידודו של שר החינוך דאז מר זלמן ארן. המבנים החדשים על הסדנאות והמעבדות שלהם העניקו לצוותי החינוך שפעלו בהם יוקרה וגאווה, ומערכת החינוך הישראלית הצטרפה בזכותם לתנועת החינוך המקיף של אירופה. אך למרבה צערם של חסידי בית הספר המקיף הופיעו עם הזמן גישות חינוכיות חדשות שחלקו על יתרונותיו. גם הישגי התלמידים בבתי הספר העיוניים, ירידת מעמדו של החינוך הטכנולוגי והמקצועי וירידת ערכה של העבודה הוסיפו לשחיקת יוקרתו של בית הספר המקיף. בתי הספר המקיפים אמנם השתלבו יפה ברפורמה הידועה של שנות השבעים והשמונים. הם תוכננו כבתי ספר שש-שנתיים וכללו חטיבת ביניים וחטיבה עליונה. הם ענו על צרכיה של חברה חדשה שביקשה להימנע מחלוקת התלמידים לעיוניים ולמקצועיים, אך מטרה זו נזנחה עם השנים ומטרה אחרת – הצלחה בבחינות הבגרות – באה במקומה. ההצלחה בבחינות הבגרות קבעה את מעמדם של בתי הספר. בתי הספר המקיפים החלו להפריד את התלמידים "הטובים", המתאימים לחינוך עיוני , מהתלמידים "הפחות הטובים", המתאימים לעבודת כפיים. המטוטלת חזרה לחלוקה דה-פקטו של התלמידים למסגרות נפרדות. הרעיון הבסיסי של החינוך המקיף איבד בהדרגה את תומכיו ( שמואלי אליעזר) .

המחברות של המאמר הנוכחי בוחנות במאמר זה שני תחומים קרובים : המחקר המתנהל בתחום החינוך והמחקר המתנהל בתחומי הכשרת המורים . למרות ששורשיו מצויים במחקר על הוראה , תחום המחקר בהכשרת המורים התפתח במנותק מהמגמה העיקרית המנחה את מחקרי ההוראה בבתי הספר וגם במנותק מהמחקר על תחומי החינוך הגבוה. זיקה חזקה יותר למחקרי ההוראה יכולה להעשיר את התוכן של מחקרי הכשרת המורים ובאותה מידה יכול המחקר התנהל בתחומי ההוראה לצאת נשכר מכיווני המחקר של הכשרת המורים המדגישים היבטים של מדיניות חינוכית וסביבות חינוכיות דינאמיות. מחברות המאמר הנוכחי סבורות כי פריצת דרך בתחום המחקר המתנהל בהכשרת דרך לא יכולה להתחולל ללא חידוש הזיקה ההדוקה לתחומי המחקר הבסיסיים והמורכבים המתנהלים כיום בתחומי ההוראה ושיטות ההוראה. לא ניתן לקדם את תחומי מחקר הכשרת המורים רק בזיקה לחקר הארגונים ומדיניות חינוכית (Grossman,-Pam; McDonald,-Morva ).

ההתפתחות האידיאולוגית של החינוך מהבית נובעת מכך שהורים החליטו שהאחריות על חינוך וגידול ילדיהם היא שלהם בלבד.הם אינם שולחים את הילדים לבתי הספר לעיתים אפילו בניגוד לחוק, ודואגים לתת להם השכלה בהתאם לתפיסת עולמם. ניתן להבחין בשתי קטגוריות אידיאולוגיות שונות של משפחות המקיימות Home Schooling. הקטגוריה האחת מבוססת על אמונה דתית, והקטגוריה השניה יכולה להקרא "איכותנית". (חיה הלר-דגני)

תיאוריות החשיבה המוצעות באתר הן: הטקסונומיה של בלום, האינטלגנציות המרובות של גרדנר, סגנונות החשיבה על פי סטרנברג, סגנונות החשיבה על פי דה-בונו, בית הספר החכם על פי פרקינס (נלי וולף, דפנה רסלר, חגית נגה, ציפורה שויצקי)

יותר מחמישים שנה לאחר הקמתה עדיין משמשים ספרי הלימוד בהיסטוריה במדינת-ישראל כלי עיקרי בהוראת החומר בפרקי ההיסטוריה השונים וסוגיות בתולדותיה לתלמידי בתי הספר היסודיים, חטיבות הביניים והחטיבות העליונות. שלוש גישות מרכזיות התפתחו בחקר ספרי לימוד. המסורתית המכונה הרמנויטית-תיאורית המתמקדת בחקר התוכן הכתוב, בנוגע לטעויות ודעות קדומות. השנייה, גישה כמותית של בדיקת תוכן אשר מבוססת על מחקר אמפירי של מספר שורות או פרקים או מושגים המוקדשים לנושא מסוים והגישה השלישית, היא הגישה האיכותית, המציעה סינתזה בין שתי הגישות ומשמרת את האספקטים החזקים שלהן ומפצה על חולשות שתי הגישות האחרות. מאמר זה מתבסס על עבודת מחקר מקיפה שאימצה את הגישה השלישית תוך דגש על ניתוח השיח בטקסט (Discourse Analysis) ועסקה בהבניית הזיכרון הקולקטיבי של תלמידי ישראל דרך כל ספרי הלימוד בהיסטוריה כללית לחטיבות הביניים ולבתי הספר התיכוניים מהקמת המדינה ועד היום. (אריה קיזל)

תיאורית המעורבות הפעילה בלמידה גובשה במקור על ידי Kearsley & Shneiderman בסוף שנות ה90 והיא משמשת כיום כבסיס תיאורטי –תפיסתי חשוב להפעלת לומדים בתחומי התקשוב החינוכי וגם בתחומי למידה אחרים (כגון קריאה וכתיבה. נקודת המוצא של תיאורית המעורבות היא שהלומדים חייבים להיות מעורבים בצורה פעילה בפעילויות חינוכיות תוך כדי התמודדות עם מטלה משמעותית ותוך כדי אינטראקציה עם עמיתים. באופן עקרוני, המעורבות הפעילה של הלומדים אינה תלויה בהכרח בסביבה טכנולוגית, אך אינטרנט ותקשוב חינוכי יכולים להקל ולהמריץ את המעורבות של הלומדים. התפיסה של מעורבות פעילה בלמידה קשורה קשר אמיץ לתיאורית של למידה מצבית (Situated Learning Theories) המטפחת למידה עצמית והתנסותית. תיאורית המעורבות הפעילה בלמידה מבוססת על יצירת צוות למידה פעילים העובדים על פרויקטים מאתגרים מעבר לכיתת הלימוד, ההדגשים של מושאי הלמידה הם אותנטיים (Kearsley & Shneiderman)

מהם הסטנדרטים לשיפוט של מחקרי פעולה שמשתמשים בהם, ומי קובע אותם? האם להתייחס לקריטריונים המוצעים על ידי החוקר, לערב את המתבוננים הביקורתיים, להעמיד ועדה לקביעת סטנדרטים? האם אנשי אקדמיה בלבד צריכים לקבוע את הקריטריונים לתקפותו או לאי- תקפותו של המחקר, או של מערך המחקר? וכן, מה מקומו של החוקר במחקר פעולה בהערכת מחקרו? המאמר מציג את הקריטריונים של אליוט להערכת מחקרי פעולה ומנגד את הקריטריונים של מקניף. (רפי הכהן, איתי זימר).

מה הן אינטליגנציות מרובות? כיצד ניתן לבחון את פרופיל אינטליגנציות? המשמעות החינוכית של גישת האינטליגנציות המרובות אינטליגנציות מרובות וחינוך מיוחד להיות מורה בגישת האינטליגנציות המרובות – המאפיינים של מורה על פי גישת האינטליגנציות המרובות. (שרי בראון)

השפעת תכניות לימודים חדשות בארץ על הישגים בתחום הקוגניטיבי והאפקטיבי ועל עמדות צוות ההוראה כלפיהן. מסיכום הממצאים עולה כי תכניות הלימודים החדשות מצליחות להשפיע באופן חיובי בעיקר על הישגי המינימום והשליטה בתכנים – בעוד שהשפעתן על תפקוד התלמידים ברמות החשיבה השונות היא לכל היותר גבולית. בתחום האפקטיבי, השפעות התכניות אינן מובהקות כלל – לא לגבי התלמידים ולא לגבי צוות ההוראה שלהם. ממצאים אלו מצביעים על הצורך להסיק את מרב המסקנות האפשריות ולתת את הדעת על מרב ההשלכות לגבי המשך תהליך פיתוח תכניות הלימודים בכל אחד מתחומי הדעת – הן לגבי ההישגים בתחום הקוגניטיבי והן לגבי התחום האפקטיבי. כן ניתן להיעזר בממצאי המחקר כמדד התייחסות והשוואה בתהליך פיתוח של מערכי הערכה בית ספריים (נשר, תשמ"ה; פדואה, תשנ"א). יש לשער, ששיתוף רב יותר של המנהלים והמורים בתכנון ובהערכה עשוי אף הוא לסייע רבות בשינויים החינוכיים הרצויים (נילי פורת)

בשנה האחרונה החלה התעניינות מחודשת בתיאוריה של הקונסטרוקטיביזם המשותף (Communal Constructivism) שגובשה מחדש באוניברסיטת טרינטי באירלנד והותואמה לסביבות למידה ממוחשבות. נחיצות התיאוריה של הקונסטרוקטיביזם המשותף התעוררה בשנתיים האחרונות לאור הכניסה של פעילויות מתוקשבות מבוססות וויקי בקורסים מתוקשבים. הפעלת סטודנטים ולומדים בקורסים מתוקשבים מבוססי WIKI מחייבת תיאוריה מוצקה של שיתוף והבנייה. ביסודה תיאורית הקונסטרוקטיביזם המשותף טוענת כי הלומדים בקורס או בסדנה חייבים להבנות ידע בעצמם ולהתמחות בהפקת ידע ומידע ולא רק לשמש לומדים פאסיביים הקולטים מידע מהמרצה (Bryn Holmes, Brendan Tangney, Ann FitzGibbon, Tim Savage, Siobhan Mehan)

חקר מוקיר הינו מתודולוגיה חדישה להובלת שינוי וצמיחה בארגונים. המשתתפים בתהליך חוקרים את המצבים בהם הארגון היה במיטבו ומגלים את העוצמות הטמונות בהם ובארגון ואת גורמי המפתח להצלחתו. הם בונים ומגדירים יחד את השאיפות לעתיד בנושא הנחקר ויוצרים "תמונת עתיד" מאתגרת משותפת. הגישה יוצרת אנרגיות גבוהות המעודדות פעולה ובונה את דרכי המימוש של העתיד הנשאף. בשנים האחרונות הולך וגדל היישום של מתודולוגיית "חקר מוקיר" (Appreciative Inquiry ) גם בחינוך כאמצעי לצמיחה אופטימית של בתי ספר, מערכות חינוך, מסלולי הכשרה באוניברסיטה וכו'. לאור משקל הגדל של מתודולוגיית "חקר מוקיר" (Appreciative Inquiry) בתחומי שיטות המחקר וההערכה , מצאנו לנכון לרכז אסופת מקורות מידע בנושא , כולל מבחר מאמרים על היישום בחינוך .

מה הקשר בין סקרנות ובין גילוי? מה הם המניעים להיווצרות הסקרנות וכיצד מטפחים גורמים אלו ? הסקירה המעניינת של Susan Edelman מציגה בצורה תמציתית ויעילה את היסודות התיאורטיים של התפתחות הסקרנות בתהליכי גילוי. בסקירה מוצגים המודלים והתפיסות של החוקרים בעולם שהניחו את היסודות לחקר קוגניטיבי של הסקרנות, ביניהם Loewenstein, Dragun, Berlyne, ואחרים. הסקירה מציגה גם את המחקרים החשובים על הקשר בין סקרנות ותרבות.

נרלייזר, תוכנה ידידותית למחקר איכותני, מעניקה למשתמשים בה כלי המאפשר לבצע ניתוחים של טקסטים ונתונים איכותניים, ליצור תיאורים נרטיביים, לאגור מידע ביבליוגרפי, ליצור סקירת ספרות ולבנות תיאוריות המעוגנות בנתונים. תוכנת הנרלייזר הושקה לראשונה בשנת 2003 ונמצאת בשימוש של חוקרים מתחומי מדעי החברה, הרוח, החינוך ומתחומים נוספים. מרחב השימוש של תוכנה זו עושה אותה מתאימה כמעט לכל הדפוסים של מחקר איכותני, ממחקר מובנה בעל גישה מחקרית "אובייקטיביסטית" עד למחקר התואם את הגישה הקונסטרוקטיביסטית.

המשקל של ציטוטים ומראי מקורות המבוססים על מקורות מידע באינטרנט הולך וגדל במחקרים ובמאמרים המתפרסמים כיום ולאור זאת החליטו ב- APA לנסח כללים מעודכנים לציטוט של מקורות מידע אלקטרוניים. המהדורה החדשה של מדריך APA לציטוט רפרנס אלקטרוני הוא המדריך המעודכן והמוסמך לדרכי רישום וציטוט של מקורות מידע אלקטרוניים ותדפיסי מאמרים באינטרנט. המהדורה של 2007 כוללת לא מעט שינויים, כללים והנחיות מעודכנות לציטוט של סוגי מקורות מידע אלקטרוניים במחקרים ובמאמרים.

ד"ר ברוקס סבור כי עלינו למצוא בסביבת בית הספר דרכים להראות את איי הכישרון של התלמיד . אם בית הספר יהווה עבור התלמיד מקום שבו מאירים את צדדיו החזקים דווקא ולא את פגמיו, סביר, שהוא יהיה בעל הנעה גדולה יותר ללמוד ולהשיג. אף על פי , שכל התלמידים ראויים לכך שאיי הכישרון שלהם יאותרו וישמשו בסיס לבנייה , הרי שבמקרה של תלמידים חסרי בטחון ביכולתם ללמוד , הצורך בכך הרבה יותר דחוף. לאור ניסיונו , מצא ד"ר ברוקס , שאם נוכל למצוא ולחזק את תחומי הכוח של תלמידים אלו , הם יפגינו יותר נכונות לצאת ולהתמודד עם משימות שהיו עד עתה בעייתיות עבורם. (רוברט ברוקס)

Loewenstein פיתח את התיאוריה של הסקרנות המוגדרת המבוססת על פער המידע. הפער בין מה שאני יודע לבין מה שאני רוצה לדעת. הפער נקרא נקודת התייחסות אינפורמטיבית. הטענה של לוינשטיין – סקרנות גורמת לנו לאי נוחות, כאשר יש לנו פער במידע יש לנו אי נוחות ומה שגורם לסיפוק זה הפיתרון ולכן זה מה שמסביר שמרצון אנו פונים למצבים מסקרנים. קיימות מספר השלכות מעשיות הרלוונטיות לתחום החינוך במאמר זה: חשוב להקנות ידע התחלתי כדי שתתעורר סקרנות. חשוב להפוך את התלמידים למודעים לפער בין מה שהם יודעים לבין מה שהם לא יודעים כדי שזה יניע אותם לתקן המצב.

הכותבים מציגים במאמר דגם של הוראה שיש בו משום חזרה למושג השולייתיות המסורתית הנושנה אך משלב מאפיינים בית-ספריים חדשים. הם קוראים לדגם זה "שולייתיות קוגניטיבית" (Collins et al., 1989). שולייתיות מסורתית נתפשה בדרך כלל כלמידה שבה מומחה מראה/מדגים ללומד/מתלמד כיצד לבצע מטלה, משגיח על התנסויותיו ומעביר אליו בהדרגה יותר ויותר אחריות עד שהוא מיומן דיו. שולייתיות קוגניטיבית עיקרה לא בצפייה במעשה אלא בהנגשה של חשיבת המומחה ושיקולי הדעת שלו בעשייה למתלמד. היא בעלת היבט חברתי בהיותה מעוגנת בתרבויות הייחודיות של כל השותפים לביצוע המטלה (Collins, A., Brown, J. S., & Holum, A).

ספרו של דוב דרום "אקלים של צמיחה נחשב בזמנו ספר פדגוגי-ערכי חשוב , אך במהלך השנים נדחק הצידה שלא בצדק . תודות למפעל הדיגיטאלי החשוב של מט"ח ,הספרייה הדיגיטאלית "כותר" יש לו סיכוי להוות שוב משנה פדגוגית-ערכית סדורה למורים ולמכשירי מורים. בספרו של דב דרום מודגשות ארבע איכויות הומניסטיות מרכזיות:1. הוליסטי – חינוך שמעמיד במרכז את האדם בשלמותו. הוא עוסק במגוון רחב של מיומנויות – החל בקריאה, כתיבה וחשבון וכלה בפתרון בעיות תקשורת והבנה איש את עצמו ואת הזולת.2. הומני – חינוך שמסייע ללומדים להגיע ליתר הערכה וכבוד לעצמם ולזולתם, מעודד שיתוף פעולה ויישוב קונפליקטים בדרך משא ומתן וההידברות.3. רלוונטי- חינוך שקשור קשר הדוק לחייו של הלומד, לשאיפתו לרכוש דעת, לצמוח, לאהוב ולמצוא משמעות לקיומו.4. התנסותי – חינוך שיוצר אקלים לימודי הספוג אתגר ותמיכה כאחד, מעודד מעורבות ויצירתיות, ומחשיב את הייחודיות של כל לומד, צרכיו ומטרותיו.