הכשרת מורים

על פי מחקרים שהתפרסמו לאחרונה בארה"ב מורים אינם משובצים בבתי ספר בצורה מושכלת. לעיתים קרובות מורים פחות מוכשרים (qualified) משובצים ללמד תלמידים בבתי ספר באוכלוסיות חלשות. לכן חשוב לבדוק את שאלת השיבוץ וגם את הקשר בין החלטות קריירה של מורים(כאן- בחירת תפקיד, משרה) לבין תוכניות ההכשרה שלהם. המאמר מציג מסגרת תיאורטית לאפשרות שתוכניות ההכשרה תיצורנה רשתות חברתיות למועמדים להוראה, לבעלי תפקידים במערכת ולבתי ספר, כחלק מהידע הרלוונטי והנגיש לצורך חיפוש עבודה. הכותבים מדגימים את טענתם באמצעות נתונים מתוכנית הכשרת מורים אוניברסיטאית רחבה, ובוחנים את הרשתות החברתיות שנבנו במסגרות ההתנסות המעשית של מועמדים להוראה בתיכון בתוכנית זו ( .Maier, A., Youngs P).

בסקירה של ד"ר אולז'ן גולדשטיין נסקרים הנושאים הבאים: דרכי הכשרת הסטודנטים להוראה מתוקשבת במוסדות להכשרת מורים, הוראת דרכי שילוב טכנולוגיות מידע במסגרת קורס דידקטיקה, התוצאות של הכשרת פרחי ההוראה להוראה מתוקשבת? מהן התוצאות של הכשרת פרחי ההוראה להוראה מתוקשבת? באיזה מידה הם מיישמים את הנלמד במסגרת ההכשרה? למידה בקורסי תוכן כלליים שמשלבים סביבות למידה מתוקשבות, שלבים במעבר להוראה מתוקשבת, מודל הפצת החדשנות של רוג'רס, המודל של אימוץ מבוסס עניין (Concerns Based Adoption Model – CBAM), המודל של שרי – הרחבה של מודל רוג'רס, שילוב טכנולוגיות מידע בהוראה על ידי פרחי ההוראה במסגרת ההתנסות שלהם, אמונות ועמדות הסטודנטים כלפי הוראה מתוקשבת, שילוב בלוגים בהוראה, הרציונל ותיאוריות הלמידה העומדים מאחורי השילוב של בלוגים בהוראה, מחקר על שימוש בבלוג בחינוך הגבוה (ד"ר אולז'ן גולדשטיין ) .

המאמר הנוכחי מתאר מחקר רב-שנתי מעניין בארה"ב שליווה את ההכשרה של פרחי הוראה בארה"ב לקראת הכנתם להוראה של תלמידים בעלי קשיי למידה/בעיות התנהגות. המחקר נערך בו-זמנית בכמה אוניברסיטאות בארה"ב שבהם הוכשרו הסטודנטים להוראה באמצעות מערכת חקר מקרים ממוחשבת במולטימדיה לקראת התמודדות עם תלמידים בעלי קשיי תפקוד/בעיות התנהגות. המחקר ליווה 251 סטודנטים להוראה בחמש אוניברסיטאות אמריקאיות שנחשפו לחקרי מקרים מתועדים ומצולמים בוידאו. המחקר המשולב ( איכותני וכמותי) בדק היבטים של שיטת ההעברה הטכנולוגית , התכנים, ההתנסות של פרחי ההוראה בעקבות הצגת המקרה , דרכי ההוראה והדיונים המתועדים באינטרנט בעקבות החשיפה לחקר המקרים המצולמים של אירועי הלמידה בבתי הספר. ממצאי המחקר הוצגו בצורת מפות נושאיות המראות קשרים בין משתנים שונים .

עבודה זו עסקה בניתוח שיח מתוקשב של מתכשרים להוראה אודות משימה, במטרה לבחון את תרומת המשימה והשיח במהלכה לידע אמונות ועמדות המשתתפים אודות אנשים עם מוגבלויות אינטלקטואליות. השיח הנחקר הוא שיח אסינכרוני מתוקשב, העוסק במשימת אורך סמסטריאלית, שבה התבקשו המשתתפים בקורס להתלוות לאדם בעל מוגבלויות אינטלקטואליות קשות במשך עשרה מפגשים שבועיים. בשיח השתתפו 18 מתוך 32 מתכשרים להוראה שהשתתפו בקורס, הוא נמשך 93 ימים בסמסטר אחד. תהליך ניתוח השיח היה בעל אוריינטציה איכותית ומעורבת בוצע באמצעות ניתוח תוכן שהתייחס לשלוש קטגוריות: ידע קודם, וחדש ואמונות ועמדות לאורך השיח. ממצאי הניתוח מראים שמעל 40% מהשיח עסק במשימה, מתוכו 58% עסק בידע חדש, 15% בידע קודם ו 27%- באמונות ועמדות. הממצאים הבולטים היו: א. התייחסות המשתתפים למשימה כאל מצב חדש וייחודי, ממצא המעיד על קישור (העברת ידע) מועט של ידע קודם לידע חדש; ב. קהילה לומדת שהשיח בה התאפיין בנוכחות חברתית ( שיתוף ותמיכה הדדית) וקוגניטיבית (הפקת משמעות באמצעות שיח רפלקטיבי) ללא פנייה למקורות ידע חיצוניים ומעט העברת ידע ( דיתה פישל ).

הכשרת פרחי הוראה צריכה לעמת אותם עם המציאות המורכבת של הכיתה בביה"ס. לכן , צריך במקביל לפתח אצל פרחי ההוראה כלים קוגניטיביים מובחנים לניתוח המצבים המורכבים בכיתה . לצורך כך פיתחו המחברות ( הנמנות על סגל אוניברסיטת חיפה ) קורס חדשני מבוסס אינטרנט לפרחי הוראה. האתר באינטרנט כולל תיעוד בוידאו של מצבי הוראה אותנטיים בכיתה, ראיונות מצולמים עם מורי ביה"ס ומומחים. פרחי ההוראה ניתחו את מצבי ההוראה לעומקם ונדרשו לקיים מפגשי עמיתים סביב סוגיות מורכבות שהוצגו בפניהם. שיטת הוראה זו הגבירה את המודעות של פרחי ההוראה למצבי ההוראה המורכבים והשביחה את יכולותיהם להתמודד עם מצבים מורכבים דומים בכיתה . הפרשנות של פרחי הוראה בעקבות חקר המקרים כללה גם חשיפה לתיאוריות פדגוגיות הרלבנטיות למקרים שהוצגו (Billie Eilam; Yael Poyas).

הפרק הנוכחי בספרן החדש של יהודית ברק ואריאלה גדרון ( עורכות) מציג את מאפייני תכנית שח"ף . תכנית שח"ף של מכללת קיי מתבססת על תפיסת הוראה המדגישה את תהליך העשייה של המורה , הנובע מן הקונטקסט הייחודי של בית הספר ומוכתב על ידיו. בניגוד לגישות מסורתיות יותר , המדגישות את חשיבות הידע התיאורטי ועוסקות בשאלות מסוג " מה המורה צריך לדעת"? תכנית שח"ף מעמידה במרכז את השאלה " " מה המורה צריך להיות"? בהתאם לגישה זו הלמידה לקראת הוראה יוצאת מן העשייה עצמה וחוזרת אליה דרך מעגלים של חקר ופרשנות. בדרך זו מותווה תהליך יצירת הידע הפרקטי – חכמת המעשה של המורה. תפיסה מקצועית זו מעוגנת בהבנה האריסטוטלית של חכמת המעשה שאינה רואה בהוראה מקצוע יישומי הנגזר מתיאוריות , אלא מקצוע המבוסס על ידע פרקטי – דרכי פעולה תלויות הקשר הנלמדות תוך התנסות ולמידה של העשייה .

הפרק הנוכחי בספרן החדש של יהודית ברק ואריאלה גדרון ( עורכות) חוקר תהליך בניית מרחב חדש של עשייה ושל למידה בין מכללה ובתי ספר. זהו מחקר רפלקטיבי- אנליטי המתבונן בתהליך עבודה משותף של צוות המכללה ומורים מבית הספר הניסויי מקיף ג' בב"ש. כותבות הפרק, ד"ר יהודית ברק , פרופסור מלכה גורודצקי וחיה הדרי בוחנות תהליך של מעבר מהתנסות ( פרקטיקום ) מסורתית של סטודנטים בבית הספר , לעבודה במסגרת של שותפות דינאמית השוברת גבולות מסורתיים בין אקדמיה לשדה. במבט לאחור מגדירות הכותבות מודל שותפות שהן מכנות אותו מודל הסְפָר ( edge culture ) לטענתן , מודל זה מאפשר ליצור שפה משותפת בין האקדמיה לבין השדה, ומעודד תהליכי התחדשות בכל אחת מקהילות המוצא.

הפרק בספרן החדש של יהודית ברק ואריאלה גדרון ( עורכות ) בוחן את האפשרות להפוך סיפורים מן ההתנסות של סטודנטים בשנה א' לטקסט מרכזי ללמידה. הטענה המוצגת בפרק היא כי כדי להפוך את ההתנסות בהוראה לניסיון מקצועי מצטבר ובעל משמעות , יש להפוך אותה לסיפור. כותבות הפרק , ד"ר סמדר תובל , מדריכה ויועצת חינוכית – וד"ר אריאלה גדרון – מדריכה ועוסקת במחקר נרטיבי- מתבוננות בשיטתיות על שנה אחת של "הדרכה בשיתוף" של סטודנטים בשנה א', שבה צוות ההדרכה והסטודנטים חוקרים את סיפורי ההתנסות כטקסטים לימודיים לגיטימיים. הסיפורים שנכתבו בפורום או סופרו בסדנה ופרוטוקולים של עבודה עליהם , משמשים בסיס לניתוח הנרטיבי של העשייה. הכותבות מציגות תובנות על אודות משמעותו של הטקסט הנרטיבי ככלי בהכשרה להוראה ומתייחסות למקומם של מכשירי המורים בתהליך זה.

ספר זה נכתב בידי צוות מכללת קיי לשם תיעוד וסיכום תהליך ניסוי חינוכי חדשני שנערך במכללה בתמיכת גף ניסויים ויזמות במזכירות הפדגוגית שבמשרד החינוך. ספר הניסוי מציע מודל חינוכי שפותח כדי לאפשר למוסדות חינוך ולאנשי חינוך בשטח ובאקדמיה לבחון אפשרות יישום של המודל במערכת החינוך. בצד המודל כולל הספר גם דרכים ליישומו , וכן תובנות , מסקנות והמלצות שעלו מתוך העשייה. תכנית שח"ף מציעה גישה חדשנית להכשרה , שבמרכזה עומד דיאלוג בין השותפים השונים: הסטודנטים, מכשירי המורים במכללה ובית הספר שבו מתקיימות ההתנסות וההכשרה הלכה למעשה. התכנית מבטיחה כמה דברים: גיבוש זהות מקצועית-חברתית , שתוציא את המורה מבדידותו , הן במהלך הלימודים והן במהלך עבודתו כמורה במערכת , כלים ומיומנויות שיאפשרו למורה להיות חלק מקהילה לומדת ומתפתחת במשך כל חייו המקצועיים ויצירת מחויבות למעורבות חברתית-תרבותית בקהילה שבה הוא עובד. התהליך כולו היה מלווה במחקר שבדק את התפתחות הניסוי , את השפעתו על המעורבים בו ואת הידע שאפשר להפיק ממנו על הכשרת מורים בכלל. הספר שאותו מציגה כאן המכללה, הוא תמציתו של התהליך. נוצר במכללת קיי מודל עבודה של קבוצה מקצועית השותפה בעשייה ובלימוד משמעויותיה ומתווה דרכים חדשות בהוראה ובלמידה . ספר זה הוא אחד הביטויים לכך. בנייתה של תכנית שח"ף ( שיתוף חינוכי פעיל ) היא תהליך חשוב בתחומי הכשרת המורים בישראל. התכנית המיועדת לבוגרי אוניברסיטה המבקשים להכשיר עצמם להוראה , מתמקדת בהבניית סביבות המאפשרות למידה דרך עשייה. גישה זו מעבירה את מרכז הכובד מן ההקשר האישי של הלומד אל הקשר הקהילתי, ומן הדגש על מיומנויות הוראה לדגש על תהליך למידה מתוך הקשר לעשייה החינוכית שלהם (יהודית ברק, אריאלה גדרון ).

מקצוע ההוראה שרוי במשבר ממושך ועמוק, שאף החריף בעת האחרונה, בעידן כלכלת השוק והגלובליזציה. קשה למשוך למקצוע מועמדים ראויים, ואין הסכמה באשר להכשרה הנכונה לקראתו. יתר על כן, רבים מבוגרי מסלולי ההכשרה להוראה אינם עוסקים במקצוע כלל או נוטשים אותו אחרי התנסות קצרה. המאמרים המקובצים בספר – פרי עטם של אנשי אקדמיה ואנשי עשייה חינוכית בולטים בתחום ההוראה בישראל – מסרטטים את תמונת המשבר על רקע המתרחש בתחום ההוראה בעולם, מנתחים את סיבותיו ומציעים דרכים להתמודד עמו. הספר פונה אל מנהיגי הציבור ואל קברניטי החינוך בתקווה להגביר את מודעותם לחומרת המצב ולהמריצם להירתם לתיקונו. הוא פונה גם אל המורים במערכת החינוך על כל שלוחותיה כדי לעודדם לשפר את הטעון שיפור כפי יכולתם, וכן אל הציבור הרחב, המבין כי ההוראה והחינוך ראוי להם מקום מרכזי בשיח הציבורי ובעשייה לקידום החברה ( עורכות דרורה כפיר ותמר אריאב ).

ממצאי המחקר מתייחסים לרפלקציות שהיוו חלק מפורטפוליו אלקטרוני. הם חשפו עיסוק בנושאים פדגוגיים משולבים בביטויים אפקטיביים. מתכשרים להוראה מתמודדים עם רגשות של כעס, תסכול, התלהבות, או חוסר אמון על בסיס יומיומי. ראוי שמורי-מורים יחקרו את חשיבות התחום ויקרבו את המתכשרים להיבטים אישיים רגשיים אלה. פרקטיקה רפלקטיבית היא אמצעי אינטלקטואלי שבאמצעותו ניתן להתמודד עם התחום הרגשי ולטפל בו, והיא עשויה להוות בידי מורי-מורים נקודת כניסה טובה לעיסוק בתחום בעל פוטנציאל חיובי בעיצוב מורים איכותיים. הטכנולוגיה מספקת, כאמור, מרחב מקוון שבו ניתן להיות מעורב ברפלקציה כזאת, בהקשר אישי או קבוצתי בסביבות פורמליות ולא-פורמליות. (Shoffiner, M.)

ההתפתחות המהירה של בתי ספר וירטואליים מתוקשבים באינטרנט יוצרת גם ביקוש למורים המסוגלים ללמד בערוץ מקוון באינטרנט . הוראה מקוונת מרחוק באינטרנט אינה דומה בהכרח להוראה רגילה בכיתה ויש צורך בהכשרה פדגוגית מתאימה הלוקחת בחשבון את משתני הסביבה המתוקשבים ואת צרכי הלומדים מרחוק. במסלול חדש מציעה עתה האוניברסיטה של פלורידה בשיתוף עם רשת בתי הספר הוירטואליים (Florida Virtual School -FLVS) לסטודנטים בהוראה להתמחות בהוראה מקוונת בבתי ספר וירטואליים. הסטודנטים המיועדים להוראה יעברו התמחות בבתי הספר הוירטואליים של פלורידה בהנחיה של המורים המנוסים העובדים בסביבות למידה מתוקשבות אלו בנוסף להוראה בכיתות רגילות.

בכנס השנתי של מורי המתמטיקה והטכנולוגיה שנערך במכון ויצמן, הכריזה נשיאת מכללת הדסה ירושלים, פרופ' נאוה בן צבי, על מיזם חדש: מודל ירושלים להכשרת הדור החדש של מורי המדעים, הטכנולוגיה והמתמטיקה. המודל נבנה בהובלת פרופ' בן צבי, המכהנת גם כיו"ר ועדת מדע וטכנולוגיה ויו"ר צוות קידום החינוך המתמטי בישראל, ובצוות "תוכנית מאה הימים" של ראש העיר ירושלים, ניר ברקת. המודל נסמך על המוסדות לחינוך גבוה בירושלים, המכשירים סטודנטים לתארים ראשונים במדעים, במדעי המחשב ובהנדסה. הסטודנטים יקבלו הכשרה בחינוך, הוראה והדרכה במקביל ללימודי התואר הראשון, ורישיון הוראה, שיכשיר אותם להוראה בבתיה"ס וכן לתפקידי הדרכה בכל סקטור שבו יבחרו לעבוד. מכללת הדסה ירושלים תהיה המוסד הראשון ליישום המודל, ומהמכללה נמסר שהתוכנית תצא לפועל כבר בשנת הלימודים האקדמית הקרובה (באוקטובר 2009).

מאמר זה דן בממצאי מחקר שבחן מסלול לימודים ייחודי לתעודת הוראה ותכנית הלימודים הנלמדת במסגרתו. מסלול לימודים זה נפתח בשנת הלימודים תשנ"ח במכללה אקדמית לחינוך בדרום הארץ מתוך כוונה להעצים את אוכלוסיית המורים לעתיד במגזר הבדווי ועל ידי כך לקדם את האוכלוסייה הבדווית בכללותה ואת הדיאלוג ויחסי הגומלין בינה לבין האוכלוסייה היהודית בישראל. תכנית הלימודים במסלול מתבססת על הגישה הרב-תרבותית הפרטיקולרית, ועיקרון מרכזי שלה הוא הצורך לחזק את תחושת הדימוי העצמי של הסטודנטים באמצעות העמקת הידע על מורשת התרבותית האסלאמית והערבית לצד חיזוק הידע והמיומנויות האקדמיות. ממצאי המחקר נאספו באמצעות ניתוחי תוכן איכותניים פרשניים. ראשית, נבחנה מידת ההתאמה של תכנית הלימודים במסלול הבדווי/ערבי ללימודי תעודת הוראה לעקרונות הגישה הרב-תרבותית הפרטיקולרית. שנית, נבחנו ההשקפות של אנשי סגל וסטודנטים שהשתתפו במסלול על מידת ההשפעה של הלימוד בתכנית על קיומם ועל איכותם של דיאלוגים עתידיים בין ערבים ליהודים בתוך הקמפוס ובחברה הישראלית ( רוני ריינגולד).

המאמר מתאר תהליך של בניית קוד אתי מקצועי אישי של סטודנטיות בשנה השלישית להכשרתן להוראה. זהו תהליך הבנייתי המתקיים בשני ערוצים השזורים זה בזה. מצד אחד , תהליך של התפתחות אישית של סטודנטית , שיש בו ביטוי לצמיחה של מודעות עצמית , ליכולת להערכה עצמית וללמידה פעילה המתבטאת בבחירת ערכים , כהצהרה עליהם ובהתנהגות על פיהם. מצד אחד , הסטודנטית עוברת תהליך למידה שבו היא רוכשת גוף ידע שמטרתו ביסוס התשתית התיאורטית ובניית הרציונאל לתהליך ההתפתחות האישי. במאמר מוצגים מטרות התהליך ויישומו המעשי. כמו כן , מובאים ממצאים מתוך הכתיבה הרפלקטיבית של הסטודנטיות , שבהם הן התייחסו לתהליך ותוצריו , ומוצגים קשיים ושאלות שעלו בתהליך הלימודי ( מירי הראל , עדנה בשן ).

המאמר מתאר תכנית הכשרה של סטודנטיות להוראה העוסקת בטיפוח כישורים חברתיים ובמניעת קשיים התנהגותיים בקרב תלמידיהן. במרכז ההכשרה, לצד הרצאות ודיונים תאורטיים, נמצאת משימה הכוללת תכנית התערבות שמטרתה לטפח כישורים חברתיים כאמצעי למניעת קשיים התנהגותיים אצל תלמידים בכיתות האימון של הסטודנטיות. במאמר זה מוצגות בהרחבה התובנות שנוגעות לעקרונות של התערבות שנועדה להתמודד עם קשיים חברתיים נפוצים של שלוש סטודנטיות, שהשתתפו בתכנית ההכשרה המתוארת בשנת תשס"ה, במסלול הנה"ר,במכללת לוינסקי לחינוך ( קלודי טל ).

עבודה זו עסקה בניתוח שיח של מתכשרים להוראה שנושאו היה משימה מסוימת. מטרת העבודה הייתה לבחון את תרומת המשימה ואת תרומת השיח הקבוצתי לידע, לאמונות ולעמדות המשתתפים על אודות אנשים עם מוגבלויות אינטלקטואליות. השיח הנחקר הוא שיח א-סינכרוני מתוקשב, העוסק במשימת אורך סמסטריאלית, שבה התבקשו המשתתפים בקורס להתלוות לאדם עם מוגבלויות אינטלקטואליות קשות למשך עשרה מפגשים שבועיים. אפיון השיח של כל משתתף מראה שרובם עסקו בתיאור חוויות מתוך המשימה ותגובות לאירועים שעלו בשיח. נראה שהשיח בפורום יצר מעין אווירה שעודדה את המשתתפים להפגין תחושות חיוביות, לפרש אירועים ברוח טובה. כך בעיקר התאפיינו המשתתפים שנכנסו לשיח מתחילתו, ואילו משתתפים שהצטרפו מאוחר יותר הציגו יותר בעיות וקשיים. עם זאת, כולם זכו לתמיכה ולעידוד מחברי הקבוצה ( דיתה פישל).

מדריכות פדגוגיות הן הדמויות המשמעותיות ביותר בתהליך ההכשרה של סטודנטים להוראה. עם זאת, קיימת עמימות רבה לגביהן. עמימות זו באה לידי ביטוי באופנים רבים, ונזכיר כאן רק כמה מהם: ריבוי ההגדרות לתפקיד והשונות ביניהן, העובדה שאין תבחינים ברורים ואחידים באשר למי יכולה להתקבל לתפקיד ומהו מסלול ההכשרה הנדרש ממנה. מה חייבת המדריכה לעשות במסגרת תפקידה, וכן אילו תכנים היא מחויבת ללמד ובאילו דרכים עליה להדריך את המתכשרים להוראה. האם העמימות הזו טובה? או שאולי היא פוגעת במילוי התפקיד? האם וכיצד החופש שניתן למדריכה הפדגוגית קשור לתחושת המסוגלות המקצועית שלה? נקודת המוצא של המחקר, שחלק מממצאיו יובאו במאמר הנוכחי, הייתה לבחון את מקורות תחושת המסוגלות המקצועית של מדריכות פדגוגיות. הספרות מלמדת, שאדם בעל תחושת מסוגלות גבוהה הוא אדם יעיל יותר, המשיג הישגים גבוהים יותר ולכן יש חשיבות רבה באיתור המקורות הבונים את תחושת המסוגלות שלו. עם זאת, מתברר כי בתחום ההדרכה הפדגוגית לא נחקרה שאלת מקורותיה של המסוגלות המקצועית. ממצאי המחקר מציעים התבוננות חדשה על שאלה זו בזיקה לתפקיד המדריכה הפדגוגית, והם מעלים למחשבה נוספת ולדיון מחודש את סוגיית החופש האקדמי בהקשר זה (אפרת קס).

זה למעלה מעשר שנים מתקיים דגם ייחודי של שותפות בתחום החינוך המיוחד בין מוסד אקדמי העוסק בהכשרה להוראה, מכללת בית ברל, לבין השדה, בית הספר בבית איזי שפירא ברעננה. שיתופי פעולה בין מוסדות הכשרה להוראה לבין בתי ספר מתקיימים בעולם כעשרים שנה בדגמים שונים. כשם כולל לדגמים אלה משמש המונח בית ספר לפיתוח מקצועי PDS ) Professional Development School ) . מטרת העל של מחקר זה היא לבדוק לעומק מודל שותפות אקדמיה-שדה במתכונת PDS , כפי שמתקיים בבית ספר מיוחד. לבדיקת דגמים של שותפות מכללה-שדה בהקשר של בית ספר מיוחד יש חשיבות מחקרית, שכן לצד מגמת השילוב ממשיכים להתקיים בתי ספר מיוחדים, וההתנסות המעשית בתכניות ההכשרה לחינוך מיוחד מתקיימת גם בהם. הדיווחים על התנסות מעשית בבתי ספר אלה במתכונת של PDS מועטים ביותר ( גלעדה אבישר, גילה ווגל).

במאמר זה מציגה פרופסור תמר אריאב תמונת-על של המצב כיום בהכשרת מורים בארץ ובעולם. מטרת המאמר היא להאיר את הסוגיות המרכזיות בהכשרת המורים ולעמוד על דרכי ההתמודדות עמן כיום. טענתה המרכזית של פרופסור תמר אריאב היא שריבוי הבעיות בנושא זה ומורכבותן מקשים על מציאת פתרון: מצד אחד, הפתרונות המקיפים מסובכים ויקרים. מצד אחר , הפתרונות הפשטניים והמהירים חסרי סיכוי לחולל שינוי משמעותי ואף עלולים להזיק. את המערבולת שאליה נקלעה הכשרת המורים בארץ ובעולם מניעים של כוחות , אשר יחדיו מכבידים על מציאת דרך לשיפור ממשי ובר קיימא.