הכשרת מורים

הספר הלכה, מעשה וחזון: הכשרת סטודנטים מצוינים להוראה במכללות האקדמיות לחינוך מלווה את תהליך התפתחותה של תכנית המצוינים במכללות האקדמיות לחינוך מאז הקמתה בתשנ"ט לאורך שמונה שנותיה הראשונות. בששת שעריו נחקרת התכנית על פניה השונות. חקר התכנית, שנעשה על ידי רבים משותפיה, נוגע במאפייניה של תכנית ייחודית זו וגם מעמיק בסוגיות מורכבות העומדות בבסיסה: האם וכיציד ניתן להכשיר סטודנטים "נבחרים" להיות מורים מצוינים ומנהיגים חינוכיים? מדוע דווקא אלה ולא אחרים יזכו להכשרה מיוחדת? מה הקשיים העומדים בפני תכנית שפניה אל טיפוח המצוינות של מורים ושל תלמידים? כיצד מתמודדות התכניות במכללות השונות עם קשיים אלה? מהם פירותיו של הטיפוח, ומהם מחיריו? (עורכים: רמה קלויר, נחום כהן, רחל עבאדי, נח גרינפלד ).

מחקרים מראים שמעריכים מאמצים אוריינטציות שונות להערכה מעצבת, דבר העשוי להשפיע על הדרך שבה יתקבל המשוב שלהם ע"י מתכשרים להוראה. המאמר בוחן אם קבלת משוב על ידי המתכשרים והשימוש שהם עושים בהמלצות ההערכה מושפעים באופן דיפרנציאלי מהאוריינטציה שונות להערכה. במחקר נמצא כי קבלת ההמלצות ופעולה לפיהן אינן מושפעות מגישת הערכה פתוחה ומוכוונת-למידה בהשוואה להערכה מוכוונת-ביצוע. הן דווקא מושפעות מרמת הפירוט של הערות המעריך. הסטודנטים נמצאו שמרניים למדי בהתייחסותם להערות, דבר העשוי להצביע על הסתייגות מההערות או על הערות לא איכותיות בעיקר במונחים של בהירות וישימות ( Tillema, H.H., & Smith, K ).

מחקר זה בדק את הפרדיגמות שהוצגו לעיל – מדגם של 52 מורים בני 45 ומעלה בעלי 20 שנות ותק ומעלה, הלומדים במודל למידה אינטגרטיבי, ולא ליניארי, שהוכשרו בקורס, שעסק בנושא "פתיחות לאחר – טיפוח מצוינות בכיתה". בשיטה זו שני מורים לימדו בו-זמנית בכיתה. דרכי ההוראה היו .co-teaching כמו כן, נערכו סדנאות, למידת עמיתים וסרטים. ארבעה חודשים לאחר תום הקורס – נתבקשו הלומדים להשיב על שאלון עמדות בנושא הספציפי של הקורס הנלמד ( מצוינות) ועל שאלון הערכת הקורס.ממצאי-המחקר מלמדים, שדרכי ההוראה בשיטת co-teaching שננקטו היו יעילות מאוד. המורים היו שבעי- רצון מדרך הלמידה של הם אף הצביעו על יעילות הסדנאות והצפייה בסרטים. הם למדו מ"למידת עמיתים", מרפרטים וממצגות. הלומדים דיווחו על העשרת הידע, על פיתוח יכולת אישית רפלקטיבית וכן על אוריינטציה ביחס לבעיות מוסריות קונפליקטואליות ביחס בין צורכי היחיד לצורכי החברה. הם רכשו יכולת אנליטית, וכן – ידע אקדמי ופרקטי. המורים העידו, שחשו אחריות לכל תלמידי הכיתה. הם ראו את המחוננים והמצוינים – כתורמים לכיתה. הם ציינו את חשיבות דרכי ההוראה לטיפול במחוננים ובמצוינים ( אסתר טוב לי. יחיאל פריש ).

מסמך זה הוכן לבקשת משרד החינוך האמריקאי ע"י מועצת המחקר הלאומית בארה"ב. בקשת משרד החינוך האמריקאי המקורית משנת 2009 הייתה כדלקמן : לגבש את ממצאי המחקרים שנכתבו עד כה על הכשרת מורים לקריאה ( לשון) , מתמטיקה ומדעים. המגוון הרב של תוכניות הכשרת המורים בארה"ב המתנהלות בסבך של תוכניות חובה ותוכניות רשות במכללות ובאוניברסיטאות מחייב פיתוח מערכת ארצית מהימנה של בקרת איכות של תוכניות אלו ולצידה מערכת הערכה המסוגלת למדוד מבחינה מחקרית את איכות התוכניות והשלכותיהן מבחינת המועמדים להוראה. לאור חסכי המידע הקיימים והפערים בין העובדות ממליצה הועדה למשרד החינוך האמריקאי לנקוט ביוזמה חדשה להערכת כל מכלול הליכי האישורים וההסמכה של תוכניות הכשרת המורים בארה"ב. מערכת איסוף נתונים כזו צריכה לאפשר איסוף מידע על תכונות המועמדים להוראה , מאפייני תוכניות הכשרת המורים, מאפייני בתי הספר בהם מלמדים המורים המתחילים . במערכת מורכבת כזו יש למדוד ולהעריך מחוונים שונים מעבר לתוצאות בחינות הישגים נורמטיביות ומעבר לסוג ההכשרה של המורים. חשוב מבחינת משרד החינוך האמריקאי לקבל תמונה נכונה על סוגי ההתנסויות שעברו המועמדים להוראה וגם על סביבת ההוראה ומאפייניה בביה"ס.

המחקר המוצג בדק את הדרך בה ניתן לתמוך במתכשרים להוראה בבניית ידע נרטיבי באמצעות ניתוח מקרים במולטימדיה, ונוצר בצורה של מחקר תכנוני/התפתחותי . מחקר המתהווה ומשתנה תוך כדי תכנונו. סביבת המולטימדיה המוצגת במאמר עשויה לעזור למורי מורים ליצור סימולציות שבהן מתכשרים יכתבו נרטיבים לאור תצפיות ופרשנויות, ישתפו עמיתים וידונו בכך. זוהי, בעיני החוקרים, נקודת מוצא לדיון על הבנת ההוראה, בניית משמעויות חינוכיות, חשיבה מחודשת והרחבת הרפרטואר של התנהגויות כיתה ( Doyle, W., & Carter, K ).

המחקר הנוכחי מציג ניתוח של משובים שניתנו ל-15 מתכשרים בראשית ההכשרה שעבדו, כל אחד, עם שני חונכים שקיבלו הכשרה לתפקיד. חונך אחד – חונך גנרי (GM) שעיקר הכשרתו הייתה בנושאים כלליים ובדרכי כתיבת משוב בעקבות תצפית, וחונך נוסף – חונך פדגוגי (PM) שקיבל השתלמות מקבילה שהתייחסה לכתיבת משובים ודרשה להתמקד בהערות על ידע תוכן ופדגוגיה תלוית-תחומי דעת. המתכשרים קיבלו שני משובים כתובים כל שבוע, אחד מכל חונך (Lock, R., Soares, A., & Foster, J).

מתכשרים להוראה מעידים על עמדותיהם המקצועיות, הרגשיות והשיתופיות בתהליך של רפלקציה על תלמידים בגיל ההתבגרות המוקדם אותם הם מלמדים במסגרת ההתנסות המעשית, על דרכי ההוראה ההולמות לגיל זה ועל דרכי העצמה של מורים ותלמידים. המחקר מראה שהעצמה של מורים עתידיים כאנשי מעשה רפלקטיביים דורשת למידה המדגימה עשייה רפלקטיבית בתוכניות ההכשרה ואפשרות להתפתחות של קהיליות למידה. באמצעות חקר מקרים הקבוצה הנחקרת הצליחה לרכוש הבנה הקשרית של התלמידים שהשפיעה על תפישותיהם והבנותיהם לגבי הגיל המדובר וגם אפשרה להם לדון בתפישות, בהבנת התיאוריות שלמדו בקורסי ההכשרה ובתצפיות הממשיות בכיתות בית הספר. (Parkison, P.T)

המאמר חוקר היבט של ידע ההוראה של מורי מורים ואת הדרך בה ניתן לפתח ידע זה כדי לחזק את המשגת ההוראה כתחום דעת העומד בפני עצמו. המאמר מתמקד במושג הבנה עצמית כמרכיב של ידע מורי המורים (Self-understanding) ובוחן כיצד ניתן לתפוש את התפתחות המושג כחלק ממומחיות. להתפתחות המתמשכת של הבנה-עצמית של מורי מורים יש השפעות חשובות על אופי מומחיותם, שכן ככל שמתפתחות הבנות מדויקות יותר של הפרקטיקה כך מתעצבת הדרך שבה הפרקטיקה מבוצעת ומובנת למורה המורים עצמו ולמורי מורים אחרים ומתפרשת על ידי מתכשרים להוראה. (Berry, A)

ניתוח ההתנסויות ההוראתיות שלנו כמורי מורים מוביל אותנו למגוון של תובנות ושאלות בדבר ראיית ההוראה כדיסציפלינה. הוראה והכשרה נראות לסטודנטים כפעילויות קלות, בעוד שלעוסקים בכך בפועל הן נראות מורכבות. במאמר נבחנת ההשפעה של התצפיות השולייתיות שסטודנטים מקיימים בהיסח הדעת במסגרת תוכניות ההכשרה הנתפשות, בעיני הכותבים כמכשול לראיית ההוראה כדיסציפלינה. הכותבים מתייחסים גם להשפעות של ההיסטוריה של בית הספר ושל המחקר החינוכי בהקשר זה. (Martin, K. A., & Russell, T.)

המחקר מדווח על התנסויות של מדריכים פדגוגיים ברפלקציה ביקורתית על עבודתם, ועל ההשפעה שיש לכך על הזדמנויות הלמידה הניתנות לסטודנטים בתוכנית ההכשרה. הממצאים כוללים: א. הבנה שרפלקציה ביקורתית נבנית בקרב המתכשרים להוראה לאורך זמן תוך שהם נחשפים לעבודת המדריך הפדגוגי; ב. דיגום, הדרכה והסבר של החשיבות של רפלקציה ביקורתית בהוראה באמצעות המדריך עוזרת למועמדים להוראה לפתח רפלקציה ביקורתית והבנות; ג. פיתוח רפלקציה ביקורתית בעבודתם האישית והמשותפת היא עניין שמתפתח לאורך זמן בקרב שני הצדדים. (Bates, A, Ramirez, L., & Drits, D.)

בעבודה זו נעשה ניסיון לזהות גורמים הקשורים להבדלים ולשונות בתפיסת תפקיד ההדרכה בקרב אוכלוסיות מדריכים פדגוגיים באמצעות המודל הטריאדי של סגנונות הקיום "להיות", " שיהיה לי", "לעשות" שפיתח רנד (Rand, 1993) על בסיס משנתו הפילוסופית של פרום (Fromm , 1976 ). מטרת המחקר הייתה לבדוק ולזהות את מהות הזיקה הקיימת בין כל מרכיבי ההדרכה לבין סגנונות הקיום במטרה לאתר את סגנון הקיום התורם ביותר לתפיסת תפקיד ההדרכה הפדגוגית. הנחת היסוד היא כי שלושת הסגנונות משולבים יחדיו במבנה אישיותו של היחיד, אך סגנון אחד דומיננטי יותר מאחרים, והוא שמתווה את הדפוס הסגנוני של היחיד ואת התנהגותו. הממצאים תומכים בהנחה שלצורך קיום הדרכה פדגוגית יעילה יש צורך בשלושת סגנונות הקיום. סגנון הקיום " להיות נמצא מנבא בעל תרומה ייחודית בה בהשוואה ליתר הסגנונות בהסבר מרכיב הסיוע וההעצמה, מרכיב ההוראה ומרכיב התיווך ( יפה בר-זיו).

המורים החדשים בארה"ב הם בוגרי תוכניות הכשרה מסורתיות לקבלת היתר הוראה (TC). במסגרת תוכניות אלה הם משלימים את כל דרישות ההיתר לפני תחילת העבודה. בשנים האחרונות כשליש מהמורים החדשים המתקבלים להוראה למדו במסלולי הכשרה חלופיים (AC), שבמסגרתם הם החלו לעבוד לפני השלמת הלימודים הנדרשים. מורים שהתכשרו בהכשרה המסורתית סיימו את כל חובות הלימודים וההתנסות המעשית לפני שהפכו למורים מתחילים בבתי הספר ולהיפך. המתכשרים בערוצים החלופיים נדרשו ללמוד רק חלק מהתוכנית לפני שנכנסו כמורים מן המניין לבתי הספר. כדי לבדוק אם עיתוי ההכשרה קשור ליעילות ההוראה ולהשפעתה על הישגי הלומדים המחקר התמקד בשתי דרכים של שיבוץ מורים: 1) לאחר סיום ההכשרה TC)); 2)לפני סיום הלימודים ( AC ו/או TC). ככלל במחקר לא נמצאו יתרון או רווח, במונחים של הישגי תלמידים, הנובעים משיבוץ מורה שהתכשר בערוץ חלופי בכתה כשהאלטרנטיבה הייתה מורה מהערוץ המסורתי. אך לא נמצא גם נזק או הפסד ( Constantine, J., Player, D., Silva, T., Hallgren, K., Grider, M., Deke, J., & Warner. E).

המחקר נערך בקרב 30 מתכשרים להוראת האנגלית, שנה שנייה בהתנסות. הממצאים תומכים בצורך לעזור לסטודנטים המתנסים בהוראה להפוך את חווית הצפייה לחוויה משמעותית ברמת המשגה, ומציעים דרכים ליישום. מסקנות המחקר יכולות לשמש חומר למחשבה לעוסקים בהנחיית סטודנטים להוראה ולמעצבי תוכניות בהכשרת המורים. כיוון שמעט מאוד אנו יודעים באיזו מידה, כיצד ואם בכלל, מקדמות התצפיות את התפתחות הידע המקצועי של המתנסים בהוראה, יש לאתגר מחקרים נוספים בתחום ( שוש לשם , מכללת אורנים ).

ג'יי הורוויץ כתב מאמרון חשוב על יישום מוצלח של Personal Learning Network בתחומי הכשרת המורים. במשך כחמישה חודשים, מתחילת שנת הלימודים הנוכחית, יורם אורעד, במכללת דוד ילין, מנהל חלק ניכר מקורס בהוראת הפיסיקה על גבי בלוג. בבלוג הזה הוא מעלה נושאים לדיון, והסטודנטים מגיבים לנושאים האלה, כאשר עיקר הפעילות היא פרסום רפלקציה על העבודה המעשית שלהם. מתוך תשעה הסטודנטים בקורס שבעה מנהלים בלוגים די פעילים (בערך 20 מאמרונים במשך חמישה חודשים). אפשר להגיד שהבלוג של יורם מהווה אתר של הקורס – אתר שמופק על תשתית קלה וידידותית, ואילו הבלוגים של הסטודנטים הם המחברות האישיות שבדרך כלל אינם זוכים לפרסום.

שאלות המחקר העיקריות היו: (1) מהי הרמה ומהם סוגי התמיכה שמנהלי בתי ספר מספקים עבור ההכשרה של מורים חדשים? (2) מהם המכשולים אשר עשויים למנוע ממנהלים להיות מעורבים יותר בהכשרת מורים? (3) מהם סוגי הפעילויות המתקבלים על הדעת עבור מעורבות של מנהלים עם התנסות בשדה והוראת סטודנטים? (4) מהן ההמלצות עבור שיתוף פעולה משמעותי יותר בין בתי ספר לבין תכניות הכשרת מורים/מנהלים? ( Varrati, A. M., Lavine, M. E., & Turner, S. L).

על פי מחקרים שהתפרסמו לאחרונה בארה"ב מורים אינם משובצים בבתי ספר בצורה מושכלת. לעיתים קרובות מורים פחות מוכשרים (qualified) משובצים ללמד תלמידים בבתי ספר באוכלוסיות חלשות. לכן חשוב לבדוק את שאלת השיבוץ וגם את הקשר בין החלטות קריירה של מורים(כאן- בחירת תפקיד, משרה) לבין תוכניות ההכשרה שלהם. המאמר מציג מסגרת תיאורטית לאפשרות שתוכניות ההכשרה תיצורנה רשתות חברתיות למועמדים להוראה, לבעלי תפקידים במערכת ולבתי ספר, כחלק מהידע הרלוונטי והנגיש לצורך חיפוש עבודה. הכותבים מדגימים את טענתם באמצעות נתונים מתוכנית הכשרת מורים אוניברסיטאית רחבה, ובוחנים את הרשתות החברתיות שנבנו במסגרות ההתנסות המעשית של מועמדים להוראה בתיכון בתוכנית זו ( .Maier, A., Youngs P).

בסקירה של ד"ר אולז'ן גולדשטיין נסקרים הנושאים הבאים: דרכי הכשרת הסטודנטים להוראה מתוקשבת במוסדות להכשרת מורים, הוראת דרכי שילוב טכנולוגיות מידע במסגרת קורס דידקטיקה, התוצאות של הכשרת פרחי ההוראה להוראה מתוקשבת? מהן התוצאות של הכשרת פרחי ההוראה להוראה מתוקשבת? באיזה מידה הם מיישמים את הנלמד במסגרת ההכשרה? למידה בקורסי תוכן כלליים שמשלבים סביבות למידה מתוקשבות, שלבים במעבר להוראה מתוקשבת, מודל הפצת החדשנות של רוג'רס, המודל של אימוץ מבוסס עניין (Concerns Based Adoption Model – CBAM), המודל של שרי – הרחבה של מודל רוג'רס, שילוב טכנולוגיות מידע בהוראה על ידי פרחי ההוראה במסגרת ההתנסות שלהם, אמונות ועמדות הסטודנטים כלפי הוראה מתוקשבת, שילוב בלוגים בהוראה, הרציונל ותיאוריות הלמידה העומדים מאחורי השילוב של בלוגים בהוראה, מחקר על שימוש בבלוג בחינוך הגבוה (ד"ר אולז'ן גולדשטיין ) .

המאמר הנוכחי מתאר מחקר רב-שנתי מעניין בארה"ב שליווה את ההכשרה של פרחי הוראה בארה"ב לקראת הכנתם להוראה של תלמידים בעלי קשיי למידה/בעיות התנהגות. המחקר נערך בו-זמנית בכמה אוניברסיטאות בארה"ב שבהם הוכשרו הסטודנטים להוראה באמצעות מערכת חקר מקרים ממוחשבת במולטימדיה לקראת התמודדות עם תלמידים בעלי קשיי תפקוד/בעיות התנהגות. המחקר ליווה 251 סטודנטים להוראה בחמש אוניברסיטאות אמריקאיות שנחשפו לחקרי מקרים מתועדים ומצולמים בוידאו. המחקר המשולב ( איכותני וכמותי) בדק היבטים של שיטת ההעברה הטכנולוגית , התכנים, ההתנסות של פרחי ההוראה בעקבות הצגת המקרה , דרכי ההוראה והדיונים המתועדים באינטרנט בעקבות החשיפה לחקר המקרים המצולמים של אירועי הלמידה בבתי הספר. ממצאי המחקר הוצגו בצורת מפות נושאיות המראות קשרים בין משתנים שונים .

עבודה זו עסקה בניתוח שיח מתוקשב של מתכשרים להוראה אודות משימה, במטרה לבחון את תרומת המשימה והשיח במהלכה לידע אמונות ועמדות המשתתפים אודות אנשים עם מוגבלויות אינטלקטואליות. השיח הנחקר הוא שיח אסינכרוני מתוקשב, העוסק במשימת אורך סמסטריאלית, שבה התבקשו המשתתפים בקורס להתלוות לאדם בעל מוגבלויות אינטלקטואליות קשות במשך עשרה מפגשים שבועיים. בשיח השתתפו 18 מתוך 32 מתכשרים להוראה שהשתתפו בקורס, הוא נמשך 93 ימים בסמסטר אחד. תהליך ניתוח השיח היה בעל אוריינטציה איכותית ומעורבת בוצע באמצעות ניתוח תוכן שהתייחס לשלוש קטגוריות: ידע קודם, וחדש ואמונות ועמדות לאורך השיח. ממצאי הניתוח מראים שמעל 40% מהשיח עסק במשימה, מתוכו 58% עסק בידע חדש, 15% בידע קודם ו 27%- באמונות ועמדות. הממצאים הבולטים היו: א. התייחסות המשתתפים למשימה כאל מצב חדש וייחודי, ממצא המעיד על קישור (העברת ידע) מועט של ידע קודם לידע חדש; ב. קהילה לומדת שהשיח בה התאפיין בנוכחות חברתית ( שיתוף ותמיכה הדדית) וקוגניטיבית (הפקת משמעות באמצעות שיח רפלקטיבי) ללא פנייה למקורות ידע חיצוניים ומעט העברת ידע ( דיתה פישל ).

הכשרת פרחי הוראה צריכה לעמת אותם עם המציאות המורכבת של הכיתה בביה"ס. לכן , צריך במקביל לפתח אצל פרחי ההוראה כלים קוגניטיביים מובחנים לניתוח המצבים המורכבים בכיתה . לצורך כך פיתחו המחברות ( הנמנות על סגל אוניברסיטת חיפה ) קורס חדשני מבוסס אינטרנט לפרחי הוראה. האתר באינטרנט כולל תיעוד בוידאו של מצבי הוראה אותנטיים בכיתה, ראיונות מצולמים עם מורי ביה"ס ומומחים. פרחי ההוראה ניתחו את מצבי ההוראה לעומקם ונדרשו לקיים מפגשי עמיתים סביב סוגיות מורכבות שהוצגו בפניהם. שיטת הוראה זו הגבירה את המודעות של פרחי ההוראה למצבי ההוראה המורכבים והשביחה את יכולותיהם להתמודד עם מצבים מורכבים דומים בכיתה . הפרשנות של פרחי הוראה בעקבות חקר המקרים כללה גם חשיפה לתיאוריות פדגוגיות הרלבנטיות למקרים שהוצגו (Billie Eilam; Yael Poyas).