הכשרת מורים

מתכשרים להוראה מביאים התנסויות חינוכיות קודמות ואמונות על הוראה, למידה, ילדים ותרבות אל ההכשרה. השפעות חזקות אלה בונות את ניסיונותיהם הראשוניים בתכנון ההוראה. כדי לאתגר את סכמות החשיבה שלהם יש לחשוף את האמונות והעמדות הקיימות של המתכשרים. פרקטיקה רפלקטיבית בהכשרת מורים נמצאה כחיונית בכיוון זה והיא תורמת לצמיחה מקצועית וללמידה (Posner,2000) ולפיתוח תרבותי של פדגוגיה רלוונטית (Howard, 2003 ). מסתבר שרוב הדגמים של תכנון הוראה אינם כוללים את מרכיב הרפלקציה של מורים באורח מפורש וגלוי. רפלקציה היא מרכיב חשוב בתכנון ההוראה ולא רק חלק מהערכה מעצבת. מיקוד כזה עשוי לשרת שינויים במערכי שיעור מתוכננים אך לא בביצוע ההוראה. שימוש ברפלקציה המבוססת על וידיאו בשילוב עם ניתוח של רפלקציות כתובות ודיון במתאם או בקשר בין פעולות המתכשרים לבין מה שהם חושבים על הוראה טובה הוא צעד נוסף בגישה המוצעת על תפקיד הרפלקציה כחלק מתהליך תכנון ההוראה. המאמר מציג את הרעיון שרפלקציה הינה חלק אינטגרלי של תהליך תכנון של הוראה כחלק מדגם שפתחו הכותבים (Brantley-Dias & Calandra, 2007.). הדגם מורכב משני חלקים ועניינו טיפול בצרכי מתכשרים שאין להם ידע בתכנון וברפלקציה ( Brantley-Dias, L., Calandra, D.B ) .

מאמרה מאיר העיניים של ד"ר ציפי ליבמן , המשמש מעין נייר עמדה, דן בחשיבות מושג "החופש האקדמי" במוסדות להשכלה גבוהה ובייחודיות ( או שמא בנחיתות) של המכללות לחינוך בהקשר זה. בהמשך עוסק המאמר במנגנוני הפיקוח המופעלים במכללות לחינוך ובהשפעתם על מדיניות הכשרת המורים בישראל ( ציפי ליבמן )

דיאלוגים של חונכות על התנסויות הוראה הן הקשר (context ) חינוכי חשוב שבו מסתייעים מתכשרים להוראה, מפתחים את הידע המקצועי שלהם ומשנים דרכי הוראה קיימות (Hiebert et al., 2002). תפקידי המורים החונכים באים לידי ביטוי בכוונותיהם, בתכנים המועלים בשיחות ובגישותיהם בשיחות עם המתכשרים (Helman, 2006, Edward & Protheroe,2004,). המחקר הנוכחי התמקד בחקר דגם דו-ממדי קונצפטואלי אמפירי של תפקידי המורה החונך/המאמן בשיחות חונכות או אימון Hennissen et) al.,2008)).המחקר מבוסס על ההנחה שהשיעור שבו מורה חונך/מאמן יכול להתייחס לצרכים האינדיווידואליים של הסטודנט המתכשר המונחה על ידו הוא גורם חשוב בהצלחת תהליך החונכות/האימון. אין גישה אחת נכונה בתהליך זה, ולכן פיתוח גיוון בניהול שיחות החונכות הוא אתגר מרכזי ) Crasbornm F., Hennissen, P., Brouwer, N., Korthagen, F., & Bergen, T).

מאמר זה מציג ממצאים ממחקר על מעורבות לא מובנית של סטודנטים להוראה עם משאב מקוון מבוסס וידאו לצורך פיתוח מקצועי המתמקד בהוראה ולמידה של מתמטיקה (Jo Towers & Tina Rapke, 2011).

במאמר שלהלן מבקשים בועז צבר וסמדר גלילי לדון בהתלבטות המלווה את עבודתנו ואת עבודתם של מדריכים פדגוגים עמיתים במוסדות להכשרת מורים. התלבטות זו באה לידי ביטוי בקושי הניצב בפני מדריכים פדגוגים לשלב בהצלחה בין ממדיה הסובייקטיביים של מלאכת ההדרכה הפדגוגית לבין ממדיה האובייקטיביים. "קושי זה, כך נבקש לטעון, פוגע באפשרות לגבש קווי יסוד אידיאולוגיים שיוכלו להנחות את יחסם ואת התנהלותם של מדריכים אל מול תלמידיהם, ובסופו של דבר הוא פוגע באיכות ההכשרה. להלן נציג את מורכבותה של הדילמה ואת השלכותיה. בהמשך לכך נציע קריטריון לפתרונה (באמצעות המושג "ניסיון" שטבע דיואי) ונציג מקרה בוחן מעניין שבו נעשה שימוש בקריטריון זה במסגרת עבודתנו".

בארה"ב כשליש מהמורים החדשים הם בוגרי תוכניות הכשרה/הסמכה חלופיות ו- residency alternative programs, והשאר – תוכניות מסורתיות. בין הסיבות לכן : (1) הצורך להיענות למחסור במורים עוד בשנות ה-80 של המאה הקודמת והניסיון לאפשר כניסה של פרטים למקצוע(Murnane & Steele, 2007); (2) ביקורת על הכשרת המורים המסורתית לטובת הכשרה מקומית שיובילו המחוזות, שתספק מורים המתאימים טוב יותר לצורכי בתי הספר (Grossman & Loeb, 2008); (3) ההערכה שמתכשרים חשים כלפי התגמולים הניתנים, במיוחד ההזדמנות לעקוף דרישות מסוימות כמו השתתפות בקורסים וחיסכון בזמן ההכשרה (Johnson & Liu, 2004). אחת הדרכים להתייחס למחלוקת בדבר ההבדלים בין מסלולים שונים אלה היא לבחון דווחים של מורים על מידת מוכנותם בשנת ההוראה הראשונה ולשאול: האם למאפייני תוכנית יש השפעה על תחושות המוכנות בקרב בוגרי המסלולים השונים? הדיון בשאלה הנדונה במאמר זה מתבסס על נתונים מהשנים 2003 – 2004 ( Kee, A.N).

גישת "המורה עצמאי" בהתנסות המעשית מאפשרת לפרחי ההוראה (להלן גם – סטודנטים) בשנתם השנייה – האחרונה – להתנסותם המעשית, להיות מורים עצמאיים בכיתה (או בחצי כיתה) במהלך כל השנה, ללא נוכחות מורה מאמן בכיתה. הסטודנטים מקבלים אחריות על למידת תלמידיהם, על ניהול השיעורים, על הערכת התלמידים ועל התמודדות עם בעיות משמעת בכיתתם. המדריך הפדגוגי מטעם המכללה מלווה ומנחה אותם במעשה ההוראה. בשל היות גישה זו להכשרה המעשית של סטודנטים, נפוצה פחות מגישות אחרות, ובשל מעמדם המיוחד של סטודנטים בבתי הספר שהם מתנסים בהם (עוד לא "מורים מן המניין" אך בפועל מתפקדים ככאלה), בחינת תפיסותיהם של הסטודנטים המשתתפים בה, יכולה לשפוך אור על פרק משמעותי ביותר בתהליך הפיכתם למורים. נוסף על כך, היא יכולה לעזור למורי מורים, למדריכים פדגוגיים ולמקבלי החלטות לשפר את החלק המעשי בתהליך ההכשרה להוראה. הנתונים נאספו בראיונות שנערכו עם שבעה סטודנטים בשנה ג' ללימודיהם במכללה (שנה אחרונה להתנסותם המעשית). מן הממצאים עולה שלצד תחושות של "העצמה" ו"בעלות" על כיתתם ועל תהליכי הלמידה המתרחשים בה, הסטודנטים קובלים על מעמדם הנחות ממעמדו של "מורה מן המניין". מן המחקר עולה גם שבעוד שמשאת נפשם של הסטודנטים היא ליצור קשר אישי עם תלמידיהם, הרי יחסי הקרבה מורה-תלמיד שהם יוצרים עם תלמידיהם – בהיעדר סמכות מוסדית מספקת הנתונה בידיהם – משמשים אותם במקביל גם כדרך לשפר את שליטתם בכיתה ולהניע תלמידים ללמוד ( ברוריה שישון).

המאמר בוחן את ההשפעות של כתיבת סיפורים באמצעים דיגיטאליים בהתנסות של פרחי הוראה בארה"ב . אוכלוסיית היעד: שבעים וששה סטודנטים להוראה בשנה הראשונה באוניברסיטה אמריקאית אשר בעקבות השתלמות קצרה נדרשו לכתוב בתוכנת Photo Story סיפורי חיים ודרכי התמודדות. ממצאי המחקר מלמדים כי ההתנסות של פרחי ההוראה בכתיבת סיפורי חיים באופן דיגיטאלי הועילה להם מאד במהלך ההכשרה להוראה הן מבחינת המיומנויות הטכנולוגיות שרכשו והן מבחינת המודעות לאירועים שונים בהתמודדותם בחינוך והתמודדות עתידית בהצגת מקרים בכיתה שבה ילמדו בהמשך ( Heo, M ).

בעקבות הרפורמות החוזרות ונשנות בלימודי המתמטיקה, מורים לעתיד צריכים לרכוש יותר מאשר כלים פדגוגיים, אם ברצונם להפוך למורים מצליחים. על המורים להבין מה המשמעות של השתתפות בעולם שעוצב בעקבות רפורמה בחינוך, לפתח מודלים של זהות עבור המשתתפים בעולם כזה ולדון בהבניות חדשות של מקצוע המתמטיקה. המאמר בוחן את הכניסה של מורים לעתיד לתוך עולם פדגוגי שעוצב מחדש לפי הרפורמה במקצוע המתמטיקה ומציג שלושה מקרים מתוך כיתה של הכשרת מורים למתמטיקה לבית הספר היסודי. במקרים המתוארים בארה"ב, מציעים המנחים הגדרות חדשות לתפקיד של "מורה" ושל "ילד" הסטודנטים להוראה דנים במודלים החדשים של זהות ושל מושגים בתחום המתמטיקה כאשר הם מיישמים את הגדרת התפקיד הללו בדרכים שונות ( Jasmine Y. Ma, Marcy Singer-Gabella).

מיקרובלוג כצורת ביטוי צברה תאוצה לאחרונה. גרסה פופולרית היא Twitter, שהחלה בשאלה "מה אתה עושה?" למרות שפוסטים אשר הגיבו לשאלה זו היו מטופשים ולעתים קרובות קיקיוניים, עדיין ניתן לרתום מיקרובלוגים למטרות מחקר. מאמר זה מדווח על חקר מקרה עם שמונה משתתפים במהלך פרקטיקום הוראה, אשר שולחים ציוצים ל Twitter מן הטלפונים שלהם או המחשבים. שאלת המחקר היא: 'האם מיקרובלוג מסייע לפרחי הוראה לפתח "התפתחות בהכוונה עצמית" (self-reflective practices)? מאוחר יותר נפגשו המשתתפים כקבוצת מיקוד בקמפוס לדון בחוויות ה- Twitter / טלפון שלהם. מתודולוגית, ניתוח תוכן נושאי מ"ציוצים", בוחן אותם הן ביחס לשאלת המחקר והן ביחס למשוב שלאחר מכן בקבוצת המיקוד.

במסגרת הכשרת המורים המקובלת נדחקה לשוליים ההתנסות האישית־מעשית בכיתה, ודווקא היא הגורם החשוב ביותר בהכשרה המקצועית. ישנם שלושה מודלים של התנסות. אחד מומלץ בחום . "כל אחד יכול להיות מורה", זו התפיסה הרווחת במקומותינו. טייס, היי־טקיסט, מרצה באוניברסיטה, שר בממשלה או סתם ידוען, כולם מקבלים רישיון ללמד אף שלא הוכשרו לכך. יהיו הסיבות לתפוצתה של תפיסה זו אשר יהיו, אחת המטרות של הכשרת המורים היא, לדעת ד"ר ירון להבי, ליצור פער מספיק גדול בין אדם שהוכשר להוראה לבין אדם שלא. כך, לא יעלה הדעת לאפשר לאדם לעסוק בהוראה בלי שרכש הכשרה; והכשרה להוראה היא קודם כול התנסות מונחית בכיתה.

המאמר מתמקד במהות הקשר בין תכנון לימודים והכשרת מורים. הוא פותח בתיאור קצר על מקומו של נושא התכנון במספר תכניות הכשרת מורים בישראל. כדי ללמוד על תפיסת המורים עצמם את הצורך בהכרת תחום התכנון, פנו המחברים למורות, ומציגים במאמר את תשובותיהן. בפרק הדיון הם מנתחים את סוגיית הקשר בין תכנון לימודים והכשרת מורים ומציעים את גישתם באשר להכללת נושא תכנון לימודים בתכניות של הכשרת מורים לסיכום המאמר , מציעים מחברי המאמר כי נושא התכנון ייכלל בתכנית ההכשרה בצמוד להתנסויות המעשיות הראשונות. בהקשר להתנסויות אלו, ייערך תרגיל הדמיה על צורכי המורים בהכרת נושא התכנון. הנושא ייפתח בבירור המושגים "תכנון לימודים" ו"תכניות לימודים" תוך הפניה לספרות הרלוונטית, ובעיקר לספרות שנכתבה בישראל (מרים בן-פרץ, גבי לנדלר-פרדו ושלומי חנוכה).

הכשרת מורים חדשים באופן בו יוכלו לתת מענה הולם לצרכים המשתנים של בית הספר אינה משימה פשוטה כלל ועיקר. לפי קרול (Carroll, 2007), מורים חדשים רבים עוזבים את המקצוע מפני ששיטות ההוראה אותן למדו בתכניות ההכשרה השונות עדיין אינן מותאמות לימינו אלו, ונשענות על מסורת מיושנת שהולכת והופכת בלתי רלוונטית מיום ליום. מכאן נשאלת השאלה – האם תכנית מקוונת באינטרנט הכשרת מורים תוכל לסייע ולהעניק למורי העתיד את הידע והכישורים הנדרשים להם בכדי להתמודד עם האתגר? על מנת לבחון סוגיה זו, ערכו החוקרים מחקר השוואתי בארה"ב שכלל בחינה של תכניות הכשרה מקוונות ותכניות הכשרה מסורתיות למורים במערכת אוניברסיטאית ענפה, הכוללת 23 קולג'ים ובתי ספר לחינוך. איסוף הנתונים נתבצע בין השנים 2003-2009, והתבסס על ההערכות השנתיות בדבר ביצועי המתלמדים להוראה במערכת האקדמית (Robin Chiero and Paul Beare).

המועצה להשכלה גבוהה אישרה למכללת אורנים לפתוח בתוכנית חדשה: תואר שני בהוראה בחינוך העל יסודי M.TEACH. MASTER TEACHING). ) תכנית זו מאפשרת לימוד משולב של תואר שני ותעודת הוראה בשנתיים."ייחודה של התוכנית בכך שהיא מאפשרת לימוד משולב של תואר שני ותעודת הוראה על בסיס לימודי התואר הראשון, ובכך פותחת את הדלת בפני אקדמאים, בוגרי מקצועות שונים, חסרי תעודת הוראה, שהם בעלי רצון, יוזמה וחזון להשתלב במערכת החינוך ולחולל בה שינויים מבורכים. התוכנית החדשה מיועדת לבעלי תואר ראשון במדעי החברה, הרוח האמנויות והמדעים, בעלי ציונים גבוהים ואיכויות אישיות גבוהות שיוכשרו להוראה וייכנסו למערכת החינוך כבעלי תואר שני וכמי שהרחיבו את יכולות ההוראה שלהם במגמות חינוך העונות לצרכים הדחופים של מערכת החינוך.

הגישה הננקטת במאמר זה שואבת ממחקרים היסטוריים ואתנוגרפיים שונים. הטיעון על אלכימיה מכיר בכך שלצורך הוראה בבית הספר נדרשים כלים מתרגמים: ילדים אינם מתמטיקאים או היסטוריונים. החשובים הם העקרונות המכוונים את ביצוע תוכנית הלימודים, או את הפוליטיקה של בית הספר, פוליטיקה במובן של יצירת עקרונות לגבי מה שרואים, מה שחושבים עליו ומה שעושים. לחקר הכשרת מורים והוראה יש תפקיד מכריע להפוך את הזר למוכר, להעלות שאלות לגבי מה שנתפש כמובן מאליו המתקבל כקונסנזוסיאלי וכקונבנציונלי. עד כמה שמבקשים נאמנות בהוראת תחומי הדעת בבית הספר, נבנים כלים אינטלקטואליים, נוצרים תחליפים ומשתנים מיקומים השונים מהמקור. בהישענו על מדעים וטכנולוגיה מכיר הכותב בכך שיש שתי מערכות של אמצעי תרגום: הרעיונות האינטלקטואליים והמושגים הנוצרים על דרכי חיים במחקרים במדעים מתורגמים כאן לחללים חדשים ולתיאורים של בית הספר וההוראה בו. לתהליך התרגום הכפול, כמו לאלכימיה, יש קיום רופף, מגבלות, מחויבויות ופגמים (Popkewitz, T ).

שמונה מדינות בארה"ב החלו בתכנית ניסיונית חדשה לשינוי הכשרת המורים המדגישה הכשרה מעשית בשדה והדרכה מרוכזת , בדומה לעקרונות של תכניות ההכשרה של בתי הספר לרפואה בארה"ב. תכנית החדשנית מופעלת באופן ניסיוני בימים אלו במדינות מובילות כגון: קליפורניה, קולורדו, אוהיו וטנסי. במקום לחשוף את פרחי ההוראה להתנסות בהוראה רק בשלבים האחרונים של הכשרת המורים, מבקשת התכנית החדשה לחשוף אותם להתנסויות בכיתות לאורך כל התכנית להכשרת מורים וגם בתחילתה. לדעת שר החינוך האמריקאי , אשר תקצב את התכנית החדשה ברוחב לב , תכניות הכשרת המורים באוניברסיטאות ובמכללות האמריקאיות מדגישות יתר על המידה את עניין התיאוריות ולכן גובשה תכנית חדשה מדגישה בו-זמנית את התיאוריות ואת ההתנסות המעשית בשדה. במסגרת התכנית החדשה השיתוף והתיאום בין האוניברסיטאות , מחוזות החינוך ובתי הספר המאמנים ייתפסו מקום הרבה יותר מרכזי בתוכנית ההכשרה החדשה. יש גם לא מעט ביקורת על התכנית החדשה.

מחקרים רבים עסקו ועוסקים בפער שבין תאוריה למעשה בהקשר של הכשרת מורים. הכותבים בוחנים את הסיבות לפער זה, מציגים מודל של למידת מורים ומבססים על כך את מה שמכונה "גישה ריאליסטית" להכשרה. הכותבים ממליצים לבסס תכנון של תוכניות הכשרה בגישה ריאליסטית על שלושה עקרונות: א. ראיה רחבה ואינטגרטיבית של תהליך למידת מורים/מתכשרים להוראה; ב. הפעלת גישות פדגוגיות ספציפיות; ג. השקעה במקצועיות סגל מורי המורים (Fred A.J. Korthagen).

עפ"י בדיקה של עיתון "קו לחינוך" עם שישה ראשי מכללות לחינוך במגזר היהודי נמצאו הממצאים הבאים: השנה חלה , אמנם עלייה משמעותית במספר הנרשמים ללימודי הוראה בחינוך היסודי , כמו גם במסלולים לחינוך מיוחד ולגיל הרך, אולם במספר הנרשמים למסלולי ההוראה בחינוך העל יסודי במכללות לא חלה עלייה במרבית המכללות ובחלק גדול מהן אף חלה ירידה. ד"ר אריאל חורין רקטור מכללת לוינסקי ציינה כי ההרשמה למסלולי החינוך העל יסודי , בעיקר בתחומים ההומניים חלשה מאד. כידוע הועלה השנה רף הקבלה ללימודי הוראה לציון המשולב 525 והציון הממוצע של הנרשמים להוראה אכן היה גבוה במידה ניכרת מהציון בשנים הקודמות ועמד על כ560 , עם זאת לא ברור אם העלייה בציון המשולב של המתכשרים להוראה אכן מנבאת מורים טובים יותר במערכת החינוך בעתיד. בנושא זה טוען ראש מכללת אחווה , פרופסור אלי זמסקי כי העלאת רף הקבלה אינו משמעותי לתפקוד הבוגר בכיתה. גם לא קיימים מחקרים בחינוך התומכים בהשערה כי רף קבלה גבוה פירושו מורים טובים בבתי ספר בעתיד.

עבודת דוקטורט מעניינת שנכתבה בשנת 2010 בארה"ב מציגה את כל המכלול של התמחות פרחי ההוראה בתחום המדעים והאילוצים הפדגוגיים הנלווים לכך. אוכלוסיית היעד היו פרחי הוראה בבתי הספר המאמנים בשנת ההתמחות שלהם כמורים למדעים במחלקה להכשרת מורים באוניברסיטה אמריקאית גדולה. המחקר כולל ראיונות עם פרחי ההוראה המתמחים, מורי המורים והמורים המאמנים. המחקר מגלה כי נוכח השפעתם הגדולה של המורים המאמנים במהלך השנתיים של ההתמחות בבתי הספר נחשפים פרחי ההוראה לניגודים ופערים משמעותיים בין שיטות פדגוגיות שונות , אלו שאליהם נחשפו וחונכו ע"י מורי המורים ואלו שהודרכו ע"י המורים המאמנים בבתי הספר. חשיבות המחקר הנוכחי הוא בחשיפה המלאה של הפערים הגדולים בין בתי הספר המאמנים והמוסדות המכשירים וההשלכות שיש לכך על פרחי ההוראה. . עבודת הדוקטורט הוגשה באוניברסיטת מישיגן בארה"ב ( Rozelle, Jeffrey ).

עבודת ההוראה – מה יש ללמוד כשמתכשרים להוראה? להוראה משמעויות שונות; במסגרת ההכשרה המיקוד הוא במיוחד במה שמתרחש בכיתה, שבה העבודה מערבת אחריות לכיתה שלמה של תלמידים החייבים לעבוד יחד לאורך שנה. ניתן להגדיר הוראה כניהול של בעיות בכמה תחומי עבודה תוך בנייה של יחסים יעילים עם תלמידים ועם תכנים (Lampert, 2001). מורי-מורים וחוקרים בתחום ההכשרה מצאו הגדרה זו שימושית לצורך "פירוק" מושג ההוראה ושיום מרכיביו תוך שמירה על מאפיין המורכבות שבו .אילו פרקטיקות צריכות לעמוד במרכז הלמידה? בהקשר זה עולה המושג "הפרקטיקות הטובות ביותר" המביאות לתוצאות הטובות ביותר. שאלה חשובה שנדונה במאמר ביחס למושג practice והתכשרות להוראה היא: "האם פרקטיקה צריכה להיות דבר ש(1)מורה עושה ולומד ממורים אחרים או (2)משהו שנוצר ונבנה ע"י קבוצה ונלמד בקהיליית מעשה (Lampert, M).