הכשרת מורים

מיון:
נמצאו 1149 פריטים
פריטים מ- 621 ל-640
  • לינק

    המאמר בוחן את ההשפעה של ההחלטות הפוליטיות הנוכחיות באנגליה על האספקה של הכשרת המורים ועל הפיתוח המתמשך של מורים באנגליה. המאמר עוקב כיצד ממשלות רציפות באנגליה שינו את הדרישות ההכרחיות להפוך למורה כאשר הנסיבות במדינה השתנו ושוקל את ההשפעה של שינויים אלה על המוסדות להשכלה גבוהה באנגליה. המאמר בוחן את טווח הדרכים שבהן מועמד להוראה באנגליה עשוי כעת להפוך למורה ואת הספקים השונים שעשויים להיות מעורבים בתהליך זה. השימוש של ממשלת הקואליציה הנוכחית באנגליה במונח 'initial teacher training' משמש כיום כאמצעי לזיהוי האופן שבו ההשקפות של ממשלה זו שונות מהשקפותיהן של ממשלות קודמות ומה זה אומר הן לגבי האוניברסיטאות והן לגבי המורים המתכשרים( MacBeath, John).

  • לינק

    מטרתו של מאמר זה היא להציג תמונה של התנסות הסטודנט ביחידת לימוד מתוקשבת של למידה מקוונת שיתופית בסביבת למידה מקוונת א-סינכרונית. המחקר העריך יחידה מתוקשבת של למידה מרחוק בחינוך למוסיקה במכללה בארה"ב השווה לחמש נקודות קרדיט בתואר ראשון מקוון עבור מורים המלמדים בבית הספר היסודי. הערכת המודול נעשתה תוך שימוש בשאלון להערכה עצמית שבחן את שביעות הרצון של הסטודנט מהפעילות של למידה מקוונת שיתופית. התוצאות של ניתוח הנתונים הראו חמישה נושאים שעלו מהפרספקטיבות של המשתתפים, שפורשו על ידי החוקר כהיבטים חיוביים: עבודת צוות, היבטים קוגניטיביים, היבטים של תפעול, היבטים ארגוניים והיבטים אתיים/רגשיים ( Biasutti, Michele).

  • לינק

    במחקר עמדות השוואתי שנערך בארה"ב בשנים 2009-2010 בין בוגרי תכנית אלטרנטיבית להכשרת מורים ובין בוגרי תכנית רגילה להכשרת מורים במכללה נמצא כי עמדותיהם של בוגרי התוכניות האלטרנטיביות לגבי ההכשרה והתכנים שקיבלו היא הרבה יותר ביקורתית. הם ביקשו לקבל יותר הדרכה מעשית ועצות מעשיות בשלבי ההכשרה ומרביתם סברו כי חלקים מרכזיים בהכשרתם המהירה לא היו רלבנטיים כי נעדרו היבטים מעשיים. מתברר כי בוגרי תכניות אלטרנטיביות מבקשים להכין עצמם להוראה באופן מכוון ומרוכז ומחפשים ביטוי לכך בתוכניות ההכשרה האלטרנטיביות בארה"ב שבמקרים רבים פחות מודעות לשיקולים המעשיים של פרחי ההוראה ובמקרים מסוימים אפילו מתעלמים מכך (CARTER H, AMREIN-BEARDSLEY A, HANSEN C).

  • לינק

    הכשרת המורים בארה"ב ניצבת בפני עתיד לא בטוח. מאמצים חסרי תקדים מצד הממשלה, ארגונים פילנתרופיים, יזמים חברתיים, חברות מקצועיות ואחרים מעצבים מחדש את היוזמה. המחנות המצדדים בכיוונים שונים הופיעו כדי לקדם בהחלטיות חזונות שונים עבור הכשרת מורים, עם הכשרת מורים מבוססת-אוניברסיטה שעליה קראו תיגר בשל עלותה, המוקד שלה, האפקטיביות, הפורמט והמבנה והכיוון האידיאולוגי שלה. הכשרת המורים הופכת נושא לוויכוח לאומי בארה"ב ולמערך של המבנים והמודלים החלופיים ושל אלה המייצגים אותם, מה שמקשה לחזות את התוצאה האפשרית.המחקר לא מכריע לגבי הכיוונים שיש לשאוף אליהם וקובעי המדיניות ואחרים מתעלמים מהפנייה לכיוון של התמקצעות ומקצועיות. בשלב זה נראה כי קואליציות התומכים המסורתיות הרימו ידיים וקיים מחסור מוחלט בתמיכה מקצועית ופוליטית בהכשרת המורים המסורתית. המחברים מזהים כמה אתגרים שניצבים בפני החינוך של ילדים ונוער ופונים למורי המורים כדי שיובילו מאמצים שיופנו לכל אחד מהצרכים הללו ( Imig, David. Wiseman, Donna. Imig, Scott).

  • לינק

    מבין 300 היי-טקיסטים ואקדמאים שעברו הסבה להוראת מתמטיקה בשלוש השנים האחרונות, רק 150 עדיין מלמדים – ובמשרד החינוך החליטו להפסיק את הפרוייקט שבו כל כך התגאו בעבר. במערכת החינוך יש מי שטוען שמדובר בכישלון ידוע מראש ובזבוז של מיליוני שקלים.משרד החינוך התגאה לא פעם בשלוש השנים האחרונות בפרויקט להסבת אנשי היי-טק ואקדמאים להוראה, אבל נתונים חדשים של המשרד מצביעים על כך שהתוכנית לא הצליחה כמצופה – 50 אחוז מהמשתתפים נטשו את המערכת..

  • לינק

    מחלקת החינוך של ארה"ב פרסמה תקנות חדשות לצורך פיקוח על מחנכים מרחוק, ולוחצת על קבוצות המעניקות הסמכה להוראה למכללות ולאוניברסיטאות להדק את הפיקוח על מוסדות שמציעים קורסים מקוונים (Kelderman, Eric).

  • לינק

    ד”ר ציפורה שחורי-רובין מלמדת בחוג לחינוך, בעלת פרסומים קודמים בתחומי הלשון העברית, תולדות החינוך בישראל ותולדות הרפואה בישראל. בנובמבר 2011 ראה אור ספרה 50 שנות הכשרת מורים בנגב בהוצאת המכללה האקדמית לחינוך ע”ש קיי בבאר שבע. הספר הוא פרי מחקר רחב היקף בנושא הכשרת מורים בנגב, נושא חשוב שנזנח ולא נחקר דיו עד היום. ייחודו של מחקר זה בכך, שהוא מתחקה אחר הנושא בהשוואה להתפתחותן של יתר המכללות למורים בארץ ( ציפורה שחורי-רובין) .

  • לינק

    כותב המאמר , מורה מורים באוניברסיטת אונטריו ופרופסור למתמטיקה, מציג את הדילמה לגבי השפעת התקשוב על תהליכי שינוי בהוראה ובפדגוגיה. לדעתו, עד כה התקשוב החינוכי לא הצליח לשנות מהותית את החשיבה הפדגוגית בהכשרת המורים. עתה יש סיכוי לשינוי דרכי ההוראה נוכח כניסתם של טכנולוגיות תקשוב שיתופיות (Web 2.0 technologies ) ורשתות חברתיות . המגמות של דינאמיקה חברתית באמצעות תקשוב חינוכי יש בהם כדי ליצור שינוי מהותי בדרכי הוראה. האתגר החינוכי הוא גיבוש והבניית הידע על בסיס תובנות משותפות של לומדים בניגוד למצב בעבר בו ההתמודדות של הלומדים הייתה אישית ולא תלויה בתובנה של עמיתים. מורי המורים צריכים להיות ראש הגשר למגמה זו (Shawn Michael Bullock).

  • לינק

    תכניות ההסבה להוראה מעוררות לא מעט ביקורת. יש מי שטוען שיש להן יותר חסרונות מיתרונות. "מקורו של הסיפור הזה באג'נדה כלכלית־חברתית ימנית שהוכחה כלא מוצלחת", אומר ד"ר נרי הורוביץ, יו"ר ארגון "אגורא מדיניות" ויועץ למשרד החינוך במגוון תחומים. ממשל בוש, לדבריו, היה חשדן כלפי המורים בארצות הברית – שהיו מאוגדים מדי לטעמו – והקים תכניות הסבה כגון Teach for America, שהיוו השראה לתכניות הסבה אחרות בעולם, למשל Teach First באנגליה, ומאוחר יותר גם בישראל.

  • לינק

    המאמר עוסק בבחינת ערוץ הכשרת מורים המיועד לסטודנטים בוגרים (mature) המבקשים לעבור הכשרה להוראה למרות שהיו כבר מועסקים בהקשרים בית ספריים, כדי לבחון כיצד משתני אימון מוגדרים מחדש כתוצאה מכך שהאוניברסיטה ממלאת בתוכנית תפקיד של תמיכה בלבד. התוכנית נקראת The graduate Teacher Programme-GTP . והיא דוגמה לערוץ להכשרת מורים מבוסס-שדה שהופעל באנגליה מ-1998. המטרה הייתה לאפשר מסלול הכשרה חלופי לבוגרים במקום המסלול האוניברסיטאי שבו לומדים בד"כ מתכשרים להוראה. המאמר עוסק בבחינת ערוץ הכשרת מורים המיועד לסטודנטים בוגרים (mature) המבקשים לעבור הכשרה להוראה למרות שהיו כבר מועסקים בהקשרים בית ספריים, כדי לבחון כיצד משתני אימון מוגדרים מחדש כתוצאה מכך שהאוניברסיטה ממלאת בתוכנית תפקיד של תמיכה בלבד. התוכנית נקראת The graduate Teacher Programme(GTP), והיא דוגמה לערוץ להכשרת מורים מבוסס-שדה שהופעל באנגליה מ-1998. המטרה הייתה לאפשר מסלול הכשרה חלופי לבוגרים במקום המסלול האוניברסיטאי שבו לומדים בד"כ מתכשרים להוראה ( Smith, K. & Hodson, E).

  • לינק

    בעשור האחרון נעשו הרבה ניסיונות במחלקות הכשרת המורים בארה"ב ובעולם לפתח מיזמים של פרוטפוליו דיגיטאלי לטובת פרחי הוראה והסטודנטים להוראה. מרבית המיזמים האלו נכשלו לאורך זמן ביצירת חווית משתש וביצירת ערך מוסף לסטודנטים להוראה. אחד המוסדות הבודדים שהצליח בתחום למידה מבוססת פורטפוליו דיגיטאלי היא המחלקה להכשרת מורים באוניברסיטת SPU בסיאטל. הם פיתחו באינטרנט מערכת מתוקשבת משולבת בלוגים ופורטפוליו לטובת פרחי ההוראה , מדובר על מערכת יעילה אשר קידמה רבות את פעולות התיעוד העצמי והרפלקציה של פרחי הוראה . כביטוי להערכה ולהוקרה למערכת המתוקשבת ולצורת ההתנסות שלהם החליט המכון האמריקאי הידוע Sloan-C לציין לשבח את המיזם וגם להעניק לאוניברסיטת SPU המשך תמיכה למחקר הערכה של המערכת המתוקשבת.

  • סיכום

    המאמר מתאר את ההקשר המשתנה של הכשרת מורים בנורבגיה, את מבנה התוכניות, את השינויים שהוכנסו בהן בשנים האחרונות ואת ההשפעות של מגמות חדשות בעולם עליהן. היוזמות המקומיות במערכת בנורבגיה כוללות פעילויות מוסדיות תומכת בהתאמה לתפקידים הנ"ל. מדובר בהיבטים פדגוגים של ההכשרה, בהיבטים של הדגמת תפקיד ובהיבטים ניהוליים. בהיבטים אחרונים אלה הלמידה היא בדרך כלל תהליך של ניסוי וטעיה. למרות הכוונות הטובות ליצירת סביבה מקצועית תומכת ומעודכנת יש עדיין אתגרים רבים היוצרים קשיים שמקורם בהקשר המקומי, הארצי והבינלאומי. בין הקשיים: בהיבט המקומי: הצורך בפיתוח קהילייה מקצועית רחבה בין מורי החוגים השונים ובהם המורים הדיסציפלינריים והמורים הדידקטיים; בהיבט הארצי: אי-השקט השורר במערכת ההכשרה הארצית והצורך להסתגל לרפורמות חדשות המחייבות עיצוב מחדש של תוכניות וקורסים, כמו גם התחושה שההוראה נעשית פחות חשובה לנוכח הלחץ הקיים לפרסם ולתעד בהתמדה לצורכי קידום ועמידה בדרישות (Smith, K).

  • לינק

    תכניות ייחודיות להכשרת מורים בעולם – מבחר מקורות מידע שנאספו ע"י צוות מרכז המידע במכון מופ"ת . ממצאי סקירת ספרות במאגרי מידע חינוכיים , ספטמבר 2011 . מקורות המידע בסקירה מתייחסים לדרכי הוראה ושיטות הוראה ייחודיות שמופעלות במדינות שונות בתחומי הכשרת המורים. השאילתא מצורפת כקובץ.

  • לינק

    תוכנית חדשה של משרד החינוך ומכללת לוינסקי תכשיר לעבודה כגננים וגננות בגני הילדים. סטודנטים מצטיינים, בעלי ציון פסיכומטרי של 630 ומעלה. בתמורה הסטודנטים יהיו זכאים למלגת לימודים חינם ו"דמי כיס" בסך 5,000 שקלים. בנוסף הלימודים יתנהלו במסגרת מקוצרת ויימשכו שלוש שנים בלבד ולא ארבע שנים כפי שמקובל כיום. בכיתת המצוינות, שתפתח בשנת הלימודים הקרובה, ילמדו בשלב הראשון כפיילוט כ-30 סטודנטים. בהמשך מקווים במשרד החינוך להרחיב את התוכנית, במטרה לבנות סגל איכותי של גננים וגננות שיעבדו בכל רחבי הארץ. אגב, עד כה תנאי הקבלה להכשרת גננות כללו תעודת בגרות בלבד. פרופ' לאה קסן, נשיאת מכללת לוינסקי לחינוך, הסבירה כי מדובר במהפכה שמטרתה לשים דגש על הכשרת הגננות לכל ילדי הגיל הרך – גילאי 0-6. "מחקרים בינלאומיים רבים מוכיחים כי על כל השקעה של דולר בגיל הרך, מרוויחים עשרה דולרים בגילאי הבגרות. בעזרת עבודה נכונה ניתן להטמיע בילדים הרגלי סקרנות וחשיבה, שמסייעים להם מאוד בהמשך לימודיהם".

  • לינק

    בדירוגים הבינלאומיים תלמידי ישראל מדשדשים בתחתית, אבל איך זה ישתנה אם רק כמה עשרות סטודנטים נרשמו ללימודי הוראת המתמטיקה בשנת הלימודים הקרובה? "הטובים מעדיפים משכורות היי-טק, מתפשרים על מורים לא-מתאימים" . חודש לפני פתיחת שנת הלימודים האקדמית, מתברר כי רק כמה עשרות בודדות של סטודנטים נרשמו ללימודי הוראה במתמטיקה (תומר ולמר ).

  • לינק

    להיות מורה מורים משמעות לא רק להכשיר סטודנטים להוראה אלא גם להתכשר להיות מורה במסגרות ההכשרה (Palmer, 1998). רק לעתים רחוקות מושם, בהתפתחות מקצועית, דגש על החשיבות לכך שמורים יכירו את עצמם, יהיו מעורבים וירחיבו את מודעותם ורגישותם לעולם וילמדו "מתוך הלב והנשמה" כדי שיוכלו גם לגעת ולהבין את נשמות תלמידיהם. התייחסות לחיים הפנימיים של מורים מזמנת להם ריענון של המחויבות והתשוקה להוראה תוך מפגש עם איכויות הליבה שלהם (Korthagen,2004), עם תחושת המשמעות שבהוראה (Intrator & Kunzman, 2006), ועם האותנטיות שלהם כאינדיבידואלים (Palmer, 1998). מטרת המחקר, שהוא מחקר עצמי, הייתה לבחון את ההשפעה של רפלקציית ליבה על החיים המקצועיים ועל דרכי העבודה של החוקרים כמורי מורים. שאלות המחקר היו: (1) אילו תובנות ואתגרים עולים באמצעות הניסיונות ליישם עקרונות של רפלקציית ליבה בעבודת ההכשרה? (2) אילו שינויים מתרחשים בדרכי ההוראה וביחסים עם עמיתים, סטודנטים ובין החוקרים לבין עצמם? המחקר נעשה באמצעות תיעוד וניתוח של פגישות, יומנים, תקשורת מקוונת ורפלקציות של סטודנטים ( Younghee, M.K., & Greene, W.K ).

  • לינק

    המאמר דן בהכשרת מורים בארה"ב ובוחן את הביקורת ואת הדאגות שמביעים ארגונים להשכלה גבוהה וקולג'ים למורים לגבי הדירוג המוצע של בתי הספר להכשרת מורים על ידי "המועצה הלאומית לאיכות המורים" (National Council on Teacher Quality (NCTQ). לפי המאמר, הסקירה הלאומית של הקולג'ים למורים מצד "המועצה הלאומית לאיכות המורים" ((NCTQ מכוונת לספק למועמדים פוטנציאליים מידע לגבי האיכות החינוכית של כל מוסד באמצעות בחינה של הסטנדרטים הקשורים להשמה, דרישות הקבלה למוסד והאפקטיביות של מורי המורים. נושאים אחרים כוללים הערכות של המדינה לגבי הקולג'ים למורים במדינות פלורידה וטנסי וסטנדרטים לגבי ההסמכה של המוסד מצד "המועצה הלאומית להסמכה עבור הכשרת מורים" National Council of Accreditation for Teacher Education (NCATE)).

  • לינק

    מבין המסלולים ונתיבי ההכשרה הייחודיים שייפתחו השנה במכללות להכשרת מורים בישראל ראויה לציון יוזמתה של מכללת שאנן בחיפה לפתוח התמחות חדשנית בתואר שני של הוראת אנגלית בסביבה דיגיטאלית. בראש המסלול הייעודי הזה עומדת פרופסור עלית אולשטיין , אחת המומחיות בארץ ובעולם להוראת אנגלית בחינוך. במסגרת הנתיב החדשני ירכשו הלומדים התמחות מתקדמת בהוראת אנגלית בסביבה מתוקשבת לצד מיומנויות גבוהות של הפעלת לומדים ותלמידים בסביבה מתוקשבת ושיטות הוראה חדשניות . במהלך הלימודים הדגשים לא יהיו רק פדגוגיים אלא גם מחקריים.

  • לינק

    נתוני ההרשמה של הסטודנטים ללימודי הוראה מראים מגמה ברורה לפיה יותר ויותר מעדיפים ללמוד תחום שיאפשר להם לא להתמודד עם 40 תלמידים רועשים, והם בוחרים במסגרת מגוננת יותר. ככל שהמורים מבקשים להעמיק ולהתמקצע יותר, כך המגמה מתחדדת והכיתה הגדולה מתרחקת. במכללת סמינר הקיבוצים, לדוגמה, מסלול החינוך המיוחד גדל השנה ב-17 אחוז, יותר מכל תחום אחר, כאשר 22 אחוז מהסטודנטים שנרשמו לשנה זו בחרו בתחום זה לתואר הראשון ( עמרי מניב).

  • לינק

    המחקר נותן מסגרת קונצפטואלית לדיוני-מקרים המדגישים את הממדים המוסריים של הוראה. למורי מורים המחפשים ללכת בכיוון זה, יכולה מסגרת זו להוות הנחייה לבחירות הפדגוגיות שלהם ולתת בסיס להערכת הדיאלוג הנוצר בדיונים מעין אלה. המחקר גם חושף את מאמצי החוקרים לתמוך בהבנה של הממדים הנ"ל באמצעות שימוש בפורמט מקוון לדיונים. השפעות של מאפייני השיח המקוון על תכני הדיונים – המחקרים על מאפייני שיח מקוון מציגים מאפיינים שונים ורבים של השיח המקוון ובהם, למשל, אורך התגובות, מספר הכניסות של כל משתתף, מספר השרשורים בשיחה, מתן אפשרות לשמיעה ולהשמעת קולם של כל הסטודנטים (Larson & Keiper, 2002), שונות של תגובות המובילה לשונות ברעיונות ובתובנות. (Whitcomb, J.A. & Tinkler, B ).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין