הכשרת מורים

על המחקר- פרדיגמה כמותית, המחקר כלל מדגם בן 1,690 מורים מתחילים בשנת הלימודים 2003 – 2004 (מתוך סה"כ של 131,000 מורים מתחילים בארה"ב.) 28% המשתתפים בחרו להשתלב במסלולים חלופיים. כדי שמתכשרים במסגרות מסורתיות או חלופיות יחושו מוכנים להוראה יש צורך במיגון של קורסים פדגוגיים ובהתנסות מעשית ארוכה דיה. תוכניות הכשרה חלופית שאינן מציעות זאת פוגעות בתחושת המוכנות. לכמות הקורסים הללו ולאורכה של ההתנסות המעשית, במיוחד בהקשר של תוכניות חלופיות, יש השפעה דרמטית בהקשר זה. יכולתם של מתכשרים בתוכניות חלופיות להיכנס לעבודה ממשית תלויה גם ברמת ההדרכה והתמיכה של חונך לאורך שנת העבודה כולה ( Kee, A.N ).

המאמר מציג את עמדותיהם של סטודנטים שונים – "מיוחדים" , "רגילים" ו"מצויינים" – לגבי תרומתו של קורס מקוון בהוראת המדעים כסביבת למידה המותאמת ללומדים שונים. המאמר מתבסס על ממצאי חמש שנות מחקר. במחקר נבדקו עמדות הסטודנטים כלפי היבטים שונים בקורס המקוון והישגי הסטודנטים בקורס. במהלך הקורס נעשה שימוש במגוון כלים מקוונים : מאגרי מידע , פורומים ,פריטי מולטימדיה , מעבדות מקוונות , תרגול מקוון , מטלות מקוונות , הודעות אלקטרוניות ומפגשים סינכרוניים שכללו ייעוץ והרצאות. במחקר נמצא כי הישגיהם של הסטודנטים "המיוחדים" לא נפלו מאלה של עמיתיהם ה"רגילים" והמצוינים" . ממצאי המחקר המתבססים על הערכת הסטודנטים מצביעים על תרומה של הקורס המקוון לסטודנטים משלוש הקבוצות : "מיוחדים", "רגילים" ו"מצוינים" אם כי התרומה הייתה גדולה יותר עבור הסטודנטים ה"מיוחדים" ( אילנה רונן . מירי שינפלד).

מודלים מנטליים מוגדרים במאמר זה כמבני ידע מאורגנים המייצגים קשרי סיבה ותוצאה בתחום ספציפי. מדובר בשלב ביניים של ידע, בין אמונות מתחתיו וקטגוריות מעליו, עם האפשרות לשינוי מושגי בכל אחד משלבים אלו. מסגרת של מודלים מנטליים יכולה לבחון את הטבע והמבנה של שינוי קוגניטיבי. מטרת המחקר היא לבחון כיצד משתנים מודלים מנטליים של למידה והוראה בקרב פרחי הוראה במהלך התקדמותם בתכנית להכשרת מורים. לצורך כך המחברים עשו שימוש במתודולוגיה איכותנית כדי לבחון את ההיקף והעומק של השינוי הקוגניטיבי במודלים המנטליים של שמונה פרחי הוראה ממדעי החברה ( Wilke, R.A., & Losh, S.C ) .

במסגרת המחקר שנערך במערכת הכשרת המורים באנגליה , נבדק השילוב של בלוגים במהלך ההכשרה הפעילה של פרחי ההוראה שם. הבלוגים האישיים-מקצועיים שימשו כאמצעי בידי פרחי ההוראה לפיתוח ההבנה שלהם לגבי מושגים גיאוגרפיים וגם כמרחב למידה לפיתוח שיעורים ותכנון שיעורים לפני הצבתם בבתי הספר. ממצאי המחקר העלו כי הבלוגים של פרחי הוראה הפכו להיות מוקדי פעילות מועילים לגיבוש הידע הפדגוגי שלהם וההיערכות הסף לקראת ההתמחות בהוראה בבתי ספר ( Phil Wood) .

כותבי המאמר בנו ב-2009 קבוצת כתיבה של מורי מורים באוניברסיטה בפינלנד בכוונה לקדם כתיבה אקדמית ופרסום, ולהשיג מטרות כמו קידום או השגת תקציבים. במאמר זה הם מדווחים על שלבי ההתחלה של העבודה המשותפת על האתגרים והאפשרויות שהם מציבים. למרות חשיבותה, כתיבה נתפשת כמטלה קשה שלא מוקצים לה די זמן או חלקי משרה ועל רבים להיאבק כדי לבצעה (Cameron et al., 2009, Murray, 2009). תהליך הכתיבה האקדמית דורש שילוב של תובנות בדבר תחושת העצמי של האדם ככותב, ידע בכתיבה (know-how) ומייצר תחושות כמו פחד ודאגה, שימחה וסיפוק. מהיבטים אלה בחנו הכותבים את תהליך הכתיבה ( Turunen, T.A., Kaasila, R., & Lauriala, A).

במאמר זה מתואר מודל לשילוב ידע טכנולוגי עם ידע תוכן פדגוגי, מודל שפותח לצורכי קורס לתואר שני במסגרת לימודי ה-M.Teach להכשרת פרחי הוראה. במאמר יידון מודל זה ותידון משמעותו במעבר מ-PCK-Pedagogical Content Knowledge ל-Technological Pedagogical Content Knowledge) TPACK) בכל הנוגע לתוצריו – פרחי הוראה. במודל זה משמש המרצה דגם לחיקוי (role model) בדרכי ההוראה, בדרכי ההערכה, בדרכי השימוש שלו בידע טכנולוגי ובשילוב שלושת סוגי הידע: ידע תוכן, ידע פדגוגי וידע טכנולוגי ( אביבה קליגר , ענת אוסטר-לוינץ) .

המחקר שנערך באירופה (אנגליה) בדק את השימוש בועידות וידאו כאמצעי להשבחת הכשרת המורים שם. במסגרת המחקר נבדקו ההיבטים של יצירת ההקשר, הרפלקציה העצמית וההתפתחות הידע ההתנסותי של פרחי ההוראה שלמדו באמצעות ועידת וידאו באינטרנט. המסקנות של המחקר מצביעות על כך כי ההתפתחות המקצועית וההתנסותית של פרחי ההוראה שהשתתפו בוועידת הוידאו (המשודרת בזמן אמיתי) היא מוגבלת יחסית מבחינת היבטי רפלקציה , הבנה וידע התנסותי ( RuoLan Wang & Rolf Wiesemes ).

מאמר זה עוסק בלמידה מקוונת שהתנהלה במכללה האקדמית לחינוך אחוה. למידה שניהלה מדריכה פדגוגית עם הסטודנטים שלה בעת מבצע 'עופרת יצוקה'. מסקנתו העיקרית של מאמר זה היא שהשימוש המושכל והרגיש שנעשה במעבר מן הכיתה אל המרחב הווירטואלי, קידם את הלמידה ואת ההתפתחות המקצועית של השותפים/ הקבוצה שימשה לא רק כקבוצת תמיכה אלא גם כמקור להעשרה, להבניה של ידע ולקידום יכולותיהם של פרחי ההוראה להנחות ולהוביל את תלמידיהם, אם יתנסו במצבים דומים בעתיד ( דבורה גורב , אדווה מרגליות , תמי ויסמן).

מטרת המחקר הייתה לבחון אמונות וערכים של מתכשרים להוראת חינוך גופני באמצעות ניתח ופרשנות של סיפורי מורים אהודים. מורים לחינוך גופני יודעים, כמורים אחרים ואף ביתר שאת, שתוצאות ההוראה הנבנית בהווה ייראו ויובנו רק בעתיד (למשל הקשר בין פעילות גופנית לבין בריאות). שאלות המחקר: (1) מיהם המורים האהודים על מתכשרים להוראת חינוך גופני ?; (2) האם יש אב-טיפוס של מורה אהוד בעיניהם?; (3) אילו תכונות של מורה אהוד הם מציינים? ( Smith, M.A., & Schmidt, K ).

המחקר המתואר במאמר זה התבצע בשנת 2009 והתמקד בבוגרות מכללה אחת מתוך שתי המכללות לחינוך אשר השתתפו בפרויקט הררי. מטרת המחקר היא בדיקת ההשפעה של ההכשרה במכללה, שבמסגרתה השתמשו הבוגרות במחשבים ניידים, על העבודה המקצועית שלהן כמורות וכמחנכות בפועל. במחקר נבדקו 92 בוגרות אשר החלו את לימודיהן בשנים 1998-1995 ואשר הוכשרו להוראה במסלולי הגיל הרך והחינוך המיוחד-יסודי. קבוצת הניסוי כללה 57 בוגרות, וקבוצת הביקורת כללה 35 בוגרות עם הכשרה זהה למעט ההשתתפות בפרויקט ( ולדמן, ניצה, ברטה, טסלר).

במאמר זה, מבקש המחבר להציע כמה נקודות לחשיבה אשר לדרך שהמכללות יכולות לקבוע לפיה את זהותן.המחבר טוען כי יש שלושה מקורות למוסר: מקור נאור, מקור רומנטי והמקור העל-אנושי. למקורות המוסר השלכות חשובות על מערכת החינוך, שכן הם מציבים בפניה מטרות שונות. מכל אחד מהמקורות מתחייבות מסגרות חינוכיות אחרות ותכנית לימודים אחרת, גלויה וסמויה.ככלל, בפועל אין כמעט מוסד או תכנית הכשרה הניזונים רק מתפיסה מסוימת אחת. במציאות פועלים יחסי גומלין בין התפיסות, המשפיעים לא במעט על המתרחש. מערכת הכשרת המורים צריכה להיות 'מאוזנת'. היא צריכה לשלב בפעילותה הגיונות סותרים ולדאוג לטפח מורים שיוכלו לשלב באישיותם ובפעילותם את השכל, את הרגש ואת האמונה (שלמה בק, 2012).

מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את תרומת ההשתתפות ברשת עמיתי המחקר של מכון מופ"ת להתפתחות המקצועית של עמיתיה, מורי מורים.מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבדוק כיצד עמיתי המחקר תופסים את תרומת ההשתתפות שלהם ברשת עמיתי המחקר של מכון מופ"ת להתפתחותם המקצועית בכלל ולארבעת המרכיבים הבאים בפרט: (א) קידום הידע והיכולות בתחום המחקר; (ב) שיפור, עדכון והרחבה של הידע ושל היכולות בתחום המקצועי (במקרה זה הכשרת מורים); (ג) טיפוח ופיתוח של הון חברתי-מקצועי; (ד) פיתוח זהות מקצועית בתחום ההכשרה להוראה(קלויר רמה, 2012).

מטרת מאמר זה היא לבחון את מאמרי השער השלישי ולהעריך את תרומתם לנושא הכללי של הספר: הכשרת מורים במאה ה-21. במאמר זה נבחן כיצד המורים ומורי המורים המתוארים במאמרי השער השלישי ממקמים את עצמם – או ממוקמים על ידי אחרים – בהקשר של מערכת החינוך הישראלית. מאמרי השער השלישי מתמקדים בזיהוי ובפירוש המיצוב של המורים (המאמר של רייכל והמאמר של אבדור וריינגולד) ושל מורי המורים (המאמר של קופפרברג וורדי-ראט והמאמר של קלויר). פרקי השער מוסיפים לדיון לגבי דמותו של המורה בישראל גם את קולות מורי המורים בהדגישם כיצד הם תופסים את המיצוב שלהם. אולם עדיין, כפי שנראה, חסרים הקולות של המורים (קופפרברג, ע' ונירלנד, ד', 2012).

הגדרת הזהות המקצועית של הסגל במכללות האקדמיות לחינוך הנה עמומה, וכך גם הדימוי שלהם בעיני קברניטי החינוך, בעיני הציבור ובעיני עצמם. המכללות הללו הנן מוסדות ייעודיים להכשרת כוח אדם להוראה, ועם זאת הן מוגדרות כמוסדות אקדמיים שתפקידם לעסוק גם במחקר וליצור ידע. מאמר זה בוחן את ההתייחסות הבלתי עקבית להזות המקצועית של הסגל האקדמי במכללות האקדמיות לחינוך. המחברות מביאות דוגמא מתחום הרפואה לגבי בעייתם של מורים-רופאים באשר לזהותם המקצועית. ומציעות לבסוף דרכים כיצד ניתן לפתור את בעיית הזהות המקצועית של מורי המורים (קלויר, רמה וקוזמינסקי, לאה 2012).

הסוגיות של הכשרת מורים נמצאות תדיר על סדר היום הציבורי בארץ ובעולם, ורפורמות ושינויי מדיניות מוכרזים חדשות לבקרים. במהלך השנים הוקמו מספר ועדות חשובות, הן של משרד החינוך והן של המועצה להשכלה גבוהה, עסקו בסוגיה של עובדי הוראה והכשרתם.כל הוועדות האלה, הרפורמות והשינויים באו בעקבות תחושה ברורה של אי-שביעות רצון ממערכת החינוך, ובעיקר מכוח ההוראה והכשרתו. מחקר זה מבקש לבדוק את דרכי ההתמודדות של המכללות להכשרת עובדי הוראה עם השינויים המוחלים עליהן, וכן את האיזונים ואת הבלמים שבמערכת היחסים המתוחה שבין קובעי המדיניות למכללות (מירי לוין-רוזליס, 2012).

שאלת האוטונומיה של המכללות לחינוך מלווה אותן מאז ראשית תהליך האקדמיזציה שהחל בסוף שנות השבעים של המאה הקודמת. עד אותה תקופה היו בתי המדרש להכשרת מורים מעין בתי ספר דו-שנתיים או תלת-שנתיים, שהלימודים בהם נתפסו כהכשרה מקצועית. אולם מהלך האקדמיזציה שהחל בעקבות דוח ועדת עציוני (1978) דרש להעמיד את בתי המדרש כמכללות אקדמיות. עם תחילת תהליך האקדמיזציה של בתי המדרש להכשרת מורים התעוררה שאלה משפטית בדבר מידת האוטונומיה האקדמית והתקציבית שיש לאפשר להם. במאמר זה, בחרו המחברים לבחון כיצד מכללות שונות מגדירות את ייחודן, ובסופו של דבר את תחומן האוטונומי למרות האילוצים והמגבלות שמטילים החוק והדגמים המאושרים להשכרה להוראה. המחברים בחרו לתאר שתי מכללות כדוגמאות להתמודדות עם תפיסות שונות של אוטונומיה מוסדית (עמוס הופמן ודורון נידרלנד, 2012).

מחקר חדש מראה שמורים שזוכים לפחות הכשרה פדגוגית צפויים יותר לעזוב את ההוראה . המחקר בדק את סבירות ההישארות במקצוע ההוראה בקרב מורים חדשים למתמטיקה ולמדעים (Richard Ingersoll, Lisa Merrill, and Henry May, 2012).

מחקר של מורים מתואר יותר ויותר כהיבט חשוב בהתפתחות המקצועית. בתגובה, תכניות להכשרת מורים משלבות מחקר מורים בתכניות הלימודים שלהן. המחברים מדווחים על תהליכי מחקר שיתופיים של שתי קבוצות של סטודנטים להוראה בתכנית להכשרת מורים באוניברסיטה, תוך התמקדות בעיבוד ובקבלת החלטות (Marjolein Dobber, Sanne F. Akkerman, Nico Verloop, Jan D. Vermunt).

מבין הגורמים שנתונים להשפעה ישירה יותר של מדיניות חינוך הסתמנה בעקביות מרכזיותו של המורה בהשפעה על הישגי התלמידים.לתשובות לשאלה הנוגעת לידע הספציפי במתמטיקה יש השלכות על הכשרת מורים לפני כניסתם להוראה, על הליך הרישוי וההסמכה שלהם, על הכשרתם המתמשכת במהלך חייהם המקצועיים ועוד. לפיכך החליטה הוועדה לעסוק במכלול הסוגיות האלה. המסמך מתמקד במורים למתמטיקה כגורם הבית־ספרי בעל ההשפעה הגדולה ביותר על החינוך המתמטי של התלמידים. להלן המלצות הועדה שדנה בידע ובהכשרה של המורים למתמטיקה בחינוך העל-יסודי (חנוך גוטפרוינד ויהושע רוזנברג, 2012).

מאמר זה נועד לבחון את מערך השינויים והתמורות בהכשרת מורים בחינוך החרדי במבט היסטורי ועכשווי, ולנתח את מערכת יחסי הגומלין אשר טוותה תובנות בין מדיניות – העל ובין "השדה". 'מדיניות-על' מייצגת את תפיסות-העל של האגף להכשרת מורים במשרד החינוך, ומנגד-את תפיסות-העל של המנהיגות החרדית. ה'שדה' מייצג את נקודת המבט של הסמינריסטיות (המתכשרות להוראה), של המשתלמות (המורות בפועל) ושל מנהלי הסמינרים. השאלה היא כיצד אפשר לגשר על הפער שבין מדיניות-העל ל'שדה', ובין מוקדי ההשפעה הפועלים על השדה ובשדה, במארג מורכב המייצג אינטרסים דומים ומנוגדים כאחד (לאה ריימן, 2012).