אקטואליה

ביסוד תחומי החובה נכללת האוריינות הבסיסית, הקריאה והכתיבה. עד היום לימודי האוריינות הגיעו עד לימוד הכתיבה, בתוספת הבעה בכתב ולעתים כתיבה יוצרת, ושימוש במעבד תמלילים. האם די בכך? בחוגים מסוימים גוברת התפיסה שלמיומנויות היסוד בבתי ספר צריך לצרף את יכולת התכנות. המצדדים אומרים שכיום תכנות חשוב לא פחות מלוח הכפל וביאליק. כמו שסיכם סטיב ג'ובס בראיון מצוטט מ־1995: "כולם צריכים ללמוד איך לתכנת, כי זה מלמד אותך לחשוב ( שיזף רפאלי) .

מהם הקשרים בין דמוקרטיה, פיתוח וחינוך? אילו סוגי חינוך הם המתאימים ביותר כדי לפתוח ערכים והתנהגויות דמוקרטיים? כיצד בתי ספר וכיתות שונים במדינות מתפתחות מאורגנים לקידום ערכים דמוקרטיים אלו בבתי הספר? האם חינוך מוביל בפועל לדמוקרטיזציה במדינות מתפתחות? האם זה כלל אפשרי לשנות פרקטיקות חינוכיות סמכותיות מושרשות לכיוון דמוקרטי יותר על בסיס רווח יותר? בספרם "חינוך, דמוקרטיה ופיתוח: האם חינוך תורם לדמוקרטיזציה במדינות מתפתחות?" מציבים המחברים את השאלות המקיפות הללו כדי לחקור את האפשרויות, המתחים ושלל הגילויים של היחסים שבין חינוך, דמוקרטיה ופיתוח, בייחוד במדינות 'מתפתחות' ( Clive Harber, Vusi Mncube ).

רותי סלומון, מומחית ללמידה מתוקשבת ולסביבות למידה מתוקשבות (כולל סביבות MOODLE) מציעה כמה תובנות מעבודתה בפרוייקטים עם המגזר העסקי . מתברר כי יש שם כמה ערכים ומושגים חשובים שאפשר בהחלט ללמוד מהם . כמה מושגים חשובים מופיעים בסקירה ביניהם ROI , אנדרגוגיה, ADDIE ועוד .

לצאת מהקווים, ספרו של חוקר החינוך פורץ הדרך קן רובינסון, עוסק בשלוש שאלות מרכזיות: • מדוע חיוני לעודד יצירתיות? יצירתיות וחדשניות נחשבות להכרחיות בעולם החינוך, העסקים והמדיניות. למה, בעצם? • מה הבעיה? למה אנשים רבים כל כך סבורים שהם לא יצירתיים? מה קורה בבית הספר שגורם להם לחשוב כך? • מה אפשר לעשות בנדון? מהי יצירתיות וכיצד אפשר לפתח אותה?

הספר Sticks and Stones: Defeating the Culture of Bullying and Rediscovering the Power of Character and Empathy מאת Emily Bazelon נותן פרספקטיבה אקדמית לנושא הבריונות של תלמידים בחינוך ובבתי ספר (Emily Bazelon, 2013).

אחריות היא ערך מכונן בחברה דמוקרטית החפצה לשרוד ולהתפתח ולהיות מוסרית יותר. אף על פי כן, ערך זה אינו נדון כראוי במערכת החינוך ואינו מהווה יעד חינוכי. חינוך לאחריות צריך להיות אבן פינה בכל מסגרות החינוך – מגן הילדים, דרך בית הספר ועד למוסדות להכשרת מורים; עליו לעורר מודעות, ביקורת ואוטונומיה אצל הלומדים. רק כך יוכל כל אחד מהם להתנסות, לטעות, להיכשל, ולבסוף לקבל אחריות לפעולותיו ( ג`מאל אבו חסין, סמדר גונן ) .

הספר מאחורי הדלת הסגורה מבוסס על מחקר איכותני נרחב של חדרי מורים בבתי ספר בישראל. הוא עוסק בהיבטים מקצועיים וחברתיים וביחסי הכוחות בחדר המורים. חשיבות התפקידים שחדרי המורים ממלאים בתרבות בית הספר עולה ככל שחלים שינויים בארגון בית הספר, למשל במדיניות "אופק חדש". הספר תורם תרומה משמעותית לגוף הידע על קהילות מורים ועל חייהם המקצועיים בהקשר הישראלי ומעבר לו ( מרים בן-פרץ, שפרה שינמן ).

הזינוק בציוני הבגרות בישראל אינו מעיד על הרחבת הידע ושיפור מיומנויות התלמידים. כך מגלה מחקר חדש שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ”ס) בקרב כחצי מיליון תלמידים שהיו זכאים לתעודת בגרות לאורך 12 מחזורים, בשנים 2002-1991. הממצאים, שהוגדרו כ”אינפלציה של ציונים”, הראו כי ממוצע ציוני הבגרות של התלמידים שסיימו את בית הספר לפני שנים הוא בהכרח נמוך ביחס לממוצע של התלמידים בבגרויות הנערכות כיום, אולם הידע שלהם לא פחות מאלה של הבוגרים החדשים. העלייה נמדדה בכל מקצועות החובה לבגרות ( טלילה נשר ) .

ספרו החדש של Stephen Apkon על אוריינות תקשורת המונים ודרכי הוראתה זוכה עתה בעולם לשבח בזכות החדשנות שבו. הספר סוקר בצורה מעמיקה את השינויים המתחוללים עתה בתחומי תקשורת המחשבים ותקשורת ההמונים ואת דרכי ההוראה הנדרשים כיום, בעקבות התמודדות דינאמית זו , הן במישור של בתי ספר והן בתחומי החינוך הגבוה.. התחזקות המדיה הויזואלית באינטרנט מחייבת נקיטת צעדים להקניית מיומנויות מתאימות לתלמידים ולסטודנטים. במיוחד זוכה לעניין הפרק בספר הנקרא "Teaching a New Generation" .

בספר חדש, Linda Darling-Hammond מדגימה מקרה משכנע עבור גישה המבוססת על מחקר להערכת מורים התומכת במודלים שיתופיים של למידה ותכנון של המורים. המחברת משרטטת את המחקר העכשווי ביותר לגבי ההערכה של פרקטיקת ההוראה המשלב הוכחה לגבי מה המורים עושים ומה תלמידיהם לומדים (Darling-Hammond, Linda , 2013).

בחודש מרץ 2013 יצא לאור הספר השלישי בטרילוגיה . הספר הנוכחי עוסק בעשייה וכותרתו: 'שילובים: מהלכה למעשה'. הספר הראשון בטרילוגיה יצא לאור בשנת 2007 וכותרתו: 'שילובים: לומדים עם מוגבלויות במערכות חינוך'. הספר השני יצא לאור בשנת 2011 וכותרתו: 'שילובים: מערכות חינוך וחברה' ( עורכות : גלעדה אבישר ושונית רייטר ) .

המחבר חושב שלכיתה יש עדיין מקום. אולם, כיום אנו מסתמכים יותר מדי על שיטה זו לפיתוח עובדים ואנשים צעירים. לדעתו , רוב התלמידים , הסטודנטים ואף העובדים יפיקו תועלת מלימוד המשלב בין למידה מקוונת (e-learning) ללמידה פורמלית בכיתה (Stephen J. Gill, 2013).

ספרן של גבי אסם ורחל הרץ-לזרוביץ הוא לא רק מחקר היסטורי-נרטיבי אלא גם מחקר העושה צדק היסטורי עם פרק שהיה יכול להיעלם. השאלה הנשאלת והיא גדולה ומעיקה: מדוע חוקרי התנועה הקיבוצית הגברים לא כתבו פרק זה? מדוע התעלמו ממנו חוקרי ההיסטוריה החינוכית של התנועה הקיבוצית? תחילתו של מחקר זה בשנים 2002 עד 2004, עת ראיינה את שלוש הנשים גבי אסם, חברת קיבוץ אפיקים ומנהלת מרכז עידן לחינוך חברתי במועצה האזורית עמק יזרעאל בתחומי מגדר וקיבוץ. את עבודתה עשתה בהדרכת פרופ' רחל הרץ-לזרוביץ ( אריה קיזל) .

הספר " הוראה ולמידה של שפה בעזרת מחשב: התקדמות טכנולוגית" מדגיש מסגרת עבודה מקורית ומחקר חדש המקבצים הוראת שפה זרה, ניסיונות ובחינת פרקטיקות המשתמשים ברוב משאבי הלמידה המקוונת העדכניים שימשו בהרחבה . אוסף מחקרים מקיף זה מציע לאנשי אקדמיה בתחומי הלשון והשפה , למורים לשפות, לתלמידים ולקובעי המדיניות הבנה טובה יותר לגבי ההשפעה והחשיבות שיש ללמידה מקוונת ברכישת שפה שנייה. (Zou, Bin and Xing, Minjie and Wang, Yuping and Sun, Mingyu and Xiang, Catherine H. ,2013).

גם כלי ההערכה המתקדמים ביותר לא יצליחו שלא לקלקל את המערכת אם ימשיכו להיות מלווים במסרים של חוסר אמון. תמיד ילמדו בבתי הספר לקראת הבחינות ולכן הבחינות צריכות להיות כאלה שראוי ללמד לקראתן. בגלל ההשפעה העצומה של ההערכה והמדידה על מה שמלמדים, ההערכה חייבת להתאים את עצמה למטרות החינוך העדכניות. הערכה שמרנית, שמודדת את מה שאנו יודעים למדוד בקלות ולא את מה שהיינו רוצים ללמד, סוחבת את המערכת לאחור בעוד הערכה מתקדמת עשויה להצעיד את המערכת קדימה ( ענת זוהר) .

למדידת הישגים במערכת החינוך חשיבות רבה ביותר אבל לא כאשר מאמצי המערכת מושקעים בהכנה ספציפית וממוקדת לשיפור הציונים במבחנים בינלאומיים כלומר בעניין שהוא אמצעי בלבד. הקושי האובייקטיבי בהערכת טיב החינוך ובפיתוח קריטריונים להערכה והטווח הארוך של התוצאות המצופות מביאים את המערכת למאמצי שיפור מיידי, למדידת הישגים פורמאליים ולהגדלת שיעור הזכאים לתעודת בגרות. כל אלה, תוך פיתוח תת תרבות של הישגיות שתרומתה להשגת המטרות הכוללות של מערכת החינוך בישראל היא חלקית בלבד. הרי אין קשר, או לכל היותר קיים קשר זניח בלבד בין תוצאות בחינה במתמטיקה לבין טיב בוגר מערכת החינוך כאדם ערכי, נאור, יצירתי ומועיל במדינה ( יאיר בר-קול ) .

פרופ' שיזף רפאלי כותב על רעיון הכיתה ההפוכה או הכיתה המתהפכת (flipped classroom) שמהותו הוא היפוך תפקידים בין חדר הכיתה לבין הבית. במקום האזנה פסיבית לדברי המורה, התלמידים מקבלים משימות לעבודה עצמית בבית ואז מגיעים לבית הספר לביצוע משימות משותפות ולקבלת סיוע והנחייה.

בספרו החדש טוען חילי טרופר כי אדם שבוחר לעסוק בחינוך הוא כנראה אדם מאמין – שמאמין בבני אדם, ביכולת שלהם לחולל שינוי, לעצב מציאות ולצעוד בדרכים חדשות. מקום בעולם הוא אוסף ייחודי של מכתבים והגות חינוכית שנכתבו בדם לבו של מנהל בית ספר שביקש, יחד עם צוות מחנכים מסור, ליצור לתלמידיו מקום בעולם ולהוביל אותם למקום טוב עוד יותר.

הספר על הרצף: הכשרה, התמחות ופיתוח מקצועי של מורים – מדיניות, תאוריה ומעשה מפגיש את הקוראים עם מדיניות פיתוחם המקצועי של המורים בישראל, החל בתקופת הכשרתם, דרך התמחותם וכניסתם לתפקיד, ולאורך עבודתם בשדה ההוראה. תפקיד המורה נותר עמוד התווך של מערכת החינוך. עם זאת הפנים המשתנות של מערכות חינוך בארץ ובעולם לרבות תפקידו של המורה בתוכן, מחייבות חשיבה מחודשת על אודות מדיניות ההכשרה והפיתוח המקצועי של מורים. הספר נועד להציג ולבחון את התפיסה בדבר נחיצותו של רצף בהתפתחותם המקצועית של המורים, תפיסה הנגזרת מן הצורך הקיומי בלמידה ובהתעדכנות מתמדת לאורך החיים במציאות המשתנה תדיר של המאה ה-21. שלובים בו במארג ייחודי פרקי מדיניות, מחקר ועשייה בכל אחד משלבי הרצף ( שרה שמעוני, אורית אבידב-אונגר (עורכות) .

על רקע קונפליקט עמוק ויסודי בין מחנה ליברלי הדוגל בערכים של דמוקרטיה וזכויות אדם לבין מחנה בעל זיקה חזקה לערכים לאומיים, מזכיר לנו ספרו של ראובן גרבר, הומניזם ישראלי, כי קיימת אפשרות שלשית – אפשרות של ציונות רוחנית. אפשרות זו מבוססת על ערכים של מסורת יהודית ותרבות דמוקרטית, ולכאורה היא משלבת בין מורשת רליגיוזית של העבר לבין מציאות מודרנית המאפיינת את ההווה. מדוע, שואל המחבר, מגמה ישראלית-הומניסטית זו אינה מונחת על סדר היום הלאומי שלנו, ומדוע אינה ידועה בציבור? מדוע לא נקלטה תפיסת הציונות הרוחנית בדנ"א הישראלי? ומדוע נכשלה מערכת החינוך באימוצה של השקפה זו ובהטמעתה בקרב בוגריה?שאלות מעניינות, מאתגרות ומעוררות סקרנות אלו עומדות במרכז הדיון אשר הספר מציג ( אורי בן צבי ) .