אקטואליה

הבעיה איננה שבעידן שבו אמצעים דיגיטאליים רבים ומגוונים זמינים לכולם מערכות החינוך ממשיכות להעמיד ספרי לימוד במרכז תהליך ה-"למידה". הבעיה יסודית יותר: כל עוד תפקיד התלמיד מוגדר כרכישת המידע שמופיע בספרי הלימוד, ספרי הלימוד הם האמצעי הטוב (וההגיוני) ביותר להשיג את המטרה. ספר לימוד אינו מעודד למידה מעמיקה אלא אימון ותרגול ( ג'יי הורוויץ)

אל שיח הקורבנות המזכך, שהפך נעים וחסר ביקורת עצמית, נשאבו בעשורים האחרונים גם המורים ולעיתים קרובות מדי גם מנהליהם ואפילו מפקחיהם. אלה אותם המחנכים החיים בשיח יום יומי שהוא שיח פוסט-מודרני מתעתע ובעייתי אשר יוצר בעיות יום יומיות בהן המחנכים מתקשים לתפקד. מצב זה יוצא כנגד ערכי היסוד ואף כנגד מבנה העל של מערכת מדינת הלאום הציונית-יהודית במספר תחומים. הראשון, בדחיית רעיון הקדמה. השני, בקביעה כי אנו בעידן קץ האידיאולוגיה. השלישי, בהתנערות מנרטיב העל. הרביעי, בהתנערות מהאמת המוחלטת או מתקפותה של כל אמת. החמישי, בתביעה לפלורליזם וריבוי קולות והשישי בדחיית הרצף ההיסטורי ( אריה קיזל) .

ד"ר ארנת טורין, ראש החוג לתקשורת במכללה האקדמית לחינוך גורדון בחיפה, עמיתת הוראה בחוג לתקשורת של אוניברסיטת תל אביב ואחת ממורות התקשורת הותיקות בישראל, יצאה בשנים האחרונות למסע אקדמי בנושא התמורות בייצוג מורים בתקשורת הישראלית. לשם כך היא בחרה שלושה שדות מרכזיים לניתוח דמותם של המורים: קולנוע,טלויזיה ועיתונות. בקולנוע היא חיפשה פריזמה לבחינת התמורות בדיוקן משלח היד ולעיון במשמעויותיו הסמליות, בטלויזיה ראתה שימוש אינטנסיבי בסטריאוטיפים בקומדיות וכשדה לבחינת ההבנייה המגדרית של ההוראה ולבחינת הקשר בין ייצוגי נשים לייצוגי מורים ובעיתונות מצאה כר לבדוק סיקור של מאבקי שכר – כאופני מסגור של נשים עובדות ומאורגנות.את התוצאה, המרשימה ורחבת היריעה המחקרית,פרסמה עתה בספר שהוציאה בהוצאת מכון מופ"ת תחת השם ייצוגי מורים בתקשורת הישראלית (אריה קיזל) .

ד"ר מירב אסף הביאה לתשומת לבנו את הדילמה שמהדהדת יותר ויותר במערכות חינוך בארץ ובעולם. הדילמה נוגעת לשימוש של תלמידים בטלפונים ניידים בכיתה או בקורס. כותבת ד"ר מירב אסף : " אני מציעה להם (למורים) לבקש מתלמידים לשים את הניידים על השולחן (במצב שקט). אני מציעה זאת משתי סיבות – הראשונה היא שכשהטלפון על השולחן רואים מה התלמידים עושים אתו והשנייה היא שכשהטלפון על השולחן ניתן להשתמש בו ללמידה – הצבעות על סקרים, חיפוש באינטרנט, צילום והסרטה לשם חקר וכולי, שהרי לבתי ספר רבים מערכת אינטרנט אל-חוטית ולתלמידים רבים תכניות גלישה ללא הגבלה ( מירב אסף) .

מטרתו העיקרית של ספר זה היא להפחית, ואולי אף לבטל, את החשש הקיים במפגש הישיר בין קהל לבין יצירות אמנות בלתי-מוכרות, ולאפשר לצופה שאיננו מקצועי בתחום האמנות ליצור קשר בלתי-אמצעי עם יצירות בנות-זמננו ולגלות שהן עשויות להיות מעניינות, רלוונטיות ונוגעות בחייו.הספר נועד לכל מי שמעוניין להתקרב ליצירות אמנות בנות-זמננו וכן לאנשי חינוך במוזיאונים, למורות ולמורים לאמנות המוזמנים להתנסות במודל של הדרכה דיאלוגית אותנטית וקולקטיבית, המיועדת לקבוצה הקוראת במשותף יצירת אמנות ( רחל שליטא ) .

בעקבות פתיחת ההרשמה ללימודים בשנת הלימודים תשע"ד, הודיע משרד החינוך בינואר 2013 כי בשנת הלימודים הקרובה יתרחב ניסוי הבחירה המבוקרת של בתי הספר על ידי ההורים. בשנת הלימודים הקודמת השתתפו בו 19 בתי ספר יסודיים והשנה הוא מתרחב למאה בתי ספר, ב-15 רשויות מקומיות; ראשון לציון, רעננה, יבנה, רמת גן, פתח תקווה, בת-ים, נתניה, מבשרת ציון, עוספיה, קריית טבעון, עכו, עפולה, קריית שמונה, בית שאן וערד ( מערכת קו לחינוך" ) .

המחבר Larry Ferlazzo מספק לקוראים קישור לתוכן העניינים של ספרו החדש "למידה המונעת עצמית: אסטרטגיות הוראה להנעת התלמיד". זהו ספר המשך לספרו "לעזור לתלמידים להניע עצמם" (Helping Students Motivate Themselves). (Larry Ferlazzo , 2013).

הספר לוגיקה בארץ הפלאות הוא פרי פיתוח של סביבת למידה שעוצבה בתהליך שנשען בשלביו הראשונים על מחקר פעולה. מחברות הספר לוגיקה בארץ הפלאות, ד"ר עטרה שריקי מאורנים – המכללה האקדמית לחינוך ופרופ' נצה מובשוביץ-הדר מהטכניון – מכון טכנולוגי לישראל, עוסקות שנים רבות במחקר ופיתוח בתחום החינוך המתמטי, בפיתוח תכניות לימודים, בהכשרת פרחי הוראה ובתמיכה בהתפתחותם המקצועית המתמדת של מורים, במטרה לתרום לקידום, לשיפור ולריענון החינוך המתמטי בישראל.

ג'יי הורוויץ מתייחס לאפשרות של שמיעת מוסיקה ע"י תלמידים תוך כדי עבודה על מטלות בכיתה. " המכשירים הדיגיטאליים שיגיעו לכיתה בידי התלמידים היום. אלה באמת אישיים. והמוסיקה שתנוגן דרכם, ותגיע לאוזני כל אחד באופן אישי, ולפי טעמו, היא רק ההתחלה של העיצוב האישי של הלמידה שהוא (אפשר לקוות) בלתי-נמנע".

ספר זו הוא בן 446 עמודים אשר עוסקים בנקודת מבט מאוד מעניינת: חקר מתמשך של המרחב בו טכנולוגיה ופדגוגיה נפגשים. למרחב, בין אם פיזי או וירטואלי, יכול להיות השפעה משמעותית על למידה. מרחבי לימוד מתקדמים ומשתנים באופן אשר משפיע על ציפיות הלומדים מדי יום ( ינאי זגורי) .

הספר מיועד לקוראים המתחילים בלימודי המתמטיקה המתקדמת, למורים למתמטיקה בבתי הספר ולמעוניינים לרענן את הידע שלהם במתמטיקה מתקדמת. הספר נכתב כמורה דרך הדרגתי וידידותי במסלולה שואף להשגת היעדים הבאים: היכרות עם השפה המתמטית ועם חוקי הלוגיקה; התנסויות מגוונות בפעילויות מתמטיות מקובלות: הכללה, הסקה, הגדרה, הוכחה מתמטית וכדומה; חיזוק והעמקה של ידע קודם (שנרכש בבית הספר) במתמטיקה; הצגה פורמלית של מושגי מפתח במתמטיקה מתקדמת; פתיחת צוהר למגוון רחב של נושאים חדשים ( תלמה לויתן ) .

העיסוק במבחנים הבינלאומיים ובהישגיה של ישראל בהם מחמיץ את הסוגיה העיקרית בדיון על החינוך בישראל. עתה, כשהשתחררה ישראל מטראומת מעמדה העגום במבחנים הבינלאומיים, ראוי להציב במרכז הדיון את אופי הלמידה וההוראה. אומות אחדות נערכות לשינויים הללו. כך לדוגמה, ראש ממשלת סינגפור קרא להתפכח מאשליית הישגיה הגבוהים של ארצו במבחנים הבינלאומיים. מה תועלת בהם "כאשר אין לנו יוצרים ואין לנו פורצי דרך?" שאל, והכריז על רפורמה שלא תחניק עוד את רוח היצירה והמחשבה המקורית של התלמיד (עמי וולנסקי ).

ארגונים מודרניים עוסקים יותר ויותר בפיתוח והטמעה של קוד אתי כדי לפעול על פי ערכיהם ולייעל את העבודה. מחוז הצפון של משרד החינוך החליט להטמיע קוד אתי בעבודתו, והפך בכך לפורץ דרך לא רק במשרד החינוך אלא בתחום הציבורי בכלל. טיוטת הקוד האתי המחוזי נוסחה בתום תהליך למידה מובנה ומקצועי, שבמסגרתו התקיים רב שיח על סוגיות אתיות המעסיקות את עובדי הפיקוח והמינהל במחוז הצפון של משרד החינוך ( אורנה שמחון ) .

הספר "מאבקים בינלאומיים לחינוך דמוקרטי ביקורתי" חושף את האתגרים החינוכיים העומדים בפני קבוצות שוליים בהקשר של מדינות שונות. מדינות מפותחות, כמו ארצות הברית, ישראל וקוריאה, ומדינות פחות מפותחות, כמו סין, הודו וברזיל, מתוארות כולן כבלתי מושלמות במרדף שלהן אחר חינוך שוויוני; יחד עם זאת, כולן הוצגו כבעלות פוטנציאל לשיפור. בניתוח בתי ספר יסודיים ותיכוניים כמו גם מוסדות של השכלה גבוהה, ספר זה מספק הצצה על האופן שבו סדר היום הנאו-ליברלי השפיע על הדרך שבה מדינות חושבות על חינוך. בעיקר, הוא מדגיש כיצד חלקן נלחמות לשיפור האפשרויות החינוכיות המוצעות לאלו הנמצאים בשוליים כך שהן נמצאות בעמדה טובה יותר כדי להצדיק את עצמן. כל פרק מספר סיפור משכנע אודות הבעיות העומדות בפני יחידים ומוסדות המחפשים לספק חינוך דמוקרטי לאלו שאחרת היו עלולים להתעלם מהם או שלא לקבל יחס ראוי בבתי ספר מסורתיים ( Pinkney, A).

מחברת המאמר ( מנהלת ביה"ס ) יוצאת מנקודת הנחה שמטרת העל של הלמידה בבתי הספר היסודיים היא למידה משמעותית של כלל הילדים. אם כן החיסרון הגדול ביותר של המיצ"ב הוא שאנשי חינוך (מנהלים, מורים ומחנכי כיתות) נעשים עבדים למדידת הישגים, במקום לטפח למידה משמעותית, סקרנות, חשיבה, יצירתיות והערכה למקצוע הנלמד.

למושג חינוך ביתי הגדרות שונות, כולן מתייחסות לתופעה שבמסגרתה הורים נוטלים את האחריות על חינוך ילדיהם ומחנכים אותם במסגרת ביתית. מטרות המחקר היו להשוות את ההישגים הלימודיים והכישורים החברתיים של ילדי חינוך ביתי וילדי חינוך בית ספרי. במחקר השתתפו 50 ילדים בגילאי 6 עד 11 והוריהם. מחציתם למדו במסגרת המוגדרת כחינוך ביתי. לצורך המחקר נבחנו הילדים אינדיבידואלית, במבחני שפה, קריאה,חשבון ויצירתיות ( אדרי, א. ) .

פוסט זה מסכם כנס באוניברסיטה הפתוחה שמטרתו המרכזית הייתה לבחון מה קרה עם התוכנית הלאומית להתאמת מערכת החינוך למאה ה-21 מאז שיצאה לדרך, ולבדוק כיצד מתקדמת החדשנות המערכתית לקידום הנושא. שיר ( בוים) שוורץ כתבה סקירה מועילה ומעניינת של מספר הרצאות עיקריות שהתקיימו במהלך הכינוס באוניברסיטה הפתוחה ( שיר בוים-שוורץ).

סיגל בן ארצי ,העורכת והמייסדת של עיתון "קו לחינוך" כתבה בתחילת דצמבר 2012 סקירה מאירת עיניים על בתי ספר פרטיים בישראל בהשוואה לבתי ספר בארה"ב . בארצות הברית מקיף החינוך הפרטי כ 12- אחוזים מהאוכלוסייה. בישראל הוא גבוה בהרבה. שכר הלימוד בישראל נמוך משמעותית משכר הלימוד בחינוך הפרטי האמריקני כיון שהמדינה מתקצבת כאן את החינוך הפרטי. ההבדל המשמעותי בין בתי הספר הציבוריים לפרטיים בארה"ב הוא גודל הכיתה. בבתי ספר פרטיים נשמר העיקרון של יחס נמוך בין מורים לתלמידים ( סיגל בן ארצי ) .

מי שניסו אי פעם לשפר את קולם ואת הגייתם מכירים את התרגילים החדגוניים ונטולי ההשראה כמו: "מָה – מֶה – מִי – מוֺ – מוּ…" הכרוכים בכך. אמנם אין מנוס מתרגול מונוטוני חיוני זה, אך אפשר להשיג תוצאות טובות בדרכים מהנות ויעילות יותר, למשל באמצעות תרגילים שיטתיים, מחורזים וקצביים, שלא חסר בהם אלמנט של שעשוע והם מתרכזים בכל פעם בהגה אחר ובצירופיו (טאוטופוניה). את אלה מציע הספר דבר דבור ואופניו.הספר המציע הסברים מפורטים בצד הצעות להפיכת תרגילי הדיבור לתרגילי זמרה, מיועד לכל המשתמשים בקולם בפומבי או המתעתדים להשתמש בו, בהם זמרים, קריינים, שחקנים ואף מורים ועורכי דין. הוא יכול לשמש גם כלי עזר למטפלים הקול ולקלינאי תקשורת בעבודה עם מטופליהם ( רות ליטאי-יעקבי).

הספר והילד אומר פותח צוהר אל דרכי התקשורת, השפה והדיבור של ילדים מלידה ועד סוף שנות הגן. הספר עוסק בהתפתחות היכולת להפיק קולות אנוש, להבין דיבור ושפה, להשתמש במילים, לבנות משפטים, לשוחח ולספר סיפור, וכמו כן בהעשרת שפה ובדו-לשוניות. כל המעוניין להעשיר את ידיעותיו בַּתחום יוכל לעקוב באמצעותו אחר התיאוריות המנסות להסביר את התהליך, ללמוד על דרכי ההבעה של הילדים ועל תרומתם של מבוגרים ועמיתים להתפתחות ( בתיה צור, מיכל סגל, אניטה רום ).