פורטל תוכן להוראה ולהכשרת מורים
-
תקציר
לאורך העשורים האחרונים, חלה צמיחה מעריכית בתפוקה המדעית. להתפתחות זו יש שלוש השלכות: 1. קשיים גדולים יותר מתמיד בעדכון; 2. קיומם של דיווחים מדעיים מנוגדים שעלולים לאיים על הלגיטימיות של המדע; 3. התמחות גוברת בדיסציפלינות מדעיות שונות המובילה לפיצול בייצור הידע במונחים של פער גדל בין דיסציפלינות ותת-דיסציפלינות. מגמות אלה יצרו צורך הולך וגובר לספק סקירה מתמשכת של כמויות הידע העצומות שנוצרו. במדינות רבות, חששות אלה הובילו ליצירת סוכנויות מיוחדות או מאגרי מידע שקיבלו את המשימה לפעול כמתווכי ידע על ידי תרגום ראיות מבוססות מחקר למדיניות ולפרקטיקה.
-
תקציר
שימוש באסטרטגיות מנמוניות בהוראת נושאי היסטוריה בקורס לימודי חברה משפיע באופן חיובי על ההישגים האקדמיים של התלמידים. תלמידים ציינו שהוראה באמצעות אסטרטגיות מנמוניות היא בעיקר כיפית, מספקת למידה קבועה, מעוררת עניין בשיעור והבנה של השיעור. בנוסף לכך, תלמידים שלמדו בשיטה זו גם השיגו יתרונות כמו שימוש בשיטה בעצמם, הגדלת הידע שלהם, דמיון של מה שלמדו בתודעתם, קישור שלהם לחיים, סקרנות, פיתוח מחשבה ותחושת העבר.
-
תקציר
ציון צריך לשקף, באופן מדויק ככל האפשר, את רמת ההבנה וההצלחה של לומד בבוחן, מבחן, מאמר, מיזם או קורס – באופן חף מהטיות. אבל, מה קורה כאשר תלמידים מערערים על הציון ועל סמכותו של המורה? או חמור מכך, הורים דורשים לקבל ציון אחר? המגמה הזו, נקראת נדנוד על ציון. היא נחשבת לשכיחה במיוחד, פוגעת בסמכותם של המורים וגורמת להם להרגיש נבגדים על ידי הממונים (שנוטים לצדד בתלמידים ובהורים).
-
סיכום
מחברי המאמר זיהו ארבע תפיסות קוגניטיביות היררכיות של תפקיד המורה: "המורה המסביר", "המורה המתווך", "המורה המנחה" ו"המורה מהנדס הלמידה". מהשוואה כמותית שבין המצב לפני הוראת הפרקטיקה "פירוק בעיה" ובין המצב אחריה, עולה כי לאחר הוראת הפרקטיקה בתוכנית ההתערבות הציגו פרחי ההוראה תפיסות הממוקדות יותר בתלמידים ובתהליך הלמידה. לפיכך, נראה כי הפרקטיקה עשויה לשמש אמצעי להתפתחות תפיסת תפקיד המורה וכלי לתרגום הלכה למעשה של תפיסות לעשייה בכיתה.
-
סיכום
מאמר זה עוסק בשאלה כיצד מורים בבתי ספר למשפטים יכולים לסייע לתלמידיהם להגן על שלטון החוק כבסיס לדמוקרטיה, אך אבחנותיו תקפות לגבי מורים ותלמידים במקצועות אחרים. לטענת המחברת, הדמוקרטיה האמריקנית נמצאת במשבר. היא סבורה כי ההתקפה על גבעת הקפיטול ב-6 בינואר 2021 חייבת לשמש כקריאת השכמה מחודשת למקצוע המשפטי; העוסקים במקצוע זה אינם יכולים עוד להרכין את ראשיהם, מבלי להיות מודעים לכך שכל מה שהם עושים מדי יום כעורכי דין מתחיל ומסתיים בחובתנו לשמר את שלטון החוק ואת מערכת הצדק. עליהם להכיר בכך שעורכי הדין הם אלו שהעמידו את הדמוקרטיה בסכנה. עורכי הדין הם אלו שניסו, בתפקידם כסנגורים נלהבים, להפוך את תוצאות בחירות 2020 ללא בסיס משפטי לכך.
-
סיכום
מלחמת המכסים שהכריז עליה טראמפ מעלה לסדר היום את הביקורת נגד הגלובליזציה – נושא קריטי בחשיבותו שאולי אינו מקבל את תשומת-הלב הראויה לו במערכת החינוך הישראלית. לדעת מחבר המאמר, הגלובליזציה היא בלתי נמנעת. עם זאת, לדבריו, האתגר שמציב המערך החברתי-כלכלי והפוליטי הזה הוא שהוא נראה כיוצר פערים של שגשוג בין הצפון הגלובלי (GN) לדרום הגלובלי (GS), ובכך הוא משמר את הטענות נגד הלגיטימיות שלו כמערכת כלכלית עולמית הוגנת ומאוזנת. מאמר זה מתייחס לכמה מן הטיעונים הסובבים את הגלובליזציה, ובפרט חושף חלק מן האתגרים שמעמידה הגלובליזציה, ובמיוחד בכל הנוגע ליצירת אזרחים עולמיים פעילים מבחינה דמוקרטית. אחת השאלות המרכזיות שהמאמר מציב היא: אזרח עולמי שנוצר בדמותו של מי?
-
תקציר
מצופה ממחנכי כיתות להנחות את התלמידים, להעצים אותם, להכינם למציאות שבחוץ ולהקנות להם ידע וכלים בנושאי בטיחות ברשת, שיח מקוון, צריכת חדשות וקבלת האחר. אבל, איך המחנכים יכולים לעשות זאת אם הם בעצמם מושפעים מהשיח החדשותי המטלטל והמכעיס? האם בכוחם של מחנכים להעצים תלמידים, אם הם בעצמם קורסים תחת המתח, הלחץ והחרדה? וכיצד יכולים מורים לשמור על חוסנם המנטלי ובריאותם הנפשית בעידן הנוכחי?