תוצאות חיפוש עבור: תכנות
מיון:
נמצאו 81 פריטים
פריטים מ-41 ל-60
  • לינק

    לפיתוחים האחרונים של דפדפני Chrome עשויים להיות השלכות גם מערכות החינוך ועל השימוש בכלים מתוקשבים בעתיד הנראה לעין. טכנולוגיות שונות ושפות תכנות כדוגמת HTML5 מאפשרים לנו כיום ליצור יישומים העושים שימוש ישיר בחומרת המחשב. בעוד שבעבר הלא רחוק יכלו הדפדפן רק “להציג” תכנים, וכל תוספת כגון הצגת וידאו דרש תוסף ייעודי, כיום מרבית הדפדפנים יכולים לנגן וידאו, לגשת למיקרופון, לעבוד במצב “Offline” ולהסתנכרן מחדש בעת חיבור לאינטרנט ( ניב ליליאן והראל שטנשטיין ) .

  • לינק

    כמאה מתכנתים, מורים, מעצבים, יזמים ותלמידים נפגשו ל"האקתון" ־ מרתון של 36 שעות לפיתוח רעיונות חינוכיים בפלטפורמות טכנולוגיות. אבי ורשבסקי, יוזם ומנהל מרכז מיינדסט ומארגן האירוע: "ההפרדה בין חינוך לטכנולוגיה היא עיוות היסטורי שצריך לתקן" . יותר ממאה מורים, מתכנתים, מעצבים ויזמים נפגשו בתחילת אפריל בעיירה ירוחם ל"האקתון" – מרתון יזמות טכנולוגית־חינוכית בן 36 שעות (מיום חמישי בבוקר עד שישי בצהריים) בחסות מיינדסט (MINDCET), מרכז מבית מט"ח (המרכז לטכנולוגיה חינוכית) לחדשנות ולפיתוח טכנולוגיות בחינוך ( אמיתי מור) .

  • לינק

    ארגון ה-OECD פרסמה את הדו"ח המעודכן ביותר שלה עם התוצאות של התלמידים "ביצועי קריאה דיגיטלית". הערכה זו כללה תוצאות מבחנים של 470,000 תלמידים בני 15 ב-2009, מ- 65 מדינות. התוצאות מראות שככל שתלמיד משתמש יותר בזמן מחשב בבית הספר – כך ציוניו בקריאה דיגיטלית נמוכים יותר, בכל שלושת מקצועות הליבה שפה, מתמטיקה ומדעים.

  • סיכום

    המהפכה החינוכית באנגליה היא לא ארגונית כמו בישראל ואינה קשורה גם לשיטות הערכה ולבחינות הישגים אלא להחלטה מרחיקת לכת של הממשלה הבריטית ליישם תכנית לימודים רב-שנתית מחייבת של לימודי תכנות החל מכיתות א' . אנגליה תהיה המדינה הראשונה בעולם אשר תיישם לימודי חובה של תיכנות החל מכיתות א'. בריטניה הכריזה על גישה פרו-אקטיבית והודיעה על לימודי חובה של תכנות מחשבים לכל הילדים בממלכה החל מגיל 5, כך שיהיו בעלי מיומנויות דיגיטליות גמישות.

  • לינק

    מיזם מסקרן שגם לישראל יש מה ללמוד ממנו. מיליוני תלמידים מגיל הגן ועד תיכון במדינות רבות בארה"ב לומדים תכנות במסגרת "שעה של קוד," קמפיין ארצי אומץ על ידי הנשיא אובמה ומציע הדרכות ללא תשלום במיזם של מייסדי פייסבוק ומיקרוסופט. שעה של תכנות מציעה שיעורים בתכנות בסיסי שמכוונים לכל קבוצת גיל, להפעלה במגוון של מכשירים, מטבלטים למחשבים שולחניים ( Lyndsey Layton)

  • לינק

    למידה שיתופית יושמה בקורס לתואר שני בניהול פרויקטים כדי להשוות את האפקטיביות של פגישות צוות מקוונות א-סינכרוניות לעומת פגישות מקוונות סינכרוניות. הניסוי נבנה כדי להקצות את הסטודנטים לצוותי הפרויקט תוך הבטחה שקיים איזון של המיומנויות ההכרחיות, כלומר תכנון וניתוח מערכות יחד עם תכנות בשפות HTML/Javascript. הטיפול בניסוי דרש מקבוצת הביקורת להשתמש בפורום דיון א-סינכרוני עבור הפגישות לפרויקט, ומקבוצת הניסוי להשתמש בוידאו, באודיו ובהעברת הודעות טקסט סינכרוניות עבור פגישות הצוות שלהם (Kenneth Strang, 2013).

  • לינק

    7 כישורי ההישרדות הנחוצים היום בחיים המודרניים , רשימה מומלצת שגיבש טוני וגנר. בין הכישורים הנחוצים כיום לצעירים : חשיבה ביקורתית ופתרון בעיות, שיתוף פעולה חוצה רשתות ( והובלת שינוי) , זריזות והסתגלות, יכולת איסוף מידע וניתוחו, סקרנות ודמיון , יכולת תקשורת כתובה ותקשורת מילולית . טוני וגנר הוא מגורמי ההשראה החשובים בעולם לתחומי החדשנות בחינוך לא פחות מאשר סר קן רובינסון המוכר באנגליה ובישראל . השאלה היא כמובן , כמה מאלו תורמות, הלכה למעשה, מערכות החינוך ( בתי הספר, המכללות , האוניברסיטאות) .

  • לינק

    ביסוד תחומי החובה נכללת האוריינות הבסיסית, הקריאה והכתיבה. עד היום לימודי האוריינות הגיעו עד לימוד הכתיבה, בתוספת הבעה בכתב ולעתים כתיבה יוצרת, ושימוש במעבד תמלילים. האם די בכך? בחוגים מסוימים גוברת התפיסה שלמיומנויות היסוד בבתי ספר צריך לצרף את יכולת התכנות. המצדדים אומרים שכיום תכנות חשוב לא פחות מלוח הכפל וביאליק. כמו שסיכם סטיב ג'ובס בראיון מצוטט מ־1995: "כולם צריכים ללמוד איך לתכנת, כי זה מלמד אותך לחשוב ( שיזף רפאלי) .

  • לינק

    דוח הורייזן האחרון( 2013 ) . טווח 1 שנה: מחשוב ענן ולמידה ניידת בקרב חלק הולך וגדל של לומדים, בשלב זה צפויה גם הרחבה של לימודי תכנות לתלמידים במערכות חינוך בעולם. טווח 2-3 שנים: למידה אנליטית ושימוש בתוכן לימודי פתוח לכל. טווח 4-5 שנים: הדפסה תלת ממדית ופעילויות במעבדה מקוונת מרוחקת.

  • לינק

    המאמר מתאר תוצאות מחקר לגבי שיעור הסטודנטים שמסיימים את הקורסים המתוקשבים מסוג MOOC. שיעור הנשירה מקורסים מקוונים מסוג MOOC הוא הרבה יותר משמעותי וקריטי בהשוואה לאחוזי נשירה מקורסים מקוונים רגילים.ג'ורדן (Jordan), שהתבססה על נתונים מ-29 קורסי MOOC, מצאה כי בממוצע שיעור המסיימים את הקורסים המתוקשבים מסוג MOOC הוא 6.8% בלבד.(Davide Savenije , 2013).

  • לינק

    פרופ' יזהר אופלטקה: "מורה חדש קופץ ראש לבריכה בלי לדעת מה יש או מה אין בה". ד"ר דיצה משכית: "לא סתם הספרות המקצועית מדברת על חוויות של טביעה בים, נפילה מצוק, קריסה" הרבה פעמים מורים אומרים: 'מה יהיה אם אני לא אתחיל טוב?'. ואני אומר להם: 'בטוח שלא תתחיל טוב כי אתה מתחיל. בשנה השנייה תלמד מהטעויות ותשתפר'. מורים שאינם לומדים מהטעויות ובכל תחילת שנה הם עדיין מורים מתחילים לא ישרדו. הם יעזבו את המערכת, וטוב שכך" ( אור סופר) .

  • סיכום

    מאמר זה מציג דוגמה אחת של חדשנות בתוך ארגון אקדמי גדול – המקרה של תכנית המצוינות במכללה ( מכללת לוינסקי) באמצעות הצגת דוגמה זו בכוונת מחברת המאמר, ד"ר ליאת אייל : (א) להראות שתבונה קולקטיבית בארגון חינוכי היא מנגנון אפשרי ובעל היתכנות; (ב) להציע מודל תחילי ליישום תבונה קולקטיבית בארגונים חינוכיים. מודל שאינו קיצוני או אנכרוניסטי ושעשוי להתקבל בקלות יחסית. ההקשר הכללי הוא ארגון אקדמי, מכללה להכשרת מורים במרכז הארץ. מכללה שבה לתכנית המצוינים יש מרחב המאפשר חופש פעולה בין רבע לשליש מתכנית הלימודים של הסטודנטים ( ליאת אייל).

  • לינק

    אסטוניה נמצאת בקדמת הרפורמה החינוכית בעולם. בשנה האחרונה הוכנסו לתכניות הלימוד של ילדים הגיל 7, נושאים כמו תכנות ורובוטיקה.Conrad Wolfram המייסד של Computerbasedmath. Org ומדען בתחומי המתמטיקה והפיזיקה בעולם טען (בסדרת הרצאות ב-TED) : הפסיקו ללמד לחשב, התחילו ללמד מתימטיקה. במידה רבה בהשראה של קונרד וולפראם יהיו תלמידים מ-30 בתי ספר באסטוניה מעורבים בקרוב בתכנית ניסויית חדשה להוראת מתימטיקה המבוססת על מחשב, אשר מפחיתה את הדגש על חישובים – ביצוע סיכומים- והגדלת הדגש על הבנת השימושים של מתימטיקה בדוגמאות מציאותיות, מחיי היום יום ( Ben Rooney) .

  • סיכום

    במסגרת המחקר שהתבצע בטכניון בשנים 2010-2007 נבדקה הייתכנות של שילוב החינוך לערכים בהוראת נושאים במתמטיקה הן ברמה העיונית הן ברמה האמפירית. שילוב החינוך לערכים בשיעורי הניסוי בהוראת המתמטיקה התבצע בארבע מהדרכים הבאות: (1) הפניית תשומת-לב התלמידים לערכים אישיים (כגון: סדר, דיוק, חשיבה ביקורתית, התמדה, נחישות, נקיטת יוזמה, עצמאות); (2) הקדשת דקות אחדות לדיון ערכי בהקשר של בעיה מתמטית המזמנת דיון כזה (כגון: שוויון בין המינים, חיסכון במים, חלוקת משאבים צודקת); (3) התבוננות משותפת עם התלמידים במשמעויות של מונחים מתמטיים המושאלים לשפת הדיבור היום-יומית (כגון: יחס ופרופורציה, מכנה משותף, שוויון, אי-שוויון); (4) ארגון הכיתה לעבודה בקבוצות במשימות הדורשות שיתוף פעולה (כגון: חיבור בעיה בעלת הקשר ערכי). ( יעל אדרי, נצה מובשוביץ-הדר) .

  • סיכום

    החלטת משרד החינוך לחייב את המוציאים לאור של ספרי הלימוד להפיק מהשנה על חשבונם גרסה דיגיטלית לכל ספר מאיימת למוטט את הענף. מו"לית: "הגיוני שמשרד החינוך רוצה לעשות מהפכה דיגיטלית, אבל לא מגלגלים את מימון המהפכה על מו"לים פרטיים" . משרד החינוך : "מדינת ישראל אינה מממנת פיתוח ספרי לימוד, לא מודפסים ולא דיגיטליים. כל מי שפיתח, פיתח בלי המדינה והתבסס על כך שההורים קונים. המטרה שלנו היא להעלות עם הספרים את רמת הפדגוגיה" ( איילת פישביין ) .

  • סיכום

    כמאה בתי ספר ניסויים פועלים בישראל. מערכת החינוך שמאפשרת אותם אינה מאפשרת להם למלא את ייעודם ולהיות ניסויים – להציע דרכים חינוכיות חדשות שבתי ספר אחרים יוכלו ללכת בהן. יש איים; אין יבשה . קבוצת המחקר מב"ן (מחקר בתי הספר הניסויים) פעלה בבית הספר לחינוך של אוניברסיטת תל אביב בין השנים 2004 ל־2009, והתמקדה בחקר בתי הספר הניסויים בישראל. בראש הקבוצה עמד פרופ’ דוד חן. בשנותיה הראשונות עסקה קבוצת המחקר בחקר בתי ספר ניסויים שגף ניסויים ויוזמות של משרד החינוך הגדיר בתי ספר שהצליחו לפתח מודל חינוכי הראוי להפצה בקרב מוסדות חינוך אחרים ( אסנת ספורטה).

  • לינק

    מחקר זה ניסה להשוות בין ההשפעות של שימוש במשאבי מידע פתוחים ברשת לשימוש במשאבי מידע נבחרים מהרשת על הכוונות של התלמידים ביחס לשימוש שלהם במערכת המידע. הניסוי נערך על ידי מיקום תלמידים מקורס מחשבים בבית הספר התיכון בסביבות למידה מבוססות רשת עם משאבי מידע פתוחים ברשת או משאבי מידע נבחרים כדי למצוא תשובות למספר שאלות לגבי "מערך תכנות מובנה". תוצאות הניסוי הראו שתלמידים בעלי הישגים נמוכים השיגו התקדמות משמעותית תוך שימוש במשאבי המידע הפתוחים ברשת או תוך שימוש במשאבי מידע נבחרים מהרשת ( Hsu, C., Hwang, G., Chuang, C., & Chang, C).

  • לינק

    בשיטת למידה מבוססת בעיות מציג המורה או המרצה לתלמידים בעיה מורכבת ומאתגרת שקשורה למציאות. המוטיבציה של התלמידים לפתור בעיות מסוג זה גבוהה יותר מאשר לפתור תרגילים לשם התרגול. כך, מפתח התלמיד הנעה עצמית ללימוד ולפתרון הבעיה. בחלק מן הבעיות הניתנות לתלמידים כתרגילים, הם משובצים בקבוצות עבודה קטנות, כשכל חבר בקבוצה עובד על משימה נפרדת אשר משתלבת במטלה כללית שקיבלה הקבוצה. התלמיד משתלב בתהליך הלמידה שלו ושל אחרים (למידה פעילה), צובר ידע חדש ולא פחות חשוב מכך – הוא מחזיק בידיו חלק משמעותי בתהליך הלמידה שלו והופך להיות אחראי עליו. הוא מרגיש שהצלחת הקבוצה היא בידיו ( אודי מלכה) .

  • לינק

    התפישה של MOOC איננה מנסה לנתב את התפקיד של קורס קטן מבוסס פרוייקט בכיוון מחקרי. כאשר אנו חונכים כל סטודנט באופן אישי על הרעיונות שלו, אנו עושים דבר שאיננו יכול להתבצע על ידי כלי אוטומטי. חלק מההתלהבות סביב MOOCs הוא הפוטנציאל שלהם לשנות את משוואת העלות של החינוך, הכנסת קורס מקוון גדול והרצתו פעמים רבות ללא הקשבה אליו ( Fred G. Martin) .

  • לינק

    במאמר זה , מבקשת המחברת לסקור את תופעת הדחיינות האקדמית וגורמיה ואת הפתרונות המוצעים הנגזרים ממנה. מאמר זה מתייחס לכתיבת העבודה הסמינריונית לקראת תואר ראשון בפרט, אם כי המאפיינים המתוארים מוצאים ביטוי בכתיבה האקדמית בכלל. הפתרונות יושמו באופן ניסיוני בקורס 'מרתון בכתיבת עבודה סמינריונית' בנסגרת בית המורה 'הליכות בית יעקב' במודיעין עלית בשנת הלימודים תשע"א-תשע"ב (חיה גרשוני, 2012).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין