יום טיפוסי של מורה בבית הספר כולל אינטראקציות עם תלמידים, צוות, הורים והנהלה. המורה חייב לעמוד בדרישות ההנהלה, לנווט בקשרים עם חברי הצוות, ליצור קשרים עם תלמידים ולדבר עם ההורים. בהינתן טווח זה, אינטראקציות במרחב בית הספר עלולות להפוך למכריעות מבחינה רגשית. מחקרים מראים כי מורים בתחומי מקצוע מסוימים, כגון STEM, עשויים להיתקל בלחץ רב יותר מאחרים. לדוגמה, עם החשיבות המוגברת של הטכנולוגיה בחברות מערביות, מעודדים את התלמידים לשלוט במקצועות אלה. להורים ולמנהלים עשויים להיות ציפיות גבוהות ממורי STEM, שיראו אותם כאחראים להישגי התלמידים. עניין זה, בתורו, עלול להוביל ללחץ מוגבר, לשחיקה ולירידה ברווחה. יש גם מחסור במורים במקצועות אלה, בעיקר בשל עזיבת מורים מהתחום. מכיוון שוויסות רגשות (ER) נמצא מועיל בהפחתת מתח וקידום רווחה, מחקר חינוך STEM ממקד את תשומת הלב ברגש וב-ER בניסיונות לשפר את המצב

מטרת מחקר זה הייתה להעריך את ההשפעה של אמנות התיאטרון על רווחה פסיכופיזית והערכה עצמית בקבוצת מתבגרים צעירים, ולאחר מכן להעריך האם השיטה הדידקטית החדשנית של סיפור דיגיטלי בהקשר של תיאטרון יכולה לספק שיפורים נוספים ברווחה ובהערכה העצמית בהשוואה לשיטות דידקטיות מסורתיות.

המושג חוסן התפתח בשדה המחקר, ומושאי ההתמקדות שלו השתנו: מהיבטים פסיכולוגיים ופנימיים להתבוננות בגורמים סביבתיים וחברתיים. הגורמים האישיים לחוסן הם יכולת הקשבה, רפלקטיביות, אופטימיות, אינטליגנציה רגשית וחוש הומור. עם הגורמים הסביבתיים לחוסן נמנים שיתוף פעולה עם המשפחה, בית הספר והקהילה; וכן יצירת מרחב שבו ניתן לחולל חוסן. מרחב כזה כולל פרקטיקות וכלים כגון טיפוח מערכת יחסים בריאה בכיתה, פיתוח היכולות הקוגניטיביות, מתן לגיטימיות לכישלון, פיתוח חשיבה ביקורתית ותרגילי ריכוז, מדיטציה ונשימה.

משבר הקורונה מטלטל את בריאותם הנפשית של מיליוני מתבגרים ברחבי העולם. הם נדרשים להתרחק מבני גילם, להתנתק ממשפחתם המורחבת, לעזוב חוגי העשרה ולהסתגר בביתם – מבלי שמוקצה להם טיפול פסיכולוגי כלשהו. הגם שייקחו שנים להבין ולאמוד אמפירית את השלכות משבר הקורונה, כבר ניתן להבחין בקשר מובהק בין הנגיף לבין התערערות הבריאות הנפשית ולהצביע על תסמיני תחלואה נפשיים ופסיכולוגיים בקרב מתבגרים ברחבי העולם.

חוסן מוגדר בדרך כלל כיכולת של אינדיבידואל, משפחה, קהילה או מערכת סביבתית לחזור לתפקוד נורמטיבי לאחר חשיפה למתח החורג מגדר הרגיל. בהקשר של בתי ספר, חוסן ניכר ביכולתו של תלמיד להמשיך להיות מעורב ואף להצליח מבחינה אקדמית גם לאחר מפגש עם גורם סיכון כמו בריונות למשל או אפיזודה של מחלת נפש.

מחקר זה שם לו למטרה לבחון את האופן בו הערכה עצמית (self-esteem) מתפקדת כמשתנה מתווך בין פרפקציוניזם לבין דיכאון בקרב סטודנטים סינים במכללה. לצורך המחקר 918 תלמידי מכללה (מדגם לא קליני) מילאו שאלונים שהכילו כלים למדידת פרפקציוניזם, דיכאון והערכה עצמית.