-
סיכום
את היוזמה שלה , שיטה לשיפור הבנת הנקרא בתנ"ך , הגתה אביה זמרן , מורה ותיקה לתנ"ך בבית הספר האזורי סולם צור בקיבוץ גשר הזיו, אחרי שהגיעה למסקנה כי תלמיד ישראלי ממוצע אינו מבין כמעט אף פסוק מקראי. לדבריה , אף שלפניו מונח טקסט עם אוצר מלים בשפת אמו, הצעיר הישראלי נתקל בשורה שלמה של "מוזרויות" שמציבה חיץ בלתי עביר בינו לבין הבנת הנקרא. אמנם, היא קובעת, העברית המחודשת בת ימינו בנויה על בסיס העברית העתיקה, אך במהלך השנים חלו בה שינויים רבים כל כך, עד שאין מנוס מהצורך לבנות גשר דידקטי על פני התהום הזו. זמרן גורסת כי יש ללמד את הטקסט המקראי כמו שלמדים שפה זרה – באופן מובנה ובשיטתיות, והכי חשוב – כבר מהפעם הראשונה שבה נתקל הילד בתנ"ך. את השיטה שפיתחה זמרן , "מקרא בראש הנקרא", היא מיישמת בשנים האחרונות עם הצוות שלה בבית ספרה ( יעל אפרתי) .
-
תקציר
הערכה היא צורך חיוני במערכת החינוך (וגם במערכות אחרות). הערכת תלמידים משמשת לאבחנת מצבם, לבחינת התקדמותם או נסיגתם, לאבחון בעיות המצריכות טיפול ולשיפור מצבם הלימודי. אולם, האם ראוי שמבחנים יהיו הדרך היחידה או העיקרית, להערכתם של תלמידים? האם אין בהם מרכיב חזק ומודגש מדי של איום על התלמידים? האם אין בהם כדי להטיל מורא על המורים עצמם, באשר גם הם עצמם נבחנים? האם אין באיום כזה להחליש מוטיבציה במקום לחזקה? ( יורם אורעד) .
-
לינק
במסגרת אבחון ופרויקט חונכות אשר נערך בבית ספר יסודי, בארה"ב, התבקשה המורה להשתמש ב iPad ככלי טיפולי עבור תלמיד בעל לקויות למידה, המתקשה ברכישת מיומנויות קריאה. כתוצאה מהשימוש נמצא שהמכשיר לא רק עזר לתלמיד במיקוד תשומת הלב, אלא גם קידם את התלמיד ברכישת מיומנויות קריאה. בהשוואת הנתונים לפני ואחרי הערכת המורה, נמצא כי תוך שישה שבועות התלמיד השלים פער של שנת לימודים. בנוסף, התלמיד השיג ביטחון עצמי בהיותו בעל שליטה בלימודיו ( Barbara McClanhan, Kristen Williams, Ed Kennedy and Susan Tata).
-
לינק
מטרת מאמר זה היא לבחון את מאמרי השער השלישי ולהעריך את תרומתם לנושא הכללי של הספר: הכשרת מורים במאה ה-21. במאמר זה נבחן כיצד המורים ומורי המורים המתוארים במאמרי השער השלישי ממקמים את עצמם – או ממוקמים על ידי אחרים – בהקשר של מערכת החינוך הישראלית. מאמרי השער השלישי מתמקדים בזיהוי ובפירוש המיצוב של המורים (המאמר של רייכל והמאמר של אבדור וריינגולד) ושל מורי המורים (המאמר של קופפרברג וורדי-ראט והמאמר של קלויר). פרקי השער מוסיפים לדיון לגבי דמותו של המורה בישראל גם את קולות מורי המורים בהדגישם כיצד הם תופסים את המיצוב שלהם. אולם עדיין, כפי שנראה, חסרים הקולות של המורים (קופפרברג, ע' ונירלנד, ד', 2012).
-
לינק
תכנית KIPP האמריקאית מטפלת בהצלחה רבה בתלמידים משכבות מוחלשות. כל הרעיון של KIPP מבוסס על הרצף החינוכי. "בבתי ספר קיפ אין הרבה מנהלי מערכת במשרד המרכזי, אין הרבה בירוקרטיה. לכן כל הכסף נשאב לכיתה ולתשלום גבוה יותר למורים. .90% מהתלמידים מבתי ספר קיפ היום הולכים לאוניברסיטאות, והם באים משכונות שבהן רק 15% הולכים לאוניברסיטאות. לכן הם גאים בתוצאות, אבל הם עדיין רוצים לשפר את התוצאה של 90%. רשת בתי ספר KIPP הוקמה בארה"ב על ידי פילנתרופים יהודים לפני כ-19 שנה וכיום היא מפעילה כ-109 בתי ספר ברוח רשת בתי הספר ציבוריים בשיטת הזיכיון בכ-20 מדינות בארה"ב.
-
לינק
למרות תנאי השכר הגבוהים המשולמים למורים בבריטניה , המערכת החינוכית שם הביאה למשבר מורלי בקרב המורים . יותר מכך ניתן ללמוד כי דגש יתר על סטנדרטים חינוכיים ומעורבות ממשלתית בבתי הספר יכולה לגרור מצב משברי בקרב המורים בשדה. סקר מאיגוד המורים הגדול ביותר באנגליה (NASUWT) חושף שכמעט חצי מ-230,000 חבריו שקלו פרישה בשנה האחרונה. יותר משליש מהחברים אמרו שאינם מאמינים שהם מוערכים כאנשי מקצוע וחצי אמרו שהסיפוק מעבודתם ירד בשנה האחרונה. נתונים אלו מתפרסמים סמוך להתערבות ממשלתית להגברת רמות הניידות החברתית באמצעות שיפור בתי הספר הציבוריים. האיגודים מתריעים על כך שההתערבות עלולה להוביל לעזיבה המונית של מקצוע ההוראה ( Boffey, Daniel).
-
לינק
הנושא של הבדלים בין המינים ביכולות מתמטיות הוא מקור ידוע לויכוחים מרים בנוגע להשפעות ביולוגיות מול השפעות סביבתיות. התוצאות של המחקר ,הנסקר בכתבה, מחזקות את המסקנה שהבדלים בין המינים ביכולת המילולית הם אלו שמשפיעים על ההבדלים בין המינים בחישובים האריתמטיים, ומעניקים לבנות יתרון בחישובים הללו. כלומר, ההבדלים הביולוגיים בין המינים קיימים, אבל לא בגלל יכולות קוגנטיביות הקשורות לעיבוד מספרים. אחת הסיבות האפשריות לחפיפה בין היכולות המילוליות לחישובים האריתמטיים היא ששניהם משתמשים באותן מקורות שבו זיכרון העבודה מעובד במוח. ( גיל גרינגרוז ).
-
לינק
שאלת האוטונומיה של המכללות לחינוך מלווה אותן מאז ראשית תהליך האקדמיזציה שהחל בסוף שנות השבעים של המאה הקודמת. עד אותה תקופה היו בתי המדרש להכשרת מורים מעין בתי ספר דו-שנתיים או תלת-שנתיים, שהלימודים בהם נתפסו כהכשרה מקצועית. אולם מהלך האקדמיזציה שהחל בעקבות דוח ועדת עציוני (1978) דרש להעמיד את בתי המדרש כמכללות אקדמיות. עם תחילת תהליך האקדמיזציה של בתי המדרש להכשרת מורים התעוררה שאלה משפטית בדבר מידת האוטונומיה האקדמית והתקציבית שיש לאפשר להם. במאמר זה, בחרו המחברים לבחון כיצד מכללות שונות מגדירות את ייחודן, ובסופו של דבר את תחומן האוטונומי למרות האילוצים והמגבלות שמטילים החוק והדגמים המאושרים להשכרה להוראה. המחברים בחרו לתאר שתי מכללות כדוגמאות להתמודדות עם תפיסות שונות של אוטונומיה מוסדית (עמוס הופמן ודורון נידרלנד, 2012).
-
לינק
גודש המידע וטכנולוגיות התקשורת העניקו למחנכי מוסדות ההשכלה הגבוהה ומשתמשי הלמידה המתוקשבת את המכשיר הממוקד הניתן לשימוש כאמצעי הוראה בכיתות. מאמר זה מספק הסבר לגבי האופן שבו הפייסבוק שולב כאמצעי פדגוגי במסגרת לימודי אנגלית כשפה שנייה, ומדווח על עמדת הלומדים (סטודנטים) ותפיסתם לגבי השימוש במתווך חברתי זה להגברת למידת השפה השנייה שלהם ( Malissa Maria Mahmud, Wong Shiet Ching) .
-
לינק
אתר האינטרנט של הסופרת רונית לוינשטיין-מלץ מייצג גישה נכונה ומרגשת לקירוב ילדים ובני נוער לעולם הספר . האתר " מסע בעקבות שמי" מציג בצורה חווייתית את הספר לקריאה , הסיפור שמאחורי הסיפור , רמזים מעניינים ( גלויות מוצפנות) , פינת ההפתעות ועוד . מעבר לכך, זהו אתר העשרה ייחודי לתלמידים . ניתן לקרוא בו על "שם החודש" ועוד תכנים מרתקים .
-
לינק
בהמשך להרצאה של ד"ר ליזי כהן המדגישה בהרצאתה את חשיבות הלמידה ההבנייתית בלמידה מקוונת , כדאי לקרוא את המאמר של המורים האמריקאים Michael Fisher Jeanne Tribuzzi שכתבו על תהליך הבניית המידע ע"י תלמידים הנקרא Annotexting. הכוונה לתהליך של הבניית מידע שבו תלמידים נדרשים לרשום ולסכם באמצעות כלים טכנולוגיים ( טאבלטים או אייפונים) הסברי ביאור ( annotations) לגבי חומרי למידה או מאמרים שקראו . Annotexting הוא תהליך שיש בו אוסף של הבניית מחשבות, הערות ותגובות לגבי פירוש ראיות בטקסטים . זהו תהליך של הבניית מידע מצד אחד וחשיבה ביקורתית מצד שני .
-
לינק
המאמר עוסק בשאלת הקשר בין מחקר ומעשה ובשאלת החשיבות של בסוס התמקצעות של מורים גם על ממצאי מחקרים חינוכיים. העניין של המורים לאורך זמן בלמידת תלמידים דורש שהמתכשרים ילמדו כבר מראשית הדרך כיצד תוצאות מחקרים עשויים לסייע להם בכך. בהתאמה, התמקדות מורים בממצאי מחקרים עשויה להפכם לצרכנים ביקורתיים של חומרים אלה ולתורמים לשאלות חשובות. קשר מקצועי בין מחקר לבין פרקטיקה דורש שהחוקרים והמורים ידברו באותה שפה, שכן שני אלה הם שני צדדים של אותו מטבע (Van Velzen, J.H ).
-
לינק
דרך הוראה לעידוד קריאה והבנת הנקרא שניושמת בהצלחה בבתי ספר בארה"ב: טבלאות L-W-K (ראשי תיבות באנגלית של לדעת (Know), לרצות לדעת (Want to Know) ונלמד (Learned)) מפעילות את הידע הקודם של התלמידים על ידי:1. שואלות אותם מה הם כבר יודעים (Know)2. לאחר מכן התלמידים (המשתפים פעולה בכיתה או בקבוצות קטנות) קובעים מטרות הספציפיות למה שהם רוצים ללמוד (Want to learn); ו-3. לאחר קריאה, התלמידים דנים במה שלמדו (Learned).
-
סיכום
פרסום ממצאי המחקר (בעל מאפיינים של מחקר כלכלי ) על כישלון פרויקט מחשב לכל ילד בפרו מעוררים סערה בעולם התקשוב החינוכי בארץ ובעולם. בסקירה זו רכזנו תובנות מאירות עיניים של מומחים בחינוך ומומחי בתקשוב חינוכי בארץ ובעולם לגבי הפרויקט בפרו . תוצאות מחקר שנערך בפרו, שבה היקף פרויקט מחשב לכל ילד הוא הגדול בעולם, העלו כי מתן המחשבים לילדים לא ממש תרם לביצועים ולהישגים הלימודיים. במסגרת מיזם OLPC שהחל בשנת 2007 נתנים מחשבים ניידים קטנים וזולים מאד לילדים במדינות מתפתחות. בראייה כוללת צריך להבין כי המחשב הוא כלי טכנולוגי שצריך לדעת להשתמש בו על מנת להפיק מוצר בעל משמעות (חינוכית) ,לכן המחשב במערכת החינוך הוא כלי ולא מטרה לשפר את תהליך הלמידה.
-
לינק
המסלולים החלופיים מספקים בארה"ב כ-200,000 מורים חדשים מיד שנה. התכניות החלופיות בהכשרת מורים פתוחות לקהל בוגר יותר, לבעלי ידע דיסציפלינארי רב, לבעלי ניסיון בעולם העבודה, לבעלי משפחות, ליותר אנשי מיעוטים, ליותר גברים וליותר אנשים המחפשים עמדות בבתי הספר שבוגרי ההכשרה המסורתית אינם מעוניינים להשתלב בהם. כיום בתי הספר לחינוך והמכללות מנסים לשלב קהל לומדים מסוג זה בתכניות הכשרה שיש להן מאפיינים של הכשרה מסורתית ובכך הם יוצרים בלבול רב בהבנת המושג "תכנית חלופית". סקירת המידע סוקרת את כל המכלול של הכשרת מורים חלופית והמסלולים החלופיים בארה"ב אבל גם במדינות נוספות כגון מדינות אירופה ( דזירה פז ועמי סלנט) .
-
סיכום
רפלקציה היא מושג מדובר בספרות העוסקת בחינוך. אולם הבדלי ההמשגות שלו והעדר תיאוריזציה לגבי הדרך שבה הן מתייחסות זו לזו עשויים להפחית את תרומתו בחקר הבנה של התפתחות חינוכית בהשכלה הגבוהה. המאמר מתייחס לשני דגמים של רפלקציה ומנסה לבחון אם אנשי סגל אקדמי מקיימים רפלקציה על הוראתם. המאמר מתאר שני מחקרים כל אחד מבוסס על דגם שונה? ( Kreber, C) .
-
לינק
הוויכוח של הורים ואנשי חינוך בשאלת "ספר דיגיטלי או מנייר?" מתמקד באינטראקטיביות של המכשירים: האם מדובר בהסחת דעת מהקריאה או בשיפור החוויה? בניסיון להבין האם הורים צריכים לאמץ ספרים דיגיטליים בהתלהבות או לצמצם את זמן צריכת הספרים הדיגיטליים כפי שהם עושים עם זמן צריכת טלוויזיה, נערכים ניסויים מעניינים בארה"ב כמו הניסוי במסגרת פרויקט של המרכז לאוריינות באוניברסיטת אקרון. הפרויקט נועד למציאת הדרך המיטבית לשלב ספרים דיגיטליים בכיתות.
-
סיכום
מחקרים מראים כי כתוצאה ממבחנים עתירי-סיכונים מורים נוטשים אסטרטגיות הוראה ממוקדות-לומד(חקר, שיתופיות) לטובת פרקטיקות שגרתיות(שינון)Barksdale-Ladd & Thomas, 2000) Hoffman et al., 2001), שכן עליהם להתמודד עם קוריקולום מרשמי ודחוס במונחים של מספר הנושאים הכלולים בו (Hayes, 2010). מורי בית הספר היסודי שונים מאחרים בכך שעליהם ללמד כמה תחומי דעת שונים, ובעוד שהוראה אינטרד' מוכרת כאסטרטגיה יעילה, הם מתקשים ליצור קשרים כאלה בהוראה. ממצאי המחקר מצביעים על תוצרים חיוביים של הוראה אינטרד' בבית הספר היסודי. אחת ההשתמעויות להכשרת מורים היא שיש להקדיש תשומת לב להשפעה של הוראה כזו בשנת ההוראה הראשונה כפי שעולה מדברי המשתתפים במחקר ( Brand, R.B., & Triplett, C.F).
-
לינק
-
לינק
השאלה המתריסה “מי בכלל צריך חינוך לאמנות" כמעט לא נשאלת כיום בקרב קובעי מדיניות, מנהלים והורים, משום שהחינוך לאמנות נדחק ממקצועות הליבה ואף הוצא כליל מחלק ניכר מבתי הספר הממלכתיים. במאמר זה סוקרת המחברת את התשובות שנתנו הוגים שונים על השאלה “מי בכלל צריך חינוך לאמנות" ובוחנת בעזרתם את מעמדו של החינוך לאמנות בבתי הספר (נורית כהן עברון, 2012).
תוצאות חיפוש עבור: קריאה
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין