מחקר זה ביקש לבחון אם הירידה במוטיבציה ללמוד מדעים היא תופעה בלתי נמנעת, ולחקור את ההשפעה של גורמים שונים בסביבה החינוכית על ירידה זו. הגורמים שנבדקו היו: בית הספר, המורה למדעים, החברים בכיתה וההורים (והמטרות שהם מדגישים). המוטיבציה של התלמידים נבחנה באמצעות שלושה מדדים, שניים שבדקו אל רמת המוטיבציה (מעורבות בשיעור ומוטיבציה מתמשכת) ואחד שבדק את איכות המוטיבציה (מכוונות מטרות ההישג). נתונים כמותיים ואיכותניים נאספו בשנים תשס"ט-תש"ע משלושים בתי ספר "רגילים" ודמוקרטיים, אשר משרתים אוכלוסייה בחתך סוציו-אקונומי בינוני ומעלה; במדגם השתתפו שמונה חטיבות ביניים, שבעה בתי ספר יסודיים, שני בתי ספר שמונה-שנתיים, ו-13 בתי ספר דמוקרטיים (שבהם גם כיתות יסודי וגם חטיבת ביניים). מתוך בתי הספר האלה נדגמו כאלפיים תלמידים מכיתות ה' עד ח', 55 מורים למדעים, וכ-400 הורים. 420 תלמידים השתתפו במחקר שנתיים ברצף ( דנה ודר-וייס) .

מאמר זה מתאר מחקר בראשית דרכו. מטרת המחקר לזהות כיוונים אפשריים לפיתוח תהליכי למידה הנשענים על משחקי מחשב, באמצעות זיהוי נטיות חשיבה ואופי המשחק. יחודו של המחקר בניסיון למצוא מתאם בין נטיות חשיבה לאופי המשחק במשחקי מחשב. הצגת המחקר בשלב ראשוני זה, מטרתה לגייס חשיבה ורעיונות לקראת ניתוח הממצאים ופיתוח תהליכי למידה הנשענים עליהם ( אלה פלג ,צביה אלגלי ) .

הממשל מפקח על בתי הספר אולי יותר מאשר על כל מוסד אחר. רגולציה הדוקה זו מעניקה זכות וטו לשחקנים רבים מאוד במערכת, ומגבילה את ההשפעה של טכנולוגיות חדשות. כדי להתגבר על חסמים אלה, יש לשכנע את המורים שהטכנולוגיה תעצים אותם ותסייע לתלמידים. לשם כך, ניתן לפעול בחמש דרכים שיביאו להטמעה מוצלחת של טכנולוגיה בבתי הספר:

המהפך שעובר על חצרות בית הספר בשנים האחרונות צובר תאוצה. המודעות לחשיבות החצר מתחזקת, ובד בבד מצטבר ידע בקרב מתכננים ואנשי חינוך. "היום מתייחסים לחצר כגורם מרכזי בחיים הפדגוגיים של בית הספר, גורם התורם לתהליך החינוכי של התלמיד כמו הכיתה הבנויה", מסבירה מיקי אריאן-כדריה, מרכזת תחום חצרות לימודיות באגף למיפוי ותכנון במנהל הפיתוח של משרד החינוך.

גיא לוי, מנהל החדשנות במרכז לטכנולוגיה חינוכית (מט"ח), מאמין בכוחה של הטכנולוגיה בחינוך: "העולם השתנה, הילדים השתנו, בית הספר צריך להתאים את עצמו… אם תוסיף למורים טובים את מיטב הטכנולוגיה תקבל מערכת חינוך מצוינת". היכולת ליצור למידה שיתופית ולפתח יצירתיות וחשיבה ביקורתית (מה שמכונה מיומנויות המאה העשרים ואחת) באמצעות הכלים השיתופיים, ובעיקר הרשתות החברתיות. הרשתות האלה והרשת בכלל מאפשרות לפתוח את האופק עד אין־סוף ולהגדיל את הכיתה לממדים של העולם ( יורם הרפז) .

אנו חיים ופועלים בעולם הנתון בתהליכי השתנות מהירים ואינטנסיביים בסדרי גודל גדולים בהרבה מכפי שהכרנו בעבר. עולם זה מתאפיין ברמות גבוהות של מורכבות ודינמיות בעקבות התפתחות טכנולוגית מואצת ושינויים כלכליים המגבירים את הקיטוב הכלכלי-חברתי ומשפיעים על המארג החברתי. שינויים אלה, אשר משמעותם גם שינוי במשקלם ובמקומם של ערכים מובילים, לצד היחלשות הסמכות ההורית ואיתה יחד גם סמכות המורה וסמכות בית הספר, משפיעים על דמותה של מערכת החינוך הפורמלי והבלתי-פורמלי ומקשים עליה את פעולתה ( איציק גונן) .

בהוד השרון, שהגדירה את עצמה עיר חינוך, מורים ותלמידים יוצאים מבית הספר לרחובות כדי לחקור וללמוד. החזון של עיר כמרחב חינוכי הופך כאן בהדרגה מניסוי למציאות בת קיימה . קריאתו הקיצונית של איוואן איליץ' לביטול בית הספר נתפסת בדרך כלל כקריאת תיגר על מערכת החינוך, אך אפשר לקרוא אותה גם כקריאה לבית הספר ליצור יחסים חדשים עם הסביבה שבה הוא ממוקם; לבטל את ההסתגרות וההתבדלות של בית הספר ולא את בית הספר עצמו; להסתכל על העיר כעל מערכת חינוך אחת ( מיכל גלבוע אטר ויעל שורצברג ) .

על פי הנחיות משרד החינוך, אסור למורה ותלמיד להיות בקשרי "חברות" בפייסבוק, אך מותר למורה להפעיל קבוצה סגורה וממוקדת למידה. בהתאם לכך, יכול כל מורה לפתוח קבוצה סגורה לתלמידיו, בה יוכלו לנהל דיונים בנושאים שונים, לבצע משימות ולתת משוב הדדי, להעלות תכנים אקטואליים (כתבות, סרטונים) ועוד. יתרונה של הקבוצה הוא באפשרות לשמור על התכנים הנכתבים בה חסויים ובאפשרות להעלות מאגר קבצים אשר ישמשו את הקבוצה ( אפרת מעטוף) .

בספרן שיצא לאור לאחרונה, "מנהיגות מהיסוד: לימוד יעיל בבתי ספר בעלי ביצועים נמוכים באופן מסורתי", המחברות/עורכות סיכמו ממצאים חשובים משבעה מחקרי מקרים הבוחנים את ההצלחה המתמשכת של שבעה בתי ספר שהפרופיל שלהם תואם את אלו בעלי תכניות עם ביצועים נמוכים מבחינה היסטורית. בהביטן מעבר להתמקדות קפדנית באיסוף נתונים, ניתוח והתערבות אישית, מחברות אלו רצו להבין את הגורמים שהובילו להישג הלא טיפוסי של אוכלוסיות אלו הנמצאות בסיכון לביצועים נמוכים ( Loveland-Sennett, B. A ) .