-
לינק
אחד ממקצועות הלימוד ביפן נקרא "חינוך להתפתחות" (באנגלית: development education) והוא מקביל פחות או יותר ללימודים גלובליים או ללימודי אזרחות גלובלית בהקשרים הבריטיים והאירופיים. ואולם בשונה מאשר באירופה, רוב המורים ביפן מסתייגים מהעיסוק בחינוך המבוסס על מתודולוגיות ועקרונות ביקורתיים, השתתפותיים, פתוחי-קצוות ומרוכזים בתלמיד. מטרתו של מחקר זה היא לחשוף את טבעו הפוליטי של החינוך ביפן, תוך הערכה של מדיניות המפלגה השלטת המנחה את הרפורמה הנוכחית במערכת החינוך היפנית. המאמר מתמקד בסוג החינוך לאזרחות שקידמה ממשלת יפן בשנים האחרונות, ובוחן את ההשתמעויות הפוליטיות שנלוות לחינוך זה.
-
לינק
דוח זה מציע זווית ראייה ייחודית לשיח על הדרכים הנכונות להערכת מורים והיא, זווית הראייה של מורים שנבחרו כמצטיינים/מורים לדוגמה במסגרת STOY *. ההכרה בהם כמורים אפקטיביים, מעורבים בדיוני מדיניות ארציים ברמות שונות ובעלי השפעה על סביבותיהם החינוכיות, מאפשרת מבט ייחודי על שיטות הערכה קיימות ועל כיוונים לשיפורן. תוצאות תהליכי הערכת מורים מהוות תחום לדיון מתמיד בשאלות שונות, ובהן: האם הערכה צריכה לשמש בסיס להמשך עבודת המורה או להפסקתה? שיטות הערכה חדשות נמצאו מעודדות נשירת מורים שקבלו הערכות נמוכות (Saratin & Steinberg, 2016), הערכות אמצע שנה נמצאו מנבאות טובות של המשך בהוראה או נשירה/פיטורין מהוראה (Master, 2014). האם יש למקד הערכת בצמיחה מקצועית של מורים? הועלתה, ל משל, הטענה שעל תהליכי הערכה להוות מנגנון היוצר הזדמנויות למידה ושיפור ההוראה (Smylie, 2014), או האם על הערכת מורים למלא את שני התפקידים הנ"ל? כטענה ששינוי שיטת הערכת מורים היא בעלת יכולת להוציא מורים חלשים מהמערכת ולסייע לרוב להשתפר (Hill & Herlihy, 2011). עוד נמצא כי מנהלי בתי ספר הביעו דאגה מהפעלת שיטות הערכת מורים אל מול הצורך לאזן עשייה זו בנאמנות וכהלכה עם ביצוע תחומי אחריות נוספים המוטלים עליהם (Derrington & Campbell, 2015).
-
סיכום
מאמר זה עוסק במדיניות של השוואה כלפי מטה (leveling down) במערכת החינוך והצדקתה. מדיניות זו מתרחשת כאשר שוויון מושג על-ידי החלשתם של החזקים והורדתם לדרגתם של החלשים. היא עשויה להתעורר, למשל במצבים שבהם שיפור מצבם של החלשים (השוואה כלפי מעלה) אינו אפשרי. המאמר מניח, שקיימת דרישה לקדם שוויון בחינוך, להבדיל מהשגת רף של חינוך הולם וזאת מבלי להתחייב לגישה מסוימת של שוויון חינוכי. ככלל, השוואה כלפי מעלה היא האפשרות העדיפה מבחינה מוסרית שכן היא מקדמת שוויון וגם משפרת את רווחת הפרטים. עם זאת, לעתים, לא ניתן לפעול תוך השוואה כלפי מעלה. הדבר קורה, למשל מטעמים מוסריים או בשל מגבלות תקציביות. אז, קיימת הצדקה למדיניות של השוואה כלפי מטה. המאמר דן במדיניות זו ובהצבת גבולות לה תוך התייחסות לשתי סוגיות עיקריות, המעלות שאלות של חלוקת משאבים בחינוך: תקצוב מערכת החינוך ושיבוץ תלמידים בבתי ספר.
-
תקציר
התעללות בבית הספר הינה חוויה מלחיצה ומטרידה לא רק עבור ילדים אלא גם עבור הוריהם. אף על פי כן, ספרות המחקר אודות התעמרות בבית הספר נוטה להתעלם מחוויותיהם של הורים לילדים הסובלים מהתעללות חבריהם לכיתה. לפיכך, המחקר הנוכחי מתמקד בחוויותיהם של ההורים ובוחן את יחסיהם עם צוות בית הספר. החוקרות מציעות להורים ומורים לאמץ את נקודת מבטו של הצד השני על מנת ליצור יחסים טובים יותר ביניהם בעת התמודדות עם מקרי התעללות במסגרת בית הספר.
-
תקציר
במקרה-מבחן זה, שטבעו תיאורי ופרשני, הכוונה היא לזהות גורמים התפתחותיים והצלחה/כישלון בבית הספר של צעירים מחוננים בגילאים 12 עד 16 בחינוך חובה. הנרטיבים שהוצגו על-ידי החוקרים חושפים את המתח הקיים לעתים בין המאפיינים האישיים של התלמידים ובין ההדרכה שהם מקבלים מבית-הספר. הניתוח שופך אור על השעמום, התסכול והכישלון שתלמידים אלה מתמודדים עמם בחיי היומיום; וכן על קבלת החלטות פזורת-דעת, התנגדות או 'משבר-זהות' המקושרים לסטנדרטיזציה, לציות ולמטלות השגרתיות שבית הספר דורש מהם למלא כיום. הניתוח חושף גם את חשיבות תפקידו של המורה בקביעת תכנית לימודים נפרדת ובחלק מהמקרים גם את השפעת המורה על ההצלחה בלימודים של הצעירים המחוננים.
-
לינק
-
תקציר
-
לינק
הרשתות החברתיות מסייעות ליצור ולתחזק קשרים ובכלל זה בין מורים לתלמידים. יש חוקרים המדווחים כי תלמידי תיכון נוטים לראות בפייסבוק טריטוריה משלהם, ולכן אינם רואים בחיוב תקשורת עם מוריהם במדיה זו. לעומתם, ניתן למצוא במחקרים אחרים דיווחים על שימושים שונים של מורים בתיכון ברשתות חברתיות ועל המטרות שלשמן מורים בוחרים לתקשר עם תלמידיהם במדיה זו.במחקר שלפנינו מרואיינים מורים מובילים העושים שימוש ייחודי ברשתות חברתיות, מורים העשויים לבשר שינויים בקרב מורים רבים אחרים.
-
סיכום
-
תקציר
מוסדות אקדמיים רבים מצלמים את ההרצאות בקורסים השונים שהם מציעים, אך לא ברור אם יש לכך השפעה חיובית על הסטודנטים. מחקר זה בדק את השפעתו של צילום ההרצאות על 160 סטודנטים לתואר ראשון. מהממצאים עולה כי הצילום פוגע בנוכחות בכיתה וכי הצפייה בחומר המצולם אינה מצליחה לפצות על ההיעדרות מהכיתה. נמצא כי זמינות ההקלטות לא שיפרה את ציוניהם של סטודנטים הנוכחים בשיעורים, בעוד שסטודנטים שנעדרו מהשיעורים השיגו ציונים נמוכים יותר מאלה שנכחו בהם. לפיכך, נראה כי ההשפעה הכללית של הצילומים וההקלטות על הישגי הסטודנטים היא שלילית. מחקר זה יכול לשמש דוגמה משמעותית לסכנות הסתמכות היתר על צילומי קורסים כתחליף לנוכחות פיסית בכיתה.
-
סיכום
למרות ההכרה ההולכת וגוברת בהשפעת החינוך היהודי על הזהות היהודית בקרב קהילות התפוצות, מעטים למדי המחקרים שבדקו את השפעת מיקומה של הקהילה על הרישום לבתי הספר בפרט ועל חיזוק הקשר הקולקטיבי בין הקהילה לבין מדינת ישראל בכלל. המחקר הנוכחי בוחן, במסגרת דיסציפלינרית של לימודי הגירה ופזורה (Diaspora studies) את הפרקטיקות הפדגוגיות שיזמה קרן ברונפמן לחינוך יהודי (Bronfman Jewish Education Council) והמיושמות באמצעות מחנכים יהודים ממונטריאול, כדי לחזק את הקשר בין תלמידי התפוצות לבין מדינת ישראל וכדי להמחיש את חשיבות קיומו ויצירתו של מנגנון חינוכי חזק התומך ומעודד קשר עם ישראל.
-
סיכום
משרד החינוך האמריקאי הוציא דוח מיוחד ובו סדרת המלצות להוראת חיבור וכתיבה לתלמידי כיתות ו' עד י"ב. הדוח מציג המלצות שהאפקטיביות שלהן הוכחה במחקר שבחן את יישומן בכיתות רבות בארצות הברית, בגרמניה ובפורטוגל. יישום ההמלצות בכיתה, כך עולה מהמחקר, משפר את איכות הכתיבה של התלמידים. הדו"ח מנוסח בגוף שני, כפונה אל המורים לחיבור – וכך גם הסיכום שלפנינו.
-
תקציר
ישנם הבדלים אינדיבידואליים הן בטמפרמנט והן במוטיבציה. הם מתבטאים למשל במה שנתפש כמתגמל ומה כמאיים, למה ניתן להתקרב וממה יש להתרחק. על אף הבדלים אלו, קיים ידע מועט בספרות המחקרית אודות היחסים בין טמפרמנט ומוטיבציה וכיצד יחסים אלו מתבטאים בסביבה חינוכית. מחקר זה בוחן כיצד אספקטים שונים של טמפרמנט, כלומר רגישויות לגמול ועונש, מנבאים את המטרות אותן מנסים התלמידים להשיג ביחס ללמידה וביצוע.
-
תקציר
הורים לילדים עם מוגבלויות שכליות והתפתחותיות מדווחים על מתח רב יותר מאשר הורים לילדים שאינם חווים קשיים דומים. מתחים אלו מחמירים עקב אי שביעות רצון משירותי בית הספר, בעיות בשיתוף ההורים בפעילויות בית הספר ובעקבות צורך ההורים לספק הגנה הורית לילדיהם. מטרת המחקר לבחון האם טכניקות מיינדפולנס יכולות להפחית מתחים הנוצרים בקרב ההורים בנוגע להתנהלות בתי הספר ומסגרות החינוך המיוחד. מיינדפולנס, המכונה גם מודעות קשובה או קשיבות, היא תהליך של הסבת תשומת לב מכוונת המלווה בתגובות לא שיפוטיות והתמקדות בחוויה המתפתחת בזמן הווה. תהליך זה כולל טכניקות רבות ומגוונות המשמשות להורדת רמות לחץ.
-
תקציר
מאמר זה מציג חקר מקרה באמצעות מחקר פעולה המראה כיצד העצמת הורים לסייע לילדיהם ללמוד במהלך חופשת הקיץ מאפשרת לתלמידים לשמר ואף לשפר את הישגיהם בלימודים. במסגרת המחקר, הוענקו להורים לתלמידים בבית ספר יסודי הוראות וחומרי עזר על מנת לעבוד עם ילדיהם במהלך הקיץ. חומרי העזר כללו לא רק הנחיות לעבודה על נושאים הנלמדים בבית הספר כגון קריאה, מתמטיקה, חינוך גופני ומוזיקה אלא גם הצעות לסרטים ומסלולי טיול. נמצא שהדרכת המורים את ההורים כיצד ליישם את התכנית במהלך הקיץ וכך להגדיל את מעורבותם בלמידת ילדיהם אכן השפיעה לחיוב על הישגי התלמידים.
-
סיכום
למנהלי בתי הספר יכולה להיות השפעה עצומה על בריאות תלמידיהם. חלק חשוב מתפקידם הוא להתוות מדיניות מקדמת בריאות – Policy Wellness School – מובנית כהלכה, ובכלל זה: מיפוי צורכי בית הספר, קביעת נהלים, קביעת התנהגויות רצויות, פיתוחן וקידומן של תכניות מקדמות בריאות. כל זאת, כחלק מחזון בית הספר, המדגיש את קשרי הגומלין בין תלמיד לתלמיד ובין התלמיד לסביבתו. מטרתו של מחקר זה היא לבחון את הקשר בין תפיסותיהם של מנהלים בבתי הספר את תחום ״מדיניות מקדמת בריאות״ לבין יישום המדיניות הלכה למעשה.
-
תקציר
מטרתו של החינוך האפיסטמי היא להקנות לאנשים כלים להעריך ולשתף מידע בצורה אחראית. חשיבותו של חינוך זה עולה בעידן הפייק ניוז והפוסט אמת, שבו מידע שקרי או מסולף רב מצוי ברשת ובמקומות אחרים, ומקשה על אנשים לגבש עמדות פוליטיות המבוססות על עובדות. אתגרים מסוג זה הניעו מאמצים חינוכיים שמטרתם לקדם את הצמיחה האפיסטמית של תלמידים ולשלב בתוכנית הלימודים מיומנויות של חשיבה ביקורתית, כגון היכולת להעריך את אמינותם של מקורות מידע.
-
לינק
שאלת החינוך לפטריוטיות עולה לנוכח הגלובליזציה, בעיות סביבתיות המחייבות פתרונות כלל-עולמיים, היחלשות מדינות הלאום, הגידול בשיעורי ההגירה והתחזקותה של הרב-תרבותיות.דין זה רלוונטי במיוחד לישראל, חברה מפוצלת בין כמה שבטים יריבים שלכידותה החברתית מתערערת.התפישה הקוסמופוליטית, שמזוהה עם הוגים כעמנואל קאנט ומרתה נוסבאום, מבקשת להנחיל לתלמידים ראייה המקדשת את המשותף לכל בני האדם, את הסובלנות, השוויון וההתחשבות באחר – ולא את הייחודיות הלאומית, האתנית או הדתית שלהם. קוסמופוליטים רבים מאמינים כי חירות ושוויון חיוניים למימוש האישי של הפרט, שהוא ערך חשוב בעיניהם.
-
תקציר
מחקר זה מתמקד ביישום טכניקה פדגוגית ככלי לשיפור למידתם של סטודנטים. כאשר סטודנטים אינם עונים על כל השאלות שניתנו במבחן, למידתם תשתפר במידה רבה יותר אם תינתן להם הזדמנות שניה לענות על השאלות שהם החמיצו מאשר אם התשובות תאמרנה ישירות מפי המורה. המאמר הנוכחי בחן את השפעת מתן הזדמנות שניה לענות על שאלות מבחן על ביצועי הסטודנטים בהמשך הקורס. נמצא שכאשר הסטודנטים הינם רפלקטיביים ביחס לחומרי הקורס שלא הובנו היטב וכאשר הם מקבלים משוב מיידי מטעם המורה, הבנתם את החומר הנלמד משתפרת ועימה גם ציוניהם בהמשך הקורס.
-
תקציר
תוצאות חיפוש עבור: קריאה
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין

