מידע ונתונים
מיון:
נמצאו 38 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • סיכום

    טלוויזיה במעגל סגור מותקנת בבתי הספר לצורך שמירה על בטיחות התלמידים וביטחונם. מאמר זה עוסק בפרקטיקה של שימוש בטכנולוגיה זו המכוון כלפי מורים. הוא מבוסס על ראיונות עם 28 מורים בישראל שדיווחו על שימוש כזה מצד מנהלי בית ספר. המחקר המובא במאמר חושף את תפיסות המורים בנוגע למעקב באמצעות מצלמות, להשפעותיו של מעקב זה על חייהם ועל תנאי עבודתם ולהצדקות השונות המשמשות בעד ונגד פרקטיקה זו. הטענה היא ששימוש בטכנולוגיה זו כלפי מורים הוא תופעת לוואי של שימוש כלפי תלמידים, הכולל מימדים של זמן ומרחב אשר שונים מאמצעי פיקוח אחרים כנגד מורים. לשימוש כזה אפקט מדכא מבחינה מורלית והוא מביא ליצירת קטגוריות חברתיות שמעצימות את הסטטוס החברתי הנמוך של מורים בישראל.

  • לינק

    הדוח מתאר מהלך לימודי שהוביל צוות מומחים בראשותה של פרופ' לאה אחדות. הדוח מתמקד בשלושה נושאים, ולכל אחד מהם מוקדש פרק נפרד. הפרק הראשון עוסק בנתוני אורך, מחקרי אורך, וחשיבותם למחקרים בתחום החינוך ולעיצובה של מדיניות חינוך יעילה ומועילה. הפרק השני בוחן את הנתונים המינהליים הקיימים בישראל בתחום החינוך, ואת הנגשתם על ידי הגופים השונים המחזיקים בהם, לצורכי מחקר ולצורכי ניהול של מדיניות חינוך. הפרק השלישי בוחן את המצב החוקי והרגולטורי בישראל בנוגע לשמירה על פרטיות מושאי הנתונים בעת הנגשת נתונים מינהליים לצורכי מחקר, וכן מציג גישות ושיטות שונות להערכת הסיכון לפגיעה בפרטיות ולהפחתתו (עודד בושריאן).

  • תקציר

    שחקנים בכלכלה הדיגיטלית מסתמכים באופן הולך וגובר על איסוף או העברת נתונים אישיים בקנה מידה גדול. הואיל ונתונים דיגיטליים עשויים להתמיד ולהיות ללא גבול, על חוקרי למידה מקוונת לייעץ לאנשים לעשות שימוש קונסטרוקטיבי בנתונים מקוונים ולחשוף את הנתונים בזהירות. אולם, מעט מחקרים הראו שסוגיות ההגנה על נתונים מהוות דאגות ייחודיות בפרקטיקות של למידה מקוונת. בהסתמך על סקירת ספרות שיטתית, מאמר זה בוחן סוגיות של הגנה על נתונים אישיים הקשורות לעיצוב הוראה וללמידה מקוונת. המחברים מעוניינים להבין את הסוגיות הקשורות להגנה על נתונים מקוונים שמנחים או מעצבי הוראה נתקלים בהן מאשר לשוב ולומר שמשתמשים חייבים להיות מודעים למאפיינים האינפורמטיביים והמתמידים של נתונים מקוונים (Chou, Hui-Lien; Chen, Chao-Hsiu, 2016).

  • סיכום

    המחברים טוענים כי מורים המקצים פרויקטים מדעיים לתלמידים, מבחינים שהתלמידים משתמשים במידה רבה באינטרנט, מה שמוביל למאמרים הכוללים מקורות רבים יותר של נתונים ושל ספרות. אף על פי שהתלמידים מפיקים תועלת מהעלייה בנגישות לידע, הם לא למדו לנתח באופן ביקורתי את המהימנות ואת האמינות של מה שהם קוראים. המחברים מרגישים שיש צורך בהתחשבות בתכנון המחקר וביצוג/ניתוח הנתונים שיש להציג בצורות השונות של הכשרת מורים, וכתוצאה מכך בכיתות למדעים לגילאי גן ועד סיום תיכון, אם הם מעוניינים שתלמידיהם והציבור הרחב יבנו את הטיעונים שהם רואים, קוראים ושומעים (Norman G. Lederman and Judith S. Lederman, 2016).

  • לינק

    המילה אנציקלופדיה נשמעת לכם משעממת? אל דאגה. כשהכל מקוון וחופשי, אנציקלופדיות יכולות להפוך לזירת אקשן, פרסום דעות קיצוניות ומלחמות אגו סוערות. ככל שענייננו אתר ויקיפדיה העברית, המיזם הוויקיפדי נסמך על קונספט פשוט, לפיו, כל אדם באשר הוא מוזמן להעלות תכנים לאתר ולייצר בכך מידע. לפיכך, בפועל מהווים ערכי ויקיפדיה בעברית סינתזה של מידע המועלה בידי משתמשים רבים. דרך עיצוב התכנים בוויקיפדיה מושתתת על מדיניות סדורה ואולם נראה, כי בשל היבנות ויקיפדיה על יצירה קולקטיבית, לא אחת מתעוררות מחלוקות באשר לתכנים(עמי סלנט).

  • סיכום

    הכותבים מציעים במאמר מסגרת מושגית להגדרה ודרכים מעשיות לפיתוח הכישור של אוריינות נתונים בקרב מורים, שהוא בעיקרו יכולת לשנות מידע לכלל ידע הוראתי בר-הפעלה. מדובר במגוון רחב (לא רק מעקב אחר תלמידים בכיתה) של פרטים המוצגים בדרכים ומזוויות שונות שעשויים להרחיב את הבנות המורים ולהנחות את החלטותיהם הפדגוגיות. למשל, גישת הסטנדרטים, ידע תחום דעת ודרכי הוראה, ידע קוריקולרי, ידע תוכן פדגוגי והבנה של תהליכי למידה, נתונים דמוגרפיים על אוכלוסיות שונות, נתונים על שינויים חברתיים או תרבותיים והשפעתם על גישות הוראתיות וחינוכיות (Mandinach, E. B & Gummer, E. S).

  • לינק

    דיווח מעניין של רותי סלומון אודות החידושים המתרחשים בערוץ המו"פ של מכון מופ"ת: "ב"מו"פ לחדשנות וטכנולוגיה בחינוך, מכון מופת" החלטנו להתחיל בפיתוח של Dashboard ויזואלי שמציג ניתוח של הפעילות שמתנהלת ב-Moodle על פי שאילתות שונות. המערכת הרי אוספת הרבה הרבה נתונים אודות המרצים והלומדים, כל "קליק" מתועד, ואנחנו רוצים להנגיש דאטה רלוונטי בצורה ויזואלית כדי לייעל את פעילות המשתמשים בפלטפורמה. כל המכללות המשתדרגות בימים אלה ל-Moodle 3.1 ימצאו את ה-Dashboard כחלק מהמערכת שלהם" (רותי סלומון).

  • לינק

    מרבית התקציב לבתי הספר מגיע ממשרד החינוך, שהוציא לפועל מדיניות ברורה של אפליה מתקנת. מחקר חדש של מרכז טאוב בחן כיצד הקצאת הכספים של גופים אחרים המעורבים במימון – ובפרט הרשויות המקומיות – משפיע על יעילות מאמצי האפליה המתקנת של הממשלה (צוות מרכז טאוב).

  • לינק

    בעוד שתעשיית ההוצאה לאור האקדמית מתפתחת, קיימת צמיחה חסרת תקדים של כתבי עת בגישה חופשית (open access journals). בטכנולוגיה החינוכית לבדה, הכוללת כ-270 כתבי עת קשורים, כמעט שליש מהם מסומנים כחופשיים. אף על פי שכתבי עת בגישה חופשית זוכים לשבח עבור מה שהזמינות שלהם יכולה לתרום לסוגיות של צדק חברתי (צמצמום של חסמי דרישות המינוי), חלקם נמצאים חשודים מבחינת התוכן המצוי בהם ומערערים על הלגיטימיות של הפרסום בהם. במחקר זה, המחברים ביקשו לגלות את דעותיהם של חוקרי טכנולוגיה חינוכית בדבר כתבי עת בגישה חופשית בתחומים שלהם (Ross A. Perkins, Patrick R. Lowenthal. , 2016).

  • לינק

    לימור ליבוביץ מייחדת בבלוג שלה פוסט מועיל למורים בנושא תיווך מידע באספות הורים: "רצוי מאוד שההורים יזכרו ויבינו מידע חשוב הקשור בילדיהם בבית-הספר, ולא פחות חשוב מכך- לפתח תחושות חיוביות כלפי הצוות החינוכי במהלך מפגש חשוב זה .זה די קל, למעשה- מוצע להיעזר במטאפורה חזותית (תמונה) קלה לזכירה שיש לה ערך בפני עצמה (מייצגת תפיסה חיובית), ולחבר אל (חלקי) התמונה את המידע שיש לזכור ולהבין (לימור ליבוביץ).

  • תקציר

    המאמר טוען כי לא ידוע הרבה על ניהול המידע האישי (personal information management) של המורה. המחקר הזה מגביר את ההבנה לגבי ניהול המידע האישי של המורה ומיידע לגבי התפתחותם של כלים לתמיכה במחנכים (Diekema, Anne R.; Olsen, M. Whitney, 2014).

  • לינק

    למידה של חומר חדש מצליחה יותר אם ללומד היה זמן מנוחה שבה הוא נזכר במה שהוא כבר יודע על החומר הקיים. חוקרים מאוניברסיטת טקסס ביקשו מ- 35 מבוגרים ללמוד תוכן חדש שחולק ל- 2 חלקים. בין החלקים המשתתפים קיבלו זמן הפוגה שבו יכלו לנוח ולחשוב על כל מה שרצו. סריקות המוח של כלל המשתתפים הראו שאלו מהם שניצלו את הזמן למנוחה והיזכרות מחודשת בחומר הצליחו הרבה יותר בלמידת החלק השני. רבים מהם לא עשו זאת במכוון, המחשבות על התוכן "קפצו" אוטומטית. מחקרים רבים הוכיחו את השפעתה של מנוחה על הזיכרון של מה שלמדנו. זו הפעם הראשונה שמתברר שעיבוד מידע בזמן מנוחה "מקפיץ" יכולות ללמידה העתידית. מכאן, שרפלקציה לא רק משפיעה על מה שכבר למדנו, אלא על הזיכרונות החדשים שעומדים להצטרף. רוצים ללמוד טוב יותר בשיעור הבא? צאו למנוחה ו"לחצו replay בתוך הראש" על תכני השיעור הקודם (אתר חברת מתודיקה).

  • תקציר

    המאמר עוסק בהטיות הידע בבית הספר התיכון ובמסלולי התואר הראשון באקדמיה המוגדרים כמוסדות מובהקים של ידע. הטיית ידע מוגדרת במסגרת זו כקבלת החלטות פגומה באופן מובנה בתהליכי הלמידה וההוראה. המחקר הוא איכותני ובא לטעון כי אף על פי שליבת העיסוק של מוסדות החינוך הוא הידע ותהליכי הלמידה וההוראה, בפועל כיום מאגדים מוסדות אלו הטיות ידע מהותיות ומשמעותיות (אדיב גל, יואב גל).

  • לינק

    שימוש בכלי מדידה והערכה מתקדמים, כמו "עץ הערכים" שפותח בעיריית ירושלים מציג בצורה ממוקדת את מצבו של בית הספר בתחומים ערכיים, ניהוליים ופדגוגים ויכול לתת תמונה ברורה יותר להורים – שברובם אינם אנשי חינוך. העץ, אשר שימש עד היום בעיקר את המנהלים וסייע בידם לקבל תמונה רחבה יותר והחלטות מושכלות יותר בבית ספרם, הופך פתוח לציבור ומאפשר גם להורים, לראשונה בישראל, לקבל מידע חיוני על המצב בבית הספר -באופן מוחלט ובאופן יחסי לבתי ספר דומים. כדי להמעיט בעיוותים, בכל מדד שיפורסם על בית הספר יוכל המנהל להוסיף ולפרט בהסבר מילולי.

  • לינק

    הרשת החברתית האקדמית מנדלי שהושקה בשנת 2009 מקבצת סביבה היום למעלה מ- 2 מיליון חוקרים מרחבי העולם כולו. לציון פעילות זו ברשת, Mendeley פרסמה דו"ח ובו ניתחה את הפעילות המחקרית של 2 מיליון החוקרים באופן כללי ואת הקשר בין הפעילות המחקרית ואינדיקטורים כלכליים .מן הראוי לציין שמנדליי כוללת גם שירות/כלי ביבליוגרפי בגרסה וובית ושולחנית עם אפשרות לסינכרוניזציה ביניהם ומאפשרת ליצור בסיס נתונים של רשומות ביבליוגרפיות של מסמכים שונים.

  • לינק

    לפי האומדן בארץ, 10% מהתלמידים סובלים מבעיות למידה ומהפרעות קשב וריכוז. מדובר לפיכך בכמאתיים אלף תלמידים הסובלים מבעיות אלו. מערכת החינוך לא ערוכה להתמודד עם בעיה בהיקף גדול כל כך. בתקציב משרד החינוך, לבד מעלויות ההתאמות לבגרויות ותמיכה בעלות האבחונים לאוכלוסיות חסרות יכולת, אין התייחסות לנושא . על פי נתונים המופיעים באגף לחינוך מיוחד של משרד החינוך, בשנת תשע"ב למדו במערכת החינוך 110,484 תלמידים לקויי למידה, 29,069 מהם למדו בבתי ספר או בכיתות לחינוך מיוחד, ו- 81,415 השתלבו בכיתות רגילות. על תלמידים אלה יש להוסיף תלמידים שלא עברו אבחון. ההערכה המקובלת בארץ ובעולם גורסת כי כ 10%- מהתלמידים הם בעלי לקויות למידה, כלומר, מתוך כשני מיליון תלמידים בארץ – 200 אלף הם לקויי למידה. כיצד מתמודד משרד החינוך עם המצב והאם ניתן בכלל לטפל בתלמיד לקוי למידה במסגרת כיתה רגילה? ( שרית יעקב , גיליון מיוחד של עיתון "קו לחינוך" : לקויות למידה ) .

  • לינק

    חדר העיון המקוון של מרכז הפסג"ה ברחובות הוא תוצר של חזון שנולד לפני שלוש שנים במטרה להתאים את מאגר חומרי ההוראה למקובל במאה ה -21 והינו תוצר של עבודה אינטנסיבית של צוות מרכז הפסג"ה ברחובות. רקע: מנהלת הפסג"ה ראתה כיצד בעידן המידע הנגיש באינטרנט דועכת הרלוונטיות של חדר העיון הפיזי ונרקם אצלה חלום להקים חדר עיון מקוון המאפשר נגישות מרבית לידע מקצועי, המעודד אינטראקציה עם צוות המנחים של הפסג"ה ( רותי סלומון ) .

  • לינק

    מאמר זה בוחן שלוש שנים של אינטראקציות מקוונות בין תלמיד-מורה והורה-מורה בשבעה בתי ספר תיכוניים ישראליים במהלך היישום של מערכת בית ספרית הנקראת "משוב" (Blau, Ina; Hameiri, Mira, 2012).

  • לינק

    סקירה מקיפה שערכו חוקרי מרכז טאוב בנושא החינוך הקדם-יסודי בישראל מגלה גידול משמעותי בשיעור ההרשמה לגנים בקרב ערביי ישראל. כמו כן, המחקר מוצא כי החלטת הממשלה ליישם את החוק לחינוך קדם-יסודי אוניברסלי מגיל 3 תהיה כרוכה בהשקעה כספית משמעותית. אף שיש הכרה בין-לאומית בחשיבות הרבה של חינוך בגיל הרך להצלחה בטווח הארוך, ההשקעה בחינוך הקדם-יסודי בישראל אינה שיטתית, ויש פערים עצומים בשיעורי הרישום למסגרות החינוך ובשכר הלימוד בין המגזרים השונים. אף שהתיקון לחוק לימוד חובה (1984) קבע שחינוך חובה יינתן כבר מגיל 3, יישום החוק החל רק בשנת 1999. עד היום הוא מיושם רק באזורים בעלי דירוג סוציו-אקונומי נמוך – כך שלמעשה החוק חל רק על כשליש מילדי ישראל. עקב כך, עלות החינוך לגילאי 3-6 נעה בטווח רחב בהתאם למסגרת החינוכית שהילדים לומדים בה: מעלות כמעט אפסית במערכת הציבורית עד 3,000 ש”ח ואף יותר במערכת הפרטית.

  • סיכום

    צוברי מידע בהתאמה אישית ( צמב"א), הם כלים מתוקשבים מהדור השני לאיסוף מידע וליצירת מעטפת מידע מתואמת באינטרנט . צוברי מידע בהתאמה אישית מאפשרים לאסוף מידע באינטרנט ולהתאים את התכנים עפ"י צרכי המשתמש ותחום ההתעניינות שלו . בין הכלים הפתוחים לצבירת מידע והתאמתו ניתן למנות יישום שנקרא igoogle ויישום טכנולוגי מתחרה הידוע כמערכת Netvibes. המצגת של ההרצאה מביאה את השיקולים בבחירת כלי הצמב"א היעיל והמתאים על יסוד מכלול של שיקולים שהוצגו בהרצאה שהועברה בכינוס מידע 2012 , ב16 למאי 2012 במלון הילטון תל אביב ( עמי סלנט) .

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין