-
סיכום
ביקורת חיובית על ספרה החדש של Patricia Corneaux הדן בהרחבה בכל המכלול של שיטות הערכה של סביבות למידה ממוחשבות ומקוונות. הספר, המהווה אסופת מאמרים, מציג בצורה אנליטית את המתודולוגיות של שיטות ההערכה המקוונות באוניברסיטאות ובמכללות. מוצגים שיטות יישומיות של הערכת תהליכי הערכה מקוונים החל משיטות פרטניות ומבוקרות וכלה בשיטות שיתופיות(כגון פורומים ממוחשבים) לכל שיטת הערכה מקוונת מוצגת התיאוריה שלה והעקרונות המנחים שלה. (Verinica Diaz)
-
לינק
המאמר מתאר ניסוי פדגוגי שנערך בארה"ב לבדיקת יכולתם של סטודנטים להוראה ללמד בתכנית לימודים בינתחומית. הניסוי נערך בקרב סטודנטים להוראה המתכשרים להוראה בבתי ספר יסודיים בפלורידה. ממצאי המחקר מלמדים כי הכשרת סטודנטים להוראה בינתחומית הוא תהליך מורכב למדי. חלק ניכר מהסטודנטים להוראה גילה קשיים בהתמודדות עם שילוב פרקים בינתחומיים, בעיקר מבחינת ניהול הזמן ותכנון המשימות. לסטודנטים להוראה נדרש הרבה יותר זמן לגבש פעילויות בינתחומיות בהשוואה לציפיות של מורי המורים. בעיה נוספת אשר העיקה על התהליך היו החששות הכבדים של הסטודנטים להוראה משילוב נושאים בינתחומיים לאור חוסר שליטתם בתחומי האמנות והאוריינות הויזואלית. מסתבר כי שילוב נושאים בינתחומיים מחייב הקניית יסודות מעמיקים יותר בתחומי תכנון לימודים משולב הרבה לפני תחילת ההכשרה (Janet C. Richards and Kim T. Shea)
-
סיכום
תכנית ההתערבות הנחקרת מפתחת סכמות-שיח סיפוריות כבר מיום הלימודים הראשון: הילדים קוראים לבד מדי יום ביומו, מאזינים מדי יום ביומו, קוראים במקהלה מדי יום ביומו, משוחחים על הסיפורים מדי יום ביומו, קירות הכיתה מעוטרים ונראים כספר פתוח, הספרייה עשירה ומדרבנת לפעילויות –קריאה. כל אלה דואגים להעשיר מהותית את סכמות-השיח הסיפוריות. במחקר זה ביקשה המחברת לבדוק: האם חשיפה זו לסיפור וספר מביאה תלמידים להנאת הקריאה, לקריאה מרובה ולזכירה טובה יותר של סיפורים שנקראו – ביחס לילדים האחרים? המחקר נועד לבדוק, אם תכנית התערבות מובנית, שיטתית, מסודרת, מעמיקה ומקיפה – תחולל שינוי אצל ילדי כיתות מקדמות, שבאו ממיצב אורייני חברתי נמוך ולא נחשפו להון אורייני, הטמון בסיפור ובספר (אסתר טוב-לי)
-
רפרנס
הספר מציג מה יכול תחום חֵקר השפה לתרום לרווחתו של האדם. המחברת מאמינה כי יכולות אורייניות מתקדמות לא נועדו להיות נחלת חוקרים מקצועיים בלבד. הספר לוקח את האוריינות אל מחוץ להֶקשֵרים הפורמאליים של החיים – אל עולמו הפנימי של כל אדם, מטרתו לפתח יכולות נרטיביות ומטה-טקסטואליות אלה אצל כל המעוניין, אם למטרה מקצועית, או למטרה אישית – ללא כל קשר לכישרון כתיבה, לניסיון בכתיבה, או לרקע בניתוח טקסטים. בתהליך המוצע בספר זה משולבים כלים משני 'ארגזים', שניתן לארגנם בצירופים אחדים, על פני מסלולי העצמה שונים. ב'ארגז הכלים' הראשון מִגוון של משימות כתיבה וב'ארגז' השני סדרה של כלים לניתוח עומק של הטקסטים השונים (פרופ' גיסי שריג)
-
סיכום
קבוצות-דיון הן כלי א-סינכרוני מרכזי שהשימוש בו הולך ומתרחב לצורך הכשרת מורים ולצורך הוראה וחינוך בית-ספריים. על אף שכלי זה נוצר בראשית שנות ה-90, מתברר כי השימוש בו, ע"י מורי מורים במוסדות להכשרת מורים וע"י מורים בבתי-ספר, הוא אינטואיטיבי למדי. במקום להוות קרש-קפיצה לפדגוגיה עדכנית, עיקר השימוש בקבוצות-דיון בישראל הוא בגישה פרונטלית. בנוסף לכך מנוצלות רק מעט מתוך המגוון הרחב של האפשרויות הגלומות בכלי זה, שבאמצעותו ניתן להפוך את ההוראה לדיאלוגית, מגוונת, משתפת ובעלת אפקטיביות גבוהה. מטרת המאמר להציע בסיס תפיסתי להפעלתן הנכונה של קבוצות-דיון תוך שימוש בחומר התיאורטי הנרחב הקיים בתחום זה בעולם, ולהציע מגוון של אפשרויות ליישום תובנות אלה במסגרת הכשרת מורים. (אהוד רביב)
-
סיכום
הפרק "ההוראה בקורסים להכשרת סייעות" מוקדש לניתוח איכותני של שיטות ההוראה הייחודיות בקורסים לסייעות בגני ילדים ומתבסס על ראיונות שנערכו על מרכזות תכניות ההכשרה של הסייעות במכללות להוראה. המחברות מתארות את האתגרים והקשיים בהפעלת קורס שכזה, הדרכים המרכזיות שבאמצעותן הותאמו שיטות ההוראה ללומדות ומידת שביעות הרצון וההערכה של הקורס ע"י מרכזות הקורס, המנהלות, המפקחות וכמובן התלמידות. בחלקו השני של הפרק מובאות בפירוט המלצות הנוגעות לעבודת הצוות במכללות ושיפור הקורס. (עינת גוברמן, חוה תובל)
-
לינק
מצגת ההרצאה של ד"ר סמדר תובל מציגה מחקר אתנוגרפי שבחן את מיקומו של האבחון הפסיכולוגי בבית הספר היסודי כמנתב ילדים שנכנסו למערכת החינוך הרגילה אל מערכת החינוך המיוחד. במהלך הניתוב לחינוך מיוחד מעורבים הייצוגים החברתיים הבאים: הכלה; בידול; וריבוד חברתי. צוות ביה"ס חי בקונפליקט שבין שתי מטרות מרכזיות שלו שאינן מתיישבות. בין מטרת הכלה ובין מטרת הריבוד החברתי. לטענת תובל נראה שההחלטה על שליחת ילד לאבחון היא הסוואה להחלטה להוציאו לחינוך המיוחד והאבחון הופך למעין טקס שהוא המשוכה האחרונה לפני הבידול.
-
סיכום
המאמר מתמקד במודל של קיום קורסי התנסות פרופסיונלית לסטודנטים להוראה. מטרת המודל הייתה לסייע בפיתוח גישה רפלקטיבית בקרב הסטודנטים, תוך בניית הידע הפרופסיונאלי שלהם בבתי הספר ובקמפוס. כדי להשיג זאת הקורסים תוכננו לבנייה של "קהיליית מעשה"(communities of practice). לאחר הערכה של הקורס באמצעות מעקב אחרי הסטודנטים, נבחנו ההישגים והאתגרים לקראת המשך פיתוח תחושה של קהילייה מקצועית. המודל של הקורס הוא התנסות בחטיבה עליונה הנתמכת על ידי מרכיב טיוטוריאלי במכללה. (Sim Cheryl)
-
לינק
מחקר שנערך לאחרונה באוניברסיטת שפילד באנגליה מצא כי למידה במערכת מתוקשבת סינכרונית מבוססת טקסט מציבה קושי של ממש לסטודנטים דיסלקטיים. מרבית הסטודנטים הדיסלקטים חשו תסכול ואכזבה כאשר נדרשו להתמודד עם מערכת מתוקשבת סינכרונית באינטרנט. התסכול נובע מחוסר יכולתם לפענח במהירות את הודעות הטקסט המהירות בצ'אט או המערכות המקבילות לה מבחינה טכנולוגית. סביבת למידה סינכרונית דינאמית באינטרנט משבשת את יכולת הלומד הדיסלקטי לארגן ולזהות את תבניות המידע גם בשל החילופין המהירים של ההודעות הטקסטואליות באינטרנט וגם בשל הצורך לשייך את ההקשר של ההודעה לנוסח הטקסט הקודם. במציאות הרגילה של קריאה בכיתה יכול הקורא הדיסלקטי לנצל את מאגרי הזיכרון שלו על מנת להשלים תבניות ותהליכים, אך קצב ההתרחשויות המהיר בסביבה סינכרונית באינטרנט משבש יכולת טבעית זו וגורם לתסכול רב ללומד הדיסלקטי. יכול להיות שאחת המסקנות העיקריות ממחקר זה, היא ההמלצה שעדיף לשלב תלמידים דיסלקטים בסביבות למידה אסינכרוניות כגון פורומים מתוקשבים במקום מערכות משולבות צ'אט (B. P. Woodfine, M. Baptista Nunes and D. J. Wright)
-
סיכום
המחקר שנערך בבתי ספר יסודיים בארה"ב ביקש לבדוק כיצד מורים מאמצים ומיישמים אסטרטגיות הוראה שנרכשו בקבוצת למידה שיתופית בהשוואה למורים אחרים שנחשפו לאותן שיטות, אך המעיטו ביישומן. הממצאים מגלים הבדלים מהותיים בידע קוריקולארי, יכולת רפלקציה והתאמה פדגוגית בקרב המורים שנטלו חלק פעיל בסדנאות הפדגוגיות המשותפות שנערכו במשך שלוש שנים. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבדוק כיצד ניתן לשפר את הלמידה השיתופית של מורים המלמדים תלמידים בעלי צרכים מיוחדים ותלמידים המתקשים בלמידה תוך התייחסות לתכונות המורה והשקפותיו החינוכיות (Brownell, Mary.; Adams, Alyson; Sindelar, Paul; Waldron, Nancy; Vanhover).
-
סיכום
כמה עצות נבונות כיצד לתכנן קורס מתוקשב מוצלח ניתנו במאמר מועיל שהתפרסם לאחרונה בכתב העת EDUCAUSE. מתוך העצות המועילות רצוי לציין במיוחד שניים: א. חשיבה אחרת על היפוך תפקידים בקורס המתוקשב: המרצה בקורס מתוקשב צריך לראות עצמו כארכיטקט, יועץ, מנחה ודמות חיקוי ולא בהכרח מרצה המשדר תכנים וחומרים. רצוי לתת לסטודנטים תפקידים פעילים בקורס מעבר לתפקידם הרגיל של לומדים, הם יכולים לשמש בתפקיד פעיל של שוליה (Apprentice ) או חניך תורן בקורס. ב. קורסים מתוקשבים טובים אינם בהכרח מרכזי תכנים אלא מרכזי אינטראקציה ( Oblinger, Diana. G. & Brian L. Hawkins ).
-
סיכום
מטרת המאמר להדגים כיצד ניתן להיעזר בסיפורים בפיתוח תוכניות התערבות ובמחקר בתחום החינוך לשלום. המחברת מציגה שתי תוכניות: הראשונה עוסקת בספרותרפיה כאמצעי לשינוי עמדות וחיזוק הנכונות לקשר חברתי בין ילדים יהודים לילדים ערבים, והשניה עוסקת בבחינת תהליכי שינוי והתפתחות של זהות אצל צעירים באמצעות תגובות לדילמות. המשותף לשני הפרויקטים הוא השימוש בסיפורים ככלי עזר בחינוך לשלום, והם מצביעים על יכולתם של הסיפורים לעורר רגשות ומחשבות בנושאים קונפליקטואליים, ולהביא לשינוי בתפיסת ה"אחר". (טלי ליטבק הירש)
-
סיכום
סקירת מקורות מידע נבחרים על יישומי ספרי לימוד ממוחשבים בחינוך בעולם. הסקר מציג מבחר מקורות מידע בנושאים הבאים: מרכזי מידע על ספרים ממוחשבים בחינוך, ספרים ממוחשבים ותלמידי החינוך המיוחד – היבטים פדגוגיים ותכנוניים, סוגיות פדגוגיות של שימוש בספרים ממוחשבים – ספרים מומלצים, ניסוי חינוכי שנערך בביה"ס יסודי בשיקאגו להכנסת ספרים ממוחשבים, הפורום הבינלאומי לספרים אלקטרוניים, סקרים ומחקרים על הפונקציונאליות והתכונות הרצויות של ספרים ממוחשבים, רשימת מו"לים לספרים ממוחשבים בעולם ועוד.
-
סיכום
מאמר זה בוחן את מבנה השתתפות בשיח הכיתה, תוך התמקדות באופיו הא-סימטרי של אירוע דיבור זה. העבודה מעוגנת במסגרת התיאורטית של חקר השיח מנקודת מבט סוציולינוויסטית. ניתוח השיח ממחיש עד כמה שיח הכיתה הוא אירוע דיבור מיוחד ומורכב, שבו משמשים המורה והתלמידים כ"קהיליית דוברים", היוצרים אורח דיבור מיוחד. הממצאים מצביעים על הפרדוקס בתופעת השליטה בשיעור: על פניו נראה כי למורה יש כוח אבסולוטי על תלמידיה, אבל ניתוח השיח מראה שסמכותה אינה דבר מובן מאליו, וכי היא משתמשת באסטרטגיות לשוניות רבות ומגוונות כדי לבסס את השפעתה (אסתר ורדי-ראט, שושנה בלום-קולקה)
-
סיכום
ברוב המוחץ של המקרים ההכרעות נעשות מחוץ לשיח על הלומד. פני המחנך לרוב פונים לאחור, אל התוכניות שקובעות השכלתו, אל הסטנדרטים והוראות ה"עשה" שנקבעו עבורו ויקבעו הערכתו. לדעת וייס זהו שורש אלימותה של העשייה חינוכית. עשייה שהיא נחרצת ולא מביטה בפניו של התלמיד עליו היא למעשה פועלת. לפיכך אין מנוס שתלמיד הרואה כי זו עשייה לגיטימית, לומד מכך שניתן להתעלם מזכויותיו ורצונותיו של הפרט וינקוט בעתיד באותם דרכים. ראול וייס מבקש לבסס "תרבות סותרת אלימות" המתמקדת בהוראות "עשה למען" ולא רק "אל תעשה".
-
סיכום
מהירות שיום, זיכרון עבודה ומודעות פונולוגית נמצאו קשורים לדיסלקציה. המאמר מסביר את משמעות המושגים וההשלכות לגבי אבחון, איתור וטיפול. לימוד מודעות פונולוגית כדי להתגבר על קשיי קריאה הפך למקובל בארה"ב. בין ההמלצות במאמר: לאתר כבר בגן ילדים קשיים שפתיים ולהפנות בזמן לקלינאית תקשורת, גננת שי"ח, או מורה לחינוך מיוחד. יש לעקוב אחר אוצר מילים ושליטה בשפה. מומלץ ביותר להקריא לילדים בבית ולהעשיר את אוצר המילים שלהם. הקראת ספרים צריכה להמשך גם בשנים הראשונות של בית-הספר. אוצר מילים ושליטה בשפה הם חשובים ביותר, לא רק עבור קריאה. ילד שאותר כבעל קשיי למידה זקוק להוראה מתקנת כבר בגן, באווירה תומכת, בתוך המסגרת החינוכית (נופר ישי-קרין)
-
תקציר
תכנית הלימודים "תשתית לקראת קריאה וכתיבה" מבוססת על המלצות ועדת "לקראת קריאה וכתיבה" שהוקמה באגף לתכנון ולפיתוח תכניות לימודים בשיתוף עם האגף לחינוך קדם יסודי. התכנית נוצרה על רקע הצבת קידום האוריינות כיעד מרכזי של מערכת החינוך הישראלית ומבוססת על המחקר הענף שנערך בעולם, המעיד על תרומת תכניות לקידום אוריינות בגיל הרך להתפתחות במהלך שנות הגן ולהישגים העתידיים בבית הספר ואף לאחר מכן. התכנית מתייחסת למסגרת החינוכית החל בכניסת הילדים (גילאי 3) למערכת החינוך ועד לתחילת הלימודים (גילאי 6) בבית הספר. היא נועדה לפתח תשתית ללימוד קרוא וכתוב ושפה בבית הספר.
-
סיכום
בזכות שורה של מחקרים על לקויי למידה פיתחה פרופ' לינדה סיגל הקנדית שיטה להוראת הקריאה, אותה היא מפעילה בהצלחה בקרב ילדי מהגרים. רוב העבודה בתוכנית הייחודית הוטלה על המורים, ולא נעשה שימוש באבחונים ומאבחנים מקצועיים מתוך אמונה שהמורים הם אלה שצריכים לאבחן, כי הם אלה שיטפלו בתלמידים, ויקצרו את ההישגים מאוחר יותר. לשם כך למורים ניתנו כלי הערכה, שחלקם הם מבחנים קיימים, שהותאמו לצרכים ולתנאים (צביה ולדן)
-
סיכום
הרציונל של תפיסת ה- E-Personality הוא שהצלחה של מרצה או מורה בכיתה ניתנים להעברה גם בהוראה באינטרנט. ההוראה המקוונת צריכה להיות יותר אנושית ופחות טכנוקראטית, היא צריכה להתבטא בנוכחות אנושית ובגישה חברתית אוהדת במקום הגישה המכאנית של ההנחיה בקורסים מתוקשבים. גם במערכת למידה מרחוק יכול המרצה ליצור "נוכחות" אישיותית משלו בניגוד לגישה המרוחקת והקרה הקיימת כיום בלמידה מרחוק (Peter Chepya)
-
לינק
התוכנית לטיפוח האוריינות בקריאה, במתמטיקה ובמדעים, פותחה במטרה לקדם ולשפר תהליכי הוראה, למידה והערכה. התכנית יושמה בשנת הלימודים תשס"ה בכל כיתות ט' בארץ ומופעלת בשנת תשס"ו גם בכיתה י'. מטרת אתר התוכנית הוא לרכז את חומרי הלמידה ואת ההנחיות שיצאו בנוגע לחומרים אלה בכל אחד מהתחומים ולסייע בהטמעת האוריינות בקרב התלמידים. באתר קישורים לחוזרי המפמ"ר השונים, ובשלב זה תוכניות לימודים, תכניות עבודה וחומרי לימוד למקצועות מתמטיקה, מדעים, ושפה עברית.
תוצאות חיפוש עבור: קריאה
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין