אחת הטענות המועלות כלפי למידה מתוקשבת בקורסים מקוונים נוגעת לעומס קוגניטיבי על הסטודנטים הנדרשים להתמודד עם קריאת יותר מאמרים ומטלות באתר הקורס המקוון. חלק מהעומס הקוגניטיבי נובע מדרכי ארגון התכנים באתר וחלק מכמות המאמרים וחומרי הלמידה שעל הסטודנט לקרוא באתר. שאלת המחקר הייתה האם הדפסה של חומרי הלמידה על ידי הסטודנטים מפחיתה את העומס הקוגניטיבי שלהם באתר הקורס? ממצאי המחקר מלמדים כי קריאה מודפסת יש בה כדי להפחית את העומס הקוגניטיבי על סטודנטים הלומדים בקורס מתוקשב, בעיקר סטודנטים מבוגרים יותר. נמצא כי הסטודנטים שהדפיסו יותר חומרי למידה ומאמרים היו לומדים שהיו להם יותר קשיי קריאה מקוונת מלומדים מתוקשבים אחרים וכי ההדפסה של החומרים יש בה כדי להקל עליהם בהתמודדות באתר הקורס המקוון. עם זאת, ממצאי המחקר לא מצאו קשר בין כמות ההדפסות שביצעו הסטודנטים והישגי הלמידה שלהם בקורס. סטודנטים שהדפיסו יותר מאמרים וחומרי למידה שהורדו מהאתר הקורס לא הצליחו יותר בהשוואה לסטודנטים שלמדו וקראו באופן מקוון באתר. כלומר, קריאה מתדפיסים היא טכניקה אישית להתמודדות עם עומס קריאה אך אינה מבטיחה בהכרח יכולת קוגניטיבית משופרת יותר של הבנה וניתוח ( Chang S. & Ley, K ) .

הויכוח החינוכי הגובר לגבי שילוב הבלוגים בחינוך בא לידי ביטוי במאמר שהתפרסם בדצמבר 2006 בכתב העת הבינלאומי International Journal of Instructional Technology and Distance Learning. הכותב העיקרי הוא פרופסור Terry Anderson מהאוניברסיטה הפתוחה בקנדה. המאמר משווה באופן שיטתי בין בלוגים ובין פורומים ממוחשבים בסביבות למידה ממוחשבות בחינוך. בלוגים בחינוך, יש בהם, אמנם, כדי לעורר למידה מעמיקה יותר ומעורבות רבה יותר מבחינת הלומדים, אך המורים זקוקים יותר מכל לכלי שליטה טובה יותר ולכלי נוכחות בתהליכים בשיעור המתוקשב ולכן לא ימהרו לנטוש את הפורומים כסביבה חינוכית ממוחשבת ( Donna Cameron and Terry Anderson)

ב-2001 אוניברסיטת MIT השיקה את פרויקט OpenCourseWare שמטרתו להעלות לרשת את הקורסים שנלמדים באוניברסיטה באופן חופשי לכולם ובחינם. לדעת הדוקטורנטית עדי פז ההסבר מאחורי השיתוף ברשת הוא אידיאולוגיה כלכלית-פוליטית שיוצאת נגד אינדיבידואליזם קיצוני ומנסה לבנות קהילה המבוססת על סולידריות חברתית ועל אחריות אישית. פז קושרת את הגישה החדשה של פרויקט MIT לאידיאולוגיה הפתוחה ובודקת כיצד הן משתלבות: לטענתה הקורסים הפתוחים מציעים הגדרה חדשה לידע – ידע הוא תהליך. הקורסים הפתוחים מספקים את תכנים הלימודיים שניתנים ב-MIT, אך אינם שווים ללימודים רגילים במוסד, שכן החלק המהותי בתהליך הלמידה ב-MIT הוא האינטראקציה בין הסטודנטים לבין אנשי הסגל ובין הסטודנטים לבין עצמם.

האוניברסיטה הפתוחה היא אחת החלוצות הראשונות בארץ שהחלה לשלב את הוויקי בלמידה. החל מסמסטר סתיו 2006 החל מרכז שה"ם (המרכז לשילוב טכנולוגיות באוניברסיטה הפתוחה) בניסוי לבחינת יעילותה של סביבת הוויקי כסביבה לימודית שיתופית מקוונת. מחקר שליווה את אחד מקורסי הפיילוט באוניברסיטה הפתוחה שיישם את הלמידה השיתופית בסביבת וויקי מציג נתונים אופטימיים לגבי האפקטיביות של הלמידה השיתופית בסביבת וויקי. נמצא שרק 9% מהסטודנטים לא אהבו את העובדה שסטודנטים אחרים ערכו מונחים שהם הגדירו, ורק 13% חשבו שהעריכה של מונחים על ידי סטודנטים אחרים תרמה במעט לשיפור המונחים. ממצאים אלה מראים, שלא הייתה התנגדות לעריכה השיתופית באתר הקורס (חגית מישר-טל, עדנה-טל-אלחסיד)

לאור ההתעוררות המחודשת כיום בהפעלת לומדים בסביבות למידה מתוקשבות במטלות ביצוע ברוח התפיסה הקונסטרוקטיביסיטית נסקרים המאמרים העיקריים המזהים את המאפיינים של מטלות אותנטיות על סמך מחקרים ותפיסות תיאורטיות תומכות. בסקירה מובאים מודלים פדגוגיים שונים לתכנון מטלות אותנטיות ופרויקטים בסביבה מתוקשבת הן לסטודנטים במכללות ובאוניברסיטאות והן להפעלת תלמידי תיכון. כמו כן מתוארים בסקירה שורה של דגמים ודוגמאות למטלות אותנטיות בסביבות מתוקשבות בעולם ובישראל. (עמי סלנט)

בראיון עמו טוען פרופ' גבי סלומון כי חוקרים רבים ברחבי העולם, מגיעים למסקנה כי אין קשר בין השקעה בטכנולוגיה לבין עלייה בהישגים הלימודיים. סלומון מצטט מספר מחקרים מאירופה, אמריקה ומזרח אסיה ומאמין כי מערכות חינוך ברחבי העולם, כולל זו הישראלית, כשלו לחלוטין בהבנת האפשרויות שבחינוך בעזרת מחשבים. לטענתו, ללא שינוי קיצוני בדרכי ההוראה, ההשקעה במחשבים לא תישא פרי, גם אם יכפילו את התקציב בתחום. המחשב והאינטרנט, לטענתו, הם כלים שמיועדים לעריכת מחקר, לא לשינון חומר.