להתפשטות וירוס הקורונה ברחבי העולם ובישראל היו השלכות חסרות תקדים בכל תחום בחיינו ובכלל זה בהשכלה הגבוהה. הצורך בהימנעות ממגע בין-אישי יצר מציאות חדשה ומאתגרת. הבידוד החברתי הוביל לסגירת קמפוסים ולמעבר להוראה מרחוק בחירום. פקולטות, מרצים וסטודנטים נאלצו לאמץ טכנולוגיות ושיטות הוראה ולמידה חדשות ולקבל החלטות כמעט ללא הכנה מוקדמת. פעילויות הוראה ולמידה שהתנהלו פנים אל פנים הפכו למקוונות והתבססו על מערכות ניהול למידה ועל כלים דיגיטליים ללמידה מרחוק.

מאמר זה בוחן את התהוות המרחב הבית-ספרי הדני דרך שינויים בתכנון האדריכלי, בפרקטיקות ההוראה דרך התמקדות במסדרון בית הספר. הניתוח מצביע על טרנספורמציה של המסדרון עצמו: ממקום שמטרתו העיקרית הייתה משמוע (disciplining) הפכו מסדרונות בית הספר למרחבים מעוררי למידה פעילה. כתוצאה מכך השתנו חוויית הלמידה של הילד ותנועותיו הגופניות.

האופן בו הכיתה מעוצבת יכול להשפיע במידה רבה על האופן בו הילדים חושבים, מעורבים, לומדים, חשים שייכים ומוערכים ומעזים לנסות ולטעות. לרוב, נוטים מורים לסדר את מרחב הלמידה הכיתתי מתוך הסתכלות של אדם בוגר. אולם, בעשותם כן הם עלולים להחמיץ את העיקר. לכן, בהתאם להדרכה המוצגת במאמר זה, בבואם לסדר את הכיתה, צריכים מורים להביא בחשבון את נקודת המבט של הילדים.

מתוך כוונות טובות, בתי הספר נוטים לקבץ בכיתות האתגר או בתוכניות ההזדמנות האחרונה מקבצים של אינדיבידואלים עם בעיות וצרכים נבדלים לחלוטין. כלומר, בעוד שהקבוצה מורכבת מפסיפס של תלמידים, מופנם, אדיש, היפר-אקטיבי, צרחן, אלים, דחוי, מוחלש, עולה חדש, צמא-תשומת-לב וכדומה, כולם מקבלים את אותה התערבות, וזו טעות גורלית. על רקע זה, המאמר גורס כי יש לנקוט בגישה המבטיחה שכל תלמיד, מתוך קבוצת ההתערבות, יזכה לקבל תמיכה מותאמת.

אוניברסיטת אוקספורד מלמדת את הסטודנטים שלה כיצד להשתמש בבינה מלאכותית כדי שיוכלו ללמוד בצורה יעילה וחסכונית יותר. בסרטון זה מראה גיילס מק'מאלן – יוצר סרטונים על מדע הלמידה – כיצד הם עושים זאת. לדבריו, הבינה המלאכותית יכולה לשנות ולהאיץ את תהליך הלמידה שלכם. היא יכולה להפוך למורה מוכשר עבורכם, ועמדה זו מבוססת היטב מבחינה מחקרית. כך למשל, מחקר מצא כי בינה מלאכותית משפרת ביצועים אקדמיים ויעילות בלמידה, אך סביר למדי שאינכם משתמשים בה כראוי.