-
לינק
על פי מחקר חדש שנעשה ע"י פרופסור יוסי שביט מאוניברסיטת תל אביב , בעיית המשמעת משפיעה על הישגי התלמידים – אך במידה קטנה בלבד. לדברי החוקרים, זו אינה הסיבה המרכזית לציונים הנמוכים. המחקר הוא חלק מפרויקט בינלאומי, בראשות פרופ' ריצ'רד ארום מאוניברסיטת ניו יורק, וכולל תשע מדינות: ארה"ב, קנדה, צ'ילה, יפן, קוריאה, רוסיה, איטליה, הולנד וישראל. הוא מתבסס על נתוני מבחן "טימס" מ-2003, אשר מתמקדים בהישגיהם של תלמידי כיתות ח' במתמטיקה ובמדעים. המבחן גם אוסף מידע מתלמידים, מורים ומנהלים על סוגים שונים של בעיות משמעת ואלימות, כמו איחורים, היעדרות משיעורים והפרעות בכיתה, וכן בודק את תדירותן בבתי הספר. במדגם הישראלי השתתפו כ-4,300 תלמידים מכ-150 מוסדות חינוך.
-
לינק
מחקר זה בוחן את האופן שבו סגל חינוכי בבית ספר חווה ומתאר שינויים שחלו בעבודתו בעקבות שילוב תוכנה לניהול כיתה ובית ספר. מתוך ממצאי המחקר עולה כי הסגל החינוכי חש שחלו שינויים בעבודתו בעקבות הכנסת התוכנה ככלי עבודה לבית הספר. יחסו אל השינויים מורכב ולעתים אמביוולנטי. השינויים באים לידי ביטוי ביכולת של התוכנה להגביר את התיעוד, את הדיוק ולכן את הנוחות בעבודה, באפשרות הטמונה בה לשיפור התקשורת, בתחושה כי חל שיפור באכיפת משמעת בבית הספר ובאפשרות להגביר את הבקרה על התהליכים המתקיימים בו. לצד אלו עולים חששות מפגיעה בחופש הפרט של המורה ושל התלמיד, מדרישות נוספות מהמורים על חשבון זמנם, ולעתים על חשבון זמן השיח עם התלמידים ועם העמיתים. מסקנות המחקר המרכזיות הן שהסגל החינוכי תופס את התוכנה ככלי בעל פוטנציאל להועיל לבית הספר ולעבודת המורה, ובה בעת מזהה בה פוטנציאל לפגוע ולגרום נזק. הדברים נכונים בתחום ההישגים הלימודיים, בנושא אכיפת המשמעת ובעיקר בתחום התקשורת הבית ספרית. מתיאורי הסגל ניתן להסיק כי כדי למצות את הפוטנציאל של התוכנה ולהקטין את הנזקים שהיא עלולה לגרום, יש לדון בדרכים לשמור ולחיזוק הקשר האישי בין הסגל החינוכי לבין התלמידים ובין חברי הסגל החינוכי לבין עצמם, ההנהלה ובעלי תפקידים, ולממש את העולה בדיון. במקביל ראוי לשפר את יעילות התוכנה בהיבטים טכניים שונים ( נירית רייכל, נירית סימון ) .
-
לינק
בימים אלו מסתיימת עבודת הפיתוח של אתר אנילומד – פורטל צעיר ללומדי אנגלית. זהו פורטל אינטראקטיבי לתלמידי חטיבת ביניים ובתי ספר תיכון. בפורטל יהיו טיפים מתעדכנים על לימודי אנגלית יחד עם קומיקס , משחקים מרתקים ועוד. הפורטל מלווה את המוצר החדשני שמציע לתלמידי תיכון ללמוד אנגלית במקביל לחומר הנלמד בכיתה ולשפר את הציונים שלהם. הפרויקט מיועד לתלמידי כיתות ז' עד יב', והוא מתאים לתלמידים בכל הרמות.
-
לינק
בראשית יולי 2009 ננעל כנס NECC (National Educational Computing Conference), אשר מושך אליו מדי שנה למעלה מעשרת אלפים אנשי מקצוע בתחום מחשוב החינוך מרחבי העולם.בכנס שנערך בוושינגטון עלו מגוון היבטים ונושאים הקשורים לתחום החינוך באמצעות מחשבים ניידים (או כפי שהוא מכונה 1:1 computing), ביניהן מחקרים כמותיים, השוואתיים, מודלים שונים וצפי לעתיד. אחת מההרצאות שנערכו בכנס, הייתה מאת ד"ר דמיאן בבל ורייצ'ל קיי מבוסטון קולג', אשר הציגו ממצאים ממחקר שערכו בתכנית ברקשייר למחשבים ניידים. המחקר נערך כמחקר השוואתי לאורך זמן, אשר השווה נתונים שונים שנבדקו טרם תחילת התכנית ולאחר הפעלתה במשך שלוש שנים. הנתונים הושוו גם לשני בתי ספר אחרים, שבהם לא הופעלה התכנית באותה תקופה. תוצאות המחקר מראות, שלמרות שאופן מימוש התכנית לא היה זהה בכל בתי הספר (בבחינת הנחיות, כללים, מינון וכו'), הרי שבכל בתי הספר קיים שיפור בהיבטים שנבחנו, ובפרט בהישגי תלמידים( ורדה גיל ) .
-
לינק
אף על-פי שהדאגות לגבי הממד המוסרי של ההוראה הועלו במשך עשרות שנים, תשומת לב מעטה ניתנה למחקר האמפירי לגבי הטיעון המוסרי של פרחי הוראה. התוצאות של המחקרים הקודמים המעטים מציינות שהטיעון המוסרי עשוי להיות פחות מתקדם אצל פרחי ההוראה מאשר אצל סטודנטים בקולג' המתמחים בדיסציפלינות אחרות. מחקר זה (א) השווה בין רמות הטיעון המוסרי לפני ההתערבות בקרב סטודנטים לתואר ראשון המתכשרים לבית ספר יסודי ולבית ספר תיכון לבין סטודנטים לתואר ראשון שנרשמו לקורסים בפילוסופיה ובספרות אנגלית; (ב) יישום של תכנית התערבות (הוראה בכיתה בנושא של פיתוח טיעונים מוסריים ודיון בדילמות באמצעות לוחות מודעות מקוונים) כדי לקדם טיעון מוסרי בקרב פרחי הוראה לתואר ראשון המתמחים בחינוך לבית הספר היסודי ולבית הספר התיכון ( Rhoda Cummings, Cleborne D. Maddux).
-
לינק
המאמר עוסק בסטודנטים כטיוטורים באוניברסיטה ובוחן את ההתנסויות, התמיכה וההשתתפות שלהם בקהיליה האקדמית כולה. מדובר בסטודנטים, לעתים במהלך לימודיהם לתואר הראשון, המקבלים תפקידי טיוטורים לסטודנטים אחרים המתקשים בהשתלבות בלמידה האקדמית, בעקבות ההטרוגניות הרבה המסתמנת בקרב האוכלוסייה הלומדת (Choat, 2006). סטודנטים-טיוטורים אלה הם לרוב מתחילים במונחים של תחומי דעת ודרכי הוראה. עליהם לאזן בין חייהם כסטודנטים בעלי ציפיות לבין הכניסה לקהיליית המורים באקדמיה. כתוצאה מהמחקר האוניברסיטה, שבה מפעילים סטודנטים כטיוטורים ושבה נערך המחקר, מינתה מרצה בכיר בעל ידע בפיתוח מקצועי של טיוטורים לתאם את התמיכה וההכשרה של הקבוצה הזאת. הנוכחות בסדנאות הטיוטורים גדלה מאוד, ובלטה בסדנאות שנתנו הכשרה דיסציפלינארית ייחודית בצד הסדנאות בעלות האופי הגנרי. גובש גם הסכם מקצועי עם האיגוד המקומי הכולל גמולי שעות(3) ומתן ספר הדרכה והדרכה מקוונת (Sutherland, A.K).
-
לינק
מטרת המחקר, שחלקים ממנו מוצגים במאמר, הייתה לחקור את הקשר בין תנאי העבודה בית הספר ( ( Loeb et al., 2005ובהם גם תפקוד ההנהלה לבין החלטות מורים לעזוב את בית הספר או לעזוב את מקצוע ההוראה בכלל. השאלות שנשאלו היו: (1) כיצד תופסים מורים מתחילים בשנת העבודה הראשונה את הגורמים ההקשרים הבית ספריים? (2) מה היחס בין גורמים אלה לבין נשירה? (3) אילו היבטים הקשריים מדווחים ע"י מורים שהחליטו לפרוש כמשפיעים ביותר על החלטתם זו? ההיבט "תמיכת הנהלה" מצוי במקום הגבוה(קרוב למחצית מהעונים בשתי הקבוצות) והמשפיע ביותר על שיקולי התמדה/עזיבה ונשירה ו/או ביצוען ממש. ( Boyd, D ) .
-
לינק
המורים החדשים בארה"ב הם בוגרי תוכניות הכשרה מסורתיות לקבלת היתר הוראה (TC). במסגרת תוכניות אלה הם משלימים את כל דרישות ההיתר לפני תחילת העבודה. בשנים האחרונות כשליש מהמורים החדשים המתקבלים להוראה למדו במסלולי הכשרה חלופיים (AC), שבמסגרתם הם החלו לעבוד לפני השלמת הלימודים הנדרשים. מורים שהתכשרו בהכשרה המסורתית סיימו את כל חובות הלימודים וההתנסות המעשית לפני שהפכו למורים מתחילים בבתי הספר ולהיפך. המתכשרים בערוצים החלופיים נדרשו ללמוד רק חלק מהתוכנית לפני שנכנסו כמורים מן המניין לבתי הספר. כדי לבדוק אם עיתוי ההכשרה קשור ליעילות ההוראה ולהשפעתה על הישגי הלומדים המחקר התמקד בשתי דרכים של שיבוץ מורים: 1) לאחר סיום ההכשרה TC)); 2)לפני סיום הלימודים ( AC ו/או TC). ככלל במחקר לא נמצאו יתרון או רווח, במונחים של הישגי תלמידים, הנובעים משיבוץ מורה שהתכשר בערוץ חלופי בכתה כשהאלטרנטיבה הייתה מורה מהערוץ המסורתי. אך לא נמצא גם נזק או הפסד ( Constantine, J., Player, D., Silva, T., Hallgren, K., Grider, M., Deke, J., & Warner. E).
-
לינק
המחקר של הסטטיסטיקן הממשלתי פרופ' יצחקי ושותפיו "על מגבלה ברמת דירוג ההצלחה של קבוצות במערכת החינוך" – "קיימים מצבים רבים שבהם הכימות בעזרת מדד (למשל ממוצע הציונים בכיתה) נותן תחושה מוטעית שאפשר למדוד ולדרג קבוצות באופן אובייקטיבי ומדויק, בשעה שלמעשה הנתונים הבסיסיים אינם מאפשרים למדוד ולדרג אובייקטיבית. מבחינה הזו הנזק שיכול להיגרם משימוש במדדים כמותיים עלול להיות גדול מאי השימוש בהם, שהרי הדרוג המוטעה נותן לנו בטחון בתוצאות הדירוג בשעה שאם היינו יודעים שלא ניתן לדרג הרי שהיינו ערים לכך שייתכנו מצבים מוטעים ומטעים…"
-
לינק
המאמר עוסק בהשפעת הרצאות מוקלטות באינטרנט על ציוניהם של סטודנטים ועל נוכחות בכיתה. הישגיהם של הסטודנטים, שלא הייתה להם גישה להקלטות בסמסטר הראשון של הקורס השנתי, נמדדו בהשוואה להישגיהם בסמסטר השני, בו ניתנה להם גישה להקלטות, ובהשוואה לסטודנטים בשנה לפני כן, שלהם לא הייתה גישה כזו. רוב הסטודנטים (91%) השתמשו בהקלטות כתחליף לנוכחות בהרצאות, מה שהוביל, על פי הערכות אנשי הפקולטה, לירידה של כ-25% בנוכחות. למרות הירידה בנוכחות, הציונים עלו בממוצע ב-2% בהשוואה לסמסטר הקודם, וב-4% בהשוואה לשנה הקודמת ( Gary N. Elsasser, Eric B. Hoie, Christopher J. Destache, Michael S. Monaghan ).
-
סיכום
המחקר מציג גישה חדשה להכשרת חונכים ולחונכות – חונכות אינטנסיבית – כמרכיב של תוכנית לקליטת מורים מתחילים שמטרתה שיפור איכות ההוראה בדרכים היוצרות קשר בין הוראה לבין מעורבות תלמידים. ההשפעה של ההתערבות המחקרית – החונכות האינטנסיבית – נבחנה במדדים של אווירה, הוראה/ תוכן, ניהול כיתה ומעורבות תלמידים תוך התמקדות בהוראה-יעילה-מאוזנת. הממצאים מראים ששיפור בהוראה של המורים המתחילים שבמחקר בארבעה מדדים אלה עלה בקבוצת הניסוי יותר מאשר בקבוצת הביקורת. (Stanulis,R.N., Floden,E.E.)
-
סיכום
תמיכה במתכשרים להוראה היא מאמץ משותף למורים מאמנים, למדריכים פדגוגיים ולסטודנטים עצמם, אולם כל אחד מהמשתתפים מעריך (appraises) את המאמצים ואת ההתקדמות בהתכשרות להוראה מזוויות ראייה שונות. המאמר בוחן הערכות של שיעורים בהתנסות המעשית ע"י מספר מעריכים. הערכות שיעור של 51 משתתפים (17 משולשי הדרכה) נותחו במונחים של: מטרת ההערכה, מושא ההערכה, שיטות הוראה מועדפות, מוקד ההערכה והקריטריונים להערכה. הממצאים מראים וריאציות משמעותיות במטרות ובפרספקטיבות של המעריכים. הבדלים ונקודות דמיון בין המעורבים פורשו כתורמים לחשיבות של הערכה רבת פנים של הישגים. נראה כי יש עדיין צורך בפיתוח ובחיזוק גישה אינטגרטיבית וכוללת להערכה במסגרת ההכשרה שתקדם את איכות ההוראה. (Tillema,H. H)
-
לינק
תכנית בת-ים ( של המרכז לחינוך דמוקרטי) דאגה להכניס את הקשר בין המורה לתלמיד בהבנייה בתוך המערכת, כך שכל מחנך (הקרוי בשפת התוכנית "חונך אישי") פוגש קבוצה של 20-15 תלמידים כל בוקר ב8:30, בין השיעורים במהלך יום הלימודים ודואג לנוכחותם גם בסוף יום . לבד מדאגה לביקורו הסדיר של התלמיד בביה"ס על החונך האישי להיות הדמות המקשרת בין ביה"ס לשאר הגורמים הטיפוליים בעיר (רווחה, הוראה מתקנת וכדומה. הרעיון הוא להתאים את בית הספר ואת הלמידה לצרכיו האישיים של כל תלמיד ותלמיד. כך, כל תלמיד בונה עם החונך האישי שלו בתחילת השנה את "הסכם הלמידה האישי" המורכב מיעדים לימודיים אישיים-חברתיים. במקביל לעבודה מול התלמידים החונכים משתתפים בקבוצות הדרכה במרכז פסג"ה בעיר בת ים. יש דיווחים על שיפור לימודי משמעותי. היקף : בתוכנית, "מודל בת ים לחינוך אישי", משתתפים השנה כ-11 אלף תלמידים.
-
סיכום
הרמייה באקדמיה בכלל ותופעת הפלגיאריזם בפרט התקיימו עוד בטרם התחוללה המהפכה הטכנולוגית, אולם כמות הידע העצומה המצויה ברשת ואשר נגישה בלחיצת מקש הפכה את המעשה לתופעה, שהוצמד לה השם מגפה. תופעה זו נוגעת ללב הלמידה האקדמית – החקירה והכתיבה העצמיות – ולסוגיות חברתיות, חוקיות ומוסריות. כאשר בסטודנטים להוראה עסקינן – מורים לעתיד ומחנכיו העתידיים של דור האזרחים הבא של המדינה – השתמעויותיה של התופעה מתעצמות, וכך מתעצם גם הצורך להיאבק בה. מאמר זה דן במודעות של ציבור הסטודנטים הלומדים במכללה אקדמית לחינוך למושג "זכויות יוצרים". כיצד מודעות זו מעצבת את תפיסתם בנושא העתקה בכלל ועל העתקה מהרשת בפרט. במאמר אנו מציגים ומנתחים ממצאי מחקר שערכנו על עמדות של סטודנטים כלפי אופנים ומקורות שונים של העתקה. מצאנו כי עמדותיהם של הסטודנטים כלפי הורדה מלאה של קבצים ללא מתן קרדיטציה לכותב שלילית יותר מעמדותיהם כלפי הורדה של קבצים ושכתובם ללא מתן קרדיטציה לכותב וכלפי גזירה והדבקה של קבצים ללא מתן קרדיטציה. מדרג זה של עמדות מתקיים לגבי כלל מקורות ההעתקה (ספר, רשת וחבר). העתקה על פי חוק היא פגיעה בזכויות יוצרים ובקניין רוחני, ויש בה ממד פלילי, ואולם ממצאינו מלמדים כי הסטודנט אינו רואה בהעתקה עניין פלילי, אלא רק בלתי מוסרי, ולכן יש לפעול כדי לשנות תפיסה נורמטיבית זו. לדעתנו, יש לבנות קוד אתי שיטמיע בקרב חברי הארגון (סטודנטים ומרצים ) את עקרונות ההתנהלות הראויים, וכל זאת כדי ליצור סביבת עבודה אקדמית בעלת דפוסי התנהלות מוסריים ( לאה ברץ, רוני ריינגולד).
-
סיכום
אסתי דורון , העוסקת בחקר הטמעת מערכות תקשוב בחינוך , העלתה סוגיה חשובה של תהליכי תקשוב בבתי ספר במאמרון חדש שכתבה לאחרונה ( נובמבר 2008 ). הדיווח הוא על מפגש עם מנהלת ביה"ס וראייתה את תהליכי התקשוב החינוכיים ברמת ביה"ס . לדעת המנהלת, תהליכי התקשוב הקשורים לתרבות העבודה של המורים והתלמידים קודמים לתהליכים של פדגוגיה מתוקשבת בכיתות . לדעתה של המנהלת, עצם העובדה שביה"ס פועל בשלוש מערכות שונות שכל אחת מהם עונה לו על צרכים ייעודיים אחרים, כבר מסמנת אותו כבית ספר מתוקשב. על פדגוגיה מתוקשבת לא מדובר עדיין , אך אסתי דורון סבורה שיצירת תרבות תקשוב בבית הספר כתרבות עבודה מחייבת לסגל ולתלמידים סוללת את הדרך למהפכה הבאה והיא הפדגוגיה המתוקשבת של המורים .
-
לינק
מאמר על שימוש אפקטיבי בבלוגים במסגרת קורס, בהתבסס על ניסיונה של המחברת בשימוש בבלוגים בקורסים לתארים מתקדמים בחמש השנים האחרונות. המחברת ממליצה על הגדרה מדוייקת של המטרה לשמה ישמש הבלוג בקורס, הקצאת זמן מספיק לסטודנטים לשם כתיבה בבלוג, שיטה מובנית ובהירה למתן ציונים, ועוד. על הסטודנטים להיות מודעים למצופה מהם בשימוש בבלוג, וכיצד ישולב הבלוג בתהליך הלמידה( Ruth Reynard ).
-
סיכום
התפתחות מקצועית מתמשכת של מורים באנגליה הוא תחום השרוי במחלוקת ויש רק מיעוט עדויות לגבי קיומה של מסגרת התייחסות קוהרנטית שסביבה פותח נושא זה. המאמר בוחן את המידה שבה החומרים שפותחו למטרה זו נתפשים כמעודדים חידושים בהוראה בביה"ס היסודי – בונוס, ו/או כדורשים רמות גבוהות של תווך ועבודה מפתחת כדי לממש את הפוטנציאל הגלום בהם – נטל.לדעת כותבות המאמר נקודות החוזק של החומרים להתפתחות מקצועית מתמשכת טמונות בשיטתיות שלהם ובדגש על רפלקציה וחקר המעשה. (Passy, R., Waite, S.)
-
לינק
הבלוג המעניין של ג'יי הורוויץ מדווח על מאמר חשוב על שילוב הבלוגים בהוראה ובלמידה אבל מתייחס בספקנות לנימוקים של כותבת המאמר . "במהדורה הנוכחית של הרבעון Journal of Online Learning and Teaching, שרה הורלבורט, מרצה לספרות במכללה במדינת ושינגטון, מפרסמת מאמר ששואל שאלות קשות בנוגע לכדאיות של השימוש בבלוגים במסגרות לימודיות. הורלבורט מתעניינת בשימוש בבלוגים בהשכלה הגבוהה, והיא מנסה לבחון לאלו מטרות השימוש הזה יכול להתאים במסגרת הזאת." מאמר של הורלבורט הוא בין המעניינים ביותר בנושא של בלוגים בסביבה החינוכית שקראתי. היא איננה מקבלת כמובן מאליו שעצם השימוש בכלי שבסביבה חברתית מאפשר יצירת רב שיח בהכרח עושה את זה בסביבה חינוכית, והיא מצביעה על מספר מכשולים שמתעוררים בנסיון לשתול את הבלוג לתוך סביבה חינוכית."
-
סיכום
מגזין "טיים" האמריקני הגדיר את אלפי קון (Kohn) "המבקר הרהוט ביותר של החינוך המבוסס על מבחנים וציונים". קון, בן 54, הוא מחברם של 12 ספרים על חינוך במשפחה ובבתי הספר, שהפכו לרבי מכר ותורגמו לשפות רבות. הוא מרצה מבוקש, ועמדותיו, המתגרות בקונצנזוס הפדגוגי האמריקני השמרני, באות לידי ביטוי בספריו. קון נקרא ונשמע ברחבי ארצות הברית, אך אינו עושה רושם גדול על מערכת החינוך האמריקנית. הרפורמה הגדולה של העשור האחרון – "אף ילד לא נשאר מאחור" ("No Child Left Behind") – שבוש יזם ואובמה ממשיך, הומצאה נגד כל הרעיונות שהוא מפתח ומפיץ במשך שלושה עשורים. בשנה האחרונה הוא הוריד כפפות וקורא למורים ולהורים להתאגד ולמרוד – להפסיק לשתף פעולה עם מערכת החינוך שמזיקה לילדים. לפי קון, תכנית הרפורמה, שמטרתה שב- 2014 כל בתי הספר בארצות הברית ישיגו תוצאות מושלמות במבחנים, לא עובדת ולא יכולה לעבוד. הבעיה, טוען קון, היא הגישה הכללית של מגבשי המדיניות, אשר מנסה להפוך את בתי הספר למסגרות בסגנון תאגידי באמצעות מבחנים ( דקל, יעלי).
-
סיכום
מאמר זה מתמקד בהשוואה בין המשותף והשונה בין שתי תוכניות לקליטת מורים תוך קישור הממצאים למדיניות ופרקטיקות של כל תוכנית. המחקר הוא חקר מקרה איכותני שנתוניו נאספו בשנים 1998 – 2000. שתי התוכניות שנסקרו כאן מראות שהדרכה והערכה יכולות להתקיים זו בצד זו אם כי אף תוכנית לא טיפלה בצורה מספקת בסתירה שבשורש התהליך הזה, דהיינו בשאלה, כיצד לשלב אחריותיות מקצועית כפונקציה של חונכות מבלי לסכן פתיחות ואמון הנדרשים הדרכה משמעותית (Yusko, B., & Feiman-Nemser, S.)
תוצאות חיפוש עבור: ציונים
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין