באירופה יש עניין הולך וגובר בהערכת היכולות של מורים לעתיד החוצות את תכנית הלימודים, במיוחד לאור הצלחת הרפורמות בהכשרת מורים בשווייץ. באוניברסיטת ציריך להכשרת מורים, הסטודנטים לעתיד שלא היו בעלי ההכשרות הפורמליות נדרשים לעבור מספר בדיקות ומבחן, הידוע כ"מרכז הערכה" ('assessment centre'). המטרה של מרכז ההערכה היא להתאים בין היכולות והאינטרסים של הסטודנטים לדרישות האוניברסיטה. מחקר אורך מעריך כעת את תוקף הניבוי של מודל הבחירה של היכולות השוכן בבסיס מרכז ההערכה. מחקר זה מציין שהסטודנטים להוראה שקיבלו ציונים גבוהים במרכז ההערכה לא רק שהיו צפויים יותר להצליח במקצוע ההוראה לאחר שנת לימודיהם הראשונה אלא גם נתפסו על-ידי החונכים שלהם כמורים מתאימים יותר לאחר השנה הראשונה של פעילות ההוראה שלהם ( Christine Bieri, Patricia Schuler).

שתי קבוצות של סטודנטים להכשרת מורים בתואר ראשון שהוקצו רנדומלית עבדו עם קבצי קול מוקלטים או קבצי קול מוקלטים מוגדלים בשני ניסויים. החוקרים מדדו את יכולת ההיזכרות ואת יכולת היישום מסדר גבוה של הסטודנטים כדי לקבוע איזו שיטה של קבצי קול מוקלטים הניבה ציונים גבוהים יותר. המשתתפים שהתנסו בקבצי הקול המוקלטים המוגדלים ביצעו טוב יותר את מטלת השמע שלהם מאשר עמיתיהם בשלוש מתוך ארבע מדידות של היזכרות ויישום. המאמר מתאר את ההשלכות לגבי תכנון הכשרת מורים בנוגע לאופן הטוב ביותר להכשיר את הסטודנטים הלומדים בהכשרת מורים כללית כדי שיענו על צורכיהם של תלמידים בעלי מוגבלויות תוך שימשו בסוג זה של טכנולוגיה מתקדמת באינטרנט ( Kennedy, Michael J.; Hart, Juliet E.; Kellems, Ryan ).

מחקר זה בוחן את העמדות של מורים כלפי שינויים פדגוגיים המתייחסים לאסטרטגיות הוראה שונות הנוגעות לתלמידים, לתוכן, ולאוריינטציה החינוכית של המורה. העמדות של מורים כלפי שינויים כאלה נבחנים בשלבים שונים של ההתפתחות המקצועית שלהם. שאלת המחקר היא: באיזו מידה מורים בשלבים השונים של ההתפתחות המקצועית שלהם מחזיקים בעמדות שונות כלפי שינויים פדגוגיים? המשתתפים היו 520 מורים בבתי ספר יסודיים, בחטיבות הביניים ובבתי הספר התיכוניים. הממצאים מראים שקיימים הבדלים משמעותיים בין העמדות של מורים כלפי שינויים פדגוגיים במהלך השלבים השונים בהתפתחות המקצועית שלהם. ( Ditza Maskit).

כ 80%- מהמורים המתמחים סבורים, כי הסיוע המוענק להם על ידי המורים החונכים הוא רב. זהו אחד ממצאי מחקר שערך ד"ר שרגא פישרמן, ממכללת אורות ישראל. מאמר המסכם את המחקר, מתפרסם בספר חדש של מכון מופ"ת ואגף התמחות וכניסה להוראה במשה"ח בשם; " להיות מורה – בנתיב הכניסה להוראה". בספר אסופת מאמרים ומחקרים, החושפים את ההתמודדות של המורים המתחילים עם בעיות ואתגרים שונים במהלך ההתמחות ובכניסה להוראה, מנקודת מבטם של המורים עצמם, החונכים ומנהלי בתיה"ס. מדובר בספר ראשון העוסק כולו בתוכנית ההתמחות בהוראה ובחניכה, שהונהגה במערכת החינוך לפני כעשור. לאחרונה הורחבה החניכה למורה החדש עד לשנתיים לאחר תום שנת ההתמחות. במחקר השתתפו 58 מורות מתמחות . 38% מהן בחינוך היסודי ו 62%- בחינוך העל יסודי. בחלק המחקר שעסק בעבודת החונכים, דיווחו כ 80%- מהמתמחות כי הן נפגשות עם המורה החונך לפחות פעם בשבוע. מרבית המורות ציינו, כי המורה החונך סייע להם במיוחד בתחום תכנון השיעורים.

המאמר עוסק בהכשרה של מורים חונכים למורים מתחילים, נושא שהמחקר לא הרבה לעסוק בו. למורים מנוסים אין בהכרח כשירויות הדרכה ומנהיגות הנדרשים לעבודה עם מורים מתחילים בשנתם הראשונה . בד בבד הדעה המקובלת היא שחונכות יעילה מחייבת הכשרה, כדי שמטרות החונכות, ובהן הקטנת הנשירה של מורים מהמקצוע אכן תושגנה . המחקר מציג מעקב אחר קורס חונכים באחת המכללות להכשרת מורים בארץ. הכשרת החונכים מאפשרת להם להבין ולהתנסות במשמעות של תפקיד החונך, לחוש אמפתיה למורה המתחיל ולקשר בין הידע הרב שיש להם לבין הידע החסר לו. החומרים האותנטיים שחונכים ומתחילים מביאים להתנסות עשויים לשמש ככלים לקדם דיאלוג בין השותפים לבין המצבים הבית ספריים הממשיים. חונכות אינה רק תפקיד נוסף למורה הוותיק (Rajuan et al., 2007), היא עשויה לאתגר את תפישת תפקיד המורה בכלל. הממצאים במחקר חשפו את הצורך לאיזון בין תחומי דאגה לבין שאיפות של מורים חונכים בתהליכי הכשרה לתפקיד (Rajuan, M., Tuchin, I., & Zuckerman, T).

עד כה לא נחקרה סוגיית ההתפתחות המקצועית בסביבה מקוונת בהקשר של האיכות והשילוב של סוגי הידע הנדרשים בפיתוח מטלות מקוונות שהמורים מפתחים. מחקר זה עוסק בפיתוח מקצועי של מורים בסביבה מקוונת, וייחודו הוא בבדיקת איכות המטלות שפיתחו המורים במהלך כמה שנים ובבדיקה של שילובי הידע השונים בעזרת מחוון דיגיטלי ייחודי. אוכלוסיית המחקר: נבדקו 53 מטלות מקוונות, שפיתחו 14 מורים בבית ספר תיכון אחד, במקצועות לימוד שונים. מתוצאות המחקר עולה כי מורים שקיבלו הנחיה קיבלו ציון גבוה יותר ממורים שלא קיבלו הנחיה בחמישה ממדים מתוך שבעה: ידע פדגוגי, מתודיקה ייחודית למקצוע (ידע תוכן פדגוגי), יישום הוראה בסביבה מקוונת, מקוריות וייצוגים, ושימוש במטלה המקוונת ( אוסטר, ענת ואביבה קליגר).