תוצאות חיפוש עבור: ציונים
מיון:
נמצאו 665 פריטים
פריטים מ-421 ל-440
  • סיכום

    המאמר עוסק בהערכת הכישורים של מתכשרים להוראה בגישה של הערכה מבוססת-ביצוע. החומר נאסף במשך שנתיים (2007 -2009) ממתכשרים להוראה ומהמדריכים הפדגוגיים (supervisors) שלהם בתוכנית הכשרה שכללה את הערכת בצוע המורה של קליפורניה (PACT) ככלי הערכה. המטרה הייתה להשוות בין הניבוי של המדריכים הפדגוגיים לגבי רמת הכישורים והידע של כל מתמחה לבין הציון שקיבלו בפועל בעקבות ה-PACT. המדריכים הפדגוגיים ניבאו ציונים עבור הסטודנטים שלהם ואחר כך קיבלו את מטלות הסטודנטים להערכה (Sandholtz-Haymore, J., & Shea, L.M).

  • לינק

    במאמר זה, המחברים מתארים תכנון, פיתוח ובחינה של שני קורסים מקוונים שיישמו גישה חדשנית לסיפור סיפורים לתכנון למידה, כולל נתונים לגבי הערכת ההכשרה ברמה 1 וברמה 2 שנאספו מיותר מ-100 מחנכים שסיימו את שני הקורסים בתקופה של תשעה חודשים. התיאורים של התהליך השיטתי מתארים כיצד הערכת הצרכים, ניתוח המשימה, ושיטת StoryLearnTM הייחודית יושמו כדי לתכנן ולפתח את שני הקורסים(Hirumi, A., Sivo, S. & Pounds, K.).

  • מאמר מלא

    גרסה 2.2 ששוחררה כאמור לפני כשבועיים מביאה עמה תיקוני באגים שונים שנמצאו ב-Moodle 2 וכן מספר שיפורים ושינויים; המשמעותי ביניהם הוא בשיפור יכולת השקלול במערכת הציונים שמאפשר כעת מתן ציון על פי קריטריונים להערכה. שיפור זה מיושם כיום רק על רכיבי המטלות השונות ובעתיד צפויים עידכוני גרסה שיתמכו באפשרות הנ"ל גם עבור שאר רכיבי הפעילויות השונות .

  • לינק

    ארצות הברית תקועה עם הירושה החינוכית של הנשיא הקודם. התקשורת חושפת את מחירם של המבחנים הסטנדרטיים: רמאויות. הנשיא אובמה ושר החינוך שלו כבר מציעים תיקונים והקלות. הערכת יתר של תלמידים, התברר באיחור גם לאמריקנים, פוגעת בחינוך . עולם החינוך בארצות הברית כמרקחה. הנשיא אובמה ושר החינוך ארני דנקן הכריזו על ויתורים שייתנו למדינות שלא יעמדו בסטנדרטים שהוצבו לבתי הספר במסגרת החוק “שום ילד לא נשאר מאחור” (No Child Left Behind). ( אבי קפלן ).

  • לינק

    איך הפך משרד החינוך את מבדק שמונה המשימות לסיוט של מורות כיתה א'. הסטנדרטיזציה מגיעה לכיתה א': מבדק "שמונה המשימות", שנועד לעקוב אחר תהליך רכישת הקריאה של תלמידי כיתה א', הפך מכלי לאיתור מתקשים לכלי מדידה של הישגי המורות ולמקור לחץ, תסכול וחרדה עבור התלמידים. וגם כאן לא חסרים טפסים ( איילת פישביין).

  • מאמר מלא

    ב־2007 הקים המורה רון קלארק באטלנטה, ג'ורג'יה, יחד עם מורה שותפה, את "האקדמיה של רון קלארק", בית ספר פרטי, שלומדים בו כשמונים תלמידים אפרו־אמריקנים בני 10 עד 13, הזוכים לחינוך מעולה בשיטות הוראה מקוריות. לתלמידים, הבאים מרקעים כלכליים מגוונים (מרביתם ממשפחות חלשות), יש לדברי קלארק פוטנציאל נשיאותי. האקדמיה ממומנת בעיקר מכספי תרומות, ומורים רבים מרחבי העולם רואים בה מוקד עלייה לרגל.

  • מאמר מלא

    קוריאה הדרומית מתקשבת את מערכת החינוך שלה לפי תכניות חומש עקביות. ישראל עדיין בשלבים ראשונים, אך היא יכולה להדביק את הפער הדיגיטלי . בביקור בקוריאה הדרומית למדנו ממערכת חינוך העוסקת בהטמעה עקיבה של תקשוב כבר עשרים שנה. כל חמש שנים מציג משרד החינוך תכנית רב־שנתית. התכניות הרב־שנתיות מתאימות את מערכת החינוך למציאות המשתנה. הכנסת שינויים וחידושים לבתי הספר, יחד עם בקרה מתמדת על איכות השיטות הנהוגות בה והרלוונטיות שלהן, הן חלק מהתרבות החינוכית. זה אולי הדבר החשוב ביותר שעלינו ללמוד מהביקור( עופר רימון).

  • לינק

    בית הספר הפרטי והיוקרתי "חברותא" הבטיח לבצע מהפכה אמיתית במערכת החינוך. מייסדיו הציגו אותו כפורץ דרך, מודל ניסויי שמשרד החינוך יאמץ לבטח בעוד מספר שנים. הם בישרו על שיטות לימוד חדשניות, שיעורים דינמיים ומורים כריזמטיים, שזכו למעטפת פדגוגית של אישים בולטים מהשורה הראשונה של האקדמיה. ההבטחה הגדולה של "חברותא", בית הספר הפרטי היוקרתי בארץ, הולכת ונגוזה. תוצאות בחינות הבגרות מחפירות, בכירים בהנהלה התפטרו, מחצית מהתלמידים עזבו ( עמרי מניב ).

  • לינק

    מחקר זה חקר את ההשפעה של ידע קודם ואסטרטגיה של למידה שיתופית מתוקשבת על הישגי הלמידה האינדיבידואלית של תלמידי בתי ספר יסודיים. 204 תלמידי כיתה ד' השתתפו במחקר. התוצאות הראו שהתלמידים שהיו בעלי ידע מוקדם ברמה גבוהה השיגו ציונים גבוהים יותר באופן ניכר מאשר תלמידים שהיו בעלי ידע מוקדם נמוך הן בלמידה אינדיבידואלית והן בלמידה שיתופית בעזרת מחשבים.

  • סיכום

    בשנים האחרונות, ערימות של מאמרים התייחסו לנושא של עד כמה אנחנו זקוקים למורים טובים יותר בבתי הספר הציבוריים, ואם רק איגודי המורים ( הכוונה לארה"ב ) ייעלמו , הילדים שלנו יקבלו ציונים כמו שהילדים בסינגפור מגיעים אליהם במבחנים הבינלאומיים הגדולים. אין ספק שמורה מצוין יכול לעשות הבדל עצום בהישגיות של התלמיד, ואנחנו צריכים לגייס, להכשיר ולתגמל יותר מורים כאלה. אבל מחקרים חדשים מראים גם: אנחנו זקוקים להורים טובים יותר. הורים הממוקדים יותר בחינוך של ילדיהם יכולים גם לחולל הבדל עצום בהישגיות של התלמיד (THOMAS L. FRIEDMAN).

  • תקציר

    השנה משרד החינוך התחיל לתת מענקים כספיים למורים מצטיינים בתיכון – גם למצטיינים בכל בית ספר, וגם לכל המורים בבתי הספר שייבחרו כמצטיינים. איך דבר כזה ישפיע על מערכת החינוך? משימת ההוראה ודורשת לא רק ציונים אלא גם הקניית ערכים ועידוד הסקרנות, והיא תהליך שנמשך שנים. במשימה כזאת קשה להגדיר מדד להצטיינות. בארצות הברית קיימים בונוסים כאלה זה שנים, במסגרת רפורמת החינוך "No Child Left Behind". ובזמן האחרון מתפרסמות בתקשורת ידיעות שלפיהן שיעור הזיופים והרמאויות בתיכונים נמצא בעלייה מתמדת ( דן אריאלי).

  • לינק

    החל משנת 2012 קורסים מקוונים בפלורידה לתלמידי ביה"ס תיכון כבר לא יהיו בחירה. הם יהוו דרישה לסיום הלימודים. החל משנת הלימודים הנוכחית התלמידים, המתחילים השנה את שנתם הראשונה בבית הספר התיכון, יחויבו ללמוד לפחות קורס וירטואלי אחד במהלך לימודיהם בתיכון.דרישה זו היא חלק מהצעת החוק של בית המחוקקים בפלורידה שהתקבלה בחודש מאי ( Erin Kourkounis).

  • לינק

    סקירה קצרה ויעילה אודות ההיערכות הטכנולוגית והמקצועית במערכת החינוך הבריטית ליישום הערכה מתוקשבת של לומדים, תלמידים וסטודנטים. באופן מעשי מתארת הסקירה את שיתוף הפעולה בין אוניברסיטת קמברידג' וחברות מתמחות הקשורות אליה ליישום נרחב , שיטתי ומתקדם של מערכות הערכה מתוקשבות בכל רחבי אנגליה. מדובר על טכנולוגיות מתקדמות של ניהול בחינות מתוקשב, בדיקה וציונים. במהלך התהליך הטכנולוגי והמקצועי גיבשו גם הבריטים סטנדרטים לאיכות תהליכי ההערכה המתוקשבת ולמרות שגם בישראל יש התחלה של היערכות בנושא כדאי גם ללמוד מהניסיון הבריטי ליישום באופן נרחב ואיכותי מערך הערכה מתוקשב לבחינות.

  • לינק

    תכניות ההסבה להוראה מעוררות לא מעט ביקורת. יש מי שטוען שיש להן יותר חסרונות מיתרונות. "מקורו של הסיפור הזה באג'נדה כלכלית־חברתית ימנית שהוכחה כלא מוצלחת", אומר ד"ר נרי הורוביץ, יו"ר ארגון "אגורא מדיניות" ויועץ למשרד החינוך במגוון תחומים. ממשל בוש, לדבריו, היה חשדן כלפי המורים בארצות הברית – שהיו מאוגדים מדי לטעמו – והקים תכניות הסבה כגון Teach for America, שהיוו השראה לתכניות הסבה אחרות בעולם, למשל Teach First באנגליה, ומאוחר יותר גם בישראל.

  • סיכום

    המאמר דן במודעות הציבור בארה"ב לחשיבות של לימוד מדעים לילדים מחוץ לכותלי בית הספר. המחבר דן במידע על חינוך מדעי בהיבט הלאומי והבינלאומי, של נתונים על הישגי תלמידים, תכניות לימוד בבתי ספר וגישות תלמידים ללימוד מדעים. הנושאים העיקריים כוללים, מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתימטיקה Science, technology, engineering and mathematics (STEM) ובפעולת הנשיא אובמה לתמיכה בהוראת המדעים. כאשר הגיעו, לאחרונה, נתונים על הישגי תלמידים במדעים, ממקורות לאומיים ובינלאומיים, התוצאות היו מאכזבות והן עוררו הנפות ידיים בתנועות אכזבה מוכרות, ממנהיגים פוליטיים בארה"ב ומומחי חינוך שחשבו על הצעדים הדרושים לשיפור הוראת המדעים בבתי ספר ציבוריים. אחד הגורמים שנתנו דחיפה חזקה קדימה ללימודים ומעורבות במדעים, זו הפעילות אחרי שעות הלימודים בבית הספר. בקליפורניה ומיזורי התחילו בבנית תכנית שתומכת ומזרזת, תכניות לפעילויות איכותיות של STEM אחרי שעות בית הספר. בין המאמצים המתוכננים, יש נסיון לזהות תפריט שיכין את צוות ההוראה, כדי שייצרו מעורבות בפעילויות STEM ותמיכה בהערכה ובשיפור של פעילויות אלה.

  • לינק

    הצעה להתעלות רגשית: ישעיהו תדמור ועמיר פריימן הקימו כבר לפני שנתיים את "התנועה להעצמת הרוח בחינוך", המבקשת לחזור אל שאלות היסוד של החינוך ולהפוך את בית הספר למקדש מעט. "מטרתנו להביא לכך שהעיסוק במהות האדם, החיפוש אחר משמעות וערכיות, והשאיפה להתפתחות נפשית־מוסרית־רוחנית יהיו חלק טבעי מהאקלים הבית ספרי ומנפשם וחייהם של המורים והתלמידים". התנועה מבקשת להחזיר את החינוך למערכת החינוך ולענות על הצורך של מורים לחנך. במצע התנועה נכתב: "מטרתנו להביא לכך שהעיסוק במהות האדם, החיפוש אחר משמעות וערכיות, והשאיפה להתפתחות נפשית־מוסרית־רוחנית יהיו חלק טבעי מהתרבות הישראלית, מהאקלים הבית ספרי ומנפשם וחייהם של המורים והתלמידים ( נאוה דקל).

  • סיכום

    אי אפשר להפריד בין שינוי לרגש. זה גורר אחריו את זה. אין שינוי אנושי בלי רגש, ואין רגש שאינו מגלם בתוכו תהליך של שינוי – אם חולף ואם ארוך טווח. מורים פוגשים במהלך הקריירה שלהם אין-ספור שינויים. למרות ההתרגשות שמקורה בפתיחתן של אפשרויות חדשות, שינויים רבים שמורים ומבוגרים אחרים חווים מלוום בתחושה עמוקה של אבדן (Marris, 1974). עקב כך מורים עשויים להיעשות ציניים וללמוד "להקשיח" את עצמם נגד שינויים ונגד נושאי דגלם . הנתונים שמאמר זה מתבסס עליהם הם פרי מחקר שעסק ברגשות הנלווים להוראה ובשינויים חינוכיים ושכלל ראיונות עם 50 מורים במגוון בתי ספר יסודיים ותיכוניים בפרובינציית אונטריו שבקנדה. המדגם נפרש על פני 15 בתי ספר מגוונים, בכל מיני רמות וגדלים, ששירתו קהילות מקהילות שונות (קרי – עירוניות, כפריות, פרבריות). על הראיונות נוספה סדרה בת ארבעה דיונים במסגרת קבוצת מיקוד שהשתתפו בה מורים אחדים ושנועדה לבחון לעומק כמה מן הסוגיות הרגשיות הכרוכות בשינוי החינוכי . ההנהגה ברמה הארצית והמחוזית צריכה לפעול ליצירת מתווי שינוי חדשים או לחידושם של מתווי שינוי ישנים – מתווים המותירים מרחב גדול יותר למורים להטביע את חותמם ולהפעיל את שיקול דעתם המקצועי בתהליך השינוי. (הרגרייבס, אנדי).

  • לינק

    בבית הספר התיכון הממלכתי־דתי "שק"ד" בעמק בית שאן מעמידים ערכים ואנשים לפני תעודת בגרות. משה טור־פז, מנהל בית הספר: "אם נגדל פה מהנדסים נהדרים אבל הם ירדו מהארץ, מי ייהנה מהם, עמק הסיליקון בארצות הברית? חינוך חייב להיות מוכוון ערכים ולא ציוּנים" ( אור סופר).

  • מאמר מלא

    הקיצוצים בשעות הלימוד בבתי הספר, הצפיפות בכיתות, העומס על המורים והיעדר החדשנות במערכת הציבורית המידלדלת דוחפים הורים בעלי יכולת כלכלית לחתור לשיפור החינוך של ילדיהם באמצעות יוזמות פרטיות. מהלך זה מקבל תמיכה גלויה או סמויה ממשרד החינוך, שמאפשר מימון פרטי משלים. מדובר בשילוב של מדיניות מתוכננת (פתיחת אזורי הרישום, ייחוד בתי ספר ויצירת תחרות ביניהם, ניהול עצמי של בתי ספר, מיקור חוץ של פעולות וסמכויות של משרד החינוך) והיגררות של משרד החינוך אחר כוחות השוק הממלאים את החלל שנוצר בתפקוד המדינה (הקמת בתי ספר ומסלולי לימוד ייחודיים ביוזמת הורים ובתוספת מימון פרטי, פעילות של עמותות ותאגידים בבתי הספר, התרחבות והתגוונות פעילותן של רשתות חינוך פרטיות). ( נוגה דגן-בוזגלו).

  • לינק

    קיימת הכרה הולכת וגדלה בכך שאנו זקוקים לרפורמה בחינוך בקנה מידה גדול-ברמת המחוז, המדינה, או האומה. כאן נכנס תפקידם של המאמנים.יש להתייחס לתפקידם של המאמנים כאל חלק מאסטרטגיה כוללת לשנות מערכות. מאחר וללא אימון, מאמצי רפורמה מקיפים רבים לא יובילו לשיפור אמיתי. המחברים מתארים את האופן שבו המאמנים יכולים לתרום לשיפור ההישגים הלימודיים של בית הספר, כאשר הם מהווים חלק מצוות בית הספר (Fullan, Michael and Knight, Jim, 2011).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין