תוצאות חיפוש עבור: ציונים
מיון:
נמצאו 670 פריטים
פריטים מ-301 ל-320
  • לינק

    הקשרים של תלמידי התיכון עם המורים, עם המאמנים ועם מבוגרים משמעותיים אחרים יכולים להשפיע עמוקות על החוויה שלהם. לרוע המזל, המספר ההולך וגדל בארה"ב של תלמידים בכיתה, המספר המדלדל של יועצי הכוונה, והאובססיה אחר ציונים במבחנים הפכו את יצירת הקשר עם התלמידים לכמעט בלתי אפשרית. המחקר מראה שרמות ההנעה של התלמידים יכולות לעלות או לרדת בהתבסס על תחושתם שללמידה שלהם בבית הספר יש יישום מעשי לחיים שלהם לאחר סיום בית הספר התיכון (Ferguson, Maria, 2014).

  • לינק

    בספרה "ציונים זה לא הכול: לקראת שיקומו של השיח הפדגוגי" ניצבת פרופ' ענת זוהר לצד חוקרי החינוך, ויחד עם רבים וטובים מתריעה על הסיכונים שמערכת החינוך נחשפת אליהם בקדחת הציונים והדירוגים. הספר ממלא חלל בשיח המקצועי הקיים בעברית. זוהר פורשת את משנתה בלי להבטיח הבטחות שווא, או לקשור כתרים לתהליכים שהובילה כראש המזכירות הפדגוגית ( יולי תמיר) .

  • לינק

    לפני כשנתיים, לאחר שניהלה בית ספר דמוקרטי משגשג בכפר סבא במשך יותר מעשור, חצתה יעל בונה את הקווים – ועברה לנהל בית ספר ממלכתי "רגיל" בחולון. "בית הספר החדש", כשמו כן הוא, הוקם לפני שנתיים כחטיבת ביניים צומחת לתיכון, וזכה זה כבר להימנות עם בתי הספר שמשרד החינוך רואה בהם "חלוץ חינוכי". אך האם אכן מדובר בצדו השני של המתרס החינוכי? ככל שנפתחו יותר ויותר בתי ספר דמוקרטיים, הם נהפכו לזרם חינוכי של ממש. ואולם, הם לא הצליחו להגיע למעמד של גורם משמעותי במערכת החינוך, והתנהלו תמיד בשוליה. בונה, שעדיין מאמינה בעקרונות החינוך ההומני, פשוט בחרה בדרך אחרת לממש אותו – בלב מערכת החינוך הממוסדת ( תמירה גלילי).

  • סיכום

    מה משפיע יותר על הישגיו של תלמיד – התורשה או הסביבה החינוכית שבה גדל? חוקרים בריטים מצאו באחרונה תשובה ברורה, לטענתם. לדבריהם, הבדלים גנטיים יכולים להסביר קרוב ל-60% מהפערים בציונים שמשיגים תלמידים בבחינות הגמר בחינוך העל-יסודי (GCSE Exams). הסביבה שבה גדלים התלמידים משפיעה רק על 36% מההבדלים בהישגים, בכל התחומים ( רן שפירא).

  • סיכום

    תלמידים משנחאי שבסין הם בעלי היכולת הגבוהה ביותר במתמטיקה בעולם. הציון החציוני שלהם במבחני פיז"ה, 613, גבוה ב-119 נקודות מהציון הממוצע בקרב תלמידים ממדינות OECD. התלמידים משנחאי מתמודדים היטב עם שאלות מורכבות ומפגינים כישורי חשיבה ופתרון בעיות מרשימים. גם שכניהם מהונג קונג, טייוואן, סינגפור ודרום קוריאה השיגו ציונים גבוהים בבחינה, שהתקיימה ב-2012 ותוצאותיה פורסמו בתחילת דצמבר."הניו יורק טיימס" ציין בדאגה, כי תלמידי מדינות המערב – ובראשן בריטניה וארצות הברית – הגיעו להישגים מרשימים פחות ( רן שפירא).

  • לינק

    הפדגוגיה הביקורתית הפמיניסטית היא אסכולה חדשה יחסית בחינוך שצמחה בעקבות הפדגוגיה הביקורתית של המחנך והפילוסוף פאולו פרירה. אסכולה זו בוחנת נושאים של שוויון ואי שוויון במערכת החינוך, וחוקרת כיצד מערכת החינוך מסלילה ילדים לאותם מעמדות לתוכם הם נולדו. "כיום יודעים שיש מתאם גדול בין מצב סוציו-אקונומי לאפשרויות שנפתחות או נסגרות בחיים", אומרת ד"ר חגית גור-זיו, מרצה בכירה בסמינר הקיבוצים (רווית שרף).

  • סיכום

    מדוע אנשים שכותבים לפרנסתם הם דחיינים איומים? איך זה קשור לחינוך שקיבלו בני דור ה-Y, ילידי שנות השמונים והתשעים? כיצד מעודדת מערכת החינוך את התפישה השגויה לפיה מידת הכישרון היא דבר נתון, בלתי ניתן לשינוי? איזה נזק גורמים לילדיהם דווקא הורים "משקיענים"?

  • לינק

    הרפורמות החברתיות והכלכליות במהלך שני העשורים האחרונים בברזיל ובצ'ילה הובילו לשיפורים ניכרים באיכות החיים בשתי המדינות. מיליונים מאזרחי ברזיל ואזרחי צ'ילה הצטרפו למעמד הביניים, ואחוז האזרחים החיים בעוני צנח. גם איכות החינוך הציבורי השתפרה באופן ניכר בשתי המדינות מאז 1990. אולם מעמד הביניים, שהרוויח מהרפורמות ומההישגים בחינוך ובכלכלה, הוביל את המחאות בשתי המדינות. המאמר מתאר את הרפורמות החינוכיות בשתי המדינות ומסביר את הסיבה למחאת מעמד הביניים בהן (Gregory Elacqua and Fatima Alves, 2014).

  • לינק

    שני מחקרים נערכו כדי לבחון מה תלמידי תואר ראשון עושים במחשבים הניידים שלהם במהלך השיעור ובאיזו מידה התנהגות השימוש במחשב הנייד מקושרת להצלחה אקדמית. התוצאות הראו שניתן לקבץ מחדש את ההתנהגויות של שימוש במחשבים הניידים לשני ממדים: שימוש במחשב הנייד הקשור לשיעור ושימוש במחשב הנייד שאינו קשור לשיעור. ההתנהגות של שימוש במחשב הנייד שאינו קשור לשיעור קושרה באופן משמעותי לרמות נמוכות יותר של הישג אקדמי בדיווח עצמי ולשביעות רצון. ההתנהגות של שימוש במחשב הנייד הקשור לשיעור קושרה באופן חיובי עם שביעות רצון אקדמית. התוצאות ממחקר מספר 2 הראו שהתנהגויות שימוש במחשב הנייד שלא היו קשורות לשיעור קושרו באופן צפוי לממוצע ציונים נמוך יותר בסמסטר (Gaudreau, Patrick, Miranda, Dave and Gareau, Alexandre, 20145)

  • לינק

    מאמר זה מתאר מחקר של "פרויקט הפיכת הלמידה לניידת" (Making Learning Mobile Project) המתעד כיצד ארבעה מורים לכיתה ה ותלמידיהם השתמשו בטאבלטים שניתנו להם הן בכיתה והן בבית ברגע שהסתיים יום הלימודים. המחקר מצא כי אף על פי ש-56% בלבד מהתלמידים אמרו שהם חזו את השימוש בטאבלט עבור מחקר באינטרנט לפני המחקר , נמצא כי 93% מהתלמידים השתמשו בטאבלט לצורכי מחקר באינטרנט. בנוסף, בעוד ששה אחוזים בלבד מהתלמידים חשבו שהם עשויים להשתמש בטאבלט כדי ליצור סרטי וידאו, נמצא כי 39% מהתלמידים השלימו פרויקטים של סרטי וידאו. שימושים נפוצים אחרים בטאבלט כללו עבודה על פרויקט, משחקים לימודיים, שיעורי בית, בדיקת ציונים, יצירת קשר עם מורים ותלמידי הכיתה, קבלת תזכורות, וארגון שיעורי הבית (Katrina Schwartz , 2013).

  • לינק

    המחבר מתייחס לאופן שבו האפליקציות והטאבלטים יכולים לסייע למורים לעודד את התלמידים הפחות בטוחים בעצמם בכיתתם. הוא טוען כי ייתכן והטאבלטים מציעים חלופות עבור המורים ותלמידיהם.הוא נותן דוגמאות לשימשו בחומרי קורס מבוסס שימוש בטאבלט, שבאמצעותו כל תלמיד יכול להקשיב בעצמו לשיעור מספר פעמים, להאזין לשיעור ולקרוא את הטקסט במקביל וגם אפשרות של עבודה לפי פרויקט. המחבר מסכם כי שימוש אפקטיבי בטאבלט יכול לסייע למורים להתגבר על הקושי של הוראת כיתות שבהן תלמידים בעלי רמות שונות של יכולת (Shaun Wilden, 2013).

  • לינק

    המבחנים הבין לאומיים מטלטלים את מדינות המערב…..אז מה הבעיה? מערכות החינוך או מדידה או שניהם…..ולא תאמינו איך שוודיה מדרדרת…מרתק .התוצאות של התלמידים מבריטניה, מארה"ב ומרוב אירופה המערבית נעו מ"ממוצע" ל"עלוב". לעומת זאת, התלמידים משנגחאי הגיעו לראש הטבלה בפער ניכר, ואליהם הצטרפו גם התלמידים מסינגפור, מהונג קונג, מטייוואן ומדרום קוריאה שכולם התקבצו בקצה הגבוה של הטבלה (D. D. GUTTENPLAN, 2013).

  • לינק

    להשפעה השלילית המתמשכת של המבחנים הסטנדרטיים כמנגנון העיקרי של אחריותיות שאושר בארה"ב במסגרת החוק "שום ילד לא נשאר מאחור" (No Child Left Behind) יש השפעה הרסנית על הוראה ולמידה בבתי הספר בארה"ב . מחבר המאמר מציין שכמורי מורים, עלינו להיות יצירתיים וזהירים בבואנו ללמד מורים לעתיד על הסכנות באמון רב מדי בציוני מבחנים ותכניות הערכה. אולם שינוי יכול, ואכן אולי חייב, להתחיל להתרחב בכיתה אחת בכל פעם. בהתייחס לכל האנשים והגורמים החינוכיים בארה"ב הנמצאים בחזית בצאתם נגד ההשפעה של המבחנים, נראה שמורי המורים בארה"ב , על פי רוב, בולטים בהיעדרם ( Dave Powell).

  • סיכום

    המאמר מתאר מחקר מעקב אחר ניסוי של הערכת מורים באמצעות תלקיט של מטלות ביצוע כפי שהתבצע בקרב קבוצה של מתכשרים להוראה בשיתוף המורים המאמנים והמדריכים הפדגוגיים שלהם. בין הקשיים שנמצאו בניסוי: מורכבות הביצוע, השקעה רבה של זמן ואי-התאמה למציאות העבודה והלימוד של מתכשרים ושל מורים מתחילים (Margolis, J., & Doring, A.).

  • לינק

    כבר שנים שחוקרים ואקדמאים מנסים לשכנע את הציבור כי עולם משחקי המחשב אחראי לאלימות ופשע ברחבי הגלובוס, מזרז דיכאון ותורם לניוון של המוח והשרירים. מחקר ישראלי חדש עומד לשנות את מה שחשבנו וקובע כי המשחקים דווקא תורמים להתפתחות החברתית והלימודית של ילדים ובני נוער ( עידו סולומון ).

  • לינק

    ילדים צעירים יותר אוהבים לצייר ואינם דואגים יותר מדי לגבי התוצאות של עבודת האמנות שלהם – עד שהם מתבגרים. במשך הזמן קשה יותר לילדים לחשוב בתמונות בדרך שהם נהגו פעם. אבל מה יקרה אם נעודד את התלמידים לחשוב בתמונות לצד שימוש במילים? (Katrina Schwartz , 2013).

  • לינק

    לרוב מערכת בית הספר הנוכחית סובבת סביב הלימוד האקדמי, אך המחברת חושבת שזה לא מספיק למה שילדינו צריכים. המחברת טוענת כי בית הספר צריך להיות מקום שבו ילדים יכולים לגלות מה הם אוהבים. עליהם להיות מסוגלים לשאול את השאלות שחשובות להם ולמצוא את התשובות. הם צריכים לגלות מה באמת מלהיב אותם. המערכת צריכה ליצור סביבה המערבת את הלומדים, מטפחת יצירתיות, ומטילה על התלמידים את האחריות ללמידה. במקום לשנן בעל פה, מורים צריכים להשתמש בתוכן כדי ללמד מיומנויות (Shelley Wright , 2013).

  • לינק

    המאמר מציג פרופיל של פיתוח יוזמה דרך פרדיגמה של סטייה חיובית. ניתנת הגדרה של המונח, זיהוי האנשים שמפיקים פתרונות ייחודיים לבעיות. ניתנות דוגמאות לשימוש בסטייה חיובית ברפורמה ויזמות חינוכיות, כגון: הירידה בשיעור הנשירה מהלימודים בארגנטינה, שיפור בביצוע של התלמידים בארצות הברית, ועלייה בשיעור המסיימים את בית הספר התיכון במרסד שבקליפורניה(Singhal, Arvind, 2013).

  • לינק

    למידה שיתופית יושמה בקורס לתואר שני בניהול פרויקטים כדי להשוות את האפקטיביות של פגישות צוות מקוונות א-סינכרוניות לעומת פגישות מקוונות סינכרוניות. הניסוי נבנה כדי להקצות את הסטודנטים לצוותי הפרויקט תוך הבטחה שקיים איזון של המיומנויות ההכרחיות, כלומר תכנון וניתוח מערכות יחד עם תכנות בשפות HTML/Javascript. הטיפול בניסוי דרש מקבוצת הביקורת להשתמש בפורום דיון א-סינכרוני עבור הפגישות לפרויקט, ומקבוצת הניסוי להשתמש בוידאו, באודיו ובהעברת הודעות טקסט סינכרוניות עבור פגישות הצוות שלהם (Kenneth Strang, 2013).

  • לינק

    כיצד מכשירה אמריקה את מוריה היווה נושא המטיל מורא במשך שנים רבות. ב-2005 ארתור לוין (Arthur Levine), נשיא מכללת המורים באוניברסיטת קולומביה דאז, הדהים את עמיתיו (ואת עצמו, הוא אומר) עם דוח נוקב המסיק שתכניות הכשרת מורים "נעות בטווח שבין תכניות בלתי הולמות למחרידות". בקיץ זה המועצה הלאומית של איכות ההוראה (National Council on Teacher Quality) תיארה את הכשרת המורים כ"תעשיה של בינוניות" ( Bill Keller ).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין