המשחק Zoo U משתמש במיני-משחקים (minigames) ובתרחישים נרטיביים כדי לבחון את היכולת של התלמידים להגיב לרגשות ולהבין מצבים חברתיים. מחנכים סקרנים יכולים לקבל משוב מידי עבור ביצועי תלמידיהם בכל אחת משש הקטגוריות של למידה רגשית וחברתית. אם התלמיד מתקשה בתחום מסוים, כמו אמפתיה כלפי חבריו לכיתה, המשחק Zoo U יקשר את המחנך לשיעורים מהספרייה של חברת Personalized Learning Games אשר המורים יוכלו לכלול בתכנית הלימודים של כיתתם לבניית אמפתיה (Christopher B. Allen, 2015).

סביבה כיתתית טובה עשויה לקדם את הנעת הלמידה של תלמידים ולהשפיע על המסוגלות האקדמית וההסתגלות שלהם. מחקר זה משווה תפיסות של תלמידים בחטיבת הביניים בטייוואן לגבי סביבה כיתתית בפועל וסביבה כיתתית מועדפת וחוקר את הקשר למין ולרמת הכיתה. סביבות הכיתה בפועל והסביבות הכיתתיות המועדפות נתפסו על ידי התלמידים כשונות באופן מובהק. הציון הממוצע הכולל של הסביבה הכיתתית בפועל היה נמוך יותר מזה של הסביבה הכיתתית המועדפת (Lai, Hsiang-Ru; Chou, Wei-Lun; Miao, Nae-Fang; Wu, Yu-Ping; Lee, Pi-Hsia; Jwo, Jiunn-Chern, 2015).

מחקר זה בוחן את רמת המעורבות של האימהות לגבי החינוך של ילדיהן, וההשפעה של מעורבותן על ההנעה של הילדים ועל ההישגים הלימודיים שלהם.רוב ההנעה האוטונומית (המזוהה, הפנימית) לגבי מעורבות קושרה באופן חיובי לרמת המעורבות של האימהות ולהשפעה החיובית של המעורבות שלהן. מעורבות מזוהה, כמו גם רמה הורית של מעורבות, הייתה קשורה ליכולת הנתפסת האקדמית של הילדים, לערך העצמי שלהם, ולציוניהם בקריאה(Grolnick, Wendy S. , 2015).

הספר "שיטות הוראה מומלצות עם טכנולוגיות פורצות דרך" שנכתב על ידי מישל פקנסקי-ברוק (Michelle Pacansky-Brock) הוא הספר הראשון בסדרה על שיטות הוראה מומלצות בהוראה ובלמידה מקוונת, שנערכה על ידי סוזן קו ( Susan Ko) ופורסם על ידי הוצאת Routledge. פקנסקי-ברוק מארגנת את הספר סביב החוויות שלה כמנחה שביצעה שינויים בעקבות חשיבה על שיטות ההוראה שלה בעשור האחרון, בין השאר בשל זמינותן של טכנולוגיות חדשות, כמו גם ההשפעה של פילוסופיות חדשות על האופן שבו אנשים מתקשרים ומשתפים ידע (Vanessa P. Dennen).

בספר של עידן ירון ושלי "תמונות מחיי בית הספר" מופיעות עמדות גזעניות ספציפיות של תלמידים, עמדות בעלות מושאים שונים ומטענים רגשיים שונים. העמדות הללו תלויות זו בזו ונוגעות לזהותם של הגזענים הצעירים. אלה עמדות גזעניות בהתהוות. הן משקפות את העמדות הגזעניות המגובשות יותר של המבוגרים. הואיל ועמדה גזענית קשורה לזהות, אי אפשר להחליף אותה בקלות; לזהותו של הגזען יש לגשת בהתחשבות ובזהירות (יורם הרפז).

המחברים מציגים ניתוח של איכות מערך הוראה של 76 קורסי MOOC שנבחרו באופן רנדומלי. המחברים מצאו שרוב קורסי ה-MOOC קיבלו ציונים נמוכים ברוב העקרונות של מערך ההוראה. אולם, רוב קורסי ה-MOOC קיבלו ציונים גבוהים בארגון ובהצגה של חומר הקורס (Margaryan, Anoush; Bianco, Manuela; Littlejohn, Allison, 2015).

ספרות המחקר מראה כי סטודנטים בקולג' מרבים להפר את האיסור על שימוש בטלפונים ניידים בכיתה (Tindell & Bohlander, 2012). נראה כי המכשירים יכולים לתרום ללמידת הסטודנטים ולשיפור הישגים אקדמיים מפני שהם מציעים איתור מידע מקוון, שיתוף קבצים ואינטראקציה עם מרצים וסטודנטים-עמיתים (Bull & McCormick, 2012; Tao & Yeh, 2013). ואולם סטודנטים רבים תופסים את מכשירי הטלפון הניידים בעיקר כאמצעי לשעות הפנאי, והשימושים הנפוצים ביותר הם רישות חברתי, גלישה באינטרנט, צפייה בסרטונים ומשחקים ((Lepp, Li, & Barkley, 2015; Lepp, Barkley, Sanders, Rebold, & Gates, 2013. אם עיקר השימוש במכשירים נעשה למטרות פנאי ולא ללימודים, הרי שהמכשירים עלולים לפגוע בלימודים בסביבה אקדמית (Levine, Waite, & Bowman, 2007).

מאמר זה חוקר חלק מהספרות לגבי למידה משולבת/מעורבת ומזהה המלצות עבור אנשי סגל ומעצבי למידה. ההגדרות והמונחים הנידונים כוללים את הדיון לגבי המלים "משולב" ו"מעורב". הגדרת העבודה עבור המאמר נידונה, אבל המאמר אינו מציע הגדרה סטנדרטית עבור התחום. היתרונות ללמידה באמצעות פורמט מעורב/משולב מזוהים מהספרות וכוללים ציונים משופרים, נשירת לומדים, תקשורת ועבודת צוות (Helms, Samuel A., 2014).

רפורמות חינוכיות רבות בארץ ובעולם הופכות את תפקידו של מנהל בית הספר למורכב יותר ומחייבות אותו לרכוש מגוון כישורים, ובכללם כישורים פוליטיים. בכישורים פוליטיים אלה עוסק ספרו של ד"ר אברהם פרנק, מנהל בית ספר בעברו. הספר מתבסס על ראיונות מובְנים למחצה של הכותב עם חמישים מנהלים ומנהלות מכל המגזרים (למעט החרדי והחינוך המיוחד) במסגרת עבודת הדוקטורט שלו (יזהר אופלטקה).