למידה מבוססת פרויקט וחוויה מוטיבציונית-רגשית מיטבית בקרב פרחי הוראה מקבוצות תרבותיות שונות
קפלן, ח' ורפאלי, ו' (2015). למידה מבוססת פרויקט וחוויה מוטיבציונית-רגשית מיטבית בקרב פרחי הוראה מקבוצות תרבותיות שונות (דוח מחקר). תל אביב: מכון מופ"ת.
מטרת המחקר הנוכחי היא לבחון תהליכים ותוצרים מוטיבציונים-רגשיים הכרוכים ביישום המתודה "למידה מבוססת פרויקט" (Project Based Learning-PBL) בקרב פרחי הוראה. המחקר נשען בעיקר על תיאורית ההכוונה העצמית (Deci & Ryan, 2000) ותיאורית הזרימה (Csikszentmihalyi, 1990).
המחקר מתמקד בבחינת האפיונים של סביבת הוראה–למידה המתבצעות באמצעות ה-PBL: תמיכה בצרכים פסיכולוגיים בסיסיים, אוטונומיה, שייכות ומסוגלות. בנוסף, המחקר מתמקד בבחינת ההבדלים בין קורס מסורתי/רגיל ובבחינת ההבדלים בתהליכים המוטיבציוניים בהקשרי PBL בין פרחי הוראה יהודים ובדואים.
המחקר התבצע בפרדיגמה משולבת איכותנית וכמותית. שאלות המחקר הן: מה מאפיין את החוויה המוטיבציונית-רגשית במסגרת של PBL? מה ההבדלים בחוויה זו בין סטודנטים שלומדים בגישת PBL ובין סטודנטים שלומדים בקורסים המסורתיים/רגילים? ומה ההבדלים בחוויה זו בין סטודנטים בקבוצות תרבותיות שונות?
במחקר הכמותי השתתפו 341 פרחי הוראה, 178 סטודנטים יהודים ו-168 סטודנטים בדואים. נערך שימוש בשאלונים כמותיים מתוקפים ומהימנים, אותם מילאו סטודנטים שלמדו ב-14 קורסי PBL וסטודנטים שלמדו ב-14 קורסים בהם שיטת ההוראה הייתה רגילה. במחקר האיכותני השתתפו 10 סטודנטיות יהודיות ו-13 סטודנטים בדואים. סוגת המחקר האיכותני הייתה פנומנולוגית. נערך שימוש בראיון עומק חצי מובנה, שהתמקד בחוויית הלמידה של המשתתפים. להלן הממצאים המרכזיים.
מה מאפיין את החוויה המוטיבציונית רגשית בלמידה באמצעות PBL?
במחקר הכמותי נמצא כי בהשוואה לסטודנטים שלמדו בשיטה המסורתית, סטודנטים אשר למדו בשיטת PBL, דיווחו על יותר רגשות חיוביים וחוו יותר תמיכה באוטונומיה ובמסוגלות. בניתוח משוואות מבניות נמצא כי שיטת ההוראהPBL בהשוואה לשיטה המסורתית, הייתה קשורה לתמיכה במסוגלות ולתמיכה באוטונומיה.
תמיכה באוטונומיה בתורה נמצאה קשורה בצורה חיובית לרגשות חיוביים, לשביעות רצון, לזרימה, להשקעה בקורס, לאקספלורציה ולמוטיבציה אוטונומית. כמו כן, תמיכה במסוגלות נמצאה קשורה להפחתה של רגשות שליליים, ליותר זרימה ויותר מוטיבציה אוטונומית. בנוסף, נמצאו גם אפקטים ישירים לשיטת למידה, מעבר לאפקטים של התיווך (של משתני התמיכה בצרכים), לפיהם בלמידה באמצעות PBL הייתה יותר שביעות רצון, המוטיבציה האוטונומית הייתה גבוהה יותר, והמוטיבציה הכפויה הייתה נמוכה יותר.
גם במחקר האיכותני תמיכה במסוגלות ובאוטונומיה איפיינו את שיטת ה-PBL, כמו גם תמיכה בשייכות (עם פחות בולטות). הן בקרב היהודים והן בקרב הבדואים, מרבית קורסי ה-PBL שתוארו על ידי המרואיינים אופיינו במוטיבציה אוטונומית, שלוותה לרוב בתחושות מסוגלות ושייכות, זאת, למרות הקשיים המדווחים, בעיקר בשנה הראשונה או בפרויקט הראשון. לצדם, יש מספר קטן יותר של קורסים שאופיינו במוטיבציה כפויה. בכל הקורסים שסווגו כמאופיינים במוטיבציה אוטונומית הופיעו ביטויים של תמיכה בשלושת הצרכים (מצד המנחה והסטודנטים בקבוצה), ולחילופין, בקורסים שסווגו כמאופיינים במוטיבציה כפויה הסטודנטים דיווחו על התנהגויות מנחה שפגעו בצרכים.
מתוך הראיונות עלו אפיונים ספציפיים של תמיכה בכל צורך, שמפורטים בדוח. כמו כן, מהראיונות עלו אפיונים ספציפיים באמצעותם סווגה המוטיבציה של הסטודנט/ית (תחושת בחירה והכוונה עצמית, תחושת רלבנטיות, תחושות סיפוק והנאה, הזדהות עם הגישה, תחושת חווית שיא או זרימה, רגשות חיוביים והשקעה). אפיונים אלה דומים במהותם למשתנים התלויים שבמחקר הכמותי נובאו על ידי תמיכה בצרכים.
מה ההבדלים בין סטודנטים מרקע תרבותי שונה?
ניתוח המשוואות המבניות העלה כי להתנהגויות מרצה התומכות בצרכים הפסיכולוגיים נמצאו קשרים חיובים עם משתני החוויה מוטיבציונית המיטבית בסביבות PBL, זאת מעבר לקבוצות התרבותיות. כלומר, האפקטים שנמצאו לשיטת ההוראה אינם תלויים במוצא תרבותי וניתן להכלילם לשתי אוכלוסיות המחקר בצורה דומה. עם זאת, למוצא נמצאו אפקטים ישירים לפיהם, הסטודנטים הבדואים היו גבוהים יותר במדדי המוטיבציה הכפויה והאקספלורציה ונמוכים יותר במדד הרגשות השליליים, בהשוואה לסטודנטים היהודים.
גם המחקר האיכותני העלה כי החוויה המוטיבציונית-רגשית של הסטודנטים משתי הקבוצות היא לרוב דומה. הניתוח העלה את אותן התמות ותכני התמות היו גם הם דומים בשתי הקבוצות. ההבדלים שהתגלו היה ברובם תרבותיים (למשל, הסטודנטים הבדואים למדו להביע דעה אישית, לערער על סמכות המנחה, לשאול שאלות, וכו'). כמו כן, בתמות השונות ניכר שסטודנטים הבדואים חוו את העבודה הקבוצתית כעוצמתית יותר בהשוואה ליהודים ונושא היישומיות נצבע בהיבטים התרבותיים ובאופי בתי הספר הבדואים.
מה ההבדלים בחוויה המוטיבציונית-רגשית בין סטודנטים שלמדו בשיטת PBL לעומת אלה שלמדו בשיטה המסורתית?
הניתוחים הכמותיים השונים העלו כי סטודנטים אשר למדו בשיטת PBL לעומת אלה שלמדו בשיטה המסורתית, דיווחו על יותר רגשות חיוביים ושביעות רצון, חוו יותר תמיכה באוטונומיה ובמסוגלות ופחות מוטיבציה כפויה. מודל התיווך שנבדק הדגים את ההשפעות החיוביות של תמיכה במסוגלות ותמיכה באוטונומיה בלמידה באמצעות PBL על המשתנים התלויים השונים. בהמשך לכך, בהשוואה בין הקבוצות נמצא כי בקרב הסטודנטים היהודים, אלו שלמדו בשיטת PBL חוו באופן מובהק יותר אקספלורציה מאלו שלמדו בשיטה המסורתית.
מנקודת המבט האיכותנית, ניתן להתייחס לתמת ההבדלים בין קורס רגיל/מסורתי לבין קורס PBL. בשתי הקבוצות - מרבית הסטודנטים הם בעד קורסי PBL . הסטודנטים תפסו את הקורסים הרגילים באופן יותר שלילי (משעמם, יוצר פסיביות, מעודד שינון, וכו'). קורסי PBL תורמים להכוונה עצמית, עצמאות, רלבנטיות ותחושת חופש, נצרבים בזיכרון ומעודדים למידה משמעותית.
הממצאים מצביעים על יתרון ללמידה באמצעות שיטת ה-PBL. ניכרים תהליכים מוטיבציוניים-רגשיים חיוביים, למרות הקשיים שהסטודנטים חווים. לממצאים השלכות על הכשרת פרחי הוראה, מקבוצות תרבויות שונות ועל תהליכי ההטמעה של מתודת ה-PBL והגישה העומדת ביסודה. כמו כן, הממצאים מצביעים על החשיבות הרבה שיש לתת לתהליכים פסיכולוגיים-רגשיים וחברתיים, הנלווים ללמידה. לממצאים משמעות גם בהקשר לתהליכי הפנמה של מוטיבציה אוטונומית בהכשרה של פרחי הוראה.