המחקר הנוכחי מבקש לבחון את יחסי הגומלין בין הערכה חיצונית לבין למידה ארגונית במטרה להעריך באיזו מידה היכולת להפיק תועלות מתוצאותיה של הערכה חיצונית טמונים באיכותה של הלמידה הארגונית. המחקר בוחן את הזיקות שבין מאפייני הלמידה הארגונית הבית ספרית לבין הערכה חיצונית באמצעות מבחני המיצ"ב: בהתייחס להיערכות לקראתם, לשימוש בתוצאותיהם ולקשר שלהם להישגי הלומדים במבחנים אלה.ממצאי המחקר העיקריים ברובד הכמותי מצביעים על מתאמים חיוביים מובהקים בין משתני הלמידה הארגונית (מכניזמים, תרבות ומדיניות) למשתני הפקת תועלת מההערכה (ניתוח נתונים ופעולות מונחות נתונים). למכניזמים ללמידה ארגונית על משתניו השונים (מכניזם להערכה, לפיתוח מקצועי ולטיפול במידע) יש מתאמים רבים יותר ומובהקים סטטיסטית עם משתני ההישגים בהשוואה למתאמים של משתני תרבות הלמידה (ערכים ומדיניות) לבין הישגים. באופן כללי ניתן לומר, שמנגנוני הלמידה בכלל ומנגנוני הערכה בפרט מסייעים בהבניה של למידה משמעותית, מקדמים למידה מתוך נתוני המיצ"ב ומקדמים את האפקטיביות הבית ספרית ( חני שלטון) .

המאמר עוסק בסוגיה מרכזית בפיתוח מקצועי של מורים, ומתמקד בהצגת התפיסה שלפיה רצף פיתוח פרופסיונאלי של מורים, למאמר שני חלקים. בחלקו הראשון הוא עוסק בהשתמעויות הנובעות מהצורך הבלתי מתפשר של מורים ללמוד ולהתפתח לאורך כל חייהם המקצועיים, ומציג מודל המראה את שלבי הרצף הנדרשים בתהליכי ההכשרה והפיתוח הפרופסיונאלי שלהם. השתמעויות אלה ברורות למדי ברמה הרטורית, אולם יישומן אינו דבר של מה בכך. בחלקו השני של המאמר מוצגים ממצאים מרכזיים מתוך מכלול ממצאי מחקר אמפירי, אשר שאלותיו נגזרו מסקירת הספרות והמודל, ונבדקו בקרב ממלאי תפקיד בכירים ברמות המטה וברמות האחראיות לביצוע וכן בקרב מורים. המאמר מציג בתמציתיות את עיקרי הפעילות המחקרית – העיונית ואמפירית – של הכותבים , שנערכה במסגרת רשת עמיתי מחקר של מכון מופ"ת בשנים תשס"ו- תשס"ח ( שלומית אבדור, רוני ריינגולד, דרורה כפיר).

יש כיום אי נחת של מורים ואנשי חינוך ממערך ההשתלמות החדש בתכנית "אופק חדש" והמאמר של רות קופינסקי מבטא זאת . "אופק חדש" קבעה את השתלמות המורים כרכיב בעל משקל בהתקדמות המורה מדרגה לדרגה (רכיב שיש לו ביטוי לא מבוטל בעלייה בשכרו של המורה). ההשתלמויות של המורים תהיינה מעתה חלק בלתי נפרד מעולמו המקצועי של המורה. ההשתלמויות תהיינה משני סוגים. פיתוח מקצועי בית ספרי, במסגרת שעות השהות של המורה, והשתלמויות ברמה האישית, בתחום הדעת, כחלק מההתפתחות המקצועית של עובד ההוראה. הכותבת מאמינה כי במסגרת ההשתלמות האישית יש לאפשר למורים להרחיב ידיעותיהם והשכלתם לא רק בתחום המקצועי הספציפי שלהם. השתלמות בתחומי ההומניסטיקה, הפילוסופיה והאמנות לכל גווניה, היא השתלמות שתעצים את אישיותו של המורה ותתרום לתפקודו הרצוי מן הפן המקצועי והחינוכי כאחד. יש להכיר בכך, כי רוחב השכלה הכללית וההומניסטית של המורה היא תנאי הכרחי לתפקודו הפרופסיונאלי המיטבי, ל"רוח" ולנשמה שבו.

המחקר הנוכחי נעשה בהשראת מחקרים עכשוויים הבודקים ידע מקצועי כחלק מתהליכי פיתוח מקצועי של מורים לאורך זמן. מטרת המחקר לבדוק את הקשר בין תהליכי בנית ידע בקרב סטודנטים להוראה ומורים בפועל במהלך דיון אינטראקטיבי מקוון בפתרון בעיות מקצועיות לבין המיצוב החברתי שלהם. נתוני המחקר נאספו בקבוצות דיון א-סינכרוניות שליוו קורסים במכללה להכשרת מורים. מתוצאות המחקר עלתה רמה גבוהה של עקביות פנימית בין הממדים של מודל אח"מ להערכת רמת ידע מקצועי והמודל תוקף. נמצא שמורות מנוסות (תואר שני) באים עם רמות ידע גבוהות יותר ויש להם יותר ידע בכל שלבי האינטראקציה . גם המיצוב הרגשי-חברתי נמצא בולט יותר בקבוצות המורות המנוסות . יחד עם זאת, המשתתפות התמקדו בבעיה וכמות ביטויי המיצוב הרגשי –חברתי ירדה במהלך התפתחות השיחה. לא נמצאו מתאמים מובהקים בקשר בין רמת הידע לבין מיצוב רגשי-חברתי בשיח המקוון ( צביה לוטן . עירית קופרברג ).

בחלק ממחוזות החינוך בארה"ב ניתן דגש בשנה האחרונה להתפתחות המקצועית של המורים בתחומי ההערכה ושיטות ההערכה המעצבות. אחרי שנים של שטיפת מוח של משרד החינוך הפדראלי על הערכה מסכמת ומבחנים סטנדרטיים התחילו מחוזות החינוך בארה"ב לשנות כיוון ולהדגיש יותר את עניין שילוב ההערכה המעצבת בהוראה ובלמידה בכיתה. עפ"י המאמר ,שהתפרסם לאחרונה בכתב העת החשוב Teachers College Record , הדגש החדש בארה"ב הוא עתה על הערכה של תהליכי הלמידה והשפעתם על התוצאות ולא בהכרח במדידה נורמטיבית של הישגים. מדובר על הערכה המתקיימת תוך כדי הפעלת תכנית הלימודים ולא בסופה. נקודת המוצא של התוכניות לפיתוח מקצועי של המורה: ההערכה היא חלק בלתי נפרד מלמידה מתמשכת, לא רק שהתלמידים ממשיכים ללמוד גם במהלך ביצוע משימת ההערכה אלא גם לאחר גמר ביצועה באמצעות משובים מהמורה או המערכת הממוחשבת. בפני המורים המשתלמים מוצגות אסטרטגיות מצליחות (לעומת בלתי מצליחות) של הערכה מעצבת אותן ניתן ליישם בכיתות בהן הם מלמדים. היוזמה להנחלת הערכה מעצבת למורים בארה"ב לא מתוקצבת ע"י משרד החינוך הפדראלי אלא ע"י קרן פרטית של מלינדה וביל גייטס המאמינה ותומכת בכיוון פדגוגי זה. במהלך ההשתלמויות המורים בארה"ב נחשפים לסוג שאלות שיש להפנות לתלמידים כחלק מאסטרטגיות הוראה של הערכה מעצבת וגם לדרכים בהן יש להקנות משובים לתלמידים בתהליך ( Caroline Wylie & Christine Lyon.).

מרבית המחקרים שהתפרסמו עד כה על למידת חקר בחנו בדרך כלל את השפעת השיטה על הישגי התלמידים או התקדמות התלמידים בהבנת החומר. המחקר הנוכחי שם לו למטרה לבדוק את השלכות למידת החקר על סביבת הלמידה והאינטראקציה בין תלמידים עמיתים ובין תלמידים ומורים. כיצד משפיעה למידת החקר בכיתה על השיח בין תלמידים ומורים ועל הדיאלוג ביניהם. אוכלוסיית המחקר היו תלמידי בביה"ס תיכון ייחודי מסוג בתי הספר הנקראים Magnet school . מסקנות המחקר מלמדות כי הטמעת שיטת למידת חקר בכיתה של תלמידים במסלולים ייחודיים מגבירה את שיתוף הפעולה החברתי בין התלמידים העמיתים ומשפרת את השיח בכיתה והדיאלוג עם המורים . לרמת הדיאלוג והשיח של המורים בסביבה בה מתנסים התלמידים בלמידת חקר יש השפעה רבה מבחינת התמיכה ואווירת שיתוף הפעולה. עורכי המחקר ממליצים על פיתוח מקצועי מתאים ליצירת דיאלוג בלמידת חקר הן בקרב מורים ותיקים והן בקרב פרחי הוראה.

שלב הכניסה למקצוע ההוראה כולל את שנת ההתמחות ואת שנת העבודה הראשונה שלאחריה. לשלב זה השפעה מכרעת על המשך החיים המקצועיים של עובד ההוראה הן מבחינת נכונותו להתמדה במקצוע והן מבחינת תפיסת תפקידו וגיבוש זהותו המקצועית. ליווי נכון ומסלול מובנה של התפתחות מקצועית מאפשרים כניסה טובה למערכת, ממעיטים אתנשירתם של עובדי הוראה איכותיים, מעצבים זהות מקצועית ומבנים מחויבות למקצוע ההוראה על כל היבטיו. הסקירה מונה את הנחות יסוד להבניית פיתוח מקצועי בשלב הכניסה למקצוע ההוראה, את עקרונות הפיתוח המקצועי בשלב הכניסה למקצוע, היבטים מעשיים של הפיתוח המקצועי בשלב הכניסה למקצוע ההוראה , סדנת העמיתים והחונכות( שרה זילברשטרום ).