על הבעייתיות של שינוי ממעלה שניה אצל מורים המשולבים בתוכניות התקשוב בבתי ספר אפשר ללמוד ממידע מעניין שהביא לידיעתנו לנו ג'יי הורוויץ בבלוג המעניין שלו. גם התגובה של המורה רווית לאותו מאמרון מלמדת על הבעיה ויותר מכך על האילוצים אתם מתמודדים המורים .פרופסור לארי קובן המצוטט במאמרון מציין שמורים אכן משלבים כלים מתוקשבים ועזרי הוראה חדשים לתוך הכיתה, והוא גם מדגיש שבעקבות זה בהחלט ניתן לראות שינויים. אבל האם מדובר בשינויים מהותיים?

אין בפינלנד מבחנים סטנדרטיים. יוצא הדופן היחיד הוא מה שנקרא בחינת הבגרות הלאומית, שכולם מבצעים בסוף בית הספר התיכון.במקום זאת, מורי מערכת בתי הספר הציבוריים מוכשרים להעריך ילדים בכיתות באמצעות מבחנים שהם יוצרים בעצמם. כל הילדים מקבלים תעודה בסיום של כל סמסטר, אך תעודות אלו מבוססות על דירוג פרטני של כל מורה. מעת לעת, משרד החינוך עוקב אחר ההתקדמות הלאומית באמצעות בדיקת מספר קבוצות דגימה בקרב בתי ספר שונים. לעומת זאת, אמריקאים עסוקים באופן עקבי עם שאלות מסוימות: כיצד אתה יכול לעקוב אחר ביצועי התלמידים אם אינך בוחן אותם ברציפות? כיצד אתה יכול לשפר את ההוראה אם אין לך כל אחריותיות עבור מורים גרועים או תשלום ראוי למורים טובים? כיצד אתה מטפח תחרותיות ומשתלב עם המגזר הפרטי? כיצד אתה מספק בחירת בית ספר? ( Partanen, A) .

היא נתפשת לעתים כמוסד לילדים במצוקה, אבל הפנימיות למצטיינים בארץ מפריכות את הדימוי. מה גורם לנערות ונערים לוותר על הקשר הביתי הצפוף ולצאת לדרך עצמאית ותובענית? כמה פנימיות בארץ מציעות מסלולי לימודים מגוונים, תוכני העשרה ותוכנית חברתית עשירה, לתלמידים מצטיינים. אם כיום לימודים בפנימייה הם עניין לא שכיח, הרי בתקופת טרום המדינה ובשנים שלאחר הקמתה פנימיות היו מוסד מקובל בארץ ( לימור גל).

הכותבת , עיתונאית בעיתון הגארדיין הבריטי, פנתה למומחים בתחום החינוך וביקשה את חוות דעתם בנושא. "זה לא בהכרח נכון שהמורים יודעים פחות על טכנולוגיית המידע (IT)- הם לא יודעים איך ללמד זאת. נראה כי תכנית הלימודים תמיד מפגרת מאחור. התלמידים שלי לא רוצים ללמוד להכין מצגות " . ילדים הם מאוד נסיינים ודוחפים את גבולות היכולת שלהם, אבל המבוגרים נוטים להיות יותר זהירים. יש דברים רבים שאנחנו יכולים ללמוד מאנשים צעירים, אבל הילדים זקוקים למסגרת כדי שתסייע להם ללמוד-וזה מה שהמורים מספקים." ( Janet Murray.).

בשנים האחרונות, ערימות של מאמרים התייחסו לנושא של עד כמה אנחנו זקוקים למורים טובים יותר בבתי הספר הציבוריים, ואם רק איגודי המורים ( הכוונה לארה"ב ) ייעלמו , הילדים שלנו יקבלו ציונים כמו שהילדים בסינגפור מגיעים אליהם במבחנים הבינלאומיים הגדולים. אין ספק שמורה מצוין יכול לעשות הבדל עצום בהישגיות של התלמיד, ואנחנו צריכים לגייס, להכשיר ולתגמל יותר מורים כאלה. אבל מחקרים חדשים מראים גם: אנחנו זקוקים להורים טובים יותר. הורים הממוקדים יותר בחינוך של ילדיהם יכולים גם לחולל הבדל עצום בהישגיות של התלמיד (THOMAS L. FRIEDMAN).

מכלול השיקולים לארגון נכון ויעיל של חומרי למידה באינטרנט , הן ברמה של לומדים בבתי ספר והן ברמה של הוראה ולמידה במכללות ובאוניברסיטאות. מערך שיעור מתוקשב ללמידה מרחוק באינטרנט . בניגוד ליחידה מודפסת (hard copy) שהיא טקסט "שטוח" – עם התחלה וסוף מוגדרים, הכתיבה האינטרנטית היא הייפרטקסטואלית והייפרמדיאלית בעצם מהותה. היא עשויה מאוסף של יחידות הקשורות ביניהן, ויחידות אלה יכולות להיות כתובות בטקסט, או במדיה אחרים. הקישורים באתר הלימודים יש בהם להגביר את העניין אך הם לא תורמים תמיד גם להתמצאות באתר וביחידת התוכן . לכן בשנתיים האחרונות אנו רואים שימוש בענן תגיות , כלומר מפתח נושאים המופיע בדף הראשי של התוכן ונועד להקל על ההתמצאות בכל מכלול התכנים באתר (עמי סלנט).

כבר כתבנו בחודשים האחרונים בפורטל מס"ע על המגמה הגוברת של כניסת מחשבי טאבלט למערכות חינוך בעולם. מתבר עתה כי הטאבלטים שינו לחלוטין את שוק המחשבים האישיים במהלך השנה האחרונה, מה שהביא את אפל לנתח שוק של כ-15 אחוזים מנתח שוק המחשבים האישיים. אנו רואים גם התפתחות של מרכזי משאבים ייעודיים בארה"ב לגבי שילוב של מחשבי טאבלטים בהוראה ובלמידה . בסקוטלנד שוקלים עתה בכמה ערים להשכיר לתלמידי בתי ספר יסודיים מחשבי טאבלט. יותר מאלף בתי ספר בארה"ב כבר מפעילים תכניות תקשוב של מחשב טאבלט אחד לתלמיד ( 1:1) בכיתה ועוד אלפי בתי ספר כבר נערכים לכך. מה שידוע עוד הוא כי מורים בבתי ספר מגלים עניין והתלהבות בשימוש בטאבלטים, עמדות שמבטיחות, אולי, הטמעה יותר יעילה של התקשוב החינוכי בבתי הספר.

המחקר מתמקד בתפיסותיהם של מנהלים לגבי תחומי הסמכות (Authority) והאחריות (Responsibility) בעבודתם, ובקשר של תפיסות אלה למערכת אחריותיות (Accountability) ולמודל הניהול העצמי (School-based-management). מדובר במחקר איכותני, בגישת התיאוריה המעוגנת בשדה, המבוסס על ראיונות עומק מובנים למחצה. הוא כולל 20 מנהלים של בתי ספר יסודיים במרכז הארץ, כאשר 11 מתוכם מנהלים בתי ספר בניהול עצמי ותשעה מנהלים בתי ספר שאינם בניהול עצמי (גרינשטיין, יעל, דן, גבתון).

במאמר זה, המחברת דנה בתוצאות של מחקר שהיא ערכה עם 100 תלמידים למדעים בכיתה ז' שיצרו סביבות למידה מתוקשבות מותאמות אישית (Personal Learning Environments) לצורך חקירה מדעית יסודית. המחברת מציעה תובנה לגבי סביבות הלמידה המתוקשבות המותאמות אישית שנטען כי זו השיטה שבה משתמשים התלמידים כדי לארגן את הלמידה המקוונת שלהם המכוונת עצמית. היא מציינת שהממצאים הכוללים שלה חשפו כי יכולתם של התלמידים למנף טכנולוגיות חדשות, כך שאלה יענו על היעדים החינוכיים, משפיעה הן על התלמיד והן על המורה (Drexler, Wendy).