-
תקציר
האופנה האחרונה בארה"ב של קורסים מתוקשבים רחבי היקף הידועים בשם MOOC הניעה את Lisa M. Lane ( מרצה מרתקת לקורסים מתוקשבים במכללה בארה"ב) להציע טקסונומיה של סוגי הקורסים האלו וההבדלים ביניהם. היא מבחינה בין קורסי MOOC מרושתים, כאלו שפותחו ע"י George Siemens בתפיסת הקונקטיביזם, לבין קורסים מתוקשבים רחבי היקף מסוג Task-based MOOCs המחייבים את הסטודנטים ללמידה פעילה של הכנת מטלות , לבין Content-based MOOCs, הקורסים הנפוצים בגלל ההיקף הניכר של לומדים בהם והמתכונת הפאסיבית של העברת תכנים בלבד ( Lisa M. Lane).
-
סיכום
המאמר מתעד תהליכי מחקר עצמי וממצאים של קבוצת מורי-מורים שבחנה התנסויות למידה בבית ספר להתפתחות מקצועית (PDS) במתודולוגיה של מחקר-עצמי-שיתופי. יעדי החוקרים היו לחקור, לתעד ולהבין טוב יותר את תמונת העמיתות שכל אחד מהם שותף בה. ניתוח הממצאים העלה כמה מאפיינים. יש צורך בטרנספורמציה של העמיתות לנוכח הרמות הרבות של קשרים עם קבוצות ופרטים בה, שכן קשר מתפתח מתוך התנסויות משותפות והשיתוף בהן ( Ikpeze, C.H., Broikou, K.A., Hildenbrand, S., & Gladstone-Brown, W) .
-
לינק
פרקי הספר, שכל אחד מהם מתייחס למדינה אחרת, מאורגנים על פי מידת המיתאם בין רמת הישגי תלמידים במדינה כפי שנמדדו במבחני PISA ובמבחנים בינלאומיים אחרים לבין הארגון והתמיכה בהוראה כמקצוע מועדף/חזק בה. הפרקים מתפתחים ממדינות שבהן הקשר בין מדיניות לבין מעשה בהכשרת מורים הוא ברמת שילוב גבוהה אל מדינות שבהן קשר כזה חלש יותר ובצד הרטוריקה הקוראת לחיזוק איכות המורה נתיבי ההכשרה שפותחו אין בהם עקביות או שהם לא מסורתיים ( Darling-Hammond, L., & Lieberman, A ) .
-
לינק
מחברי המאמר טוענים כי תכנית באיכות גבוהה דורשת (א) פעילויות המבוססת על חקר, (ב) אינטראקציה עם חברי פקולטה ועמיתים ו-(ג) מאחר ועובדים עם מורים, צריך להיות קשר להתנסות בכיתה. על בסיס נקודות אלה פותחה תכנית מקוונת Science Education Online (SEO) לתלמידי תואר מוסמך הכוללת 12 קורסים ( היום יש כבר 14 קורסים) עבור בית הספר היסודי וחטיבת הביינים ( Davis, Kathleen S.; Snyder, Will).
-
מאמר מלא
למשוב בונה יש השפעה חינוכית רבה. מורים צריכים להקצות מקום וזמן לשיחות משוב עם תלמידיהם. איך עושים את זה . משוב הוא הכלי היעיל ביותר שעומד לרשותם של מורים בניסיונם להשפיע על למידתם והתנהגותם של תלמידיהם. מחקרים רבים מלמדים שהצלחתם של תלמידים תלויה במידה מכרעת באיכות המשובים שקיבלו ממוריהם. למשוב חיובי יש השפעה חינוכית גדולה יותר מגורמים אחרים כגון גודל הכיתה, תכנית הלימודים או אמצעי התקשוב. אך למרות חשיבותו של המשוב החיובי בגרסתו הבונה, המשוב השלילי בגרסתו ההרסנית (שכן גם משוב חיובי עלול להיות הרסני כשם שמשוב שלילי עשוי להיות בונה) שגור על לשונם של המורים פי חמישה מן המשוב החיובי הבונה ( ערן רון ) .
-
לינק
התפישה של MOOC איננה מנסה לנתב את התפקיד של קורס קטן מבוסס פרוייקט בכיוון מחקרי. כאשר אנו חונכים כל סטודנט באופן אישי על הרעיונות שלו, אנו עושים דבר שאיננו יכול להתבצע על ידי כלי אוטומטי. חלק מההתלהבות סביב MOOCs הוא הפוטנציאל שלהם לשנות את משוואת העלות של החינוך, הכנסת קורס מקוון גדול והרצתו פעמים רבות ללא הקשבה אליו ( Fred G. Martin) .
-
מאמר מלא
בעידן שבו ילדים יושבים בכיתה עם אייפון ואומרים למורה "אבל בגוגל דווקא כתוב ש…", אין בררה, לדעתו של ד"ר אסף זלצר, אלא לעבור להוראה דיאלוגית. איך עושים את זה? המעשה הדידקטי, לפי משנתו של זלצר, מבוסס על דיאלוג. במקום המורה הפרונטלי הניצב בלב הכיתה ומדבר, יש שיח הדדי. במהלכו מעודד המורה את התלמיד לחשוב, לשאול שאלות ולהביע עמדה ביקורתית. ראשיתו של המעשה הדידקטי בחשיבה דידקטית שנשאלות בה שתי שאלות בעת ובעונה אחת – מה הנושא הנלמד ומה הקושי ללומד. הקושי ללומד משתנה כל הזמן בהתאם לכיתה הספציפית ( אור סופר) .
-
מאמר מלא
מה עושים עם מבול הטכנולוגיות והיישומים הניתח עלינו ללא הרף? איך נדע איזה יישום טכנולוגי מתאים לאיזה צורך פדגוגי? איך נטמיע את הטכנולוגיה בהוראה? מה עובד ומה לא? למה דווקא יישום זה ולא אחר? בספר "מתקוונים ללמידה: ארגז כלים למורה המקוון" (המרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה, 2012), שכתבתי עם דוד חן, אנחנו מציעים למורה ארגז כלים מקוון ובו מגוון יישומים טכנולוגיים, כולל הדרכה צעד אחר צעד לשילוב כל אמצעי בתהליך ההוראה. הכלים המפורטים ב"ארגז הכלים" שבספר נועדו לסייע למורים ולתלמידים בלמידה פעילה וביצירת ידע חדש – הן אישית והן קבוצתית, הן בבית הספר והן מחוצה לו ( גילה קורץ ) .
-
לינק
הספר החדש, שיצא במהלך 2012 באנגלית, כולל שורה של מאמרים מעניינים שמסבירים כיצד להפוך את הלמידה של התלמידים ליצירתית ומרתקת יותר. המאמרים ממחישים כיצד ניתן ליצור חשיבה מסתעפת בכיתה וכיצד להגביר את המוטיבציה של התלמידים בכיתה. מוצגות שיטות הוראה ללמידה פעילה בכיתה , כולל עבודה בצוותים לפתרון בעיות יצירתי. עורכי הספר, חוקרים בתחומי הפסיכולוגיה החינוכית והפדגוגיה נחשבים כמומחים בעולם בתחום של יצירתיות בלמידה והנעה בכיתה. (John Baer, וJames C. Kaufman )
-
מאמר מלא
חשוב לפתוח ערוץ תקשורת זמין להורים, שיעבוד במסלול דו־כיווני. אני מקיימת קשר קבוע עם הורי התלמידים. כבר בתחילת השנה באספת ההורים אני אומרת להם שאני נוהגת להרים טלפון מדי פעם לשאול מה נשמע. שלא ייבהלו, זה משהו שגרתי שאני עושה. אני מבקשת גם מהם להרגיש נוח להתקשר ולעדכן. למרות שכל מורה יודע שקשר עם הורים הוא דבר חשוב, בדרך כלל אנו עושים את זה רק במסגרת הפעילויות המקובלות, לפעמים בנוכחות התלמידים, כמו ביום הורים, ולפעמים בלעדיהם כמו באספת הורים כללית. במקרים ( רינה רן , מחנכת כיתה ה' ורכזת מורשץ ויהדות בבית הספר ויצמן" בבית יהושע) .
-
לינק
משרד החינוך, אומרת ד"ר דליה אלוני, "דוגל זה שנים בגישת הילד במרכז. בכל אספת הורים ראשונה המורה מבטיחה שכל ילד יקבל מענה לצרכיו, שתהיה התייחסות לקשייו. ההורה מרגיש שלמרות שיש בכיתה ארבעים תלמידים – בכל זאת יראו את הילד שלו. השאלה היא אם ההבטחה מציאותית. היום, בגלל חוק השילוב וגורמים נוספים, רמת ההטרוגניות בכיתות גבוהה מאוד וכדי לקיים את ההבטחה, מורים וגננות נדרשים ליצירתיות בפתרון בעיות ולשכלול היכולת הטיפולית שלהם" ( ד"ר דליה אלוני, פסיכולוגית חינוכית, מנחה סדנאות לחדרי מורים).
-
מאמר מלא
במשך 12 שנים צפה דאג למוב (Lemov), מורה לספרות לשעבר ומנהל רשת Uncommon Schools, במאות מורים טובים ("מורים אלופים" בלשונו) בכיתות ברחבי ארצות הברית, צילם וניתח את התנהגויותיהם כדי לגלות מה הם עושים ולהעביר זאת למורים אחרים. את לקחי התצפיות שלו הוא פרסם בספר T each Like a Champion: 49 Techniques that Put Students on the Path to College ("למד כמו אלוף: 49 טכניקות שמעלות תלמידים על המסלול למכללה").
-
לינק
מסגרת המחקר – מיזם של חקרי מקרה שהתבצע כמחקר-אורך רב אתרים שעקב אחר ההתנסויות של 15 מורים מרגע כניסתם להכשרת מורים (ברמת תואר שני) ובמהלך 3– 4 שנות הוראה או נשירה ממנה. כלים: ראיונות, תצפיות, ניתוח מטלות תלמידים, מעקב אחר תוכניות העבודה השנתיות של הנבדקים וניתוח מטלות שניתנו במסגרת תוכנית ההכשרה (שאלונים, סילבוסים). השאלה המרכזית: האם וכיצד הוראה והחלטות – קריירה קשורות לאורך זמן בהקשרים ובתנאים בית ספריים וכיתתיים שונים? ( Cochran-Smith, M) .
-
לינק
רבים טוענים שהרעיון של קהיליית לומדים שעלה בספרות החינוכית בשנות ה-80 המאוחרות של המאה הקודמת עדיין מעורפל. לדעת הכותבים העירפול משקף שונות בין מיזמים רבים של קהיליות לומדים בחינוך. הכותבים נוטים לטובת מה שהגדירו כקהיליות אונטולוגיות של לומדים ובהן במיוחד הפוליפוניות. הם חושבים כך מתוך מחויבות לחינוך ותמיכה בדיאלוג ביקורתי המתמקד בהתעלות מעל נורמות, ערכים ופרקטיקות ידועים. הכותבים ואחרים החלו בפיתוח דגם של סילבוס פתוח ברוח דברים אלה ( Matusov, E., Von Dyuke, K. & Han, S) .
-
לינק
-
סיכום
-
לינק
כנס מעניין בנושא לקויות למידה והפרעות קשב יתקיים בישראל ב2 בספטמבר 2012 . הכינוס מאורגן ע"י בית הספר לפסיכולוגיה במרכז הבינתחומי בהרצליה בשיתוף עם הסתדרות הפסיכולוגים בישראל ( הפ"י) ואגודת ניצן. ביום העיון תוצג גם תכנית א.י.ל " אני יכול להצליח" – תכנית מבוססת מחקר לקידום תפקוד לימודי-רגשי חברתי של מתבגרים על לקויות למידה.
-
לינק
-
לינק
איך אפשר להסביר את העובדה שישנן מורות מוכשרות, חכמות, בעלות ידע וניסיון המפחדות להתמודד עם משימות חדשות, ולעומת זאת יש מורות אחרות, בעלות יכולות נמוכות יותר, שלא מפחדות להעז? באילו בתים גדלו הבטוחות והאמיצות, ומה שידרו להן הוריהן? ומה קורה כשהמעזות פחות מגיעות למערכת החינוך ופוגשות שם את הסמכות הניהולית? הספר מבוסס על מחקר רחב ובוחן את שאלת המסוגלות המקצועית של מורות: כיצד היא נבנית במשפחת המוצא של המורה, מה קורה לה במשפחה הגרעינית של המורה ומה הם הגורמים המשפיעים עליה בעולם המקצועי ( אפרת קס) .
-
לינק
דו"ח מבקר המדינה האחרון לגבי תכנית התקשוב הלאומית בחינוך מראה פערים משמעותיים בין הצהרות לגבי יעדי התכנית ובין התקצוב בפועל שניתן לתכנית חשיבה זו במערכת החינוך . האם מישהו יודע מה בדיוק מתרחש עם תקציבי התכנית לתקשוב ומיומנויות המאה ה-21 הנ"ל. ערפל סמיך מכסה את האופק של תכנית זו. בתחילה נאמר על ידי מוביליה כי מדובר ב-5 מיליארד ש"ח! תוך זמן קצר שונה המספר הזה ל-3.2 מיליארד ש"ח. בפועל לשנת 2011 דובר על 420 מיליון ש"ח ( רפי דודזון ) .
תוצאות חיפוש עבור: עניין
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין