-
סיכום
תהליך הכשרת הסטודנטים במכללה האקדמית בית ברל מתקיים במערך שותפות (PDS) בין בתי הספר המאמנים לבין המכללה. פיתוח מקצועי של כלל השותפים נעשה בכמה מסגרות, שאחת מהן היא פיתוח יוזמות חינוכיות. בשנת תשס"ה הצטרף תיכון "הרצוג" בכפר סבא למערך ה-PDS, שפעל כבר חמש שנים לפני כן בבתי ספר אחרים בעיר. המטרות והיעדים של מערך ה-PDS נקבעו בשיתוף הנהלת בית הספר, המורים החונכים וצוות המכללה. המטרות שגובשו נועדו לקדם את האינטרסים ההדדיים של המכללה ושל בית הספר, תוך קידום צרכיו הייחודיים של כל אחד מהם.אחד היתרונות המובהקים של מערך ה-PDS הוא שהוא מאפשר ומעודד מעורבות והכשרה מקצועית של מורים במסגרות של קהילות לומדים ( אוסטר ענת , אביבה קליגר) .
-
לינק
למדריך הפדגוגי תפקיד מרכזי ומשמעותי בבניית קבוצת ההדרכה ובגיבושה כקבוצה לימודית וחברתית. במהלך ההתנסויות של המחברת בהוראה בסביבה המתוקשבת ניסתה להתמודד עם חיפוש אחר דרכים שונות שנועדו לעודד את פרחי ההוראה להשתתף באופן פעיל בפורום המתוקשב כסביבת למידה שיתופית. בתיאור התהליך היא מעלה שאלות, כגון מהו הערך המוסף של התקשוב להדרכה פדגוגית? האם יש מקום לסביבה מתוקשבת בנוסף למפגשים פנים אל פנים בסדנאות? מהו מקום המדריך הפדגוגי בדיאלוג: עם מי אני מדבר? כמה לדבר? איך לדבר?עבודתה של מורה, ובמיוחד של גננת, מאופיינת בבדידות בשדה הפעולה שלה והזדקקות לתמיכה וללמידת עמיתים. ההתפתחות המקצועית, בראייה עתידית, תלויה במידה רבה ביכולתה ליצור קשרים הן בהשתלמויות והן דרך הרשת האינטרנטית. ההתנסות של פרחי הוראה בסביבת למידה מתוקשבת במהלך לימודיהם מהווה מודל עתידי לקבלת מענה בתחום הפיתוח המקצועי ( תרצה לוין) .
-
לינק
הדרישה לשלב תלמידים בעלי צרכים מיוחדים בכיתת מתמטיקה מעלה את סוגיית ההתמודדויות עם תלמידים המתקשים במתמטיקה, הן המאובחנים כלקויי למידה והן שאינם מאובחנים ככאלה. שילוב התלמידים בכיתה מחייב להתאים את דרכי ההוראה כך שיענו על הצרכים של כלל התלמידים. הפעילות המתוארת במאמר זה צמחה אפוא על רקע שילובם של תלמידים בעלי צרכים מיוחדים בכיתה רגילה, והצורך שנוצר בעקבות זאת לתת מענה הן לכל התלמידים והן למורים בתחומי הדעת השונים ולמורי החינוך המיוחד, המתמודדים עם שילוב זה, על כל מורכבותו וקשייו. מתן מענה כזה היה אפשרי במערכת של קהילה לומדת, המאפיינת את ההתנסות המודרכת במסגרת בית ספר לפיתוח מקצועי ( ברש , אביבה, ריבה מנדל).
-
לינק
מטרת תכנית מל״א (מרחב למידה אחרhttp://maleh.org.il) במונחים של רוח האדם היא להשיב רוח, להפיח רוח במקומות שבהם היא פסקה לנשוב. ילדים רבים מפסיקים לנשום,מפסיקים לחשוב ולהרגיש – נסיבות חייהם חנקו כל תקווה לשינוי, לקיום של ערך ולקיום עם משמעות. הדרך שבה פועלים כדי להשיב את רוח החיים, את השמחה ואת התחושה הטובה בתכנית מל״א, מתאימה לכול. וראו זה פלא – הפעלת התפיסה שמתייחסת למכלול של האדם, שמאמינה ביכולת שינוי, שמאמינה בחשיבות הסביבה שבה ניתן או לא ניתן לחיות באופן מלא, הפעלה תפיסה זו דווקא במקרים הקשים מצביעה על נחיצותה בכל רוחב הקשת. ההיענות של התלמידים החשדנים הללו, הנואשים הללו, לידיים המושטות ולעיניים הטובות היא כל כך מרגשת ומשמעותית שלא ניתן שלא לחשוב על ההשפעה המיטיבה שיכולה להיות להתנהלות כזאת לגבי כל הילדים כולם ( גליה אריאלי ) .
-
סיכום
לעומת מודל החונכות המלווה – המהווה חלק מחובות קורס הנלמד במכללה, ומודל פר"ח – שבו החונכים עוסקים בחונכות ללא מעורבות המכללה, החונכות במודל המשלב היא חלק בלתי נפרד מן ההתנסות. המחקר שלפנינו מספר את סיפורה של יוזמה של חונכות פרטנית שהתקיימה במסגרת המודל המשלב. יוזמה זו תרמה לכל השותפים בה וקידמה אותם. החונכות שהופעלה בחטיבת ביניים, החלה בשנת הלימודים תשס"ה והמשיכה בשנת הלימודים תשס"ח. למעשה מדובר בשני פרקים של מערכי חונכות פרטנית שהופעלו בחטיבת הביניים. ( שגיא , חנה) .
-
לינק
מטרת מחקר זה היא לזהות את הנסיון של מרצים וסטודנטים המשתמשים בתוכנת Elluminate Live (תכנון, מתודולוגיה, גישה), עם למידה מקוונת בחינוך הגבוה. מאמר זה מציג גישה איכותית, המתמקדת ברפלקציות של המשתתפים, מרצים וסטודנטים, שנאספו בתקופה של 12 חודשים של כיתות פיילוט בלמידה מקוונת בתוכנה הנ"ל ( Michael, Kathy ) .
-
תקציר
בספר "הכול עניין של יוזמה: יוזמות מקדמות פיתוח מקצועי במערכי שותפות מכללה-שדה" מוצגות בהרחבה יוזמות שונות שהופעלו בבתי הספר לפיתוח מקצועי PDS – (Professional Development Schools) במערך השותפות של המסלול העל-יסודי במכללה האקדמית בית ברל, שהיה הראשון בארץ שהפעיל מערך מקיף כזה של התנסות בהוראה. אחד מעקרונות ה-PDS הוא פיתוח מקצועי של המורים המאמנים, של הסטודנטים ושל המדריכים הפדגוגיים באמצעות מחקר משותף של ההוראה בבתי הספר ועל ידי הפעלת יוזמות חינוכיות שונות. הספר שלפנינו מבטא את שני ההיבטים האלה של ה- PDS ( אביבה קליגר ועמוס הופמן (עורכים )
-
תקצירמחקר הערכה: איך השפיעו הטבלאטים על תהליכי למידה , מעורבות הורים ופעלתנות של מורים ותלמידים בסקוטלנד?
ממצאי מחקר הערכה משנת 2012 שנערך בסקוטלנד לבדיקת ההשלכות של מיזם פיילוט לשילוב טאבלטים (אייפדים) בלמידה מתוקשבת בבתי הספר בסקוטלנד. הניסוי נערך כחלק מתכנית חינוכית איכותית בבתי ספר בסקוטלנד הידועה בשם Curriculum for Excellence framework.. ממצאי המחקר מצביעים על כך כי מכשירי האייפד תורמים לא רק ליצירת עניין אצל התלמידים אלא גם לשינוי משמעותי בדימוי המקצועי של המורים אשר קיבלו את האייפד ולמדו יחסית מהר כיצד להשתמש בו ולהפיק ממנו תועלת להשבחת ההוראהת לייעול ההוראה שלהם. כלומר, שילוב הטאבלטים בלמידה הגביר לא רק את המוטיבציה של התלמידים אלא גם המוטיבציה של המורים בבתי הספר בסקוטלנד. צוותי מחקר ההערכה של אוניברסיטת HULL עדיין ממשיכים לבדוק מקרוב את הניסוי בבתי ספר וימשיכו לפרסם מסקנות ותובנות .
-
לינק
כותבת המאמר , מורה בביה"ס תיכון בארה"ב , כותבת על ההתנסות שלה במערכת של קורסים מקוונים רחבי-היקף בארה"ב . קורסים נקראים Massive Open Online Courses (MOOC) והם מייצגים את האופנה האחרונה של למידה מתוקשבת בארה"ב. מחברת המאמר , השתתפה בקורס רחב היקף המנוהל על גבי הפלטפורמה של מערכת Coursera. במהלך התנסותה , גילתה מחברת המאמר שהלמידה המקוונת בקורס MOCC יכולה להיות מעניינת ומנקודת מבטה כמורה היא יכולה אף להתאים לתלמידי ביה"ס תיכון ( Bell M ) .
-
סיכום
מטרתו של הדיון שלפנינו לסייע בהגדרת התחום ובאופקיו העתידיים: מה היה חינוך יהודי לאורך ההיסטוריה של העם היהודי, ומהי המשמעות של השימוש בתחום דעת מעין זה בימינו? יש לזכור שבדורות קודמים היה שיח החינוך חלק בלתי נפרד משיח הזהות של הציבור; במובן הרחב, פירושו של "לחנך" היה לחברת ולכוון את ילדי העדה או הקהילה למסלול של חברות מלאה בחיי הקבוצה, העדה, השבט או העם. מתובנה זו משתמע שגם המושג "חינוך יהודי" צריך להיבחן על רקע המציאות החברתית בכל עת ועת. יתברר לנו שבפרקים נרחבים של ההיסטוריה היהודית לא נבדלה השאלה של "חינוך יהודי מהו?" מהשאלה "מהו להיות יהודי?" ( משה שנר ) .
-
לינק
תכנית הלימודים הבית ספרית להכשרת מורים לחטיבות הביניים ,The Middle Years Schooling Program-MYS שפותחה באוניברסיטת קווינסלנד בקמפוס איפסוויץ,( University of Queensland's Ipswich capus (UQ Ipswich) הינה מהמובילות בתכניות ההוראה לחטיבות הביניים. כמודל לפיתוח התכנית שמשה הרפורמה בלימודי חטי בות הביניים בארה"ב, אך היא צמחה והתפתחה מבחינת תכנית הלימודים והתכן בתחילת שנות האלפיים על מנת לענות על דרישות בתי הספר בקווינסלנד. זאת תכנית חדשנית המשיגה תוצאות מעולות. בוגרי התכנית מוכשרים להיות מורים בכל מסלולי ההוראה בבית הספר. ( Geelan, D.R).
-
לינק
הספר שבילים בחינוך יהודי-פלורליסטי, מנחה לנעמה צבר-בן יהושע, מתמקד ביהדות הפלורליסטית ובחינוך היהודי הנובע ממנה בישראל (השער העברי) וביהדות התפוצות (השער האנגלי). השיח על-אודות היהדות והחינוך היהודי בישראל כיום רווי בביטויים כגון "רנסנס", "חיוניות תרבותית", "התחדשות" ונקודת המוצא היא פתיחות ולגיטימיות, הכרה בתרבות היהודית כרבת פנים והירתעות משיח דיכוטומי של דתיות מול חילוניות.( נורית חמו, יובל דרור (עורכים) .
-
לינק
מאמר זה מדווח על ניסוי מבוקר לגבי ההשפעות של שלושה סוגים של גורמי רפלקציה בקורס מקוון. התוצאות מראות שהגורמים לרפלקציה הופעלו בצורה מקיפה על ידי הנבחנים ונתפסו כשימושיים למדי לעשיית רפלקציה וללמידה. הנבחנים בקבוצות הניסוי דיווחו באופן ניכר על התעוררות רפלקטיבית יותר ועל רפלקציה אינטנסיבית יותר מאשר אלה שבקבוצת הביקורת (Verpoorten, Dominique, Westera, Wim and Specht, Marcus, 2012).
-
לינק
במחקר זה, המחברים בוחנים פרויקט שבו בלוגים יושמו בתוך קורס מקוון לתואר שני כדי ליצור הזדמנויות עבור התלמידים לעשות רפלקציה לגבי תחומי העניין האישיים, המקצועיים והאקדמיים שלהם, מתוך מטרה לבסס כתיבה עקבית של בלוג שמציגה פרקטיקות תכופות המונעות על ידי עניין בכתיבת בלוג מחוץ להקשרים חינוכיים (Freeman, Wendy and Brett, Clare, 2012.).
-
לינק
על פי שני סקרי מורים שהופצו לאחרונה, קיימת דעה רווחת בקרב מורים שהשימוש הקבוע של תלמידים בטכנולוגיה דיגיטלית פוגע בטווח הקשב וביכולת ההתמדה שלהם לנוכח משימות מאתגרות. החוקרים מציינים שהממצאים מייצגים את העמדות הסובייקטיביות של המורים ואינם צריכים להיתפס כהוכחה ניצחת לכך ששימוש נרחב במחשבים, טלפונים ומשחקי מחשב משפיעים על יכולת התלמידים להתמקד. אף על פי כן, החוקרים שביצעו את המחקרים, יחד עם חוקרים אשר בוחנים את השפעת הטכנולוגיה על התנהגות והמוח, אומרים שהמחקרים הם משמעותיים בשל נקודות התצפית של המורים, המבלים שעות ביום בהתבוננות בתלמידים ( Richtel, M) .
-
לינק
מאמר זה מתייחס למטרת החינוך במאה ה-21 וקורא להשהיית תשומת הלב לנושא שמרבים לעשות בו אך חזון חינוכי דל בצדו – סטנדרטים לאומיים, בתי ספר ממומנים ציבורי ,שאינם נענים לדרישות שונות של המערכת המממנת, קישור בין הישגי תלמידים לבין הערכת מורים ושתיקה סביב נושאים של צדק חברתי, אתיקה והעדר ייצוג לבני קבוצות שוליים בתחומים שונים. המאמר מצטרף לאחרים המעלים שאלות בדבר מטרת/מטרות החינוך בחברה דמוקרטית. הטענה המועלית במאמר היא שבתהליכי החינוך ראוי להתייחס לטיפוח של חיים משגשגים ושחזון של צדק חברתי של החינוך חיוני לצורך זה. המשמעות של חיים משגשגים שונה בין אדם לאדם, וכוללת פרקטיקות ליבה חיוניות. חשוב שכל מי שעוסק בחינוך לטיפוח חיים משגשגים לתלמידיו בחזון של צדק חברתי יבהיר לעצמו את המשמעות של עשייה זו, יכיר בכך שהתלמידים מעוצבים ע"י ההיסטוריות שלהם ושערכי יסוד, הערכה העצמית, שאילת שאלות ביקורתית, דמוקרטיה, פעילות חברתית וקני מידה לשיפוט העשייה הן פעילויות חיוניות בהקשר זה ( Grant, A.C ).
-
לינק
חיבור זה בוחן את הצורך ואת הדרך להתאים את ההתנהגות החינוכית בהווה לאור ההמשגה המתקבלת של העתיד ובהסתמך על הידע והלימוד המתמשך מהעבר, את הדרך לשמור ליבה ולעודד קידמה בדרך הוליסטית. חשוב שההתייחסות לאדם בשדה החינוך, הצעיר והמבוגר, תהיה כמכלול, כשלם שמרכיביו הפיזיולוגיים, המנטאליים, הרגשיים והרוחניים מטופלים ופועלים באיזון, שמושם דגש בחינוכו של התלמיד בנוסף למימוש יכולתו הקוגניטיבית – גם על רווחתו הנפשית ( מירה רוסקיס) .
-
לינק
העולם נהיה ל"עולם קטן" שנפתחו גבולותיו. אנו מקושרים לבני אדם באשר הם. משאבי הידע הנגישים לנו באמצעות האינטרנט הם אין – סופיים. הידע הזמין לנו משתנה במהירות. ההיררכיה של יוצרי הידע משתנה, ואנו עצמנו יכולים להיות שותפים פעילים ביצירת הידע הגלובלי. תרבויות נוגעות זו בזו ומשפיעות זו על זו. מה כל זה אומר לנו כבני אדם מודרניים וכמורים? הספר נמנע מעיסוק בטכנולוגיה – מפלט נוח מדי מעיסוק בשאלות של זהות, תרבות, שיח ערכי וחינוך – ומתמקד בפענוח מקצת המשמעויות הפילוסופיות והפדגוגיות שיש לעולם רווי תשורת ( משה שנר) .
-
לינק
מעט מאד מחקרים בדקו את העניין הכלכלי של מעבר שניזום ע"י מוסדות או גורמי חינוך בין פלטפורמות מתוקשבות ללמידה מתוקשבת, ולכן המחקר הנוכחי שם לו למטרה לבדוק ולנתח באופן השוואתי את סוגיית השימוש בפלטפורמות מתוקשבות. נקודת המבט של המחקר ,שנערך באוניברסיטה באירופה, היא היעילות הכלכלית של המעבר בין הפלטפורמות המתוקשבות . ההשוואה שנערכה במחקר הנוכחי הייתה בין פלטפורמת למידה מתוקשבת מסוג LMS ( מוצר למידה מקוון מסחרי ) ובין פלטפורמת למידה מקוונת מסוג MODDLE. מסקנות הניתוח הכלכלי הראו כי המעבר לפלטפורמת קוד פתוח מחייב , אמנם, הצטיידות בשרת אינטרנט ייעודי ובתחזוקה שלו באופן שנתי . אך בראייה מוסדית רב- שנתית עדיין יעיל יותר להשתמש בפלטפורמת קוד פתוח מסוג מוודל Moodle . החיסכון השנתי המושג הוא בסביבות EUR 20,000 לשנה ( Matei, Ani; Vrabie, Catalin) .
-
לינק
עניינו של מחקר זה באירועים שדרכם עולים מורים לחדשות היום וברושם המצטבר העולה מן הסיקור התקשורתי של מורים במערכת החינוך. במסגרת המחקר נדגמו שבועיים אקראיים משלושה עיתונים יומיים, במרווחים של ארבע שנים בין השנים 9002-5291 . מתוך הגיליונות קודדו משתנים כגון: סוג ומגוון הנושאים שדרכם עולים מורים לחדשות, בולטות ותדירות הדיווח אודותיהם, מיקום החדשות על מורים במרחב העיתון ועוד. נמצא כי ככלל לחדשות על מורים יש ערך חדשותי ניכר והן ממוקמות בעיקר בחדשות היומיות. מן הניתוח עלה כי הנושא השכיח ביותר בחדשות הקשורות למורים הוא השביתות, העיצומים, תנאי ההעסקה והשכר. למעלה מרבע מהידיעות עסקו בנושא זה בדרך זו או אחרת ( ארנת טורין ) .
תוצאות חיפוש עבור: עניין
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין

