-
לינק
תפיסת החום קשורה להיבטים אמוציונליים וגורמת למשיכה אל אובייקט הנתפס כחם ולרתיעה מאובייקט הנתפס כקר. רתיעה ממחשבים נחשבת לאחד מממדי חרדת מחשבים, והיא עלולה לפגוע בהתפתחות הפרט במהלך חייו המקצועיים והאישיים. במחקר הנוכחי נבחנו ההבדלים בין תפיסת החום של המחשב לבין תפיסת החום של הספר בקרב 213 בני נוער מארבעה בתי ספר תיכוניים. מחציתם נשאלו על הספר, ומחציתם על המחשב. כל נבדק בחר ארבע מתוך ארבעים מטפורות חמות ולא חמות שהוצעו לבחירתו בשאלון מטפורות אסוציאטיביות ( אסיה שרון).
-
תקציר
בעולם המודרני המבוסס על מדע מכירים בצורך לשפר הוראת מדעים בכל רמות הלימוד במערכת החינוך. בארבעים השנים האחרונות התגבשה ההבנה שאמצעי יעיל להעלאת רמת ההבנה במקצועות המדעיים הוא פיתוח של חומרי למידה ואסטרטגיות הוראה מבוססות חקר שמטרתן להקנות לתלמידים מיומנויות ודרכי חשיבה המאפיינות את החקר המדעי. המחקר הנוכחי מציע מודל חדש של הוראת המדעים כחקר שחושף תלמידים לחקר אותנטי כפי שהוא נעשה במעבדות מחקר אוניברסיטאיות. לצורך המחקר פותחה יחידת הלימוד "תלמידים פוגשים מדע אותנטי", כאשר הוראתה נמשכת כחודש ובמסגרתה תלמידי תיכון המתמחים בביולוגיה מבקרים במעבדות מחקר באוניברסיטה העברית בירושלים. ממצאי המחקר מראים כיצד יחידת הלימוד המוצעת משפיעה על הבנתם של התלמידים את נושאים שונים של מהות המדע ועל עמדותיהם כלפי מדע (דינה ציבולסקי).
-
לינק
המטרות של מחקר זה הן לפתח מערכת למידה ניידת, מערכת מתן משוב להוראה אינטראקטיבית ניידת (MITFS), המקושרות הן למכשירים ניידים והן לאינטרנט, כדי לתמוך בלומדים עם דיון א-סינכרוני מקוון, ולשלב ניתוח תוכן וניתוח עוקב כדי להשוות ולמצוא ניגודים בין דפוסים התנהגותיים של הבניית ידע חברתי של דיון א-סינכרוני מאותגר בעיות בסביבות של למידה מקוונת ושל למידה ניידת (Lan, Yu-Feng; Tsai, Pei-Wei; Yang, Shih-Hsien; Hung, Chun-Ling, 2012).
-
לינק
סקירת הספר בנושא "התפתחות הידע בגיל הרך; מקורות ללמידה והשלכות לגבי הכיתה", שנערך על ידי ד"ר אשלי מ. פיקהאם. ד"ר פיקהאם היא ד"ר לפסיכולוגיה התפתחותית – קוגניטיבית ועמיתת מחקר באוניברסיטת מישיגן. הספר מקבץ 14 פרקים שנכתבו על ידי שלושים ואחד אקדמאים אמריקנים. הספר בוחן כיצד ילדים רוכשים ידע ב"עולם האמיתי" ומדגישים אסטרטגיות שיכולות לעזור לאנשי המקצוע לבנות בסיסי ידע של ילדים בכיתות ומעבר לכך (Ed. by Ashley M. Pinkham et al., 2012) .
-
לינק
המחברים מציגים ספר חדש, המסתמך על התפיסות והחוויות של 600 תלמידי בית ספר יסודי. ספר זה בוחן כיצד ניתן לשפר את האספקה של טכנולוגיית המידע (ICT) מפרספקטיבה "מלמטה-למעלה" השוקלת מספר הצעות רדיקליות לעיצוב מחדש של בתי ספר יסודיים כאתרים לשימוש בטכנולוגיה חדשנית ומעצימה (Neil Selwyn, John Potter and Sue Cranmer, 2012).
-
לינק
המאמר דן בתכנית הערכה של המורים שנקראה יוזמת "השותפות האינטנסיבית עבור הוראה אפקטיבית" (Intensive Partnerships for Effective Teaching) שפותחה על ידי "קרן ביל ומלינדה גייטס". בלב היוזמה נמצא פיתוח מדידות עשירות של אפקטיביות המורים ושימוש בהן כדי לנהל את ההון האנושי של המורים באופן אפקטיבי יותר. המחברים בוחנים את יישום היוזמה במספר מחוזות של בתי ספר ציבוריים ובתי ספר מסוג charter בארה"ב ובודקים נתונים לגבי השפעתו במהלך שנת הלימודים 2010-2011 (B., Garet, M., Holtzman, D., & Hamilton, L, . ,2012).
-
לינק
-
לינק
מה זה אומר להיות בעל תשוקה למתמטיקה, וכיצד יכול מורה להשיג מצב זה? אלו הן השאלות המניעות של הספר. הספר מנוסח מבעד לעדשה של מסע המחבר בחיפוש אחר משמעות בהוראה שלו. יואיצ'י הנדה (Yuichi Handa) משתמש בציטוטים ובאנקדוטות כדי לחשוף את תסכולו. " רוב הספר מוקדש לפיתוח המאפיינים של קשר אישי עם תחום לימוד בכלל ועם המתמטיקה בפרט. המסגרת מבוססת על שלושה תנאים; כאשר מושגים שני המצבים הראשונים מושגים יחדיו, עולה השלישי.
-
לינק
מי שניסו אי פעם לשפר את קולם ואת הגייתם מכירים את התרגילים החדגוניים ונטולי ההשראה כמו: "מָה – מֶה – מִי – מוֺ – מוּ…" הכרוכים בכך. אמנם אין מנוס מתרגול מונוטוני חיוני זה, אך אפשר להשיג תוצאות טובות בדרכים מהנות ויעילות יותר, למשל באמצעות תרגילים שיטתיים, מחורזים וקצביים, שלא חסר בהם אלמנט של שעשוע והם מתרכזים בכל פעם בהגה אחר ובצירופיו (טאוטופוניה). את אלה מציע הספר דבר דבור ואופניו.הספר המציע הסברים מפורטים בצד הצעות להפיכת תרגילי הדיבור לתרגילי זמרה, מיועד לכל המשתמשים בקולם בפומבי או המתעתדים להשתמש בו, בהם זמרים, קריינים, שחקנים ואף מורים ועורכי דין. הוא יכול לשמש גם כלי עזר למטפלים הקול ולקלינאי תקשורת בעבודה עם מטופליהם ( רות ליטאי-יעקבי).
-
לינק
חברות ביניהם בהתבסס על נושאי העניין הלימודיים המשותפים שלהם, או במידה והם באותה הכיתה. באמצעות הקשרים בין התלמידים, הם יכולים ליצור קבוצות לימוד וירטואליות, ולמעשה לתמוך אחד בשני בכל הנוגע ללימוד והבנת החומר. המערכת המתוקשבת באינטרנט שפיתחה החברה מאפשרת לתלמידים, או יותר נכון למשתמשים, למצוא את המורים הטובים ביותר, להגיב לתכנים שהם העלו ואף "לעקוב" אחריהם, כך שבכל פעם שיפרסמו סרטון חדש, התלמידים יקבלו הודעה מידית על כך. כמו כן, תלמידים יכולים לדבר אחד עם השני במערכת, להגיב על סרטונים, לדרג וליצור קבוצות עבודה בזמן אמת. אם תרצה, כיתה וירטואלית של ממש.
-
לינק
-
תקציר
במאמר זה תומך המחבר בשימוש במחוונים בעת מתן ציונים לתלמידים על כתיבה. אף שהערכת רמת כתיבה היא בהכרח עניין סובייקטיבי בכללו – טבלת פרמטרים (רובריקות) מספקת מידה קטנה של אובייקטיביות משום שהיא כופה על המורה להשתמש בבסיס מוגדר בביצוע הערכותיו. המחבר מציע חמש קטגוריות, שאותן יש לדרג בין 10 (הטוב ביותר) ל-1: תזה; טיעון; דקדוק; פורמט; וסגנון ושונות. המחבר ממליץ לחייב את התלמידים להציג לעצמם את כל השאלות המנויות לעיל, לשם ביקורת והערכה עצמיות.
-
תקציר
הספר והילד אומר פותח צוהר אל דרכי התקשורת, השפה והדיבור של ילדים מלידה ועד סוף שנות הגן. הספר עוסק בהתפתחות היכולת להפיק קולות אנוש, להבין דיבור ושפה, להשתמש במילים, לבנות משפטים, לשוחח ולספר סיפור, וכמו כן בהעשרת שפה ובדו-לשוניות. כל המעוניין להעשיר את ידיעותיו בַּתחום יוכל לעקוב באמצעותו אחר התיאוריות המנסות להסביר את התהליך, ללמוד על דרכי ההבעה של הילדים ועל תרומתם של מבוגרים ועמיתים להתפתחות ( בתיה צור, מיכל סגל, אניטה רום ).
-
לינק
המסה הנוכחית מבקשת להציג מאפיינים ייחודיים של הוראה ולמידה, כפי שהם באים לידי ביטוי בבתי המדרש העכשוויים. אלה בתי המדרש שקמו בעשרים השנים האחרונות, המאגדים לומדים חילוניים ודתיים, נשים וגברים ומשלבים את מסורות בית המדרש התנאי עם מסורות מודרניות של הנחיית קבוצות, פרי הפסיכולוגיה הקבוצתית. שיטת הלימוד של בתי המדרש נובעת מאופיים המיוחד של מקורות היהדות – בייחוד התנ"ך וספרות חז"ל. אף על פי שאפשר ליישם חלקית את השיטה בתחומי ידע אחרים, כגון ספרות והיסטוריה, היא צומחת ממקורות היהדות והולמת תחום זה ( משה מאיר) .
-
לינק
מאמר זה מתאר את התהוותו של המקצוע תרבות ישראל, ההולך והופך כיום לאחד ממקצועות הליבה בלימודי החובה במערכת החינוך הממלכתית העל-יסודית והיסודית. הדיון משלב בתוכו הן את המורכבות של תוכנית הלימודים, הן את נקודת מבטם של מי שמתנסים בהוראתו. שאלות מרכזיות בהקשר זה הן: מהו התרגום החינוכי של המורים לתוכנית? כיצד מובנת מטרת התוכנית? כיצד מתפרש מרחב הלמידה הראוי לתחום? מה אופיו של אותו שיעור הנקרא "תרבות ישראל"? המאמר עוסק בשאלות אלו, והן נבחנות כאן בגישת מחקר איכותנית ובאמצעות המתודולוגיה של מחקר נרטיבי, תוך התמקדות בתוכנית הלימודים תרבות ישראל מנקודת מבטם של שלושים מורים בבתי ספר על-יסודיים העוסקים בהוראתה. בקבוצת המחקר עשרה מורים בראשית דרכם ועשרים מורים בעלי ניסיון ( פנינה שור) .
-
לינק
מאמר זה מציג מחקר פעולה שנערך במסגרת בית הספר להתפתחות פרופסיונלית (PDS) בנושא הכשרתם להוראה של סטודנטים ערבים לגאוגרפיה בשנים תשס"ג ותשס"ד במכללה האקדמית בית ברל. בשנת הלימודים תשס"ג התנסו חמישה סטודנטים ערבים בהוראת הגאוגרפיה במשך סמסטר אחד במגזר היהודי, אך המשיכו את עבודתם המעשית בחטיבות ביניים במגזר הערבי. בתשס"ד התנסו בגאוגרפיה בבית ספר עברי שישה סטודנטים ערבים, מחציתם בעלי תואר ראשון בגאוגרפיה מאוניברסיטאות ישראליות שלמדו במכללה במסגרת של הכשרת אקדמאים להוראה, ומחציתם סטודנטים סדירים של המכללה, לקראת תואר B.Ed. מטרת המחקר המוצג במאמר זה הייתה לעמוד על אותן בעיות הכרוכות בהכשרתם של סטודנטים ערבים, הנובעות מקיום ההכשרה בבית ספר עברי במסגרת ה-PDS. במחקר השתתפו ששת הסטודנטים הערבים אשר התנסו בשנת הלימודים תשס"ד ( גרייצר ,איריס ) .
-
תקציר
הסיפור שמסופר בפרק זה נוגע לניסיון שרכש המחבר, ד"ר רפי דודזון, במערכת החינוך המכללתית והאוניברסיטאית בעבודתו עם סטודנטים להוראה. זהו מסע רפלקטיבי אל מחוזות עבודתו כמורה מקוון זה עשר שנים. בראשית דרכו החינוכית כמורה בתיכון הוא מצא שבשל גודל הכיתות ומשך השיעור לא הייתה עדיין אפשרות בבית ספרו לקיים דיון שבו כל התלמידים יכולים לקחת חלק ולהביע את דעתם. יתר על כן, גם בתום השיעור לא הייתה אפשרות להמשיך ולהגיב למי שהיה מעוניין בכך. הפתרון הופיע שנים מעטות לאחר מכן, כאשר התחיל ללמד במכללת קיי קורסים בתחומים שונים של מדעי החיים ותקשוב בחינוך, והתחיל לשלב פורומים מקוונים בהוראה שלו ( דודזון,רפי) .
-
לינק
מבין מעלותיו הרבות של ה-PDS, חשוב לציין בעיקר את היתרונות הבולטים לסטודנטים הן בתחום הפדגוגי והן בתחום הבין-אישי. בתחום הפדגוגי מתקיים עבורם מרחב להתנסויות עשירות וללמידה מגוונת, תוך צמצום הפער בין התאוריה לבין הפרקטיקה; הסטודנטים מכירים את בית הספר כמערכת מורכבת, ויש להם הזדמנות להשתתף ולנתח את ההתנסויות השונות; הם משתתפים בבניית עולם ידע, תוך הפעלת חשיבה רפלקטיבית וקבלת תמיכה רצופה, הם לוקחים חלק בקהילות לומדים ונחשפים להשקפות עולם ולסגנונות הוראה מגוונים; יש להם קשר רציף ומעמיק עם המדריך הפדגוגי לאורך כל תהליך ההכשרה; ניתנת להם הזדמנות לבטא את קולם האישי, ליזום ולהיות יצירתיים; הם מקבלים תמונה אותנטית של מורכבות מקצוע הוראה; הם מתנסים בעבודת צוות המאפשרת פיתוח יכולות של שיתוף פעולה כפרקטיקה מרכזית; הם יוצרים זירה לעבודה בין-תחומית ( קליגר, א' והופמן, ע') .
-
לינק
גישה מעמיקה לשלב הקליטה צריכה להתייחס למתח בין הצרכים המוגדרים ע"י המורים המתחילים לבין הדרישות של הוראה ולמידה אפקטיביות (Feiman-Nemser, 2001). המושג קליטה מתייחס גם לתהליך של חיברות. תפיסת זו מאירה את המתח בין סיוע למורים המתחילים להתאים לבתי הספר כפי שהם לבין שילובם כשותפים לקידום האפקטיביות של בתי הספר בהוראה ובלמידה. למרות שההתייחסות לשלב הקליטה בדיונים ובהחלטות מדיניות היא כאל תוכנית פורמלית , ראוי לזכור שקליטה מתרחשת עם תוכנית פורמלית ובלעדיה. מה שנחשב לתוכנית קליטה נע בין מערכות מדינתיות של תמיכה והערכה לבין יוזמות אוריינטציה למתחילים של מערכות מחוזיות. לסיכום, המאמר מציג כמה משמעויות הקשורות ביניהן של המושג קליטה בהתייחסו למורים חדשים בשנות ההוראה הראשונה. כל משמעות מאירה היבט שונה ויחד הן מרחיבות את ההבנה של הלמידה של מורים מתחילים. הבנה זו של שלב הקליטה כשלב מעצב בלמידת ההוראה וכתהליך רב עוצמה של חיברות תעסוקתי דרושה כדי שהקליטה במערכת החינוך תהייה אכן יעילה ( Feiman-Nemser, S ) .
-
סיכום
בתוך השיח הסוער והמתרחב עד מאוד בשני העשורים האחרונים על אודות אופייה של הזהות היהודית עולה גם שאלת עמדתם של הורים כלפי סוגיית החינוך בתחום. ההתחקות אחר הקול ההורי במרחב החילוני מעלה תדר בעל עוצמה נמוכה. השיח ההורי על החינוך היהודי הוא שיח חלקי, מצומצם ואף מנומנם במידה רבה. המאמר הנוכחי מבקש לתאר תמונה של שיח הורים על חינוך יהודי, שהובילה לקביעה האחרונה בדבר מאפייניו של שיח זה ( נורית חמו) .
תוצאות חיפוש עבור: עניין
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין