החלטת משרד החינוך לחייב את המוציאים לאור של ספרי הלימוד להפיק מהשנה על חשבונם גרסה דיגיטלית לכל ספר מאיימת למוטט את הענף. מו"לית: "הגיוני שמשרד החינוך רוצה לעשות מהפכה דיגיטלית, אבל לא מגלגלים את מימון המהפכה על מו"לים פרטיים" . משרד החינוך : "מדינת ישראל אינה מממנת פיתוח ספרי לימוד, לא מודפסים ולא דיגיטליים. כל מי שפיתח, פיתח בלי המדינה והתבסס על כך שההורים קונים. המטרה שלנו היא להעלות עם הספרים את רמת הפדגוגיה" ( איילת פישביין ) .

רמת ההישגים הלימודיים והכישורים החברתיים של ילדים המתחנכים בחינוך ביתי בישראל אינה נבדלת בעיקרה מזו של ילדי החינוך הבית-ספרי. עם זאת, קיימים הבדלים בתחום הקריאה ובתחום אוצר המילים. כך עולה ממחקר שערכה אבישג אדרי, דוקטורנטית במחלקה לחינוך באוניברסיטת בן גוריון, בהנחייתה של פרופ' פנינה קליין ( נגה שביט-רז).

בהתפתחות של פלטפורמות ללמידה מתוקשבת יש התפתחויות מעניינות בעולם לא רק בתחום הפלטפורמה הנפוצה של MOODLE אלא גם בסביבות מתוקשבות חדשניות יותר. אחת הסביבות המתוקשבות שזוכה לעניין ולהערכה בארה"ב נקראת MindTap והיא מבוססת על עקרונות הלמידה המקוונת המותאמת אישית. מלבד אוסף הכלים הדיגיטאליים המקובלים בקורסים מקוונים , סביבת MindTap מציעה גם אפליקציות מתוקשבות המשתלבות בכל רכיבי הלמידה המקוונת .

גיא לוי ממט"ח כתב סיכום מעניין ויעיל על כינוס BETT שהיה לאחרונה בלונדון . כותב גיא בפוסט המרתק שלו : " באופן יחסי יותר ויותר חברות בינלאומיות, נוכחות מעניינת למזרח אסיה: סין, קוריאה, סינגפור, שלא לומר הודו, " אבל הסיפור האמיתי של BETT השנה, לדעתי הצנועה, הוא הקושי הגדול במעבר לעולם ה-Any Device. לפני שנה, ב-BETT, חיפשתי את הטאבלטים שהוסתרו במגירות נעולות, השנה הם כבר הופיעו בכל מקום, אולם מרבית המציגים השתדלו "להתעלם" מקיומם. מדוע? כי עדיין אין תוכן איכותי על מכשירי המובייל, ולא רק שאין תוכן איכותי, אין כמעט תוכן." צוות פורטל מס"ע הביא עוד נקודות תצפית על כינוס חשוב זה.

היום כבר מבינים אנשי חינוך וגם מורים בבתי הספר כי חשיבה דיגיטאלית אינה בהכרח רק חשיבה טקסטואלית. פענוח משמעויות בטקסט או במחקר ניתן להביע גם בצורה גראפית . יכולת ביטוי ותמצות מגמות באמצעות הטכניקה של אינפוגרפיקה עדיין לא מקובלת במוסדות מחקר אך נעשית נפוצה באמצעי התקשורת וגם בבתי ספר. יש כבר קבוצת עניין בפליקר שאוספת פריט מידע אינפוגראפים בחינוך. לאחרונה מתחילים גם להתפתח כלי עזר ממוחשבים שנועדו להקל עלינו בכלל ועל מורים בפרט להפיק בעצמם המחשות גראפיות מסוג אינפוגרפיקה. מורים בארה"ב מדווחים על כלי עזר חדשני להפקת אינפוגרפיקה בשם Piktochart.

לאחר שאביב צמח , מטובי המורים בישראל המשתמשים בתקשוב חינוכי , נחשף להערכת העמיתים האנונימית שהתקיימה בקורס Gamification ב-Coursera, הוא חשב איך לשלב את העניין אצלו בכיתה. הוא בחר לקחת משימה מקוונת שביצע כבר בעבר – כתיבת טוקבקים על ידיעות, ולשלב בה הערכת עמיתים, בדגש על אנונימיות. עניין אותו לראות כיצד תלמידים מעריכים זה את עבודתו של האחר, כשהם יודעים שהציון שלהם יושפע מאותה הערכה, בסביבה אנונימית למוערך (אך גלויה מבחינתו).

שחר עוז ממליץ על 2 קורסים מקוונים מסוג MOOC באמצעות אתר Coursera. כותב שחר עוז בבלוג המעניין שלו : "נסיון העבר שלי עם אתר Coursera הוא מצוין. זהו אתר רציני, המתייחס ברצינות ללמידה מקוונת. הלומד מחליט על כמות ההשקעה שלו בקורס. אפשר רק להקשיב לכל ההרצאות ולבצע בחנים קטנים (בין שעה-שעתיים בשבוע), או לבצע מטלות מורכבות בנוסף לזה ולצבור נסיון מעשי עם כל העקרונות שנלמדו (בין 3 ל10 שעות נוספות לשבוע) .

תרגום התכלית של היזמות מהתחום העסקי לתחום הבית ספרי, אינו פשוט כל כך. הדיון על התכלית החינוכית תלוי בהקשר חברתי בזמן נתון. יתרה מזו, מדובר בתכליות מרובות ואף סותרות הנובעות מאינטרסים של בעלי עניין שונים – משרד החינוך, הרשות המקומית, בעלי עסקים, הורים ותלמידים. כמו כן מדידת התוצר החינוכי בעייתית; לעיתים קרובות מודדים את מה שאפשר למדוד במבחנים, ולאו דווקא את הדברים החשובים, כגון יכולות חשיבה גבוהות, יצירתיות או ערכים. נוסף על כך, קשה לבודד את מקור "ההצלחה" – כישורי הניהול או יעילות ההוראה או משפחות הילדים וכו' ( אורי איל) .