המחבר Nikolaos Chatzopoulos טוען כי ניתן לטעון, שהאייפד יכול להיות מכשיר נהדר בכיתה. אולם, על המורים לזכור כי הטכנולוגיה היא אמצעי להשגת המטרה ולא היעד העיקרי. וכי התלמידים חייבים להיות במרכזולא הטכנולוגיה (Nikolaos Chatzopoulos, 2013).

ההתחדשות וההתעניינות המחודשת בתחומי סביבת הלימודים המתוקשבת של חקרשת , הניעה כמה גורמי הדרכה והטמעה פדגוגית ליזום מהלכים שיטתיים לביסוס הידע הפדגוגי המעשי בתחום ותיק זה , אשר קרנו עלתה מחדש. לאחרונה הקימה ד"ר גילמור קשת, מדריכת האגף למחוננים לתחום מחקר ופיתוח, אתר אינטרנט מועיל הבנוי כפעילות חקרשת, וכולל מידע רב ומפורט, תיאורטי ומעשי אודות החקרשת. בנוסף, למעוניינים בכך, יש אפשרות להשתמש בתבנית אתר חקרשת ליצירת חקרשת משלהם (ד"ר גילמור קשת).

בחטיבת הביניים בבית הספר הניסויי מבואות הנגב שבקיבוץ שובל כמעט שאין מבחנים. התלמידים לא נדרשים להפגין ידע, אלא הבנה – בשלל דרכים יצירתיות. למעשה, כשהתלמידים מסיימים את חטיבת הביניים ועוברים לתיכון שבבית הספר, שבו יש יותר מבחנים והכנה לבגרויות, הם "מקבלים הלם מבחנים", כפי שמגדירה זאת אחת התלמידות. אבל אם משרד החינוך אכן יממש את תוכניתו לבטל חלק גדול מהבגרויות, ייתכן שתלמידים נוספים באופן ילמדו דומה לתלמידי מבואות הנגב, שנחשב אחד מבתי הספר הניסויים המובילים. במשרד החינוך סבורים כי המהפך שבוצע בבית הספר לפני כמה שנים הוכתר בהצלחה, וכעת בית הספר מפיץ את תורתו בקרב מוסדות חינוך אחרים ( ליאור דטל) .

בית הספר "גבים" בבאר שבע הוא אחד מ-100 בתי ספר יסודיים שנכנסו לתכנית פיילוט של משרד החינוך, שמטרתה לייצר חלופה לספרי הלימוד המודפסים. בבתי ספר אלה יש כבר תשתית מתאימה (מחשב נייד לכל מורה, מקרן בכל כיתה, רישות וחיבור לאינטרנט ומחשבים ניידים בעגלות טעינה). לפי התכנית, בתי ספר ילמדו אנגלית, מתמטיקה ו/או מקצוע אחר באמצעות ספרים דיגיטליים. בתי הספר יכולים לעבוד עם הספרים בשלוש רמות, ובגבים יעבדו ברמה הגבוהה ביותר – כתיבה ופעילות בספר הדיגיטלי ( לימור דומב).

מחקר שביצעה ד"ר מור דשן, סמנכ"ל מו"פ והערכה של רשת אמי"ת, בחן את האינטראקציות שהתקיימו בכיתה אחת במסגרת שיעורי האנגלית, שבהם שולב טוויטר לצורך יצירת תקשורת בין התלמידים לבין עצמם ובין התלמידים למורה. מטרת המחקר היתה ללמוד על תרומת השימוש בטוויטר לצורך הכתיבה באנגלית ( נגה שביט-רז) .

אחד החלקים החשובים ברפורמת "אופק חדש" הוא השעות הפרטניות, המאפשרות למורים להקדיש תשומת לב אישית לכל תלמיד, אחד על אחד או בקבוצה קטנה. השעות הללו מאפשרות לבתי הספר להתגבר במעט על העומס הגדול בכיתות, אך גם מעמידות בפניהם אתגר של ממש – כיצד לנצל באופן מיטבי כל שעה ושעה, כך שכל תלמיד יקבל את הדרוש לו ביותר. השעות הפרטניות מנוצלות בראש ובראשונה לתגבור, העמקה והעשרה בנושאים לימודיים, אך גם לטיפוח היבטים חברתיים ורגשיים של התלמידים ( תמירה גלילי) .

התיאוריה של קישוריות אנושית בחינוך מתוקשב שפותחה על ידי החוקר הקנדי George Siemens זוכה לאחרונה להתעניינות רבה בעולם וליישום בקורסים מקוונים , קורסים מקוונים מסוג MOOC ובמידה רבה גם קורסים מקוונים שמועברים באמצעות רשתות חברתיות כגון פייסבוק , גוגגל פלוס וELGG ( עמי סלנט) .

סקירה כוללת של ההיערכות לשילוב מחשבי טאבלט בבתי ספר בארץ ובעולם . בסקירה ניתן לקרוא על מחקרים , ועדכונים על יוזמות יישוביות בישראל לשילוב הטאבלטים בבתי הספר , תהליכי ההתמודדות של המורים בבתי הספר בישראל וכמה יוזמות מעניינות בארה"ב . במבט כולל ומפוכח נראה כי במרבית בתי הספר בארץ ובעולם הפכו הטאבלטים לפלטפורמה לספרים דיגיטאליים ולא בהכרח לכלים פתוחים ללמידה פעילה ( עמי סלנט).

מול הגישות המקובלות של שילוב טאבלטים בלמידה בבתי הספר , ניתן לעתים למצוא גישות פדגוגיות אחרות המבוססות על ידע ותובנות של המורים בביה"ס ולא בהכרח על תפיסות חיצוניות וסטנדרטיות בחינוך המתוקשב. המחברת מתארת ביקור בבית ספר פרטי בשווייץ, שבו התלמידים משתמשים במכשירי אייפד לצורך למידה (Lisa Guernsey, 2013).