-
לינק
-
סיכום
מצופה ממורים להדגים התנהגויות חברתיות רצויות ומקובלות; עליהם גם להית מורים מוסריים כדי להצדיק החלטות חינוכיות. עם זאת מורים רבים מסיימים את לימודי ההכשרה ללא חשיפה מספקת לדילמות אתיות ולדרכי ההתמודדות עימן. דיון בדילמות אתיות בקבוצה עשוי לחזק את ההחלטות האתיות, ואת המחויבות לאתיקה יותר מאשר עיסוק של מורה יחיד בכך. עם זאת רק מחקר מועט עסק בקבוצות בהיבט זה. מחקר זה מכוון לבחון תהליכים אלה (Orly Shapira-Lishchinsky).
-
לינק
-
לינק
המהדורה השלישית של ה- Handbook of research on the education of young children היא אסופת מאמרים המתייחסת באופן תכליתי לעבודה, מחקר ומדיניות עכשוויים בחינוך לגיל הרך. הבנת טבעם של תהליכי המחקר בחינוך לגיל הרך היא חשובה גם לחוקרים וגם לעוסקים במקצוע. עורכי ספר זה בחרו עבודות הסוקרות נושאים עכשוויים רבים והעושות שימוש במתודולוגיות שונות. התוצאה היא אסופה מחקרית הכוללת את מה שהמחברים הסיקו שהוא קריטי להתפתחות התחום. לפיכך, זו איננה סקירה ממצה של המחקר בחינוך לגיל הרך. במקום זאת, מדובר בסקירה של מה שהכי חשוב לדעת עבור החוקרים והעוסקים במקצוע העובדים כיום בתחום ( Smith, S) .
-
לינק
למרות העובדה שלקרנות פילנתרופיות גדולות דוגמת קרן ביל ומלינדה גייטס (Bill and Melinda Gates Foundation) יש תפקיד משמעותי הולך וגובר בחינוך הציבורי, רב הנסתר על הגלוי לגבי האופן שבו הפילנתרופיה משפיעה על המדיניות והפוליטיקה בחינוך הציבורי. בהקשר של אחריותיות ורפורמות מבוססות-סטנדרטים, קרנות כספיות ( קרנות תורמות) . בארה"ב הופכות לנראות וחזקות יותר בתמיכת המדיניות של החינוך הציבורי. הענקת המענק שלהן הופכת לממוקדת יותר ומכוונת אל מחוזות בית-ספריים אשר מאפייניהם הפוליטיים מקדמים השפעה גדולה יותר של קרנות, בייחוד לטווח הקצר ( Liang, G.) .
-
לינק
חילוקי הדעות לגבי הקורסים המקוונים מסוג MOOC בארה"ב אינם בהכרח רק לגבי ההיבטים הפדגוגיים של הלמידה מקוונת אלא גם לגבי זכויות הקניין הרוחני של חומרי הלמידה בקורסים המקוונים. לאחרונה נשמעת הדרישה של המרצים המלמדים במכללות האמריקאיות לגבי הפצת תכני הלימוד מעבר לגבולות הקמפוס. ארגון המרצים אמריקאי (AAUP ) הביע לאחרונה את דאגתו מעניין הקניין הרוחני של חומרי הלמידה והתכנים המועלים לקורסי הMOOC תוך מתן נגישות מלאה לעשרות אלפי לומדים ברחבי העולם ( Peter Schmidt ).
-
לינק
מדי יום מתרבות הידיעות על אלימות של ילדים. אנו מזדעזעים ממעשי התעללות והתאכזרות של ילד הפוגע בילד אחר או במבוגר. התנהגות זו מעמידה בפנינו, המבוגרים, אתגרים רבים ומעמתת אותנו עם הצורך להגיב. עניינו של ספר זה הוא המפגש של מטפלים באמצעות אמנות במערכת החינוך עם ילדים המופנים לטיפול בשל התנהגותם התוקפנית. ייחודו של הספר הוא בשילוב של מחקר, תאוריה ופרקטיקה. חלקו הראשון מנתח את המצוי בשדה לאור מחקר מקיף, שנערך בישראל, בהשתתפות למעלה ממאה מטפלים באמנות ומדריכות קליניות. הנתונים נאספו באמצעות כלי מחקר מגוונים: שאלונים, ראיונות וציורים של מטפלים. הממצאים העלו שמטפלים רבים חשים קשיים מיוחדים בטיפול באוכלוסייה זו, הנובעים בין השאר מן הניגוד שבין ההכלה שהם רוצים לספק למטופלים ובין התוקפנות המאיימת על אלה (עדנה ניסימוב-נחום).
-
לינק
מטרתו של ספר זה היא להסב את תשומת לבם של מחנכים, מכשירי מורים וקובעי מדיניות אל התרומה הגלומה בטקסטים גרפיים לא-מילוליים לשם העצמתם של תהליכי למידה וחשיבה, הבעה ותקשורת. הספר מתמקד בתרומתם לילדים בגיל הרך, אך יש להדגיש כי תועלת רבה במיוחד עשויים להפיק גם בעלי צרכים מיוחדים, מהגרים ומבוגרים שלא זכו להשכלה פורמלית. הגישה הפדגוגית המנחה ספר זה היא הגישה האקולוגית, הדוגלת בכך שלמידה וידע מתפתחים בהקשרים חברתיים, תרבותיים וחומריים מתוך עשייה משמעותית משותפת לבעלי רקע, יכולות או נקודות ראות שונים (חוה תובל , עינת גוברמן ) .
-
לינק
מטרתו של הדיון בספר זה היא לחשוף שני הקשרים שנדמים למחבר הספר כחשובים ביותר: האם באמת המציאות בבית הספר כמו זו שבאה לידי ביטוי במפגש בין מבוגרים לילדים סותרת את הקומנסנס החינוכי עצמו? והאם נכון שרבבות אנשים טובים, מלומדים ומוכשרים, הממלאים יום-יום שליחות חברתית חשובה המכוונת אך ורק לטובתם של הילדים, הם-הם יוצריה ומגיניה של תחושת חוסר הערך החברתי, בניגוד גמור לאמונתם, לדימויים העצמי המקצועי ולקומנסנס החינוכי שלהם? ( חן למפרט) .
-
לינק
-
לינק
קורצ'אק לא מפסיק לאתגר את הביוגרפים שלו; אישיותו המסובכת והמתוסבכת, ה"גדולה מהחיים" אך גם אנושית ופגיעה, מזמינה פרשנויות מגוונות. המחברת קראה לביוגרפיה שלה "ניסיון", משום שאינה היסטוריונית או פדגוגית מקצועית ומשום שהוריה היו מעורבים בחייו של קורצ'אק ובמפעלו החינוכי והספרותי. הניסיון עלה יפה; הביוגרפיה אמינה ומעניינת, נוגעת ללב ולשכל ואינה מתחמקת משאלות קשות ( יואנה אולצ'אק־רוניקר,) .
-
לינק
כאשר העולם בכלל והחברה בפרט נעשים יותר מקושרים ומחוברים לאינטרנט עולה גם הצורך כי כל מורה וכל מחנך יפעיל וינהל אתר אינטרנט ייעודי לכיתה בה הוא מלמד . יש כיום ציפיות מצד ההורים כי למורה יהיה אתר אינטרנט משלו . ההורים מעוניינים לעקוב אחר מטלות שניתנו לתלמידים . הניסיון גם מראה כי מורים המחזיקים אתר כיתתי מצליחים להפעיל בצורה יותר מאתגרת את התלמידים וגם לעורר עניין (Chad Lehman ).
-
לינק
לפתח סביבת למידה "טובה" ב-Moodle היא לא עניין של מה בכך. Moodle היא מערכת גדולה, מורכבת ובעלת אפשרויות רבות מאד, ולמורה שלומד להכיר את המערכת (וגם הרבה זמן אחרי) קשה לדבוק ולקדם את מטרותיו החינוכיות בתוך הרחש שהמערכת יוצרת. רותי סלומון יחד עם שותפים לדרך ( שרית כהן) פירטו את המרכיבים שיש למורה לתת עליהם את הדעת בזמן פיתוח תהליך למידה ( רותי סלומון).
-
סיכום
לדעת ולהבין באופן מספק פירושו להיות בעל ידע שלא סתם "יושב" במוחו של הסטודנט, אלא מתפקד בחיוניות ומסייע לסטודנט להבין באמת את העולם ולפעול בהתאם. דיוויד פרקינס (Perkins, 1992) בספרו Smart Schools כינה ידע זה בשם "ידע מחולל" (generative knowledge). זהו ידע בעל משמעות רחבה, שכולל שליטה בעובדות ובמיומנויות והיכרות עם בעיות ופתרונות, ידע המהווה מקור לשאילת שאלות ומתן תשובות לבעיות לא טריוויאליות. הידע הזה הופך לכלי עבודה של התלמיד, והוא משתמש בו במצבים שונים בחייו, ולא רק כאשר הוא נדרש לבצע מטלת חובה שניתנת כשיעורי בית. התאוריה הקונסטרוקטיביסטית הנה מסגרת רעיונית שמסייעת להתמודד עם החיפוש אחר הבנה עמוקה( ציפי ליבמן) .
-
לינק
ביקור בבית הספר היסודי "בית אק שטיין" באבן יהודה, המיועד לתלמידים עם הפרעות רגשיות. המנהל, עופר מרבך: "קורים פה תהליכים שבבית ספר רגיל אין להם שום סיכוי". זה בית ספר כמו כל בית ספר אחר. הילדים שלנו מוציאים תעודת בגרות, נוסעים לפולין בתיכון, הולכים לגדנ"ע, ואלה שיכולים גם הולכים לצבא. בדרך כלל הם יוצאים מהמפגש עם תחושות אחרות מאלה שהגיעו עמן, ומתחיל קשר המבוסס על אמון. ללא אמון הדדי בינינו ובין ההורים לא נוכל להצליח". ( אור סופר).
-
לינק
מורי מורים עומדים כיום בפני תביעות וציפיות מאתגרות , בין היתר, למעורבות ביצירת שינוי חינוכי (Smith, 2010) בעולם שבו הדיבור על איכות ההוראה והמורים עומד במרכז השיח. הם מגיעים להכשרה מרקעים שונים ועם ניסיון מסוגים שונים אך לרוב ללא החלטה מוכוונת מראש לקריירה זו. אחת השאלות הפחות נחקרות לגביהם היא "מה עושים מורי המורים?" הנחת המוצא היא שמורי-מורים מפתחים את המומחיות שלהם מתוך התנסויות אישיות מקצועיות קודמות כמורים, כמחנכים או כחוקרים, זהו מחקר תיאורי קטן-היקף שבדק גישות של מורי מורים מנוסים (n=12) על גישתם להכשרת מורים למדעים ( Berry, A., Van Driel, J.H) .
-
לינק
מחקר זה, שהמושג התיאורטי המרכזי בו הוא "ידע קוריקולרי"(Shulman, 1986,1987 ), בחן את הדרכים שבהן הכשרת מורים והתפתחות מקצועית קשורות לפרקטיקה של הוראה מותאמת(Aligned instruction). שאלות המחקר היו: (1) עד כמה מאפיינים מדידים של הכשרת מורים והתפתחות מקצועית קשורים למימוש של הוראה מותאמת-סטנדרטים? (2) עד כמה ההתאמות משתנות בין מקצועות וגילאים?ממצאי המחקר מצביעים על כמה מאפיינים מדידים הקשורים קשר חיובי ליכולת המורה לקיים הוראה מותאמת כזו, ובהם: מספר שנות ההתנסות בהוראה, שדה ההתמחות של המורה/המתכשר והקורסים שלמד. בנוסף יש עדות מסוימת לכך שההתאמה משתנה בהשוואה בין מורים בבית הספר היסודי לבין מורים בבית הספר התיכון. ככלל עוצמת הקשרים המזוהים קטנה יחסית ומצביעה על השפעות חלשות של הכשרת המורים בעניין זה כפי שנמדדו במחקר בהתייחס לידע הקוריקולרי של המורים ( Polikoff, M.S.).
-
לינק
המאמר בחן אילו דילמות מוסריות עומדות בפני מורים חונכים ערבים, דרוזים ויהודים בעבודתם עם מתמחים בבתי ספר במגזר הערבי בצפון הארץ. החוקרות בחנו את תכני הדילמות, ואת האסטרטגיות שבהן בוחרים החונכים כדי לפתור בעיות אלה. מבחינה תכני הדילמות העלה הניתוח שלוש קטגוריות תוכניות: (1) דילמות מוסריות סביב תקשורת בין אישית, (2) דילמות מוסריות סביב נושאים חברתיים, (3) דילמות מוסריות סביב נושאים פוליטיים. החוקרות מיזגו את שתי הקטגוריות הראשונות לקטגוריה אחת שקראו לה "דילמות תרבותיות" (Orland-Barak, L., Kheir-Farraj, R., & Becher, A).
-
לינק
פרופ' שונית רייטר, מהחוקרים וההוגים המובילים של החינוך המיוחד בישראל, מקדמת במשך שנים את רעיון ההכלה לטיפול בבעלי צרכים מיוחדים. "הכלה", היא אומרת, "פירושה קבלת האחר כפי שהוא, גם אם הוא שונה מ'הנורמה'". אף על פי שהדרך עדיין ארוכה, רייטר מקווה שההכלה, כאידאל חינוכי, תשפיע גם על החינוך הכללי ( יורם הרפז) .
-
לינק
ר יוני יהודה, מנהל בית הספר להתערבות טיפולית בעזרת בעלי חיים במכון מגיד בירושלים ומייסד מרכז חוויות", חוות בעלי חיים שוקקת בגוש עציון, מטפל כבר יותר מעשור בילדים ובני נוער הסובלים מליקויים שונים. מפגש עם בעלי חיים, הוא מאמין, יועיל למערכת החינוך כולה. "התלמידים מגיעים היום לבית הספר ואין לנו ולהם רגע אחד שבו עוצרים וחושבים מה אנחנו עושים פה בכלל. אנחנו עושים רק דבר אחד – מעבירים את הזמן כמה שיותר מהר עם ציונים כמה שיותר גבוהים וגומרים את העניין. אין לנו איזו חוויה של התבוננות אל הנפש – איך אני מרגיש? מה עובר עליי? איך מרגיש החבר שלי? מה הולך להיות בעתיד? אני טוען שזה לקוי. שאי אפשר להמשיך ככה. זה מחייב תיקון". השינוי יכול וצריך להתחולל, לדעתו, בפעולה פשוטה: "להכניס כלוב של תוכי לכיתה. אפילו אקווריום עם דגים. לא חשוב מה. העיקר שהתלמיד יגיע בבוקר לכיתה ויחכה לו שם כלוב והוא יצטרך לעצור ולטפל בחיה". ( איתי גודר ) .
תוצאות חיפוש עבור: עניין
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין