-
מאמר מלא
-
מאמר מלא
-
מאמר מלא
פרופ' רחל ארהרד נמנית עם דור המייסדים של מקצוע הייעוץ החינוכי בארץ ומלווה אותו מראשיתו. בספרה החדש היא מתארת את התפתחות המקצוע, את הישגיו ואת בעיית הזהות שהוא מתמודד אתה; אסופת המאמרים בעריכתם של פרופ' רביב וד"ר רחלי בולס פותחת צוהר לתחומי העיסוק הרבים והמגוונים של יועצים חינוכיים כיום (אביבה שמעוני).
-
מאמר מלא
-
מאמר מלא
-
מאמר מלא
מקסין גרין, הפילוסופית החשובה ביותר של החינוך, נפטרה השנה ב־29 במאי בעיר הולדתה ומגוריה, ניו יורק, בגיל 96. אני ועוד רבים כמותי למדנו על מותה באופן מידי, מהרשתות החברתיות, ורגש עז ומצמית של אובדן הציף אותנו — עשרות אלפים שאינם מכירים זה את זה ואינם שותפים בדת, לאום או תרבות. מקסין גרין הייתה לכולנו הרבה יותר ממרצה מבריקה, מנטור אישי, הוגה חינוכית וסופרת מחוננת. היא הייתה מקור השראה נדיר באיכותו וביופיו לכל המעולה שיכול להיות ואיננו — בחינוך, בחברה, בפוליטיקה ובאמנות (נמרוד אלוני).
-
סיכום
מקומה המרכזי של ההתנסות בהתכשרות להוראה מקבלת ביטוי רחב בין היתר במגמות גלובליות ובהן: שימת דגש על התנסויות בית-ספריות, הרחבת הדרישות מהמתכשרים בהתנסות, והקריאה האחרונה בארה"ב להכשרת מורים מבוססת התנסות. כיוונים אלה מלווים בשינוי תיאורטי ביחס לדרך שבה מורים מתכשרים להוראה. המסגרות המדוברות: (1) התנסויות שדה ראשוניות; (2) התנסות מעשית אקסטנסיבית; (3) שנת הכניסה להוראה. כל אחת משלוש המסגרות מאופיינת ברמה שונה של הזדמנויות למידה בשלבים שונים של ההתפתחות מקצועית. מטרת המחקר היתה לחקור הבדלים פוטנציאליים בציפיות של החונכים מהצמיחה המקצועית של המונחים. במחקר השתתפו 18מאמנים/חונכים בעלי ניסיון קודם בתפקיד בכל המסגרות. הם רואיינו בראיונות חצי מובנים (Gut, D. M., Beam, P. C., Henning, J. E., Cochran, D. C., & Knight, R. T.).
-
מאמר מלא
בביטאון מכון מופ"ת האחרון (פברואר 2014) ביארו כותבים רבים את רעיון ה'למידה המשמעותית'. נראה שהמשותף לכל הכותבים הוא הרעיון שלמידה משמעותית היא תהליך למידה חווייתי שהלומד משתתף בו באופן פעיל תוך כדי חקירה, התנסות, שיתוף פעולה ושימוש במיומנויות המאה ה-21.עולה השאלה אם אפשר ללמד באופן חדשני וחווייתי בסביבת הלימוד כפי שהיא מוכרת לכולנו ובאמצעים העומדים לרשותנו בכיתה? מטרת מאמר זה היא לתאר התנסות של למידה משמעותית באמצעות עקרונות ה-PBL (למידה מבוססת פרויקטים, Project Based Learning) וסמרטפונים, בכיתה שיש בה יותר מארבעים סטודנטים (אורית הוד שמר).
-
לינק
אחד מתפקידיה החשובים של מערכת החינוך היא לטפח בוגרים יצירתיים. בעיקר בשוק העבודה העתידי, היצירתיות – יותר מזיכרון או כוח חישוב שבמידה רבה נהפכו לכמעט מיותרים בעידן המחשב והרשת – היא שתקבע את הצלחתו של היחיד ואת הצלחתם של החברה והמשק בכללותם. ואולם, האם ניתן לטפח יצירתיות? ואם כן, כיצד? מהי בכלל יצירתיות, מהם הקווים הביוגרפיים החוזרים אצל אנשים יצירתיים והאם יש להם תכונות אופי משותפות? על שאלות אלה ודומות להן משיבה מחברת המאמר שלפנינו, פסיכיאטרית ומדענית מוח שחוקרת יצירתיות.
-
סיכום
הבנה הולמת של טבע המדע (Nature of Science) מומלצת לכל אחד כמרכיב של אורינות מדעית. מחקרים הראו שלחלק מהתלמידים המסיימים את בית הספר התיכון יש תפישות שגויות בכל הקשור למדע. נמצא כי פרחי הוראה ומורים בפועל, יכולים לפתח איסטרטגיות הוראה להדגשת והבלטת טבע המדע אשר ישפרו את הבנת מושג זה על ידי התלמידים (Valarie L. Akerson).
-
תקציר
עניינו של ספר זה הוא מערך הקשרים בין שותפיה השונים של מערכת החינוך – ההורים, התלמידים, המורים והקהילה – נושא המעסיק רבות הן את ההורים והן את אנשי החינוך. בספר מידע רב ומגוון על היחסים בין השותפים הללו, המזמנים שותפויות מעשירות אך גם מתחים וסכסוכים, כמו גם על הדרכים שבהן ההורים מממשים הלכה למעשה את זכותם לחינוך ילדיהם (בלהה נוי).
-
סיכום
-
לינק
ריבלוג הוא כלי שמאפשר לבלוגר לפרסם פוסטים מבלוגים מועדפים, באופן אוטמאטי . למעשה מדובר על סינון ומיון, מעין תהליך אוטומאטי של אוצרות דיגיטלית באמצעות מנוי לבלוגים דרך RSS ( דרך מקוונת להפצת עדכונים). החומרים מגיעים אל הבלוגר באופן אוטומאטי , ומתוכם הוא בוחר את החומרים המעניינים ומפרסם אותם, אוטומאטית בבלוג שלו, כך הוא הופך לאוצר תוכן דיגיטאלי , וכל העבודה הטכנית של התהליך הופכת לאוטומאטית. בסקירה גם מקורות מידע על עקרונות סינון המידע ( עמי סלנט).
-
לינק
משחקי הדמיון של ילדים הם אמצעי ההבעה והתקשורת העיקרי העומד לרשותם. חשיבותם להתפתחות הילד ולאיכות תפקודו במישורים הקוגניטיבי, הרגשי והחברתי רבה ביותר. משחק הדמיון מהווה כלי עיקרי בחינוך בגיל הרך ובטיפול בילדים. ספר פורץ דרך זה המבוסס על סקירה מקיפה של הספרות הרלוונטית ועל ניסיונו רב השנים של המחבר בוחן את משחקי הדמיון מן הזוויות ההתפתחותית, הרגשית, התקשורתית-חברתית והבין-תרבותית. הוא מציג גם גישה חדשנית לטיפול בילדים באמצעות משחק וליישומי המשחק בחינוך ( שלמה אריאל ) .
-
לינק
מחקר גילה שסטודנטים עם לפטופ מצליחים פחות במבחנים. לא ברור ממה זה נובע אך למרצים זה לא משנה, רובם חשים עלבון אישי על כך שהם מדברים אל רובוטים . השימוש במסכים קטנים, בינוניים וגדולים בכיתה אכן יכול להפריע ולהסיח את הדעת. הריכוז והקשב של תלמידים הוא אכן באחריות המלמד, ולכן בתחום שיפוטו. אבל לא איסורים וחרמות ישפרו את האקדמיה. להחרים מחשבים זה קל, אבל זה מחמיץ את הבעיה ואת פתרונה ( שיזף רפאלי).
-
לינק
ספר זה מציג אוסף של דילמות אתיות אופייניות שנלקחו מהמציאות שאתה נפגשים מורים בעבודתם החינוכית. כל שער עוסק בדילמה שונה ומתייחס לסוג אחר של לקות כגון: תפקוד נמוך, הפרעת קשב וריכוז, שיתוק מוחין ואוטיזם. הדילמות עוסקות בגבולות האחריות שבין טובת הפרט לבין טובת הקבוצה, הגבולות הראויים לגבי הקרבה הפיזית שבין מורה לבין תלמידיו, קונפליקט נאמנויות בין המחויבות לצוות לבין המחויבות לתלמידים, התנגשות בין ערך המצוינות לבין ערך השילוב, קונפליקט בין שמירה על צנעת הפרט לבין רווחתו החברתית, וקונפליקט בין חובת הדיווח לבין הטיפול המיטבי (ג'ודי גולדנברג, דבורה ורדיגר, מרים לרנר, עידית פסטרנק).
-
תקציר
דו"ח נרטיבי זה נסמך על גישות דיאלוגיות לחינוך כדי לעשות רפלקציה ביקורתית על החשיבה הפדגוגית המובעת של מורים בקהילה. ההקשר של המחקר הוא קהילת מורים במרכז פינלנד המורכבת ממורים המלמדים בחינוך הקדם-יסודי ועד מורים המלמדים בחינוך העל-תיכוני.הממצאים העיקריים מדגישים את הערך של הקשרים הפדגוגיים בין המורים העמיתים כדי לתמוך בהבנה ביקורתית מועשרת של פדגוגיה(Moate, Josephine, 2014).
-
מאמר מלא
החוברת הצנומה והצנועה שפרסם לאחרונה מרכז טאוב, מכון מחקר ירושלמי העוקב בשקדנות אחרי המדיניות החברתית בישראל והשלכותיה, אינה מכילה גילויים מרעישים ואינה מצביעה על תופעות חברתיות שטרם שמענו על קיומן. ואף על פי כן, יש בה עניין לא מבוטל, הנובע בעיקר מהעובדה שהיא מעמידה מראה מול פני הישראלים המתעניינים במצבה של החברה שבתוכה הם חיים. הדמות הנשקפת מהמראה הזאת חייבת לעורר דאגה, גם אם היא מוכרת היטב מזה שנים. החוברת, שכותרתה עניינית ויבשה — "תמונת מצב המדינה: תרשימים בנושאי חברה וכלכלה בישראל" — מביאה, כמו בכל שנה, שפע נתונים על מצבה של החברה הישראלית בתחומים שונים ומגוונים, שהחינוך הוא המרכזי שבהם (אריה דיין).
-
מאמר מלא
ספרו החדש של סמי שלום שטרית, "יהודית ודמוקרטית: מבחן בחינוך — חיבור על חינוך, לאומיות, אתניות ודמוקרטיה" (בימת קדם, 2014), אינו מעורר התרגשות ציבורית מיוחדת. שטרית, כמו אין-ספור מזרחים ואשכנזים שהמדינה מאכזבת אותם, נכנס כבר שנים ב"הגמוניה האשכנזית" ובכל האמצעים — עיון, שירה, פעילות פוליטית ופדגוגית. ההגמוניה האשכנזית המוכה והתשושה מתקשה להגיב (יורם הרפז).
-
תקציר
מאמר זה בוחן את הקשר בין האמונות של פרחי ההוראה הקשורות למגוון ולחינוך העירוני ולאופן שבו נטיות אלה תורמות למחויבות להוראה של תלמידים עירוניים. ניתוח של מתאם שימש כדי לזהות פרופילים של פרחי הוראה שהציגו דרגות משתנות של עניין ללמד בבתי ספר עירוניים(Aragon, Antonette ; Culpepper, Steven A; McKee, Malaika W ; Perkins, Mark, 2014).
תוצאות חיפוש עבור: עניין
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין

